גיטין פד א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אמסתברא בין לרבי אליעזר בין לרבנן כיון דפסקה פסקה:
ת"ר הרי זה גיטך ע"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא מאי קאמר אמר רב נחמן ה"ק הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה ואם נשאת לאחר לא תצא ומשום גזרה לא מפקינן מיניה ושרינן אשת איש לעלמא אלא אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן א"ל רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעי קיומי לתנאה וכי תימא אפשר דמינסבא היום ומיגרשה למחר ומקיימא לתנאה ולהך דפליגת עליה דרב יהודה קמדמית ליה דאתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה באל יישן היום שמא יישן למחר ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר הכי השתא התם בדידיה קיימא דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים הכא בדידה קיימא לאיגרושי אלא אמר רבא גהרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לו לא תנשא שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה לאחר לא תנשא דבעיא קיומיה לתנאה ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן לאחר תצא דבעיא לקיומיה לתנאה תניא כוותיה דרבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא:
ת"ר ה"ז גיטך ע"מ שתעלי לרקיע ע"מ שתרדי לתהום ע"מ שתבלעי קנה של ד' אמות ע"מ שתביאי לי קנה בן ק' אמה ע"מ שתעברי את הים הגדול ברגליך אינו גט רבי יהודה בן תימא אומר כזה גט כלל אמר ר' יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר אמר רב נחמן אמר רב דהלכה כר' יהודה בן תימא א"ר נחמן בר יצחק מתני' נמי דיקא דקתני כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתו תנאו קיים הא אי אפשר תנאו בטל ש"מ איבעיא להו הרי זה גיטיך ע"מ שתאכלי בשר חזיר מהו אמר אביי היא היא רבא אמר אפשר דאכלה ולקיא לאביי כלל לאתויי בשר חזיר לרבא כזה למעוטי בשר חזיר מיתיבי ההרי זה גיטך ע"מ שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט ועל מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להן ואילו על מנת שתבעלי לאבא ולאביך לא קתני לאביי ניחא לרבא קשיא אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר אפשר דאכלה ולקיא פלוני נמי אפשר דמשחדא ביה בממונא זאלא אבא ואביך בדידה קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אבא ואביך מי עבדי איסורא לרבא כלל לאתויי אבא ואביך כזה למעוטי בשר חזיר
רש"י
עריכה
מאי קאמר - האי לא תינשא דקאמר למאן קאמר לאותו פלוני או לכל אדם:
לא תינשא לו - כדמפרש שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה ואין לך לעז גדול מזה:
ואם ניסת לאחר לא תצא - שלא להחזיק תנאי זה:
ומשום הך גזירה לא מפקינן לה - בתמיה והא לא איתקיים התנאי ובטל הגט: ה"ג אלא אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זה גיטך ע"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תינשא לו משום גזירה שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה ואם ניסת לו לא תצא שאין כאן איסור אלא חשש לעז בעלמא:
הא לאחר תינשא - והוי גיטא הואיל ולא אמר ע"מ שלא תנשאי אלא לפלוני אלא ע"מ שתנשאי לפלוני סוף סוף הא בעיא לקיומי תנאה:
וכי תימא אפשר דמיגרשה - מן השני היום ולמחר תינשא לאותו פלוני לקיים תנאה:
ולהא דפליגת עליה דרב יהודה קמדמית לה - דלא חיישת דלמא לא מיקיים:
שמא יישן למחר - ונמצא שעבר על נדרו:
ורב נחמן אמר יישן היום - ולמחר יתקיים תנאו ולא יישן:
דאי בעי מבריז נפשיה בסילותא - ינקוב בשרו תמיד בקוץ:
בדידה קיימא לאגרושי - בתמיה:
מפליגה - דוחה אותה לצערה בדברי הבאי:
מתני' נמי דיקא - בב"מ בהשוכר את הפועלים (דף צד.):
אפשר דאכלה ולקיא - ולבן תימא גופיה תנאו קיים:
כלל לאתויי בשר חזיר - קתני כלל אמר ר' יהודה בן תימא:
כזה גט - דקאמר ר' יהודה בן תימא:
למעוטי בשר חזיר - דה"ק כזה גט דאי אפשר לקיימו כלל הלכך תנאו בטל אבל לעבור על דברי תורה אפשר לקיימו באיסור ותלקה על שעברה:
שתבעלי - גרסינן גבי פלוני וגבי אביו ואביך גרסינן שלא תבעלי:
שתבעלי - בין בזנות בין בנשואין:
אין חוששין שמא נבעלה להם - כלומר מותרת לינשא מיד ואין חוששין שמא תבעל להן ויבטל הגט אבל אמר לה ע"מ שלא תבעלי לפלוני אינו גט שמא תבעל לו דומיא דע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם:
ואילו גבי אבא ואביך שתבעלי לא קתני - דניהוי תנאה אלמא לא הוי תנאה:
לאביי ניחא כו' - [משום דלדידיה לר' יהודה בן תימא אפילו לא יתקיים הרי זה גט אלא לרבא קשיא דהא אמר] אפילו רבי יהודה בן תימא מודה בה:
אמר לך רבא - לא דמיא לבשר חזיר דאילו בשר חזיר בידה לקיימו באיסור ושתבעלי לפלוני נמי אפשר דמשחדא ליה בממונא ואם אינו רוצה לבועלה באיסור ישאנה ויבעול בהיתר אלא אבא ואביך בדידה קיימא:
לרבא כלל - דקתני רבי יהודה בן תימא:
לאתויי אבא ואביך - דהוי נמי א"א לקיימו:
כזה למעוטי בשר חזיר - דאפשר לקיימו הוא:
תוספות
עריכה
מסתברא בין לר' אליעזר בין לרבנן כיון דפסקה פסקה. פי' ומגורשת לעולם ואע"ג דלמאי דבעי למימר לרבי אליעזר או דלמא לא שנא משמע דבעי למימר דאין הגט חל אלא אותו היום כמו חוץ מפלוני דלא חל אלא מעלמא מ"מ לישנא דפסקה משמע לגמרי והא דקאמר לקמן (דף פו.) לעולם לאפוקי (מדרבא אמר רב נחמן) לאו לאפוקי ממש אלא שופרא דשטרא אתקין מיומא דנן ולעלם שלא תטעה לומר שאינה מגורשת אלא אותו יום:
אלא א"ר נחמן ה"ק. וא"ת דמעיקרא לא אמר כך וי"ל דמעיקרא סבר דאפקעי רבנן קידושין מינה ולבסוף חזר בו שאין נראה לו סברא דבשביל חששא מועטת כזו יפקיעו רבנן קידושין:
ומיגרשה למחר ומקיים לתנאיה. דהשתא לא שייך שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה כיון דנישאת לאחר בינתים:
הכא בדידה קיימא לאגרושי. אע"ג דכיון שאינה יכולה לקיים תנאה. הויא אשת איש לזה שנשאת לו עכשיו מ"מ אינה יכולה לקיים תנאה ולינשא בלא גירושין דלעולם צריכה גט מספיקא שמא יתקיים תנאה ותנשא גם לשני ע"י מיתת הראשון או יגרשה וקשה. לרבי יהודה והא ודאי בדידה קיימא לאיגרושי שיכולה לומר מאיס עלי וכייפינן ליה ולפי פי' רש"י ורבינו תם דלא כייפינן ליה ניחא ועוד קשיא דכייפינן ליה לגרשה שהרי היא עליו באיסור אשת איש וא"כ מאי קאמר אטו בדידה קיימא לאיגרושי ואי הוה מפרש בדידה קיימא לאיגרושי ולאינסובי דודאי אין בידה שישאנה זה הוי אתי שפיר אך אין הלשון משמע כן וי"ל כיון דמכל מקום יכול הבעל לדחותה לא בדידה קיימא לאיגרושי:
על מנת שתעלי לרקיע אינו גט. בהשוכר את הפועלים בסופו (ב"מ דף צד.) גרסינן אם נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט ותימה היאך יכול לקיימו וי"ל ע"י שם קשה להרב ר' אלחנן דהוה לן למילף מתנאי בני גד ובני ראובן שיכול לקיימו אבל היכא שלא יוכל לקיימו כי הכא הוה לן למימר דאף על גב דתנאי בטל מעשה קיים כי היכי דילפינן בפרק מצות חליצה (יבמות דף קו) דבעינן שיוכל לעשות ע"י שליח וי"ל דהתם לא ילפינן אלא שהמעשה יכול לעשות ע"י שליח אבל תנאי אין לחוש אם לא יוכל לעשות ע"י שליח או אינו יכול לעשות כלל:
על מנת שתבעלי לפלוני ואילו לאבא ולאביך לא קתני. יש ספרים שהוגהו בברייתא ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא תבעל להם משום דקשיא להו מאי דייק ואילו לאבא ולאביך לא קתני אבא ואביך מאן דכר שמייהו מיהו משום כן אין צריך להגיה דשפיר דייק מדקתני ע"מ שתבעלי לפלוני משמע דוקא לפלוני דלא חשיב הפלגה בדברים במה שיש שם איסור פנויה אבל אבא ואביך לא:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ט (עריכה)
יג א מיי' פ"ח מהל' גירושין הלכה ט', סמ"ג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ז סעיף ה', ועי"ש במגיד משנה:
יד ב מיי' פ"ד מהל' נדרים הלכה י"ד, סמ"ג לאוין רמב, טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ג סעיף ג':
טו ג מיי' פ"ח מהל' גירושין הלכה י"ג, סמ"ג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף ט"ו:
טז ד מיי' פ"ו מהל' אישות הלכה ז', סמ"ג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף י"ב, וטור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ב':
יז ה טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף י"ח:
יח ו טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף י"ג:
יט ז מיי' פ"ו מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף י"ב:
ראשונים נוספים
ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להן. כבר פירשתי שרש"י ז"ל מפרש שאין חוששין שמא תבעל להם, ואין הלשון מחוור.
ולי נראה פירושו כמשמעו ריש' קתני נתקיים התנאי בפני עדים מגורשת ואם לאו אינה מגורשת והדר קתני ע"מ שלא תבעלי לאבא ואביך אין חוששין שמא נבעלה להם כלומר אע"פ שאבא ואביך מתיחדים עמה אינה צריכה להביא עדים שלא עברה על תנאה אלא נאמנת היא לומר שלא עברתי על התנאי ואע"פ שהבעל מכחישה ואומר לה בהדיא שעברה.
וכן הדין בכל תנאי גיטין שהן בבטול מעשה כגון ע"מ שלא תשתי יין עד יום פלוני שאע"פ שהוא טוען שעברה על תנאה נאמנת שאין חוששין שמא עברה דה"ל כמי שאמר תחלה נאמנת עלי ואע"פ שאמרו חוששין שמא פייס שאני התם משום דשכיחא דמפייס ויש רגלים לדבר שלא גרשה מיד כמו שפירשתי במקומו ושמא בהא נמי חוששין משום תנאי שבידו והוא שב ואל תעשה אין חוששין לו דומיא דשלא תבעלי לאבא ולאביך.
וה"ה דהיל"נ שלא תבעלי לאיש פלוני אלא לאשמועינן דע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך אינה אלא כמפליגה בדברים א"נ דשלא תבעלי לפלוני לרבנן אינו גט דשיורא הוי.
אטו [הכא] בדידה קיימא לאיגרושי: ואם תאמר דילמא בשנתקדשה על תנאי שיגרשנה לזמן ידוע דהשתא קיימא בדידה לאיגרושי, יש לומר דאפילו כי מיגרשא אכתי איכא למיפרך אטו בדידה קיימא לאינסובי להאי והאי דאמרינן לקמן פלוני אפשר דמשחדא ליה בממונא לא דמיא להאי דהכא אין לה לסמוך על זה לעבור ולינשא דשמא לא מקבל מינה, והכא דעדיפא מינה נקט משום דהיא חששא קמייתא לומר דאפילו גירושין של זה אין בידה ואיכא תרתי דגירושיה ונישואיה אין בידה.
