ביאור:בבלי שבת דף עז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת שבת: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

תנינא ^[1]: המוציא יין כדי מזיגת כוס ותני עלה כדי מזיגת כוס יפה, וקתני סיפא ושאר כל המשקין ברביעית; ^[2].

^[3]

ורבא לטעמיה, דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי [מוזג] על חד תלת מיא - לאו חמרא הוא.

אמר אביי: שתי תשובות בדבר ^[4]: חדא ^[5] דתנן ^[6]: '^[7] והמזוג' ^[8] שני חלקי מים ואחד יין מן היין השירוני ^[9]', ועוד: ^[10] מים בכד ^[11] – ומצטרפין ^[12]? ^[13]!

אמר ליה רבא: הא דקאמרת שני חלקי מים ואחד יין מן היין השירוני - יין השירוני לחוד, דרפי ^[14]; אי נמי התם משום חזותא ^[15], אבל לטעמא בעי טפי; ודקאמרת 'מים מכד - ומצטרפין?' לענין שבת מידי דחשיב בעינן, והא נמי הא חשיב ^[16].

תנא: יבש ^[17] – בכזית ^[18], דברי רבי נתן.

אמר רב יוסף: רבי נתן ורבי יוסי ברבי יהודה אמרו דבר אחד; רבי נתן - הא דאמרן; ורבי יוסי ברבי יהודה – דתניא: 'רבי יהודה אומר: ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל: דם נבלה, בית שמאי מטהרין ^[19] ובית הלל מטמאין [עד כאן דומה לעדויות פ"ה מ"א]; אמר רבי יוסי ברבי יהודה: אף כשטמאו בית הלל - לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית ^[20]';

אמר אביי: דילמא לא היא: עד כאן לא קאמר רבי נתן הכא דבעי רביעית ^[21] אלא ביין, דקליש ^[22], אבל בדם, דסמיך ^[23], כזית ^[24] לא בעי רביעית ^[25]? אי נמי עד כאן לא קאמר רבי יוסי ברבי יהודה התם דכזית סגי ליה ברביעית אלא בדם, דסמיך, אבל יין, דקליש - כזית הוי יותר מרביעית, וכי מפיק פחות מכזית ליחייב?

חלב כדי גמיעה:

איבעיא להו: כדי גמיאה? או כדי גמיעה?

אמר רב נחמן בר יצחק: (בראשית כד יז) [וירץ העבד לקראתה ויאמר] הגמיאיני נא מעט מים מכדך.

איבעיא להו:

עמוד ב

'גראינין' או 'גרעינין' ^[26]?

אמר רבא בר עולא: (ויקרא כז יח) [ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל] ונגרע מערכך ^[27].

איבעיא להו: 'אוממות' או 'עוממות' ^[28]?

אמר רב יצחק בר אבדימי: (יחזקאל לא ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים [ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו] ^[29];

איבעיא להו: 'מאמצין' תנן ^[30] או 'מעמצין'?

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: (ישעיהו לג טו) [הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים] ועוצם עיניו מראות ברע.

תנו רבנן: 'המוציא חלב של בהמה כדי גמיאה, חלב של אשה ולובן של ביצה כדי ליתן במשיפא של קילור ^[31], קילור כדי לשוף במים ^[32]';

בעי רב אשי: כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה ^[33]?

תיקו.

דבש כדי ליתן על הכתית:

תנא: כדי ליתן על פי כתית;

בעי רב אשי: על כתית = אפומא דכולה כתית ^[34]? או דילמא אמורשא קמא דכתית ^[35], לאפוקי הודרנא [העור שמסביב למכה, שגם הוא נפוח], דלא?

תיקו.

אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שברא הקב"ה בעולמו - לא ברא דבר אחד לבטלה:
ברא שבלול ^[36] – לכתית ^[37]
ברא זבוב – לצירעה ^[38]
יתוש – לנחש,
ונחש לחפפית ^[39]
וסממית ^[40] לעקרב ^[41].

היכי עביד ליה?
מייתי חדא אוכמא [שחור, כהה] וחדא חיורא [לבן, בהיר]
ושלקי להו [ומבשל אותם הרבה] ושייפי ^[42] ליה.

