ביאור:בבלי בבא בתרא דף קמט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

"יהנה בהן" מהי? דניהוי כולהו מתנה קאמר? או דלמא ליתהני מינייהו מידי קאמר?

"יראה בהן" מהו? "יעמוד בהן" מהו? "ישען בהן" מהו?

תיקו.

איבעיא להו: מכר כל נכסיו מהו?

אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד - אינו חוזר; וזימנין אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד – חוזר!

ולא פליגי: הא דאיתנהו לזוזי בעינייהו ^[1], הא דפרעינהו בחובו ^[2].

איבעיא להו: שכיב מרע שהודה ^[3] מהו ^[4]?

תא שמע דאיסור גיורא ^[5] הוה ליה תריסר אלפי זוזי בי רבא; רב מרי בריה 'הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי', ובי רב הוה.

אמר רבא: היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי? אי בירושה - לאו בר ירושה הוא ^[6]; אי במתנה - מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן: כל היכא דאיתיה בירושה - איתיה במתנה, כל היכא דליתיה בירושה ^[7] - ליתיה במתנה ^[8]; אי במשיכה - ליתנהו גביה ^[9]; אי בחליפין - אין מטבע נקנה בחליפין ^[10]; אי אגב קרקע ^[11] - לית ליה ארעא; אי במעמד שלשתן ^[12] - אי שלח לי לא אזילנא ^[13]!

מתקיף לה רב איקא בריה דרב אמי: אמאי ^[14]? ולודי איסור דהלין זוזי דרב מרי נינהו, וליקנינהו באודיתא ^[15]!?

אדהכי נפק אודיתא מבי איסור ^[16]. ^[17]

איקפד רבא, אמר: קא מגמרי טענתא לאינשי ומפסדי לי.

^[18].

עמוד ב

'שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת' - וכמה 'כל שהוא'?

אמר רב יהודה אמר רב: קרקע כדי פרנסתו;

ורב ירמיה בר אבא אמר: מטלטלין כדי פרנסתו.

אמר רבי זירא: כמה מכוונן שמעתתא דסבי ^[19]: קרקע טעמא מאי ^[20]? ^[21] דאי קאי ^[22] - סמיך עליה ^[23]; מטלטלי נמי - אי קאי סמיך עילויהו.

מתקיף לה רב יוסף: ומאי כוונתא ^[24]? מאן דאמר 'מטלטלין' - 'קרקע' תנן!? מאן דאמר 'כדי פרנסתו' – 'כל שהוא' תנן!?

אמר ליה אביי: וכל היכא דתני 'קרקע' - קרקע דוקא ^[25]? והא תנן ^[26] הכותב כל נכסיו לעבדו - יצא בן חורין ^[27]; שייר קרקע כל שהוא ^[28] - לא יצא בן חורין ^[29];

רבי שמעון אומר: לעולם הוא בן חורין ^[30] עד ^[31]שיאמר "כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן" ^[32],