תניא כותיה דרבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא: כתב הרמב"ם ז"ל ואם נשאת לאחר קודם שתנשא לו בטל הגט ותנשא לו ותצא והולד ממזר וצריכה גט משני, ואינו מחוור למה הגט בטל דהא אפשר שיגרש זה וישא אותה בעל התנאי וזו מן ההשגות שהשיג עליו הראב"ד ז"ל ותדע לך דהא רבא לא קשיא ליה אלא לכתחלה אמאי תנשא לאחר וכיון דאין בידה לאיגרושי ולקיומי תנאה, אבל קיימתו מקויים ומגורשת למפרע בניה מראשון כשרין ואם נתאלמנה או נתגרשה מן השני הזה שהוא בעל התנאי אסורה לחזור לזה שנשאה ראשון משום מחזיר גרושתו מן הנשואין, ומסתברא דבעל מנת שתתני לי מאתים זוז דאמרינן ולאחר לא תנשא עד שתתן אם עברה ונשאת קודם שתתן לא תצא דהכא לא אמרו תצא אלא משום דאיכא למימר דאי אפשר לה לקיים תנאה ולינשא לזה בעל התנאי אלא אם יוציא הראשון בגט וכדמשמע מדאמרינן והא בעיא לקיומי תנאה וכי תימא אפשר דמיגרשא למחר ומקיימה לתנאה דאלמא בלא גירושין של זה אי אפשר לה לקיים תנאה דאשת הראשון היא, והילכך על כרחין תצא מזה ולא סגיא בלאו הכי, אבל התם אפשר דמקיימא תנאה תותי [בנדפס: גברא] גברה ואמאי תיפוק, ואפילו תמצא לומר דהכא בלא גירושי ראשון יכולה לקיים תנאה ולהנשא לזה בעל התנאי וכן דעת רבנו יצחק הזקן זצ"ל לפי שאין קידושי ראשון חלין עד שיתקיים התנאי ושתנשא לזה כיון שאלו לא חלו קדושי שני נמצא שהגט בטל אם כן לא חלו קידושי ראשון עד שיחולו קידושי שני, והא דפריך רבא הא בעיא לקיומי תנאה ולאו בידה לאיגרושי משום שאינה יכולה לקיים תנאה בלא גט מראשון אלא אם כן עמדה אצל הראשון בזנות ובאיסור פנויה אבל אם נתגרשה מראשון בגט ונשאת לשני נמצאת קידושיה מראשון קידושין גמורין למפרע ובהיתר עמדה אצלו וזה אינו בידה אבל בלא גט נצרך לומר שחלו קדושי שני והופקעו קידושי ראשון והילכך לא תנשא לראשון. ומיהו מכל מקום הכא לא מפקינן לה אלא מהאי טעמא אבל בעל מנת שתתני לי מאתים זוז יכולה לקיים תנאה בהיתר והילכך לא תצא, ואפשר דאסורה בביאה מדרבנן עד שתתן דהא מעיקרא גזרינן בה שמא לא תתן והשתא נמי אף על פי שאין מחמירין עליה להוציאה אין מקילין בה להתירה עד שיתקיים התנאי.
על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט: מיהו לכתחלה לא תבעל לו דהא אינה מגורשת עד שתבעל לו נמצא תחלת ביאה באיסור דעודה אשת איש, והכי איתא בירושלמי על מנת שתתבעלי מפלוני בתחלה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע, והא דאמרינן לעיל על מנת שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא לו ופרישנא טעמא כדי שלא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה הא לאו הכי מותרת לינשא לו [בנדפס: היינו משום דהתם על מנת שתנשאי לו קאמר וכיון שנכנסה לחופה נתקיים התנאי דחופה עושה נישואין ובחופה ליכא איסורא והילכך טעמא דשלא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה הא לאו הכי מותרת לינשא לו].
ומיהו איכא למידק דהא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואם נקרע הגט או נאבד מקיימת תנאה ומגורשת אם כן כשבועל פנויה הוא בועל דכל שמקיימת תנא הרי זו מגורשת למפרע, ושמא הא דירושלמי כמאן דאמר האומר על מנת לאו כאומר מעכשיו והוה ליה כמאן דאמר הרי זה גיטיך לכשתבעלי לפלוני דאסור לבעול ואם עבר ובעל הותר הגט אלא דקשיא דהותר הגט למפרע קאמר, ואי אפשר לומר דלכתחלה הוא אסור לבעול משום פנויה קאמר דעל הא דרבי אליעזר גרסינן לה התם והכי גרסינן אמר רבי שמיי מצינו אשה בתחלה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה אמר ליה רבי מנא למה לא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתתבעלי מפלוני בתחלה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע, אלמא משום ערוה קאמר, וצריך עיון. [בנדפס: ועוד דקשיא לי דאם כן מאי שנא על מנת שתבעלי לפלוני מעל מנת שתבעלי לאבא ולאביך דכאן וכאן לכתחלה איסור ערות אשת איש איכא, ומיהו בזה אפשר לקיומי תנאה באחר בלא איסור וכגון שתבעל לו דרך נישואין בין שלא בנשואין נתקיים התנאי והרי זו מגורשת].
