ביאור:בבלי גיטין דף לה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משום חינא ^[1] אקילו רבנן גבה - קא משמע לן.

נמנעו מלהשביעה:

מאי טעמא? אילימא משום דרב כהנא, דאמר רב כהנא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: 'מעשה באדם אחד בשני בצורת, שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה, והניחתו בכד של קמח, ואפאתו בפת, ונתנתו לעני; לימים בא בעל הדינר ואמר לה "הבי לי דינרי!"; אמרה ליה "יהנה סם המות ^[2] באחד מבניה של אותה אשה אם נהניתי מדינרך כלום!"; אמרו: לא היו ימים מועטין עד שמת אחד מבניה, וכששמעו חכמים בדבר – אמרו: מה מי שנשבע באמת כך - הנשבע על שקר על אחת כמה וכמה!'

מאי טעמא איענשה?

דאישתרשי לה מקום דינר ^[3].

ומאי 'מי שנשבע באמת' ^[4]?

'כמי שנשבע באמת' ^[5].

אי משום הא - מאי איריא 'אלמנה'? אפילו גרושה נמי!? אלמה אמר רבי זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה - משביעין אותה'?

אלמנה שאני, דבההיא הנאה דקא טרחה קמי דיתמי - אתיא לאורויי היתרא ^[6].

אמר רב יהודה אמר רב ירמיה בר אבא: רב ושמואל, דאמרי תרוייהו 'לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין - משביעין אותה' ^[7].

איני! והא רב לא מגבי כתובה לארמלתא ^[8]!?

קשיא.

בסורא מתנו הכי; בנהרדעא מתנו הכי: אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין - משביעין אותה' ורב אמר: אפילו חוץ לבית דין נמי - אין משביעין אותה; רב לטעמיה, דרב לא מגבי כתובה לארמלתא.

וליאדרה ^[9] וליגבייה?

בשני דרב קילי נדרי ^[10].

ההיא דאתאי לקמיה דרב הונא; אמר לה "מה אעביד ליך? דרב לא מגבי כתובה לארמלתא!"?

אמרה ליה: "מידי הוא טעמא אלא דלמא נקיטנא מידי מכתובתי? חי ה' צבאות אם נהניתי מכתובתי כלום!"

אמר רב הונא: מודה רב בקופצת ^[11]!

ההיא דאתאי לקמיה דרבה בר רב הונא, אמר לה "מאי אעביד ליך דרב לא מגבי כתובה לארמלתא, ואבא מרי לא מגבי כתובה לארמלתא"?

אמרה ליה "הב לי מזוני"!

אמר לה: מזוני נמי לית ליך, דאמר רב יהודה אמר שמואל: 'התובעת כתובתה בבית דין - אין לה מזונות ^[12]'!

אמרה ליה: אפכוה לכורסיה [מין קללה, אולי רמז לכפיית המטה]! כבי תרי עבדא לי ^[13]! ^[14] הפכוה לכורסיה ותרצוה ^[15] - ואפילו הכי לא איפרק מחולשא ^[16].

אמר ליה רב יהודה לרב ירמיה ביראה: אדרה בבית דין ^[17], ואשבעה חוץ לבית דין, וליתי קלא וליפול באודני ^[18], דבעינא כי היכי דאעביד בה מעשה ^[19].

גופא: אמר רבי זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה ^[20] - משביעין אותה.

וגרושה - דאדרה לא ^[21]? והא שלחו מתם ^[22]: 'איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא, דמתקרי 'איה מרי ^[23]' ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה ^[24] דלא קבילת מכתובתה אלא גלופקרא ^[25] אחד, וספר תהלים אחד, וספר איוב וממשלות ^[26] – בלואים -

עמוד ב

^[27] ושמנום ^[28] בחמשה מנה - לכשתבא לידכם הגבוה את השאר!'

אמר רב אשי: ההוא - גט יבמין הוה ^[29]!

התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת כו' [ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה]:

אמר רב הונא לא שנו ^[30] אלא בשלא ניסת ^[31], אבל ניסת - אין מדירין אותה.

ניסת - מאי טעמא?

דמיפר לה בעל ^[32].

כי לא ניסת נמי - לכי מנסבא מיפר לה בעל?

אֵין הבעל מיפר בקודמין ^[33].

וניחוש דלמא אזלה לגבי חכם ושרי לה?

קסבר 'צריך לפרט את הנדר' ^[34].

רב נחמן אמר: אפילו ניסת.

'ניסת' ודאי מיפר לה בעל?

דמדרינן לה ברבים ^[35].

מיתיבי: 'ניסת גובה כתובתה אם נדרה'; מאי לאו נדרה השתא ^[36]?

לא, דנדרה מעיקרא ^[37].

והתניא: 'ניסת, נודרת ^[38] וגובה כתובתה'?

תנאי היא ^[39]: דאיכא למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה ^[40], ואיכא למאן דאמר אין לו הפרה ^[41].

איבעיא להו: צריך לפרט את הנדר או אינו צריך?

