ביאור:בבלי גיטין דף ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת גיטין דף:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
וחתמו ונתנו לה – כשר'? וכי תימא 'אנן מדאורייתא קא מתנינן לה [1]' - אי הכי 'אומר היה רבי מאיר דבר תורה' מיבעי ליה [2]!
אלא לעולם רבי אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה - היכא דליכא עדים כלל [3]; היכא דאיכא עדים - בעי, דאמר רבי אבא: 'מודה רבי אלעזר במזוייף מתוכו [4] - שהוא פסול'.
רב אשי אמר: הא מני? - רבי יהודה היא, דתנן [גיטין פ"ב מ"ד]: רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש.
ומעיקרא מאי טעמא לא מוקמינן לה כרבי יהודה [5]?
מהדרינן ארבי מאיר, דסתם מתניתין רבי מאיר; מהדרינן ארבי אלעזר, דקיימא לן הילכתא כוותיה בגיטין [6].
תנן: רבן גמליאל אומר: אף המביא מן הרקם ומן החגר; רבי אליעזר אומר: אפילו מכפר לודים ללוד;
ואמר אביי: בעיירות [7] הסמוכות לארץ ישראל ומובלעות בתחום ארץ ישראל עסקינן [8].
ואמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההוא אתרא [9] והוי [10] כמבי כובי לפומבדיתא.
מכלל דתנא קמא סבר הני לא צריך; מאי לאו בהא קמיפלגי: דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה, והני גמירי, ומר סבר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו, והני נמי לא שכיחי [11]?
לא! רבה מתרץ לטעמיה [12] ורבא מתרץ לטעמיה:
רבה מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא לפי שאין בקיאין לשמה, והכא בהא קמיפלגי: תנא קמא סבר: הני - כיון דסמוכות מיגמר גמירי, ואתא רבן גמליאל למימר מובלעות גמירי, סמוכות לא גמירי, ואתא רבי אליעזר למימר מובלעות נמי לא [13], שלא תחלוק במדינת הים [14].
רבא מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא לפי שאין עדים מצויין לקיימו, ותנא קמא סבר: הני - כיון דסמוכות - מישכח שכיחי, ואתא רבן גמליאל למימר: מובלעות שכיחי, סמוכות לא שכיחי, ואתא רבי אליעזר למימר: מובלעות נמי לא, שלא תחלוק במדינת הים.
תנן: וחכמים אומרים: אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" אלא המביא ממדינת הים, והמוליך - מכלל דתנא קמא סבר מוליך לא צריך! מאי לאו בהא קמיפלגי: דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה,
והני [15] גמירי, ומר סבר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו, והני נמי לא שכיחי.
רבה מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה:
רבה מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא - לפי שאין בקיאין לשמה, והכא בגזירת מוליך אטו מביא קמיפלגי: דתנא קמא סבר: לא גזרינן מוליך אטו מביא, ורבנן בתראי סברי: גזרינן מוליך אטו מביא.
ורבא מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא - לפי שאין עדים מצויין לקיימו, ורבנן בתראי - לפרושי טעמיה דתנא קמא הוא דאתו [16].
תנן: [בדברי חכמים במשנתנו] המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים - צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"' - הא באותה מדינה במדינת הים [17] לא צריך [18]; לרבא ניחא, לרבה קשיא!
לא תימא 'הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך' אלא אימא 'ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך'.
הא - בהדיא קתני לה: המביא גט בארץ ישראל אינו צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"!
אי מההיא [19] - הוה אמינא הני מילי דיעבד [20], אבל לכתחילה לא [21] - קא משמע לן [22].
ואיכא דמותיב לה הכי: הא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך [23] - לרבה ניחא, לרבא קשיא!
לא תימא 'ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך', אלא אימא: 'הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך'.
אבל ממדינה למדינה בארץ ישראל מאי? צריך? ליתני 'המביא ממדינה למדינה' סתם [ולא לימא 'ממדינת הים’]!?
לעולם ממדינה למדינה בארץ ישראל נמי לא צריך [24], [25] דכיון דאיכא עולי רגלים - מישכח שכיחי [26].
תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים - מאי איכא למימר?
כיון דאיכא בתי דינין דקביעי [27] - מישכח שכיחי.
תנן: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא ואמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל, ו'עססיות' שמה, והיו בה שני הגמוניות שהיו מקפידין זה על זה [28]; לפיכך הוצרכו לומר 'מהגמוניא להגמוניא'; - לרבא ניחא, לרבה קשיא [29]!
רבה אית ליה דרבא [30].
אלא מאי בינייהו [31]?
איכא בינייהו דאתיוה בי תרי [32]; אי נמי באותה מדינה במדינת הים [33].
תנן: המביא גט ממדינת הים, ואינו יכול לומר [34] "בפני נכתב ובפני נחתם" אם יש עליו עדים - יתקיים בחותמיו [35]', והוינן בה: מאי ואינו יכול לומר'?:
הערותעריכה
- ^ להא דרב נחמן
- ^ מיבעי ליה למימר, דהוה ליה לרב נחמן, דאמורא הוא, לפרושא למילתא דלא תיפוק חורבא מיניה, ולמיתני הכי: אומר היה רבי מאיר: דבר תורה - אפילו מצאו באשפה וכו'
- ^ כלומר: כי לא חתימי סהדי עליה כלל - שפיר טפי מהשתא דחתימי עליה ושלא לשמה, דהוה ליה מזוייף מתוכו
- ^ שחתם עליו קרוב או פסול או שלא לשמה
- ^ דטרחינן ומהדרינן 'וכי תימא' כמה לישני, לאוקמיה כרבי מאיר או כרבי אלעזר
- ^ בהא מילתא דבלא עדים חתומים כשר, והכי מוקמינן בפרק בתרא (לקמן פו,ב)
- ^ שהוסיפו
- ^ הנך 'רקם' ו'חגר' דרבן גמליאל, והנך דרבי אליעזר - הוי סמוכות טפי, שאף מובלעות הן בתחומה, אלא שאינן מארץ ישראל; דתנא קמא סבר: הני לא צריכי, משום דסמוכות, ואתא רבן גמליאל לאוסופי סמוכות, ומודי במובלעות; ורבי אליעזר הוסיף את ה'מובלעות'. והיכי דמי 'מובלעות'? - כגון עיירות שמָנָה הכתוב במזרחה של ארץ ישראל להיות לגבול, כדכתיב (במדבר לד י): 'והתאֲויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן [שפמה], ומונה על הגבול עיירות רבות; ומהן ולהלן חוצה לארץ ישראל; ויש מהם שבולטות מחברותיהן לצד המזרח ארבע וחמש פרסאות, ומסילה ההולכת מזו לזו הוא הגבול; ועיירות העומדות חוץ למסילה לפנים מבליטת העיר הבולטת - קרי לה 'מובלעת בתוך התחום'; ואפילו הכי אינה מארץ ישראל
- ^ שבין כפר לודים ללוד
- ^ רחוק
- ^ דיש חירום ביניהם; ודרבה ורבא - תנאי היא
- ^ מתרץ לכולהו תנאי כוותיה
- ^ כלומר אף על גב דגמירי לא נפקי מכלל מדינת הים
- ^ מאחר שגזרו במדינת הים - לא נתנו חלוק בדבר
- ^ דארץ ישראל
- ^ דאיהו נמי מוליך ומביא סבירא ליה, אלא חד מינייהו נקט
- ^ ומעיר לעיר
- ^ ואף על גב דאין בקיאין לשמה הואיל ועדים מצויין לקיימו לא צריך
- ^ מדוקיא דרישא
- ^ דאי מייתי ממדינה למדינה בארץ ישראל ולא נכתב לפניו - אין צריך ליפסול שליחותו על כך
- ^ אי הוה מימליך הוה מורינן ליה דליקו עליה
- ^ משנה יתירא דסיפא, דלא צריך
- ^ וניחא ליה למידק מרישא [המביא גט ממדינת הים] ולאותובי, ולאו לאותובי מסיפא, דקתני בהדיא 'המביא גט בארץ ישראל אינו צריך' [וחכמים אומרים: אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" אלא המביא ממדינת הים’] - אלמא טעמא משום 'לשמה' הוא; דמשום דברישא תני בהדיא 'ממדינה למדינה' [והמביא ממדינה למדינה במדינת הים] וסיפא לא תנא 'ממדינה למדינה', ואי הוה מותיב ליה מיניה - הוה משני ליה דבאותה מדינה עצמה קאי, ואף על גב דהוה מותבינן ליה 'מכלל דמדינת הים באותה מדינה – נמי [
לא]* צריך' - סוף סוף הדר הוה ליה דוקיא [* לפי הגהות מהר"ב רנשבורג נמחקה המלה 'לא’] - ^ כדקא דייקת
- ^ ולא תיקשי לרבא:
- ^ שכיחי עדים לקיימו; והא דאמרן לעיל בריש שמעתין 'ממדינה למדינה בארץ ישראל איכא בינייהו' – ליתא, וסמי ליה מהכא
- ^ דקבועין בעיירות, כתקנת עזרא: בשני ובחמישי, ומצויות שיירות שהולכות לדון במקום הוועד
- ^ שלא ילך בן הגמוניא זו להגמוניא זו
- ^ דהא ארץ ישראל הואי, ובקיאין 'לשמה', ומשום דלא שכיחי לקיימו אצרכוה
- ^ דממדינה למדינה בארץ ישראל, היכא דקפדי ולא שכיחי עדים - צריך למימר, אבל רבא - לית ליה דרבה: דאי שכיחי עדים - לא חיישינן לאין בקיאין, דכולהו בקיאין
- ^ אתרוייהו שינויי מהדר: אשינויא קמא דשנינן: כיון דאיכא עולי רגלים כו' - ותו ליכא למימר ממדינה למדינה מצריך רבא, בין אשינויא דאמרינן דרבה היכא דקפדי מודי בה דבעינן נמי לקיימו, ומהשתא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא איפליגו בה: דאי קפדי מודה בה רבה, דהא אית ליה דרבא, ואי לא קפדי - מודי בה רבא, דהא שכיחי לקיימו משום קביעותא דבתי דינין, ומאי בינייהו? כלומר: חסרו להו הנך טעמי דאוקימנא פלוגתייהו לעיל; ומשַני: ודאי חסרי להו, וסמי חד מינייהו, ופשו להו תרי טעמי
- ^ ממדינת הים
- ^ רבה מצריך [משום שאינם בקיאין ב'לשמה’], רבא לא מצריך
- ^ מפרש ואזיל מאי היא 'ואינו יכול'
- ^ יבאו המכירים החתימה, וכשר