הא דקתני: על מנת שתבעלי לפלוני: מסתברא אפילו נבעלת לו דרך נישואין הרי זו מגורשת דלאו דוקא שתבעלי לו בזנות קאמר אלא כל שנבעלת לו בין בהיתר בין באיסור נתקיים התנאי, והא דקאמר על מנת שתבעלי ולא קאמר על מנת שתנשאי לאו למעוטי בעילה נישואים אלא לרבות לה אפילו בעילת זנות, וכן נראה מדברי רש"י ז"ל שפירש לקמן גבי אפשר דמשחדא ליה בממונא אפשר דמשחדא ליה ותנשא לו בלא איסור, ואחרים פירשו שם אפשר דמשחדא ליה ויבא עליה דליכא איסור חמור אלא איסור פנויה דאינו חמור עליו כל כך אבל אבא ואביך דאיסור חמור הוא ולאו בדידה [בכת"י: בדידיה] קיימא אינהו לא עבדי ואף על גב דמשחדא להו בממונא, ונראה שהם פירשו שתבעלי דוקא בזנות מדלא קאמר על מנת שתשאי, ובאמת שיש לו קצת ראייה [בנדפס: סעד] לדבריהם מדקאמר לאביי כלל לאתויי בשר חזיר ואבא ואביך זה למעוטי פלוני, ואי בנישואין פשיטא דבנישואין מאי הפלגת דברים שייך בהא, ודוחק הוא לומר דלא קאי אפלוני שהזכירו כאן דהיינו שאמר לה סתם על מנת שתבעלי לפלוני אלא בעלמא קאי ובשאמר לה על מנת שתבעלי לפלוני בזנות, דהא ודאי אינו נראה דאפלוני שהזכירו כאן קאי מן הסתם [בנדפס: וליתא שהרי הוא לא התנה אלא בבעילה ולא שתהא הבעילה דוקא בהיתר ועל זה הוצרך זה למעוטי שאינו כבשר חזיר ממש שאי אפשר בלא עקירת מצוה שהרי זו יכולה לשחדו בממונא ותבעל לו דרך נישואין].
על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה לכהן: כלומר שמא תבעל להן, כך פירש רש"י ז"ל ובעלי התוספות ז"ל, והרמב"ן נ"ר ליישב הלשון מדלא קאמר אין חוששין שמא תבעל פירש הלשון כפשוטו על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי כלומר אם יש עדים שראוה שנבעלה הרי זה גט ואם לאו אף על פי שנתיחדה עמו אינו גט דלא אמרינן בכי הא הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה, על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אף על פי שנתיחדה עמהן אין חוששין שמא נבעלה להן עד שנדע בבירור שעברה על תנאה, ואפילו בא הבעל וערער וטען בריא שנבעלה להן אין חוששין, והוא הדין לכל תנאי שבשב ואל תעשה אין חוששין שבטלה תנאה בידים עד שיתברר ביטולו בעדים ואינו דומה לעל מנת שאעבור מנגד פניך שלשים יום דאמרינן לעיל דחוששין שמא פייס עד שיאמר לה תהא נאמנת לומר שלא פיסתי, ואי נמי באם לא באתי שהדבר תלוי בידו ומעיקרא מגלה הוא בדעתו שחפץ לבטל תנאו כדי לבטל הגט, אבל כאן שהדבר תלוי בידה אינו מצוי שתקלקל עצמה והלכך מסתמא לא חיישינן לה ואפילו בא הבעל וערער, והא דנקט הכא לאבא ולאביך הוא הדין לעל מנת שלא תבעלי לפלוני אלא לאשמועינן דעל מנת שתבעלי לאבא ולאביך אינו אלא כמפליגה בדברים, וגם זה לא כפירושו של רש"י ז"ל שפירש דדוקא אבא ואביך אבל פלוני חוששין שמא תבעל לו והוה ליה כעל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם דחוששין שמא תלך, ואינו מחוור דעל מנת שלא תבעלי לפלוני הוה ליה כעל מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דהכא והכא בתנאה קיימא כל ימי חיי אותו פלוני ומשעה שמת נתקיים תנאה הכא והכא, ועוד דמה הפרש יש בין אבא ואביך ובין פלוני דאי משום דבאבא ואביך איכא איסורא באחר נמי איכא איסורא דכל שנבעלה לו הגט בטל ובתנאה קיימא ונמצא בא על אשת איש, ומיהו בהא איכא למימר דבאחר איכא למיחש שמא תבעל לו אחר מיתת המגרש דאיהו לאו איסורא קא עביד הילכך חוששין שמא תבעל לו אבל באבא ובאביך דבכל שעתא באיסור קיימא להו לא חיישינן שמא תבעל להן וכן פירשו בתוספות דבהכי איכא לאיפלוגי בין פלוני לאבא ואביך.
