ביאור:בבלי בבא בתרא דף כה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

שעושה אותו גלל ^[1].

משנה:

מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה ^[2];

אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר ^[3], רבי עקיבא אומר: לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ^[4], ומרחיק חמשים אמה;

ומרחיקין את המשרה מן הירק, ואת הכרישין מן הבצלים, ואת החרדל מן הדבורים;

ורבי יוסי מתיר בחרדל.

גמרא:

איבעיא להו: רבי עקיבא היכי קאמר: 'לכל רוח הוא עושה וסומך ^[5], חוץ ממערבה דמרחיק חמישים אמה ועושה'? או דלמא 'לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה, חוץ ממערבה דאינו עושה כלל ^[6]'?

תא שמע דתניא: רבי עקיבא אומר: לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה, חוץ ממערבה דאינו עושה כל עיקר, מפני שהיא תדירא.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי 'תדירא'? אילימא תדירא ברוחות ^[7] - והא אמר רב חנן בר אבא אמר רב: ארבע רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית עם כולן ^[8], שאילמלא כן - אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת; ורוח דרומית קשה מכולן; ואילמלא בן נץ ^[9] שמעמידה ^[10] - מחרבת את העולם, שנאמר (איוב לט כו) המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן;

אלא מאי 'תדירא' - תדירא בשכינה ^[11], דאמר רבי יהושע בן לוי: בואו ונחזיק טובה לאבותינו ^[12] שהודיעו מקום תפלה דכתיב (נחמיה ט ו) [אתה הוא ה' לבדך את עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם] וצבא השמים ^[13] לך משתחוים ^[14].

מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ^[15] ודלמא ^[16] כעבד שנוטל פרס ^[17] מרבו וחוזר לאחוריו ומשתחוה ^[18]?

קשיא.

ורבי אושעיא סבר: שכינה בכל מקום, דאמר רבי אושעיא: מאי דכתיב (נחמיה ט ו) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים וגו' [שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים] ^[19]? - שלוחיך לא כשלוחי בשר ודם: שלוחי בשר ודם, ממקום שמשתלחים לשם מחזירים שליחותן ^[20], אבל שלוחיך - למקום שמשתלחין משם מחזירין שליחותן ^[21], שנאמר (איוב לח לה) התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו; 'יבואו ויאמרו' לא נאמר, אלא 'וילכו ויאמרו': מלמד שהשכינה בכל מקום.

ואף רבי ישמעאל סבר שכינה בכל מקום, דתנא דבי רבי ישמעאל: מנין ששכינה בכל מקום? - שנאמר (זכריה ב ז) הנה המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו ^[22] ; 'אחריו' לא נאמר, אלא 'לקראתו' ^[23]: מלמד ששכינה בכל מקום.

ואף רב ששת ^[24] סבר שכינה בכל מקום, דאמר ליה רב ששת לשמעיה: לכל רוחתא אוקמן ^[25] לבר ממזרח, ולאו משום דלית ביה שכינה אלא משום דמורו בה מיני ^[26].

ורבי אבהו: אמר שכינה במערב, דאמר רבי אבהו: מאי 'אוריה'? - אויר יה ^[27].

אמר רב יהודה: מאי דכתיב (דברים לב ב) יערוף כמטר לקחי [תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב] ^[28] - זו רוח מערבית שבאה מערפו של עולם ^[29];

'תזל כטל אמרתי' - זו רוח צפונית שמזלת את הזהב ^[30], וכן הוא אומר ^[31]: (ישעיהו מו ו) הזלים זהב מכיס [וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו];

'כשעירים עלי דשא' - זו רוח מזרחית שמסערת את כל העולם כשעיר ^[32];

'וכרביבים עלי עשב' זו רוח דרומית שהיא מעלה רביבים ומגדלת עשבים.

תניא: רבי אליעזר אומר: עולם -

עמוד ב

לאכסדרה ^[33] הוא דומה; ורוח צפונית אינה מסובבת ^[34], וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית - נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע ^[35]. ורבי יהושע אומר: עולם - לקובה ^[36] הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית ^[37] - מקפת וחוזרת אחורי כיפה ^[38], שנאמר (קהלת א ו) הולך אל דרום וסובב אל צפון וגו' [סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח]; 'הולך אל דרום' – ביום ^[39], 'וסובב אל צפון' – בלילה ^[40], 'סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח'.

הוא [רבי יהושע] היה אומר: אתאן לרבי אליעזר ^[41]: (איוב לז ט-י) מן החדר תבא סופה [וממזרים קרה] - זו רוח דרומית, וּמִמְזָרִים קרה - זו רוח צפונית ^[42], ^[43] מנשמת אֵל יתן קרח [ורחב מים במוצק] - זו רוח מערבית, וְרֹחַב מים במוצק - זו רוח מזרחית.

והאמר מר: רוח דרומית מעלה רביבים ומגדלת עשבים ^[44]?

לא קשיא: הא דאתיא מטרא בניחותא ^[45], הא בשפיכותא ^[46].

אמר רב חסדא: מאי דכתיב (איוב לז כב) מצפון זהב יאתה [על אלוה נורא הוד]? - זו רוח צפונית, שמזלת את הזהב, וכן הוא אומר (ישעיהו מו ו) הַזָּלִים זהב מכיס [וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו].

אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש לא הוגשמה רוח דרומית ^[47], שנאמר (ישעיהו ט יט) ויגזור על ימין ורעב ויאכל על שמאל ולא שבעו [איש בשר זרעו יאכלו], וכתיב (תהלים פט יג) צפון וימין אתה בראתם [תבור וחרמון בשמך ירננו] ^[48].

ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב, שנאמר (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב ^[49] [את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה]: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם - גשמים יורדין מאוצר טוב, בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם - אין גשמים יורדין מאוצר טוב.

אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים – ידרים ^[50], ושיעשיר – יצפין, וסימניך ^[51]: שלחן בצפון ומנורה בדרום.

ורבי יהושע בן לוי אמר: לעולם ידרים, שמתוך שמתחכם – מתעשר, שנאמר (משלי ג טז) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד.

והא רבי יהושע בן לוי אמר 'שכינה במערב'?

דמצדד אצדודי ^[52].

אמר ליה רבי חנינא לרב אשי: כגון אתון דיתביתו בצפונה דא"י - אדרימו אדרומי ^[53]

ומנא לן דבבל לצפונה דארץ ישראל קיימא?

דכתיב (ירמיהו א יד) [ויאמר ה' אלי] מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ.

מרחיקין את המשרה מן הירק וכו':

תנא: רבי יוסי מתיר בחרדל, שיכול לומר לו: "עד שאתה אומר לי 'הרחק חרדלך מן דבוריי' ^[54] - ^[55] הרחק דבורך מן חרדליי, שבאות ואוכלות לגלוגי חרדליי ^[56]"!

משנה:

מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה ^[57] - חמשים אמה, בין מלמעלה ^[58] בין מן הצד ^[59].

אם הבור קדמה - קוצץ ונותן דמים ^[60], ואם אילן קדם - לא יקוץ; ספק זה קדם וספק זה קדם - לא יקוץ.

רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן - לא יקוץ, שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו.

גמרא:

תנא: בין שהבור למטה ואילן למעלה, בין שהבור למעלה ואילן למטה.

בשלמא בור למטה ואילן למעלה - קא אזלין שרשין מזקי לה לבור, אלא בור למעלה ואילן למטה – אמאי?

אמר רבי חגא בשם רבי יוסי: מפני שמחלידין ^[61] את הקרקע, ומלקין קרקעיתה של בור.

רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן - לא יקוץ, שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו:

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי ^[62].

אמר רב אשי: כי הואן בי רב כהנא, הוה אמרינן: מודי רבי יוסי בגירי דידיה ^[63].

פאפי יונאה ^[64] - עני והעשיר הוה [עיין תוספות], בנה אפדנא; הוו הנך עצורי ^[65] בשיבבותיה, דכי הוו דייקי שומשמי - הוה ניידא אפדניה; אתא לקמיה דרב אשי, אמר ליה: כי הואן בי רב כהנא הוה אמרינן: מודי רבי יוסי בגירי דיליה ^[66] [והדין עם פאפי יונאה].

וכמה ^[67]?

הערות

^ מרבה לו זבל, ושורף את הזרעים שנזרעו בו
^ משום ריח רע
^ שאין הרוח מזרחית קשה תדיר אלא אם כן באה לפורענות, אבל כדרכה היא חמה ומנשבת בנחת, דכתיב (יונה ד) 'רוח קדים חרישית ותך השמש וגו'; לפיכך אינה מביאה הריח לעיר
^ בגמרא מפרש טעמא
^ אינו צריך להרחיק חמישים אמה
^ 'ומרחיק חמישים אמה' דקאמר רבי עקיבא - אשאר רוחות דרישא קאי
^ אותו צד תדיר ברוח: שרוח מערבית מנשבת תדיר משאר רוחות
^ רוח צפונית מנשבת עם כל אחת מהרוחות, לפי שהיא רכה ומתוקה וצלולה, כדאמר ביבמות (דף עב.): 'וממתקתן'
^ מלאך העשוי בדמות נץ
^ בכנפיו
^ במערב היא שוכנת
^ אנשי כנסת הגדולה שאמרו מקרא זה בספר עזרא,
^ השמש והירח העומדים במזרח
^ למערב
^ הם למזרח משתחוים - וכי תימא אין דרך להשתחוות סמוך לרב -
^ הם עושין
^ מתן
^ כשהוא הולך לאחוריו: משנטל פרס מתרחק תמיד בהשתחויה
^ בתר 'וצבא השמים' כתיב, ועל עסקי שליחות צבא השמים הוא משבח, ואומר "אתה הוא לבדך במדה זו"
^ כשבאין לומר "עשינו שליחותך" - צריכין לשוב אל מקום שהשולחם עומד שם
^ פירוש: באותו מקום שנשתלחו שם - אף שם השכינה מצויה, ואומרים לו "עשינו שליחותך"
^ בנבואת זכריה, למוד את ירושלים כמה ארכה וגו' ומלאך אחר יוצא לסתור שליחותו של ראשון, שחזר בו המקום, ולא יתן בה מדה, ואומר פרזות תשב ירושלים; והרי שניהם מאת השכינה באים
^ זה בא מכאן וזה בא מכאן
^ מאור עינים הוה
^ העמידני להתפלל
^ תלמידי עובדי עבודה זרה מורים הוראה להתפלל במזרח
^ 'אוריה' אני שמעתי כך קורין למערב בלשון פרסי. ולי נראה שכך קורין למזרח בלשון לעז, והיינו דקאמר 'אויר יה': שהשכינה במערב, ופניו למזרח; נמצא המזרח אוירו
^ משה רבינו דימה את התורה לארבע רוחות: כשם שאי אפשר בלא הם - כך אי אפשר לעולם בלא תורה
^ אני שמעתי מחזקו של עולם, על שם שהשכינה במערב סבירא ליה; ואני אומר 'מאחוריו של עולם': שהמערב קרוי 'אחור', שנאמר: 'הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין וגו' (איוב כג)
^ שמחממת ומביאה שרב ורעבון בא, והזהב זל
^ דכתיב זילותא גבי זהב
^ שד
^ שאין לה דופן רביעית
^ במחיצה
^ ומהלכת את רוח צפון בגגו של רקיע
^ אהל שכולו מוקף
^ בלילה; שהחמה לעולם מהלכת רוח צפונית בלילה, ומן המערב היא פונה לצפון, שכך הילוכה: מן המזרח לדרום, מן הדרום למערב, וממערב לצפון
^ דרך חלון
^ היקף היום קרוי 'הילוך', שהוא בתוך החלל; ואת היקף הלילה קרוי 'סיבוב', שהוא מקיף בחוץ; וביום לעולם מהלכת בדרום; אפילו ביום קצר - אינו מהלך פחות מרוח דרומית
^ אף בלילה קצרה של תקופת תמוז - אינו סובב פחות מרוח צפונית
^ שאמר 'לאכסדרה דומה'
^ שהדופן מוזרת ופרוצה
^ פסוק י
^ וכאן אתה אומר רוח מזרחית מביאה מים
^ בא מן הדרום
^ וכי אתיא בשפיכותא - בא מן המזרח, כדכתיב: 'מים במוצק' [אולי: כאילו יוצקים את המים]
^ שהיתה רגילה להביא רביבים טובים
^ אלמא 'ימין' הוא דרום, וכתיב ביה רעב
^ וסיפא לתת מטר ארצך:
^ בתפלתו יחזיר פניו לדרום
^ שלא תחליף
^ מעט לצד דרום
^ שתהיו פונים לצד ירושלים, משום דכתיב (מלכים א ח): והתפללו אליך דרך ארצם וגו'
^ שאני מזיק, ועלי להרחיק את עצמי
^ אני אומר לך שאתה מזיק:
^ פרחי חרדליי
^ שרשיהם מרובים
^ שאחד מהן מלמעלן: בגובה שיפוע הר, והשני בשפולו
^ בקרקע שוה
^ דכיון דברשות נטע, שאינו מזיק עד זמן גדול - לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל הזיקא דיחיד
^ לשון 'חלדה' דהלכות שחיטה (חולין דף לב.): שמהלכת מתחת לקרקעית הבור
^ שעל הניזק להרחיק את עצמו
^ היכא דמטי ליה הזיקא מתוך ידיו של מזיק, כההיא דאמרינן ב'הבית והעלייה' (בבא מציעא דף קיז.): הנהו בי תרי, חד דייר עילאי וחד דייר תתאי איפחית מעזיבה, וכל אימת דמשי ידיה - נפלי עליה דתתאי, דכשנופלין מידו ממש על התחתון קרי ליה 'גירי דיליה', וכי פסקי והדר נפלי - לא קרי ליה 'גירי דיליה'
^ כך שמו על שם מקומו
^ עוצרי שומשמין לעשות שמן
^ והכא נמי מידיהם הוא בא לו: שמכח מכותיהם הוא מרעיד
^ תנוד אפדנא דבעי ארחוקי

[1] מרבה לו זבל, ושורף את הזרעים שנזרעו בו

[2] משום ריח רע

[3] שאין הרוח מזרחית קשה תדיר אלא אם כן באה לפורענות, אבל כדרכה היא חמה ומנשבת בנחת, דכתיב (יונה ד) 'רוח קדים חרישית ותך השמש וגו'; לפיכך אינה מביאה הריח לעיר

[4] בגמרא מפרש טעמא

[5] אינו צריך להרחיק חמישים אמה

[6] 'ומרחיק חמישים אמה' דקאמר רבי עקיבא - אשאר רוחות דרישא קאי

[7] אותו צד תדיר ברוח: שרוח מערבית מנשבת תדיר משאר רוחות

[8] רוח צפונית מנשבת עם כל אחת מהרוחות, לפי שהיא רכה ומתוקה וצלולה, כדאמר ביבמות (דף עב.): 'וממתקתן'

[9] מלאך העשוי בדמות נץ

[10] בכנפיו

[11] במערב היא שוכנת

[12] אנשי כנסת הגדולה שאמרו מקרא זה בספר עזרא,

[13] השמש והירח העומדים במזרח

[14] למערב

[15] הם למזרח משתחוים - וכי תימא אין דרך להשתחוות סמוך לרב -

[16] הם עושין

[17] מתן

[18] כשהוא הולך לאחוריו: משנטל פרס מתרחק תמיד בהשתחויה

[19] בתר 'וצבא השמים' כתיב, ועל עסקי שליחות צבא השמים הוא משבח, ואומר "אתה הוא לבדך במדה זו"

[20] כשבאין לומר "עשינו שליחותך" - צריכין לשוב אל מקום שהשולחם עומד שם

[21] פירוש: באותו מקום שנשתלחו שם - אף שם השכינה מצויה, ואומרים לו "עשינו שליחותך"

[22] בנבואת זכריה, למוד את ירושלים כמה ארכה וגו' ומלאך אחר יוצא לסתור שליחותו של ראשון, שחזר בו המקום, ולא יתן בה מדה, ואומר פרזות תשב ירושלים; והרי שניהם מאת השכינה באים

[23] זה בא מכאן וזה בא מכאן

[24] מאור עינים הוה

[25] העמידני להתפלל

[26] תלמידי עובדי עבודה זרה מורים הוראה להתפלל במזרח

[27] 'אוריה' אני שמעתי כך קורין למערב בלשון פרסי. ולי נראה שכך קורין למזרח בלשון לעז, והיינו דקאמר 'אויר יה': שהשכינה במערב, ופניו למזרח; נמצא המזרח אוירו

[28] משה רבינו דימה את התורה לארבע רוחות: כשם שאי אפשר בלא הם - כך אי אפשר לעולם בלא תורה

[29] אני שמעתי מחזקו של עולם, על שם שהשכינה במערב סבירא ליה; ואני אומר 'מאחוריו של עולם': שהמערב קרוי 'אחור', שנאמר: 'הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין וגו' (איוב כג)

[30] שמחממת ומביאה שרב ורעבון בא, והזהב זל

[31] דכתיב זילותא גבי זהב

[32] שד

[33] שאין לה דופן רביעית

[34] במחיצה

[35] ומהלכת את רוח צפון בגגו של רקיע

[36] אהל שכולו מוקף

[37] בלילה; שהחמה לעולם מהלכת רוח צפונית בלילה, ומן המערב היא פונה לצפון, שכך הילוכה: מן המזרח לדרום, מן הדרום למערב, וממערב לצפון

[38] דרך חלון

[39] היקף היום קרוי 'הילוך', שהוא בתוך החלל; ואת היקף הלילה קרוי 'סיבוב', שהוא מקיף בחוץ; וביום לעולם מהלכת בדרום; אפילו ביום קצר - אינו מהלך פחות מרוח דרומית

[40] אף בלילה קצרה של תקופת תמוז - אינו סובב פחות מרוח צפונית

[41] שאמר 'לאכסדרה דומה'

[42] שהדופן מוזרת ופרוצה

[43] פסוק י

[44] וכאן אתה אומר רוח מזרחית מביאה מים

[45] בא מן הדרום

[46] וכי אתיא בשפיכותא - בא מן המזרח, כדכתיב: 'מים במוצק' [אולי: כאילו יוצקים את המים]

[47] שהיתה רגילה להביא רביבים טובים

[48] אלמא 'ימין' הוא דרום, וכתיב ביה רעב

[49] וסיפא לתת מטר ארצך:

[50] בתפלתו יחזיר פניו לדרום

[51] שלא תחליף

[52] מעט לצד דרום

[53] שתהיו פונים לצד ירושלים, משום דכתיב (מלכים א ח): והתפללו אליך דרך ארצם וגו'

[54] שאני מזיק, ועלי להרחיק את עצמי

[55] אני אומר לך שאתה מזיק:

[56] פרחי חרדליי

[57] שרשיהם מרובים

[58] שאחד מהן מלמעלן: בגובה שיפוע הר, והשני בשפולו

[59] בקרקע שוה

[60] דכיון דברשות נטע, שאינו מזיק עד זמן גדול - לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל הזיקא דיחיד

[61] לשון 'חלדה' דהלכות שחיטה (חולין דף לב.): שמהלכת מתחת לקרקעית הבור

[62] שעל הניזק להרחיק את עצמו

[63] היכא דמטי ליה הזיקא מתוך ידיו של מזיק, כההיא דאמרינן ב'הבית והעלייה' (בבא מציעא דף קיז.): הנהו בי תרי, חד דייר עילאי וחד דייר תתאי איפחית מעזיבה, וכל אימת דמשי ידיה - נפלי עליה דתתאי, דכשנופלין מידו ממש על התחתון קרי ליה 'גירי דיליה', וכי פסקי והדר נפלי - לא קרי ליה 'גירי דיליה'

[64] כך שמו על שם מקומו

[65] עוצרי שומשמין לעשות שמן

[66] והכא נמי מידיהם הוא בא לו: שמכח מכותיהם הוא מרעיד

[67] תנוד אפדנא דבעי ארחוקי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]