תנו רבנן: 'חמשה אימות הן:
אימת חלש על גבור,
אימת מפגיע על ארי ^[43],
אימת יתוש על הפיל,
אימת סממית על העקרב ^[44],
אימת סנונית על הנשר ^[45],
אימת כילבית על לויתן ^[46].'

אמר רב יהודה אמר רב:
מאי קרא? - (עמוס ה ט) המבליג שוד על עז [ושד על מבצר יבוא] ^[47].

רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה, וחזייה דהוה בדיחא דעתיה,
ואי בעי מיניה כל חללי עלמא ^[48] - הוה אמר ליה;

אמר ליה:
מאי טעמא עיזי מסגן ברישא ^[49] והדר אימרי [כבשים]?
אמר ליה: כברייתו של עולם, דברישא חשוכא והדר נהורא ^[50].

מאי טעמא הני מכסיין והני מגליין ^[51]?
הני דמכסינן מינייהו ^[52] - מכסיין ^[53], והני דלא מכסינן מינייהו - מגליין.

מאי טעמא גמלא זוטר גנובתיה [זנבו]?
משום דאכל כיסי ^[54].

מאי טעמא תורא אריכא גנובתיה?
משום דדייר באגמי ובעי לכרכושי בַּקֵי ^[55].

מאי טעמא קרנא דקמצא ^[56] רכיכא?
משום דדיירא בחילפי ^[57], ואי קשיא ^[58]? - נדיא ^[59] ומתעוורא ^[60],
דאמר שמואל: האי מאן דבעי דליסמיה לקמצא - לשלופינהו לקרניה.

עין התרנגול בהילוך איטי (אתר יוטיוב)

מאי טעמא האי תימרא דתרנגולתא מדלי לעילא ^[61]?
^[62] דדיירי אדפי ^[63], ואי עייל קטרא - מתעוורא ^[64]

'דשא דלת'? - דרך שם.
'דרגא'? - דרך גג
'מתכוליתא'^[65]? - מתי תכלה דא ^[66]
'ביתא'? - בא ואיתיב בה ^[67]
'ביקתא' ^[68]? - בי עקתא בית מועקה
'כופתא' ^[69]? - כוף ותיב ^[70]
'לבני'? - לבני בני ^[71].
'הוצא' ^[72]? - חציצה ^[73]
'חצבא'? - שחוצב מים מן הנהר
'כוזה' ^[74]? - כזה ^[75]
'שוטיתא' ^[76]? - שטותא ^[77]
'משיכלא' ^[78]? - מאשי כולה ^[79]
'משכילתא' ^[80]? - משיא כלתא ^[81]
'אסיתא' ^[82]? - חסירתא ^[83]
'בוכנה' ^[84]? - בוא וְאֲכֶּנָּה.
'לבושה' ^[85]? - לא בושה ^[86]
'גלימא'? - שנעשה בו כגֹלם ^[87]
'גולתא ^[88]'? - גלי ואיתיב ^[89]
'פוריא'? - שפרין ורבין עליה
'בור זינקא' ^[90]? - בור זה נקי ^[91]
'סודרא' ^[92]? - סוד ה' ליראיו.
'אפדנא' ^[93]? - אפיתחא דין ^[94]

תנו רבנן: שלשה, כל זמן שמזקינין - מוסיפין גבורה, ואלו הן: דג, ונחש, וחזיר.

שמן כדי לסוך אבר קטן:
אמרי דבי רבי ינאי: שמן כדי לסוך אבר קטן ^[95] של קטן בן יומו.
מיתיבי שמן כדי לסוך אבר קטן וקטן בן יומו – מאי? לאו אבר קטן דגדול ^[96] ואבר גדול של קטן בן יומו ^[97]?
אמרי לך דבי רבי ינאי: לא! הכי קאמר: 'שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו' ^[98].

לימא כתנאי:
שמן כדי לסוך אבר קטן וקטן בן יומו - דברי רבי שמעון בן אלעזר;
רבי נתן אומר: כדי לסוך אבר קטן;

מאי? לאו בהא קמיפלגי?
דרבי שמעון בן אלעזר סבר: אבר קטן של קטן ^[99],
ורבי נתן סבר: אבר קטן דגדול או אבר גדול דקטן ^[100]
אבל אבר קטן של קטן בן יומו – לא.