רב נחמן אמר: אינו צריך; רב פפא אמר: צריך:

רב נחמן אמר 'אינו צריך': דאי אמרת 'צריך' - זימנין דגייז ליה לדיבוריה ^[42], וחכם - מאי דשמע מיפר ^[43];

רב פפא אמר 'צריך' משום מילתא דאיסורא ^[44].

תנן: 'הנושא נשים בעבירה ^[45] - פסול עד שידור הנאה ^[46]'; ותני עלה 'נודר ^[47] ועובד ^[48], יורד ^[49] ומגרש'; ואי אמרת 'אינו צריך לפרט את הנדר' ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי ליה?

הערות

^ שיהא חן האנשים בעיני הנשים לינשא להם
^ יועיל להמיתו
^ נשתכרה בו עיסה כעובי הדינר: שאם לא היה הדינר היתה נותנת עוד עיסה בככר
^ האי לאו אמת הוא
^ דהא שוגגת היא; ומפני שעונש שבועה מרובה נמנעו מלהשביעה
^ בדבר מועט, וסבורה שאין פרעון לה, שבשכר טורחה נוטלתו
^ ששבועת הדיינין של תורה היא, ונקט ספר תורה בידיה, או תפילין, ומשביע לה בשם או בכינוי, כדאשכחן באברהם: 'שים נא ידך וגו' ואשביעך בה' (בראשית כד), ועונשה מרובה; וחוץ לבית דין - שבועה דרבנן, בקללת ארור, ולא נקיט מידי, ואין עונשה כל כך
^ משום דנמנעו מלהשביעהּ; ואם איתא - לישבעה חוץ לבית דין ולגבייה כתובתה
^ כדתנן 'נודרת ליתומים כל מה שירצו'
^ קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם, הלכך לא סמכינן אנדרה לאגבוייה
^ הואיל וקפצה ונשבעה הרי נשבעה וגובה
^ מעתה, דגליא דעתה דבעי לאינסובי, ואיהו לא אתני בהדה אלא 'כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי' שהיא אלמנה בשביל כבודו
^ כרב דלא מגבי כתובה וכשמואל להפסיד מזונות
^ ע"כ [אולי: על כן, כלומר: שלא תתקיים הקללה וימות -]
^ הפכו כסאו וזקפוהו, כדי שתתקיים הקללה בכך. פירוש אחר הפכו לכורסייה תשפל גדולתו
^ לא נצול מִלָבא לידי חולי
^ כל מה שירצו יתומים
^ חפץ אני שישמע הקול באזני שהוגבה כתובה בימי
^ כשמואל רבי [ואף על פי שרב יהודה היה מקודם תלמיד של רב, כדאיתא בסוכה ט,א רש"י ד"ה כי אמריתה קמיה דשמואל. רב יהודה תלמידו של רב ואח"כ של [רב אסי ואח"כ של] שמואל היה], להוציא מלבן של תלמידיו של רב, כגון רב הונא ובית דינו, שלא היו מגבין כתובות אלמנה
^ דלא טרחא קמייהו ולא מוריא היתירא
^ לא סגי בהדרה [בנדרהּ] - בתמיה
^ האשה מבבל היתה, והלכה היא ובעלה לארץ ישראל, וגרשה שם ותבעתו כתובתה, ועשו לה פסק דין על נכסיו שבבבל
^ כך היתה חניכתו
^ אם קבלה מכתובתה
^ קוטא [שמיכה]
^ ספר משלי
^ הביאתם לפנינו
^ ושמנו דמיהן
^ יבמה היה זה שנתן לה גט, לפוסלה על האחין, והיא באה לגבות כתובה מנכסי בעלה הראשון שנתארמלה הימנו
^ דגביא בהדרה
^ לאחֵר בשעת גביית כתובה
^ והיא סומכת על כך, ונודרת וגובה על שקר
^ בנדרים שקדמו לנשואין
^ הנשאל לחכם על נדרו - צריך לפרט היאך נדר הנדר הזה, וכי מפרטה קמיה דליתומים נדרה, וכך נדרה: "אם נהניתי מכתובתי כלום" - לא שרו לה
^ נודרת בפני עשרה; וקסבר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה
^ בשעת גבייה לאחר נשואין, וקשיא לרב הונא
^ נדרה קודם נשואין - גובה אף אחר נשואין, דאינו מיפר בקודמים, דכתיב 'ואם בית אישה נדרה' (במדבר ל)
^ משמע נודרת השתא
^ לקמן פליגי בה בפרקין (מהףב)
^ ואליביה לא גביא משום דמיפר לה
^ ואליביה מדרינן לה ברבים וגביא
^ ואינו מפרש הכל
^ וחכם אינו מיפר אלא לדעת מה שישמע; הילכך לא יפרט על מה נדר, אלא יאמר "כך נדרתי ואסרתי עלי פירות מין פלוני"
^ שמא על דבר איסור נדרה, כגון על גיבוי כתובה, וכגון "יאסרו עלי כל פירות שבעולם אם אעבור עבירה פלוני", ובא להתיר את נדרו סתם, ורוצה לעבור העבירה
^ כהן הנושא נשים פסולות לכהונה פסול לעבודה
^ ממנה, לגרשה; ומשנה היא בבכורות (מה,ב)
^ הנאה
^ עבודה, ואף על פי \ שעדיין לא גרשה
^ מן העבודה לאחר שסיים

[1] שיהא חן האנשים בעיני הנשים לינשא להם

[2] יועיל להמיתו

[3] נשתכרה בו עיסה כעובי הדינר: שאם לא היה הדינר היתה נותנת עוד עיסה בככר

[4] האי לאו אמת הוא

[5] דהא שוגגת היא; ומפני שעונש שבועה מרובה נמנעו מלהשביעה

[6] בדבר מועט, וסבורה שאין פרעון לה, שבשכר טורחה נוטלתו

[7] ששבועת הדיינין של תורה היא, ונקט ספר תורה בידיה, או תפילין, ומשביע לה בשם או בכינוי, כדאשכחן באברהם: 'שים נא ידך וגו' ואשביעך בה' (בראשית כד), ועונשה מרובה; וחוץ לבית דין - שבועה דרבנן, בקללת ארור, ולא נקיט מידי, ואין עונשה כל כך

[8] משום דנמנעו מלהשביעהּ; ואם איתא - לישבעה חוץ לבית דין ולגבייה כתובתה

[9] כדתנן 'נודרת ליתומים כל מה שירצו'

[10] קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם, הלכך לא סמכינן אנדרה לאגבוייה

[11] הואיל וקפצה ונשבעה הרי נשבעה וגובה

[12] מעתה, דגליא דעתה דבעי לאינסובי, ואיהו לא אתני בהדה אלא 'כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי' שהיא אלמנה בשביל כבודו

[13] כרב דלא מגבי כתובה וכשמואל להפסיד מזונות

[14] ע"כ [אולי: על כן, כלומר: שלא תתקיים הקללה וימות -]

[15] הפכו כסאו וזקפוהו, כדי שתתקיים הקללה בכך. פירוש אחר הפכו לכורסייה תשפל גדולתו

[16] לא נצול מִלָבא לידי חולי

[17] כל מה שירצו יתומים

[18] חפץ אני שישמע הקול באזני שהוגבה כתובה בימי

[19] כשמואל רבי [ואף על פי שרב יהודה היה מקודם תלמיד של רב, כדאיתא בסוכה ט,א רש"י ד"ה כי אמריתה קמיה דשמואל. רב יהודה תלמידו של רב ואח"כ של [רב אסי ואח"כ של] שמואל היה], להוציא מלבן של תלמידיו של רב, כגון רב הונא ובית דינו, שלא היו מגבין כתובות אלמנה

[20] דלא טרחא קמייהו ולא מוריא היתירא

[21] לא סגי בהדרה [בנדרהּ] - בתמיה

[22] האשה מבבל היתה, והלכה היא ובעלה לארץ ישראל, וגרשה שם ותבעתו כתובתה, ועשו לה פסק דין על נכסיו שבבבל

[23] כך היתה חניכתו

[24] אם קבלה מכתובתה

[25] קוטא [שמיכה]

[26] ספר משלי

[27] הביאתם לפנינו

[28] ושמנו דמיהן

[29] יבמה היה זה שנתן לה גט, לפוסלה על האחין, והיא באה לגבות כתובה מנכסי בעלה הראשון שנתארמלה הימנו

[30] דגביא בהדרה

[31] לאחֵר בשעת גביית כתובה

[32] והיא סומכת על כך, ונודרת וגובה על שקר

[33] בנדרים שקדמו לנשואין

[34] הנשאל לחכם על נדרו - צריך לפרט היאך נדר הנדר הזה, וכי מפרטה קמיה דליתומים נדרה, וכך נדרה: "אם נהניתי מכתובתי כלום" - לא שרו לה

[35] נודרת בפני עשרה; וקסבר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה

[36] בשעת גבייה לאחר נשואין, וקשיא לרב הונא

[37] נדרה קודם נשואין - גובה אף אחר נשואין, דאינו מיפר בקודמים, דכתיב 'ואם בית אישה נדרה' (במדבר ל)

[38] משמע נודרת השתא

[39] לקמן פליגי בה בפרקין (מהףב)

[40] ואליביה לא גביא משום דמיפר לה

[41] ואליביה מדרינן לה ברבים וגביא

[42] ואינו מפרש הכל

[43] וחכם אינו מיפר אלא לדעת מה שישמע; הילכך לא יפרט על מה נדר, אלא יאמר "כך נדרתי ואסרתי עלי פירות מין פלוני"

[44] שמא על דבר איסור נדרה, כגון על גיבוי כתובה, וכגון "יאסרו עלי כל פירות שבעולם אם אעבור עבירה פלוני", ובא להתיר את נדרו סתם, ורוצה לעבור העבירה

[45] כהן הנושא נשים פסולות לכהונה פסול לעבודה

[46] ממנה, לגרשה; ומשנה היא בבכורות (מה,ב)

[47] הנאה

[48] עבודה, ואף על פי \ שעדיין לא גרשה

[49] מן העבודה לאחר שסיים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]