מתוך: תוספות רי"ד על הש"ס/גיטין/פרק ט (עריכה)
ת"ר הרי זה גיטיך ע"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לא לו שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה זה לזה ולאחר [לא תנשא] דבעיא לקיומה לתנאה ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן לה ואם נשאת לאחר תצא דבעיא לקיומיה לתנאה שעדיין לא נתקיים התנאי ולא הוי גט:
איתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל ישן היום שמא ישן למחר נמצא עובר על נדרו למפרע ורב נחמן אמר ישן היום ואין חוששין שמא ישן למחר. עלה בדעתו לומר דפלוגתא דרב יהודה ורב נחמן דפליגי בהא שייכי נמי בהרי זה גיטיך ע"מ שלא תשתי יין כל ל' יום או כל ימי חיי פלוני דהיא היא דכי היכי דהתם אמר רב נחמן ישן היום ואין חוששין שמא ישן למחר ה"ה הכי נמי נימא הכא תנשא מיד ולא חיישינן שמא תשתה יין ויבטל הגט למפרע וכי היכי דאמר רב יהודה התם אל יישן היום שמא ישן למחר ה"ה הכי נמי הכא לא תנשא עד שישלימו ל' יום או עד שימות אותו פלוני שמא תשתה יין ויבטל הגט למפרע ולא היא דלא דמי דהתם כי אמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אם ישן למחר לא חייל עליה שום איסורא שהאיסור לא יחול אלא על מה שישן אתמול ומאי דהוה הוה והילכך לא זהיר ביה וחיישינן שמא יישן למחר אבל הכא דאי שתיא חמרא חייל עלה איסורא דמיבטיל גיטא והויא אשת איש והיא אסורא מיזהר זהירא בה ולא שתיא והכי אמרינן בנדרים בפ' ואלו מותרין ומודה רב יהודה באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שישן היום דאי לא זהיר בתנאיה באיסוריה מזהיר זהיר פי' אם יישן היום חל עליו איסורא שלא יישן למחר ולא חיישינן שמא יישן גם למחר שכיון שאסור לו לישן מיזהר זהיר שלא יישן ויעשה אסור אבל בפלוגתא דרב יהודה אם יישן למחר שום איסורא לא חייל עליה השתא אלא תנאה הוי על איסורא דעבר עליה אתמול ומאי דהוה הוה והכי נמי אם תשתה יין חייל עליה איסור אשת איש בין למפרע בין להבא והילכך מיזהר זהירה בה שלא תשתה ומודה בה רב יהודה:
ת"ר הרי זה גיטיך ע"מ שתעלי לרקיע ע"מ שתרדי לתהום ע"מ שתבלעי קנה בן ק' אמה ע"מ שתפרחי באויר ע"מ שתעברי הים הגדול ברגליך אינו גט ר' יהודה בן בתירא אומר כזה גט כלל א"ר יהודה בן תימא כל שא"א לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר אמר רב נחמן הלכה כר' יהודה בן תימא אמר רב נחמן בר יצחק מתני' נמי דייקא דקתני כל שאפשר לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנאו קיים הא שא"א לו לקיימו בסופו תנאו בטל ש"מ:
איבעיא להו הרי זה גיטיך ע"מ שתאכלי בשר חזיר מהו אמר אביי היא היא רבא אמר אפשר דאכלה ולקיא:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה