ביאור:בבלי גיטין דף לה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת גיטין דף:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
משום חינא [1] אקילו רבנן גבה - קא משמע לן.
נמנעו מלהשביעה:
מאי טעמא? אילימא משום דרב כהנא, דאמר רב כהנא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: 'מעשה באדם אחד בשני בצורת, שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה, והניחתו בכד של קמח, ואפאתו בפת, ונתנתו לעני; לימים בא בעל הדינר ואמר לה "הבי לי דינרי!"; אמרה ליה "יהנה סם המות [2] באחד מבניה של אותה אשה אם נהניתי מדינרך כלום!"; אמרו: לא היו ימים מועטין עד שמת אחד מבניה, וכששמעו חכמים בדבר – אמרו: מה מי שנשבע באמת כך - הנשבע על שקר על אחת כמה וכמה!'
מאי טעמא איענשה?
דאישתרשי לה מקום דינר [3].
ומאי 'מי שנשבע באמת' [4]?
'כמי שנשבע באמת' [5].
אי משום הא - מאי איריא 'אלמנה'? אפילו גרושה נמי!? אלמה אמר רבי זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה - משביעין אותה'?
אלמנה שאני, דבההיא הנאה דקא טרחה קמי דיתמי - אתיא לאורויי היתרא [6].
אמר רב יהודה אמר רב ירמיה בר אבא: רב ושמואל, דאמרי תרוייהו 'לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין - משביעין אותה' [7].
איני! והא רב לא מגבי כתובה לארמלתא [8]!?
קשיא.
בסורא מתנו הכי; בנהרדעא מתנו הכי: אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין - משביעין אותה' ורב אמר: אפילו חוץ לבית דין נמי - אין משביעין אותה; רב לטעמיה, דרב לא מגבי כתובה לארמלתא.
וליאדרה [9] וליגבייה?
בשני דרב קילי נדרי [10].
ההיא דאתאי לקמיה דרב הונא; אמר לה "מה אעביד ליך? דרב לא מגבי כתובה לארמלתא!"?
אמרה ליה: "מידי הוא טעמא אלא דלמא נקיטנא מידי מכתובתי? חי ה' צבאות אם נהניתי מכתובתי כלום!"
אמר רב הונא: מודה רב בקופצת [11]!
ההיא דאתאי לקמיה דרבה בר רב הונא, אמר לה "מאי אעביד ליך דרב לא מגבי כתובה לארמלתא, ואבא מרי לא מגבי כתובה לארמלתא"?
אמרה ליה "הב לי מזוני"!
אמר לה: מזוני נמי לית ליך, דאמר רב יהודה אמר שמואל: 'התובעת כתובתה בבית דין - אין לה מזונות [12]'!
אמרה ליה: אפכוה לכורסיה [מין קללה, אולי רמז לכפיית המטה]! כבי תרי עבדא לי [13]! [14] הפכוה לכורסיה ותרצוה [15] - ואפילו הכי לא איפרק מחולשא [16].
אמר ליה רב יהודה לרב ירמיה ביראה: אדרה בבית דין [17], ואשבעה חוץ לבית דין, וליתי קלא וליפול באודני [18], דבעינא כי היכי דאעביד בה מעשה [19].
גופא: אמר רבי זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה [20] - משביעין אותה.
וגרושה - דאדרה לא [21]? והא שלחו מתם [22]: 'איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא, דמתקרי 'איה מרי [23]' ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה [24] דלא קבילת מכתובתה אלא גלופקרא [25] אחד, וספר תהלים אחד, וספר איוב וממשלות [26] – בלואים -
[27] ושמנום [28] בחמשה מנה - לכשתבא לידכם הגבוה את השאר!'
אמר רב אשי: ההוא - גט יבמין הוה [29]!
התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת כו' [ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה]:
אמר רב הונא לא שנו [30] אלא בשלא ניסת [31], אבל ניסת - אין מדירין אותה.
ניסת - מאי טעמא?
דמיפר לה בעל [32].
כי לא ניסת נמי - לכי מנסבא מיפר לה בעל?
אֵין הבעל מיפר בקודמין [33].
וניחוש דלמא אזלה לגבי חכם ושרי לה?
קסבר 'צריך לפרט את הנדר' [34].
רב נחמן אמר: אפילו ניסת.
'ניסת' ודאי מיפר לה בעל?
דמדרינן לה ברבים [35].
מיתיבי: 'ניסת גובה כתובתה אם נדרה'; מאי לאו נדרה השתא [36]?
לא, דנדרה מעיקרא [37].
והתניא: 'ניסת, נודרת [38] וגובה כתובתה'?
תנאי היא [39]: דאיכא למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה [40], ואיכא למאן דאמר אין לו הפרה [41].
איבעיא להו: צריך לפרט את הנדר או אינו צריך?
רב נחמן אמר: אינו צריך; רב פפא אמר: צריך:
רב נחמן אמר 'אינו צריך': דאי אמרת 'צריך' - זימנין דגייז ליה לדיבוריה [42], וחכם - מאי דשמע מיפר [43];
רב פפא אמר 'צריך' משום מילתא דאיסורא [44].
תנן: 'הנושא נשים בעבירה [45] - פסול עד שידור הנאה [46]'; ותני עלה 'נודר [47] ועובד [48], יורד [49] ומגרש'; ואי אמרת 'אינו צריך לפרט את הנדר' ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי ליה?
הערות
עריכה- ^ שיהא חן האנשים בעיני הנשים לינשא להם
- ^ יועיל להמיתו
- ^ נשתכרה בו עיסה כעובי הדינר: שאם לא היה הדינר היתה נותנת עוד עיסה בככר
- ^ האי לאו אמת הוא
- ^ דהא שוגגת היא; ומפני שעונש שבועה מרובה נמנעו מלהשביעה
- ^ בדבר מועט, וסבורה שאין פרעון לה, שבשכר טורחה נוטלתו
- ^ ששבועת הדיינין של תורה היא, ונקט ספר תורה בידיה, או תפילין, ומשביע לה בשם או בכינוי, כדאשכחן באברהם: 'שים נא ידך וגו' ואשביעך בה' (בראשית כד), ועונשה מרובה; וחוץ לבית דין - שבועה דרבנן, בקללת ארור, ולא נקיט מידי, ואין עונשה כל כך
- ^ משום דנמנעו מלהשביעהּ; ואם איתא - לישבעה חוץ לבית דין ולגבייה כתובתה
- ^ כדתנן 'נודרת ליתומים כל מה שירצו'
- ^ קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם, הלכך לא סמכינן אנדרה לאגבוייה
- ^ הואיל וקפצה ונשבעה הרי נשבעה וגובה
- ^ מעתה, דגליא דעתה דבעי לאינסובי, ואיהו לא אתני בהדה אלא 'כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי' שהיא אלמנה בשביל כבודו
- ^ כרב דלא מגבי כתובה וכשמואל להפסיד מזונות
- ^ ע"כ [אולי: על כן, כלומר: שלא תתקיים הקללה וימות -]
- ^ הפכו כסאו וזקפוהו, כדי שתתקיים הקללה בכך. פירוש אחר הפכו לכורסייה תשפל גדולתו
- ^ לא נצול מִלָבא לידי חולי
- ^ כל מה שירצו יתומים
- ^ חפץ אני שישמע הקול באזני שהוגבה כתובה בימי
- ^ כשמואל רבי [ואף על פי שרב יהודה היה מקודם תלמיד של רב, כדאיתא בסוכה ט,א רש"י ד"ה כי אמריתה קמיה דשמואל. רב יהודה תלמידו של רב ואח"כ של [רב אסי ואח"כ של] שמואל היה], להוציא מלבן של תלמידיו של רב, כגון רב הונא ובית דינו, שלא היו מגבין כתובות אלמנה
- ^ דלא טרחא קמייהו ולא מוריא היתירא
- ^ לא סגי בהדרה [בנדרהּ] - בתמיה
- ^ האשה מבבל היתה, והלכה היא ובעלה לארץ ישראל, וגרשה שם ותבעתו כתובתה, ועשו לה פסק דין על נכסיו שבבבל
- ^ כך היתה חניכתו
- ^ אם קבלה מכתובתה
- ^ קוטא [שמיכה]
- ^ ספר משלי
- ^ הביאתם לפנינו
- ^ ושמנו דמיהן
- ^ יבמה היה זה שנתן לה גט, לפוסלה על האחין, והיא באה לגבות כתובה מנכסי בעלה הראשון שנתארמלה הימנו
- ^ דגביא בהדרה
- ^ לאחֵר בשעת גביית כתובה
- ^ והיא סומכת על כך, ונודרת וגובה על שקר
- ^ בנדרים שקדמו לנשואין
- ^ הנשאל לחכם על נדרו - צריך לפרט היאך נדר הנדר הזה, וכי מפרטה קמיה דליתומים נדרה, וכך נדרה: "אם נהניתי מכתובתי כלום" - לא שרו לה
- ^ נודרת בפני עשרה; וקסבר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה
- ^ בשעת גבייה לאחר נשואין, וקשיא לרב הונא
- ^ נדרה קודם נשואין - גובה אף אחר נשואין, דאינו מיפר בקודמים, דכתיב 'ואם בית אישה נדרה' (במדבר ל)
- ^ משמע נודרת השתא
- ^ לקמן פליגי בה בפרקין (מהףב)
- ^ ואליביה לא גביא משום דמיפר לה
- ^ ואליביה מדרינן לה ברבים וגביא
- ^ ואינו מפרש הכל
- ^ וחכם אינו מיפר אלא לדעת מה שישמע; הילכך לא יפרט על מה נדר, אלא יאמר "כך נדרתי ואסרתי עלי פירות מין פלוני"
- ^ שמא על דבר איסור נדרה, כגון על גיבוי כתובה, וכגון "יאסרו עלי כל פירות שבעולם אם אעבור עבירה פלוני", ובא להתיר את נדרו סתם, ורוצה לעבור העבירה
- ^ כהן הנושא נשים פסולות לכהונה פסול לעבודה
- ^ ממנה, לגרשה; ומשנה היא בבכורות (מה,ב)
- ^ הנאה
- ^ עבודה, ואף על פי \ שעדיין לא גרשה
- ^ מן העבודה לאחר שסיים