לא! דכולי עלמא אבר קטן דקטן בן יומו לא, ...

הערות

^ ממתניתין נמי שמעינן דזהו שיעורו
^ מדתני בשאר משקין רביעית, שמעינן מיניה דאין הוצאה במשקה הראוי לשתייה בפחות מרביעית; הלכך על כרחיך כי שיערו ביין כדי מזיגת כוס של ברכה - שיעור הראוי לשתיית רביעית נקט, והיינו רובע רביעית, דכי יהיב על חד תלת מיא כדרך המזיגות הראויות לשתייה - יעמוד על רביעית
^ יש טועים בשמועה זו לומר [רובע] רביעית - רובע הלוג, ויעמוד על רביעית על לוג, שהוא רביעית הקב, וטעות הוא בידם, ורבותינו לא אמרו כן; וראיה יש לדבר במסכת נזיר (לח,א): עשר רביעיות הן; חמש סומקתא - כלומר שנאמרו ביין ודם, וחמש חיוורתא - שנאמרו בשאר משקין, וחשיב להא הוצאת שבת דשאר משקין גבי חיורתא, ועל כרחיך הנהו כולהו ברביעית הלוג נינהו, דקא חשיב בהדייהו רביעית שמן לנזיר, דהוא חצי שיעורה של שמן התודה במנחות, וחצי לוג שמן לתודה ילפינן במנחות (פח, א).
^ דלא מצי למילף ממתניתין
^ דחמרא לא דרי מיא אלא על חד תרין
^ במסכת נדה (פ"ב מ"ז, דף יט,א)
^ חמשה מראה דמים טמאין הן, וחד מינייהו כמזוג, ומפרש במשנה:
^ שאמרתי לך
^ שגדל בשרון, שם מדינה הוא
^ אי טעמא דמתניתין יין משום דלכי מזיג ליה ויראה לשתייה יהא בו רביעית
^ השתא מיהא כי מפיק ליה - עדיין לא נמזג, ואין כאן שיעור
^ מים שעודן בכד היאך מצטרפין לחייבו
^ אלא על כרחך טעמא לאו משום דליתחזי לשתייה לרביעית כשאר משקין הוא, אלא הכי שיעוריה, ואף על גב דכי מזיג ליה לא הוי רביעית
^ רך
^ משום חזותא נקט ליה, ונהי נמי דדרי על חד תלת בטעמא - מראית דם לא הוי אלא בשני חלקים מים ואחד יין, ואי יהיב ביה טפי - דם הדומה לו כדם ירוק הוא, וטהור
^ דחזי לצרופי ביה מיא
^ יין קרוש
^ דמעיקרא הוה ביה רביעית, ובקרוש רביעית שלימה בעינן - דלאו בר מזיגה
^ דאינו כבשר לטמא בנבלה בכזית, ולא תורת משקין לטומאה קלה; לי נראה דהאי דבית שמאי מטהרין - מטומאת נבלות לחודא קאמר, שלא יטמא אדם, אבל טומאה קלה יש בו
^ שהוא שיעור נבלה לטמא אדם; והיינו 'אמרו דבר אחד': שכזית היבש, כשנימוח - הוי רביעית
^ דכזית יבש בעי רביעית דלח, ובציר מרביעית לח ליכא כזית יבש, כדקאמר דכזית קרוש הויא ביה רביעית
^ וכשהוא לח - רב נפחו, וכשמתייבש - נצמק לשיעור קטן
^ כשהוא לח הוי סמיך: עב וקרוב להיות קרוש, וכשיבש אינו נצמק לשיעור קטן, אלא מעט
^ יבש
^ לח, ודם נבילות מטמא בפחות מרביעית
^ מתניתין דפרקין דלעיל: 'חוץ מקליפתן וגרעיניהן'
^ והגרעינין זורקין ונגרעין מתוך האוכל
^ גבי גחלים מייתינן ליה ב'כיצד צולין': גחלים, יכול עוממות? תלמוד לומר 'אש'; אי אש - יכול שלהבת כו'
^ לא עממוהו - לא החשיכו מראיתו להיות הם נאים ממנו
^ לקמן, גבי עינים של מת בפרק 'שואל' (שבת קנא ב)
^ שרגילין לשופו בחלב של אשה
^ לשני עינים
^ אחיזה - מה שנדבק באצבעותיו, לבד מה שנותן בעיניו
^ וכל מכה קרויה 'פה'
^ עליון של מכה
^ לימצ"א [חלזון]
^ מניחה עליו
