ביאור:בבלי בבא בתרא דף כ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

היא גופה תיחוץ, דהא כלי חרש אינו מטמא מגבו!

אלא דפומא לגאו.

ואי בעית אימא: לעולם דפומא לבר; הכא במאי עסקינן? - בחבית של מתכת.

מיתיבי: עשבין שתלשן והניחן בחלון, או שעלו מאליהן בחלונות, ומטלוניות שאין בהן שלש על שלש ^[1], והאבר והבשר המדולדלין ^[2] בבהמה ובחיה ^[3] , ועוף ששכן בחלון, ועובד כוכבים שישב בחלון ^[4], ובן שמנה ^[5] המונח בחלון, והמלח ^[6] וכלי חרס ^[7] וספר תורה - כולם ממעטין בחלון; אבל השלג והברד ^[8] והגליד ^[9] והכפור ^[10] ^[11] והמים ^[12] - כולן אין ממעטין בחלון; והא עשבין חזו לבהמתו ^[13]?

באפרזתא ^[14] או שעלו מאליהן - כיון דקשו לכותל ^[15] שקיל להו ^[16]?!

אמר רבה: בכותל חורבה.

רב פפא אמר: אפילו בכותל יישוב: בבאין חוץ לשלשה ^[17] לחלון ^[18].

'מטלוניות' חזו ליה לקריעה דלבושא ^[19]?

בסמיכתא ^[20].

חזו לאומנא ^[21]?

בריסקא ^[22].

אי בריסקא – 'שאין בהן שלש על שלש'? 'שאין בהן ארבעה על ארבעה' מיבעי ליה ^[23]!?

כעין ריסקא.

'והאבר והבשר המדולדלין בבהמה ובחיה' ערקא ואזלא?

בקשורה.

שחיט לה?

בטמאה.

מזבין לה לנכרי?

בכחושה.

פסיק שדי לה לכלבים?

כיון דאיכא צער בעלי חיים לא עביד.

'ועוף ששכן בחלון'- פרח ואזיל?

בקשור.

שחיט ליה?

בטמא.

מזבין ליה לנכרי?

בקלניתא ^[24].

יהיב ליה לינוקא?

במסרט.

קלניתא לא מסרטא!?

כעין קלניתא ^[25].

'ועובד כוכבים שישב בחלון' - קאי ואזיל!?

בכפות.

אתי חבריה שרי ליה?

במצורע.

אתי מצורע חבריה שרי ליה!?

אלא בחבושי מלכות.

'ובן שמנה המונח בחלון' - אתיא אמיה דריא ליה?

בשבת, דתניא: בן שמנה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו בשבת אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה

'מלח' - חזיא ליה!?

במרירתא.

חזיא לעורות?

דאית בה קוצי ^[26]

כיון דקשיא לכותל ^[27] – שקלא?

דיתבא אחספא.

חספא גופא תיחוץ!?

עמוד ב

דלית בה שיעורא ^[28], כדתנן ^[29] [שבת פ"ח מ"ז; דף פב,א]: חרס - כדי ליתן בין פצים לחבירו ^[30]!

כלי חרס חזי ליה?

דמיטנף.

חזי לאומנא?

דמנקב.

'ספר תורה' - חזי למקרא?

בבלוי.

והא בעי גניזה ^[31]?

שם תהא גניזתה.

<ואמר> [אמר] רב: בכל עושין מחיצה חוץ ממלח ורבב ^[32]; ושמואל אמר: אפילו מלח.

אמר רב פפא: ולא פליגי: הא במלח סדומית ^[33], הא במלח איסתרוקנית; והשתא דאמר רבה 'עושה אדם שני צבורי מלח ^[34] ומניח עליהם קורה ^[35], שהמלח מעמדת את הקורה, והקורה מעמדת את המלח ^[36]' - אפילו מלח איסתרוקנית, ולא פליגי: הא דאיכא קורה הא דליכא קורה.

מרחיקין את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב וכו' [ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה]:

מאי טעמא?

משום טיריא [רעידות].

והא תניא 'ושל חמור ^[37] שלשה מן האיסטרוביל ^[38] שהן ארבעה מן הקלת ^[39]' - התם מאי טיריא איכא ^[40]?

אלא משום קלא ^[41].

ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה:

אמר אביי: שמע מינה: כליא דתנור – טפח;

נפקא מינה למקח וממכר.

משנה:

לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גביו ^[42] גובה ארבע אמות ^[43] ;

היה מעמידו בעלייה - צריך שיהא תחתיו מעזיבה ^[44] שלשה טפחים ^[45], ובכירה - ^[46] טפח ^[47];

ואם הזיק ^[48] - משלם מה שהזיק ^[49].

רבי שמעון אומר: לא אמרו כל השיעורין האלו אלא שאם הזיק - פטור מלשלם.

לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו, ולא רפת בקר;

באמת ביין התירו ^[50] אבל לא רפת בקר ^[51].

גמרא:

והתניא ^[52] : בתנור ^[53] ארבעה, ובכירה שלשה?

אמר אביי: כי תניא ההיא – בדנחתומין ^[54], דתנור דידן ^[55] - כי כירה דנחתומין ^[56].

לא יפתח חנות וכו':

תנא: אם היתה רפת קודמת לאוצר – מותר.

בעי אביי: כיבד וריבץ לאוצר ^[57] - מהו ^[58]?

ריבה בחלונות ^[59] מהו? אכסדרה תחת האוצר מהו? בנה עלייה על גבי ביתו ^[60] מהו ^[61] ?

תיקו.

בעי רב הונא בריה דרב יהושע: תמרי ורמוני ^[62] מאי ^[63]?

תיקו:

באמת ביין התירו וכו':

תנא: ביין התירו - מפני שמשביחו, ולא רפת בקר - מפני שמסריחו.

אמר רב יוסף: האי דידן ^[64] - אפילו קוטרא דשרגא נמי קשיא ליה ^[65]!

אמר רב ששת: ואספסתא ^[66] - כרפת בקר דמיא ^[67].

משנה:

חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו "איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין";

אבל עושה כלים, יוצא ומוכר בתוך השוק, ואינו יכול למחות בידו ולומר לו "איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות ^[68]".

גמרא:

מאי שנא רישא ^[69] ומאי שנא סיפא ^[70]?

אמר אביי: סיפא - אתאן לחצר אחרת.

אמר ליה רבא: אי הכי ליתני 'חצר אחרת מותר'?

אלא אמר רבא:

הערות

^ שאין מקבלין טומאה
^ שתלושין ומעורין במקצת
^ והבהמה עומדת אצל החלון, והאבר מונח על החלון; ותנן ב'העור והרוטב' (חולין קכט.): מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר, ואלו לא הוכשרו
^ אינו מקבל טומאה
^ וכן בן שמנה [נולד לשמונה חדשי הריון] שהרי הוא כאבן: לא חי ולא מת
^ לא מקבל טומאה דלאו אוכל הוא באנפי נפשיה
^ שאחוריו לצד אהל הטומאה
^ גלש"א
^ קרח לבן שאינו שלג
^ גריישלא"ן
^ הואיל ונימוקים מאליהם
^ וכן מים שבכלי: הואיל ואם ינטל הכלי אין עומדים בפני עצמן
^ וסופו ליטלן, ואפילו הכי כל כמה דאיתנהו התם ממעטי, ותיובתא דשמואל
^ והוא סם המות לבהמה; ומאן דגריס 'בארזפתא' טועה: שהוא קורנס של נפחים
^ שמחלידין אותו, כדאמרינן במתניתין
^ ואפילו הכי ממעט, וקשה לשמואל
^ חוץ לשלשה טפחים רחוק מן הכותל
^ ועולין לתוך החלון ראשיהן
^ לעשות טלאי
^ עב יותר מדאי
^ למקיז דם לקנח פי המכה
^ שהוא מסרט
^ שזו היא שיעור של שק
^ עוף כחוש מאד ואין ראוי לשום אדם
^ כחוש כקלניתא והוא מסרט
^ ויסרטו את ידיו
^ כדתנן במתניתין
^ והוי כמאן דליתא
^ לענין הוצאת שבת
^ פצימי חלונות שבכותל - מרחיקין זה מזה ברוחב החלון, ליכנס האורה בין כל אחד ואחד, ונותן בחומה למטה ולמעלה חרס רחב בין זה לזה, וטח בטיט, והחרס עב, והוי שם כאבן
^ ומסלקו לגנזו
^ מפני שהמלח מתפזר והרבב ניתך כשמתחמם
^ עבה וקשה כאבן
^ גבוהים עשרה אצל כותלי מבוי
^ ומניח שני ראשי קורות המבוי עליהן
^ שכובד הקורה מעמיד את המלח
^ ריחים של חמור
^ הוא מושב הריחים שבתוך קליפת העץ שקורין צרק"א
^ היא אפרכסת שקורין טרויימוריי"ר
^ ריחים קטנים וקלים הן, ואין הקרקע מרעיד בגילגולו
^ יש מפרשים קול הנהגת החמור, ויש מ]רשים קול הריחים
^ חלל
^ מפי התנור עד התקרה, כדי שלא יאחוז האור בתקרה
^ אשטרי"ך בלע"ז טיח קרקע
^ שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה; ועל גביו - ארבע אמות
^ מעזיבה
^ כירה - אף היא כלי חרס ששופתים קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין בתנור
^ אחר שיהא שם כל השיעורין הללו
^ ואף על פי כן מעכבין עליו השכנים להרחיק בכל השיעורים הללו, שמא ידליק בתיהם ואין לו מה לשלם
^ אם היה אוצר של יין - התירו לפתוח תחתיו חנות של נחתומין וצבעין, שאין העשן קשה ליין
^ שהריח קשה ליין
^ לענין מעמידה בעלייה
^ מעזיבה מתחתיו
^ שמסיקין אותו תמיד; וכן הכירה - בכירת נחתומין
^ דיהב ביה תנא דמתניתין שיעור שלשה טפחין
^ דמי
^ כיבד וריבץ גגו לצורך האוצר ולא הספיק להכניס לו תבואה עד שפתח זה חנות תחתיו
^ מי הוי כקודם לאוצר או דילמא דכיון דכיבד וריבץ הוי כקידם האוצר
^ בעלייתו, דגלי דעתיה שלאוצר הוא עשוי: שיכנס לו אויר שלא ירקב התבואה
^ על גגו, ורגילין היו לבנות שם לאוצר
^ את"ל ריבה בחלונות לאו הקדמה הוא היכי דכולי בניינא להכי עביד
^ הכניס שם תמרים ורמונים
^ מי הויא התחלת אוצר? או דילמא אין אוצר אלא בתבואה ויין ושמן
^ יין שלנו
^ אפילו עשן העולה מן הנר קשה לו
^ שחת של תבואה
^ מחמת שהוא לח ומתחמם ומעלה סרחון
^ קא סלקא דעתך תינוקות הבאים לקנות יין ושמן וכל דבר הנמכר בחנות
^ דקתני: יכול לומר "איני יכול לישן מקול הנכנסין והיוצאין"
^ וסיפא קתני 'אינו יכול לומר לו "איני יכול לישן מקול התינוקות"

[1] שאין מקבלין טומאה

[2] שתלושין ומעורין במקצת

[3] והבהמה עומדת אצל החלון, והאבר מונח על החלון; ותנן ב'העור והרוטב' (חולין קכט.): מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר, ואלו לא הוכשרו

[4] אינו מקבל טומאה

[5] וכן בן שמנה [נולד לשמונה חדשי הריון] שהרי הוא כאבן: לא חי ולא מת

[6] לא מקבל טומאה דלאו אוכל הוא באנפי נפשיה

[7] שאחוריו לצד אהל הטומאה

[8] גלש"א

[9] קרח לבן שאינו שלג

[10] גריישלא"ן

[11] הואיל ונימוקים מאליהם

[12] וכן מים שבכלי: הואיל ואם ינטל הכלי אין עומדים בפני עצמן

[13] וסופו ליטלן, ואפילו הכי כל כמה דאיתנהו התם ממעטי, ותיובתא דשמואל

[14] והוא סם המות לבהמה; ומאן דגריס 'בארזפתא' טועה: שהוא קורנס של נפחים

[15] שמחלידין אותו, כדאמרינן במתניתין

[16] ואפילו הכי ממעט, וקשה לשמואל

[17] חוץ לשלשה טפחים רחוק מן הכותל

[18] ועולין לתוך החלון ראשיהן

[19] לעשות טלאי

[20] עב יותר מדאי

[21] למקיז דם לקנח פי המכה

[22] שהוא מסרט

[23] שזו היא שיעור של שק

[24] עוף כחוש מאד ואין ראוי לשום אדם

[25] כחוש כקלניתא והוא מסרט

[26] ויסרטו את ידיו

[27] כדתנן במתניתין

[28] והוי כמאן דליתא

[29] לענין הוצאת שבת

[30] פצימי חלונות שבכותל - מרחיקין זה מזה ברוחב החלון, ליכנס האורה בין כל אחד ואחד, ונותן בחומה למטה ולמעלה חרס רחב בין זה לזה, וטח בטיט, והחרס עב, והוי שם כאבן

[31] ומסלקו לגנזו

[32] מפני שהמלח מתפזר והרבב ניתך כשמתחמם

[33] עבה וקשה כאבן

[34] גבוהים עשרה אצל כותלי מבוי

[35] ומניח שני ראשי קורות המבוי עליהן

[36] שכובד הקורה מעמיד את המלח

[37] ריחים של חמור

[38] הוא מושב הריחים שבתוך קליפת העץ שקורין צרק"א

[39] היא אפרכסת שקורין טרויימוריי"ר

[40] ריחים קטנים וקלים הן, ואין הקרקע מרעיד בגילגולו

[41] יש מפרשים קול הנהגת החמור, ויש מ]רשים קול הריחים

[42] חלל

[43] מפי התנור עד התקרה, כדי שלא יאחוז האור בתקרה

[44] אשטרי"ך בלע"ז טיח קרקע

[45] שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה; ועל גביו - ארבע אמות

[46] מעזיבה

[47] כירה - אף היא כלי חרס ששופתים קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין בתנור

[48] אחר שיהא שם כל השיעורין הללו

[49] ואף על פי כן מעכבין עליו השכנים להרחיק בכל השיעורים הללו, שמא ידליק בתיהם ואין לו מה לשלם

[50] אם היה אוצר של יין - התירו לפתוח תחתיו חנות של נחתומין וצבעין, שאין העשן קשה ליין

[51] שהריח קשה ליין

[52] לענין מעמידה בעלייה

[53] מעזיבה מתחתיו

[54] שמסיקין אותו תמיד; וכן הכירה - בכירת נחתומין

[55] דיהב ביה תנא דמתניתין שיעור שלשה טפחין

[56] דמי

[57] כיבד וריבץ גגו לצורך האוצר ולא הספיק להכניס לו תבואה עד שפתח זה חנות תחתיו

[58] מי הוי כקודם לאוצר או דילמא דכיון דכיבד וריבץ הוי כקידם האוצר

[59] בעלייתו, דגלי דעתיה שלאוצר הוא עשוי: שיכנס לו אויר שלא ירקב התבואה

[60] על גגו, ורגילין היו לבנות שם לאוצר

[61] את"ל ריבה בחלונות לאו הקדמה הוא היכי דכולי בניינא להכי עביד

[62] הכניס שם תמרים ורמונים

[63] מי הויא התחלת אוצר? או דילמא אין אוצר אלא בתבואה ויין ושמן

[64] יין שלנו

[65] אפילו עשן העולה מן הנר קשה לו

[66] שחת של תבואה

[67] מחמת שהוא לח ומתחמם ומעלה סרחון

[68] קא סלקא דעתך תינוקות הבאים לקנות יין ושמן וכל דבר הנמכר בחנות

[69] דקתני: יכול לומר "איני יכול לישן מקול הנכנסין והיוצאין"

[70] וסיפא קתני 'אינו יכול לומר לו "איני יכול לישן מקול התינוקות"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]