הערות

^ חוזר: דלהכי שבקינהו: "אם אעמוד מחליי אחזירם"
^ אם עמד אינו חוזר
^ ואמר בחליו "שדה ומעות הללו של פלוני הן" ואף על פי שהיינו מוחזקים בנכסים הללו שאינן של אותו פלוני - שהיינו יודעין שהן של זה המודה בהם לאחרים
^ מי אמרינן שהוא אומר כן שלא להשביע את בניו או דלמא כיון דאודי אודי
^ הוא איסור גיורא שבא על רחל בת מר שמואל קודם שנתגייר, ונתעברה הימנו בגיות את רב מרי בר רחל, ובתוך כך נתגייר, ואחר כך נולד רב מרי, והוה ליה 'הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה'; והיא מבנות שמואל שנשבו, כדאיתא בכתובות (דף כג.)
^ דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים
^ כגון רב מרי
^ ליתיה נמי בדין מתנת שכיב מרע
^ אין המעות בביתו של איסור שיוכל ליתנן לו בידו
^ בבבא מציעא ב'הזהב' (דף מו.)
^ כדאמרינן בפרק קמא דקדושין (דף כו.), ונפקא לן מקרא ד'לכסף ולזהב וגו' עם ערי מצורות אשר ביהודה' (דברי הימים ב כא ג)
^ אני ואיסור ורב מרי ביחד: נפקד ומפקיד ומקבל מתנה
^ בתר איסור פן אפסיד
^ לא תמצא ענין שיוכל רב מרי לזכות
^ והלא יודה איסור שהן של רב מרי ויזכה בהן
^ מתוך שנאמר בבית המדרש - יצא הקול, ולימדוהו לטעון כן
^ כל אלו הדברים שאמר רבא הלכות הן.
^ ומסקנא דהודאתו הודאה. ואע"ג דאמרינן בסנהדרין בפרק 'דיני ממונות' תניינא (דף כט:): ההוא דהוו קרי ליה עכברא דשכיב אדינרי; כי קשכיב אמר "פלניא ופלניא מסקו בי זוזי"! אתו תבעינהו ליורשים כו'; ומסקנא: אדם עשוי שלא להשביע את בניו, ופטורין מלשלם, והכא אמרינן דאזלינן בתר הודאת פיו; נראה בעיני דהתם היינו טעמא: כיון שעושה עצמו 'עבד לוה לאיש מלוה' ודאי להחזיק עצמו כעני היה עושה, אבל כיון שהממון בעין והוא מודה של פלוני הוא – יש לומר שהפקידו אצלו מקודם לזה השכיב מרע, או הקנה לו השכיב מרע על ידי אחר, והרי הוא חפץ שיבא לידו
^ כמה יפה כוונו שפירשו 'כל שהוא' כדי פרנסתו, למר במקרקעי ולמר אפילו במטלטלי
^ דמקרקעי כדי פרנסתו טעמא מאי הוי שיור להקנות המתנה שנתן מקצת
^ משום
^ מחליו
^ והלכך נתן לדעת כן: שאפילו אם יעמוד מחליו - תתקיים המתנה, והוא יתפרנס ממה ששייר
^ והלא אינן מכוונות יפה
^ בתמיה
^ במסכת פאה פ"ג,מ"ט
^ שהרי העבד בכלל 'נכסים', ונמצא שהקנה לעבד את גופו עם שאר נכסים
^ כגון שאמר "חוץ מקרקע כל שהוא"
^ שהעבד הוקש לקרקעות, דכתיב והתנחלתם (ויקרא כה), והאי 'קרקע כל שהוא' איכא למימר שעל העבד הוא אומר, ונמצא שאינו בן חורין, וגם הנכסים לא קנה; והוא הדין אם אמר "חוץ ממטלטלין כל שהוא", כדמפרש רבי אלעזר לקמיה: שעשו המטלטלין שיור אצל העבד: דדלמא האי עבד - הוא המטלטלין ששייר, דעבדא מיטלטל; אבל אם אמר "כל נכסיי נתונים לך חוץ משדה פלוני" - הרי הוא בן חורין, שהעבד אינו בכלל אותו שדה שפירש
^ אם שייר קרקע כל שהוא, דשייר קרקע ולא עבד
^ עד שיהיה השיור ששייר סתם, ו
^ שההוא אחד מרבוא - אעבד קאי, ואינו משוחרר; ודרך כבוד כתב לעבדו כך! ומכל מקום לא קנה כלום

[1] חוזר: דלהכי שבקינהו: "אם אעמוד מחליי אחזירם"

[2] אם עמד אינו חוזר

[3] ואמר בחליו "שדה ומעות הללו של פלוני הן" ואף על פי שהיינו מוחזקים בנכסים הללו שאינן של אותו פלוני - שהיינו יודעין שהן של זה המודה בהם לאחרים

[4] מי אמרינן שהוא אומר כן שלא להשביע את בניו או דלמא כיון דאודי אודי

[5] הוא איסור גיורא שבא על רחל בת מר שמואל קודם שנתגייר, ונתעברה הימנו בגיות את רב מרי בר רחל, ובתוך כך נתגייר, ואחר כך נולד רב מרי, והוה ליה 'הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה'; והיא מבנות שמואל שנשבו, כדאיתא בכתובות (דף כג.)

[6] דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים

[7] כגון רב מרי

[8] ליתיה נמי בדין מתנת שכיב מרע

[9] אין המעות בביתו של איסור שיוכל ליתנן לו בידו

[10] בבבא מציעא ב'הזהב' (דף מו.)

[11] כדאמרינן בפרק קמא דקדושין (דף כו.), ונפקא לן מקרא ד'לכסף ולזהב וגו' עם ערי מצורות אשר ביהודה' (דברי הימים ב כא ג)

[12] אני ואיסור ורב מרי ביחד: נפקד ומפקיד ומקבל מתנה

[13] בתר איסור פן אפסיד

[14] לא תמצא ענין שיוכל רב מרי לזכות

[15] והלא יודה איסור שהן של רב מרי ויזכה בהן

[16] מתוך שנאמר בבית המדרש - יצא הקול, ולימדוהו לטעון כן

[17] כל אלו הדברים שאמר רבא הלכות הן.

[18] ומסקנא דהודאתו הודאה. ואע"ג דאמרינן בסנהדרין בפרק 'דיני ממונות' תניינא (דף כט:): ההוא דהוו קרי ליה עכברא דשכיב אדינרי; כי קשכיב אמר "פלניא ופלניא מסקו בי זוזי"! אתו תבעינהו ליורשים כו'; ומסקנא: אדם עשוי שלא להשביע את בניו, ופטורין מלשלם, והכא אמרינן דאזלינן בתר הודאת פיו; נראה בעיני דהתם היינו טעמא: כיון שעושה עצמו 'עבד לוה לאיש מלוה' ודאי להחזיק עצמו כעני היה עושה, אבל כיון שהממון בעין והוא מודה של פלוני הוא – יש לומר שהפקידו אצלו מקודם לזה השכיב מרע, או הקנה לו השכיב מרע על ידי אחר, והרי הוא חפץ שיבא לידו

[19] כמה יפה כוונו שפירשו 'כל שהוא' כדי פרנסתו, למר במקרקעי ולמר אפילו במטלטלי

[20] דמקרקעי כדי פרנסתו טעמא מאי הוי שיור להקנות המתנה שנתן מקצת

[21] משום

[22] מחליו

[23] והלכך נתן לדעת כן: שאפילו אם יעמוד מחליו - תתקיים המתנה, והוא יתפרנס ממה ששייר

[24] והלא אינן מכוונות יפה

[25] בתמיה

[26] במסכת פאה פ"ג,מ"ט

[27] שהרי העבד בכלל 'נכסים', ונמצא שהקנה לעבד את גופו עם שאר נכסים

[28] כגון שאמר "חוץ מקרקע כל שהוא"

[29] שהעבד הוקש לקרקעות, דכתיב והתנחלתם (ויקרא כה), והאי 'קרקע כל שהוא' איכא למימר שעל העבד הוא אומר, ונמצא שאינו בן חורין, וגם הנכסים לא קנה; והוא הדין אם אמר "חוץ ממטלטלין כל שהוא", כדמפרש רבי אלעזר לקמיה: שעשו המטלטלין שיור אצל העבד: דדלמא האי עבד - הוא המטלטלין ששייר, דעבדא מיטלטל; אבל אם אמר "כל נכסיי נתונים לך חוץ משדה פלוני" - הרי הוא בן חורין, שהעבד אינו בכלל אותו שדה שפירש

[30] אם שייר קרקע כל שהוא, דשייר קרקע ולא עבד

[31] עד שיהיה השיור ששייר סתם, ו

[32] שההוא אחד מרבוא - אעבד קאי, ואינו משוחרר; ודרך כבוד כתב לעבדו כך! ומכל מקום לא קנה כלום

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]