^ למי שעקצו צירעה - כותש זבוב ומניחה עליו
^ מין שחין
^ אייראניא"ה בלעז [עכביש!]
^ עקיצת עקרב: כותש סממית ומניחה עליו
^ ומושח
^ מפגיע = חיה קטנה וקולה גדול, ושומע וירא שתהא בריה גדולה, ובורח
^ יתוש נכנס לפיל בחוטמו, וכן סממית לעקרב נכנס לו באזנו
^ סנונית - ארונדייל"א; נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו
^ כילבית = שרץ קטן, ונכנס לדג גדול באזנו
^ המבליג שוד על עז = המחזיק שדוד על הגבור
^ פירוש: דברים הנעשים בכל חלל העולם
^ מהלכות בראש העדר
^ סתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות
^ העזים אין להם אליה
^ רחלים שאנחנו מתכסין מצמרן
^ גם הן מכוסות
^ קוצים; לפיכך זנבו קצר: כדי שלא ידבקו בה הקוצים
^ להבריח היתושין
^ קמצא = ארבה, ולי נראה: קמצא = נמלה
^ ערבה
^ ואם היתה קשה
^ תנוד ותעקר כשתכה בעצים
^ יסתמו עיניה, שמראית עיניה תלויה בה, כדשמואל
^ ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון, ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון
^ משום
^ שעולה בלילות על הקרשים והקורות
^ צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו
^ דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן
^ לכשיכלה מה נאכל, ולי נראה: מתי תכלה דא - לפי שאינו כלה עד זמן ארוך, שאינו נאכל אלא מעט מעט
^ שדרך לישב בבית
^ בית צר וקטן
^ מכתשת; לשון אחר: מדה לחטין; ולי נראה: כמין גולם עץ עשוי לישיבה, כמו 'כופת שאור שיחדה לישיבה' דתניא בפסחים (מה,ב)
^ כפוף אותו ושב עליו
^ מתקיים לדורות הרבה
^ גדר קוצים או לולבים
^ אינו דבר קיימא, אלא חציצה בעלמא
^ כלי חרס קטן
^ כלומר: דבר מועט וקל כמו זהו, מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה?
^ בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה
^ נראה המרקד כשוטה
^ ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו
^ רוחץ את הכל
^ ספל קטן ונאה
^ יוחד לחשובים, כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו
^ מורטיי"ר [מכתשת]
^ שחסר החקיקה מבפנים
^ עלי שכותשין בו
^ חלוק עליון, שקורין שרו"ק [מעיל עליון, גלימה]
^ למנוע הבושה: שמכסה כל החלוקים התחתונים הקרועים ורעים
^ שאין לו חיתוך אברים
^ מקטורין נאה
^ כשהוא יושב - מגלה עצמו, שלא ישב עליו, שלא ילכלכנו ולא ישופנו בקרקע וישיר שערו ויקרע ויבלה
^ בור שיבשו מימיו קורין כן
^ חסר מימיו
^ דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר
^ טרקלין של מלכים
^ אל פתח זה יבאו הכל, אם למשפט אם לשרת המלך
^ אחד מפרקי אצבע קטנה
^ של אדם גדול, והאי 'קטן' - אאבר קאי
^ אי נמי: אבר גדול של קטן, והאי 'קטן' - אגברא קאי, ולא אאבר
^ ו'קטן' אכולא מילתא קאי: אבר קטן של גוף קטן
^ והכי קאמר: כדי לסוך בו אבר קטן, וקטן יהא הגוף בן יומו
^ חד 'קטן' אמרינן, או האבר או הגוף, אבל תרי קוטני - לא:

[1] ממתניתין נמי שמעינן דזהו שיעורו

[2] מדתני בשאר משקין רביעית, שמעינן מיניה דאין הוצאה במשקה הראוי לשתייה בפחות מרביעית; הלכך על כרחיך כי שיערו ביין כדי מזיגת כוס של ברכה - שיעור הראוי לשתיית רביעית נקט, והיינו רובע רביעית, דכי יהיב על חד תלת מיא כדרך המזיגות הראויות לשתייה - יעמוד על רביעית

[3] יש טועים בשמועה זו לומר [רובע] רביעית - רובע הלוג, ויעמוד על רביעית על לוג, שהוא רביעית הקב, וטעות הוא בידם, ורבותינו לא אמרו כן; וראיה יש לדבר במסכת נזיר (לח,א): עשר רביעיות הן; חמש סומקתא - כלומר שנאמרו ביין ודם, וחמש חיוורתא - שנאמרו בשאר משקין, וחשיב להא הוצאת שבת דשאר משקין גבי חיורתא, ועל כרחיך הנהו כולהו ברביעית הלוג נינהו, דקא חשיב בהדייהו רביעית שמן לנזיר, דהוא חצי שיעורה של שמן התודה במנחות, וחצי לוג שמן לתודה ילפינן במנחות (פח, א).

[4] דלא מצי למילף ממתניתין

[5] דחמרא לא דרי מיא אלא על חד תרין

[6] במסכת נדה (פ"ב מ"ז, דף יט,א)

[7] חמשה מראה דמים טמאין הן, וחד מינייהו כמזוג, ומפרש במשנה:

[8] שאמרתי לך

[9] שגדל בשרון, שם מדינה הוא

[10] אי טעמא דמתניתין יין משום דלכי מזיג ליה ויראה לשתייה יהא בו רביעית

[11] השתא מיהא כי מפיק ליה - עדיין לא נמזג, ואין כאן שיעור

[12] מים שעודן בכד היאך מצטרפין לחייבו

[13] אלא על כרחך טעמא לאו משום דליתחזי לשתייה לרביעית כשאר משקין הוא, אלא הכי שיעוריה, ואף על גב דכי מזיג ליה לא הוי רביעית

[14] רך

[15] משום חזותא נקט ליה, ונהי נמי דדרי על חד תלת בטעמא - מראית דם לא הוי אלא בשני חלקים מים ואחד יין, ואי יהיב ביה טפי - דם הדומה לו כדם ירוק הוא, וטהור

[16] דחזי לצרופי ביה מיא

[17] יין קרוש

[18] דמעיקרא הוה ביה רביעית, ובקרוש רביעית שלימה בעינן - דלאו בר מזיגה

[19] דאינו כבשר לטמא בנבלה בכזית, ולא תורת משקין לטומאה קלה; לי נראה דהאי דבית שמאי מטהרין - מטומאת נבלות לחודא קאמר, שלא יטמא אדם, אבל טומאה קלה יש בו

[20] שהוא שיעור נבלה לטמא אדם; והיינו 'אמרו דבר אחד': שכזית היבש, כשנימוח - הוי רביעית

[21] דכזית יבש בעי רביעית דלח, ובציר מרביעית לח ליכא כזית יבש, כדקאמר דכזית קרוש הויא ביה רביעית

[22] וכשהוא לח - רב נפחו, וכשמתייבש - נצמק לשיעור קטן

[23] כשהוא לח הוי סמיך: עב וקרוב להיות קרוש, וכשיבש אינו נצמק לשיעור קטן, אלא מעט

[24] יבש

[25] לח, ודם נבילות מטמא בפחות מרביעית

[26] מתניתין דפרקין דלעיל: 'חוץ מקליפתן וגרעיניהן'

[27] והגרעינין זורקין ונגרעין מתוך האוכל

[28] גבי גחלים מייתינן ליה ב'כיצד צולין': גחלים, יכול עוממות? תלמוד לומר 'אש'; אי אש - יכול שלהבת כו'

[29] לא עממוהו - לא החשיכו מראיתו להיות הם נאים ממנו

[30] לקמן, גבי עינים של מת בפרק 'שואל' (שבת קנא ב)

[31] שרגילין לשופו בחלב של אשה

[32] לשני עינים

[33] אחיזה - מה שנדבק באצבעותיו, לבד מה שנותן בעיניו

[34] וכל מכה קרויה 'פה'

[35] עליון של מכה

[36] לימצ"א [חלזון]

[37] מניחה עליו

[38] למי שעקצו צירעה - כותש זבוב ומניחה עליו

[39] מין שחין

[40] אייראניא"ה בלעז [עכביש!]

[41] עקיצת עקרב: כותש סממית ומניחה עליו

[42] ומושח

[43] מפגיע = חיה קטנה וקולה גדול, ושומע וירא שתהא בריה גדולה, ובורח

[44] יתוש נכנס לפיל בחוטמו, וכן סממית לעקרב נכנס לו באזנו

[45] סנונית - ארונדייל"א; נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו

[46] כילבית = שרץ קטן, ונכנס לדג גדול באזנו

[47] המבליג שוד על עז = המחזיק שדוד על הגבור

[48] פירוש: דברים הנעשים בכל חלל העולם

[49] מהלכות בראש העדר

[50] סתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות

[51] העזים אין להם אליה

[52] רחלים שאנחנו מתכסין מצמרן

[53] גם הן מכוסות

[54] קוצים; לפיכך זנבו קצר: כדי שלא ידבקו בה הקוצים

[55] להבריח היתושין

[56] קמצא = ארבה, ולי נראה: קמצא = נמלה

[57] ערבה

[58] ואם היתה קשה

[59] תנוד ותעקר כשתכה בעצים

[60] יסתמו עיניה, שמראית עיניה תלויה בה, כדשמואל

[61] ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון, ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון

[62] משום

[63] שעולה בלילות על הקרשים והקורות

[64] צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו

[65] דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן

[66] לכשיכלה מה נאכל, ולי נראה: מתי תכלה דא - לפי שאינו כלה עד זמן ארוך, שאינו נאכל אלא מעט מעט

[67] שדרך לישב בבית

[68] בית צר וקטן

[69] מכתשת; לשון אחר: מדה לחטין; ולי נראה: כמין גולם עץ עשוי לישיבה, כמו 'כופת שאור שיחדה לישיבה' דתניא בפסחים (מה,ב)

[70] כפוף אותו ושב עליו

[71] מתקיים לדורות הרבה

[72] גדר קוצים או לולבים

[73] אינו דבר קיימא, אלא חציצה בעלמא

[74] כלי חרס קטן

[75] כלומר: דבר מועט וקל כמו זהו, מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה?

[76] בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה

[77] נראה המרקד כשוטה

[78] ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו

[79] רוחץ את הכל

[80] ספל קטן ונאה

[81] יוחד לחשובים, כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו

[82] מורטיי"ר [מכתשת]

[83] שחסר החקיקה מבפנים

[84] עלי שכותשין בו

[85] חלוק עליון, שקורין שרו"ק [מעיל עליון, גלימה]

[86] למנוע הבושה: שמכסה כל החלוקים התחתונים הקרועים ורעים

[87] שאין לו חיתוך אברים

[88] מקטורין נאה

[89] כשהוא יושב - מגלה עצמו, שלא ישב עליו, שלא ילכלכנו ולא ישופנו בקרקע וישיר שערו ויקרע ויבלה

[90] בור שיבשו מימיו קורין כן

[91] חסר מימיו

[92] דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר

[93] טרקלין של מלכים

[94] אל פתח זה יבאו הכל, אם למשפט אם לשרת המלך

[95] אחד מפרקי אצבע קטנה

[96] של אדם גדול, והאי 'קטן' - אאבר קאי

[97] אי נמי: אבר גדול של קטן, והאי 'קטן' - אגברא קאי, ולא אאבר

[98] ו'קטן' אכולא מילתא קאי: אבר קטן של גוף קטן

[99] והכי קאמר: כדי לסוך בו אבר קטן, וקטן יהא הגוף בן יומו

[100] חד 'קטן' אמרינן, או האבר או הגוף, אבל תרי קוטני - לא:

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]

[91]

[92]

[93]

[94]

[95]

[96]

[97]

[98]

[99]

[100]