ביאור:בבלי קידושין דף כז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

נתון לו ליהושע ^[1], ומקומו מושכר לו ^[2], ועישור אחר שאני עתיד למוד - נתון לו לעקיבא בן יוסף, כדי שיזכה בו לעניים ^[3], ומקומו מושכר לו' - שמע מינה: בעינן צבורים בה ^[4]! שאני התם, כי היכי דלא ליטרחינהו ^[5].

תא שמע דאמר רבא בר יצחק אמר רב: שני שטרות הן ^[6]: "זכו בשדה זו לפלוני ^[7], וכתבו לו את השטר ^[8]" - חוזר בשטר ^[9], ואינו חוזר בשדה; "על מנת שתכתבו לו את השטר" – חוזר, בין בשטר בין בשדה ^[10].

ורב חייא בר אבין אמר רב הונא: שלשה שטרות הן; תרי - הא דאמרן; אידך: אם קדם מוכר ^[11] וכתב לו את השטר, כאותה ששנינו: 'כותבים שטר למוכר ^[12] אף על פי שאין לוקח עמו ^[13]' - כיון שהחזיק עמו בקרקע נקנה השטר ^[14] בכל מקום שהוא ^[15]; שמע מינה 'לא בעינן צבורים בה'! שאני שטר, דאפסירא ^[16] דארעא הוא ^[17]. והא עלה קתני 'זו היא ששנינו 'נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה’’ ^[18], שמע מינה לא בעינן צבורים בה!? שמע מינה.

איבעיא להו: מי בעינן 'אגב' ^[19] או לא? תא שמע דקתני כל הני ^[20] ולא קתני 'אגב' ^[21]. ולטעמיך קני? מי קתני 'אלא עד דאמר "קני"'? ^[22] - הכא נמי עד דאמר "אגב"! והלכתא צבורים - לא בעינן, "אגב" ו"קני" – בעינן.

איבעיא להו: שדה במכר ומטלטלין במתנה – מהו? תא שמע: עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו ^[23] שמע מינה ^[24].

איבעיא להו: שדה לאחד ומטלטלין לאחר ^[25] - מהו? תא שמע: עישור שאני עתיד למוד נתון לעקיבא בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים, ומקומו מושכר לו; [תירוץ:] מאי 'מושכר'? מושכר למעשר! ואי בעית אימא: שאני רבי עקיבא, דיד עניים הוה ^[26].

אמר רבא: לא שנו ^[27] אלא שנתן דמי כולן ^[28], אבל לא נתן דמי כולן ^[29] - לא קנה ^[30] אלא כנגד מעותיו. תניא כוותיה דרבא: 'יפה כח הכסף מכח השטר, וכח השטר מכח הכסף: יפה כח הכסף: שהכסף פודין בו הקדשות ומעשר שני, מה שאין כן בשטר ^[31]; ויפה כח השטר: שהשטר מוציא בבת ישראל ^[32], מה שאין כן בכסף; ויפה כח שניהם מכח חזקה, וכח חזקה מכח שניהם: יפה כח שניהם: ששניהם קונים בעבד עברי ^[33], מה שאין כן בחזקה; יפה כח חזקה: שחזקה מכר לו עשר שדות בעשר מדינות - כיון שהחזיק באחת מהם קנאם כולם;

עמוד ב

במה דברים אמורים ^[34]? - שנתן לו דמי כולן, אבל לא נתן לו דמי כולן ^[35] - לא קנה אלא כנגד מעותיו.'

^[36] מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות - כיון שהחזיק באחת מהן קנה את כולן. אמר רב אחא בריה דרב איקא: תדע, שאילו מסר לו עשר בהמות באפסר אחד, ואמר ליה "קני" - מי לא קני? אמר ליה: מי דמי? התם איגודו בידו ^[37], הכא אין איגודו בידו. איכא דאמרי: אמר רב אחא בריה דרב איקא: תדע דלא קני ^[38]: אילו מסר לו עשר בהמות באפסר אחד, ואמר לו "זו קני" ^[39] - מי קני ^[40]? מי דמי? התם - גופים מוחלקים ^[41], הכא ^[42] - סדנא ^[43] דארעא ^[44] חד הוא ^[45].

[נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה] וזוקקים את הנכסים [שיש להם אחריות לישבע עליהן]:

אמר עולא: מנין לגלגול שבועה מן התורה? - שנאמר (במדבר ה כב: ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך) ואמרה האשה: אמן! אמן!, ותנן: על מה היא אומרת "אמן אמן" ^[46]? - ^[47] אמן על האלה ^[48], אמן על השבועה ^[49], אמן אם מאיש זה, אמן אם מאיש אחר, אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה ^[50] '^[51]; האי 'ארוסה' היכי דמי? אילימא דקני [שקנא בעלה] לה כשהיא ארוסה, וקא משקי לה כשהיא ארוסה ^[52] - והתנן: ארוסה ושומרת יבם לא שותות ^[53] ולא נוטלות כתובה ^[54]' - מאי טעמא? – (במדבר ה כ: ואת כי שטית) תחת אישך [וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך] אמר רחמנא, וליכא! אלא דקני לה כשהיא ארוסה ונסתרה כשהיא ארוסה, וקא משקי לה כשהיא נשואה ^[55]? - מי בדקי לה מיא? (במדבר ה לא) ונקה האיש מעון [והאשה ההוא תשא את עונה] אמר רחמנא: בזמן שהאיש מנוקה מעון ^[56] - מים בודקים את אשתו; אין איש מנוקה מעון - אין המים בודקים את אשתו! אלא על ידי גלגול. ^[57] ^[58].

אשכחן סוטה, דאיסורא; ממונא מנלן? תנא דבי רבי ישמעאל: 'קל וחומר: ומה סוטה,

הערות

^ רבי יהושע בן חנניא, כדאמר במסכת ערכין (יא,ב): מעשה ברבי יהושע ברבי חנניא, שהלך לסייע את רבי יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות; אמר לו: חזור בך, שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים; אלמא לוי הוה. ספרי (פרשת קרח): וכבר בקש רבי יהושע בן חנניא לסייע את רבי יוחנן בן גודגדא; אמר ליה: חזור לאחוריך: אתה מחייב בנפשך, שאתה מן המשוררין ואני מן השוערין
^ ונתן לו [לרבן גמליאל] רבי יהושע פרוטה בשכר המקום, ונמצא מטלטלין נקנין עם הקרקע בכסף; והכי מסקנא דהך מילתא במסכת מעשר שני (פ"ה מ"ט): ונתקבלו שכר זה מזה, ואף על פי שעדיין לא הופרש - קריית שם הוא; שאסור לשהות לחברים דבר שאינו מתוקן; ואפילו אכלו ממנו - אין כאן חיוב מיתה משום טבל, דמן המותר יפריש מעשרותיו
^ שנת מעשר עני היתה, ורבי עקיבא - גבאי עניים היה; ובספינה היו שניהם עמו
^ מדקאמר 'מקומו' ולא מקום אחר
^ להוציא משם כל זמן שרצו להניחו שם
^ שני דינין חלוקין בשטר
^ החזיקו בו לצרכו
^ לראיה בעלמא
^ אם אומר "אין רצוני שתהא לו ראיה בידו"
^ חוזר אף בשדה, שהרי לא עשאן שלוחין לזכות אלא עם השטר, והרי חוזר לו בשטר
^ קודם נתינת הכסף או קודם שהחזיק
^ "שדי מכורה לפלוני"
^ ולא אמרינן: שטר מוקדם הוא, כיון דקנו מיניה מהשתא; אי נמי כאביי, דאמר (בבא מציעא יג א): 'עדיו בחתומיו זכין לו'
^ כגון שאמר לו זה "קני קרקע בחזקה והשטר עמה"
^ 'כיון שהחזיק כו' - ר' חייא בר אבין אמר לה, ואינה מן המשנה
^ קבישט"ר, כלומר בית אחיזתה
^ וכגון קרקע דמי
^ אלמא שאר נכסים כשטר
^ שיאמר לו "קני קרקע וקני מטלטלין אגבה"
^ 'ועמו מאה צאן'
^ ולא קתני 'אגבן מאה צאן'
^ הוצרך לומר לאחֵר: "זכה בטפח על טפח לפלוני, ועמו מאה צאן שבידי, שלא אוכל לחזור בי"
^ היינו מכר; והמעשר היה מתנה
^ נקנו מטלטלין דמתנה אגב קרקע של מכר
^ ואמר לבעל השדה "קני השדה לעצמך, ואגבה יקנו מטלטלין לפלוני"
^ הואיל וגבאי של עניים היה - הרי הוא כידו, משאין כן באחר
^ דמטלטלין נקנין בחזקה דקרקע
^ דמי כל המטלטלין והקרקע, דכי אחזקיה בקרקע - אדעתא למיקני כוליה אחזקיה
^ דמי כל המטלטלין
^ מטלטלין בחזקה דקרקע
^ בבכורות (נא,א) נפקא לן בפרק 'יש בכור לנחלה' דכתיב בהו כסף הקדש, דכתיב 'ונתן הכסף וקם לו', ומעשר שני דכתיב 'וצרת הכסף': דבר שיש בו צורה, היינו מטבע
^ גט אשה
^ כסף ושטר קונין עבד עברי; בפרקין ילפינן (לעיל יד,ב)
^ דקנה בחזקה דשדה זו את שדה אחרת שאינה סמוכה לה
^ ומטלטלין הנקנין עם קרקע נמי כשדה שאינה סמוכה לה דמי, והיינו דרבא
^ הך דקתני כיון שהחזיק באחת מהן קנאן כולן
^ כולן אגודות באגד זה שבידו
^ וליתא דשמואל
^ "וזו לא תיקני" לא גרסינן
^ לשארא? הא אמר "זו" הכא נמי: כי אחזקה בהא ואין השאר ניכרות עמה – "זו קני" הוא
^ וכי אמר ליה "זו קני" - הוא [אותו] משמע, ולא קנה השאר
^ הכא לא "זו קני" הוא
^ 'סדנא' טרינ"ק, כמו סדן של נפחים
^ כלומר: עשת וחיבור הקרקע
^ דהא כולה מחוברת
^ אמן יתירא
^ למידרש ביה גלגול, כדקא מסיים ואזיל:
^ ירכך נופלת וגו'
^ שהיה משביעה הכהן ואומר: משביעני עליך שלא נטמאת, כדכתיב (במדבר ה יט): והשביע אותה
^ שייך למיתני גבי יבמה; 'שומרת יבם' = ממתנת ומצפה ליבום, כמו 'שמר את הדבר' (בראשית לז יא); להכי שייך לשון 'כניסה' כדכתיב (דברים כה ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, אלא יבמה יקחנה לאשה בביתו
^ ולא אפשר לאוקמה אלא בגלגול
^ ומילי מילי קתני, ולא שתשבע על כולם כאחד, והכי קאמר: בין שהיא ארוסה, בין שהיא נשואה - יכול להשביעה ולהשקותה
^ אם נסתרו, דבעינן 'תחת אישה'
^ שהיא גרמה לעצמה ליאסר עליו
^ על סתירת אירוסין
^ שלא בא עליה אחר שנסתרה, שנאסרה עליו בסתירה זו
^ הכי גרסינן: אלא - לאו על ידי גלגול?' - ולא גרסינן: דקני לה כשהיא ארוסה ואסתתר ונכנסה לחופה כו'
^ שקינא לה כשהיא נשואה, ונסתרה, ומגלגל עליה שבועה על אירוסין אף על פי שלא היו ראוין לשבועה בפני עצמן, שהרי לא קינא. ואי קשיא: הויא לה לאוקמא בדקני לה ארוסה ואסתתרה ומשקה לה משנכנסה לחופה וקרינא בה 'תחת אישך', וכגון שלא בא עליה, דהוה ליה 'מנוקה מעון' - הא בעי לאוקמא הכי במסכת יבמות (נח,א) ואותיבנא עלה 'מבלעדי אישך': שקדמה שכיבת בעל לבועל, ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל; הילכך אין לך להשביעה על זנות של אירוסין בשום ענין - אלא על ידי גלגול, דזנות אירוסין קדמה שכיבת בועל הוא; וביבמות איכא דמוקי לה כשבא עליה ארוס בבית אביה; ועולא לא סבירא ליה ההוא שינויא

[1] רבי יהושע בן חנניא, כדאמר במסכת ערכין (יא,ב): מעשה ברבי יהושע ברבי חנניא, שהלך לסייע את רבי יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות; אמר לו: חזור בך, שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים; אלמא לוי הוה. ספרי (פרשת קרח): וכבר בקש רבי יהושע בן חנניא לסייע את רבי יוחנן בן גודגדא; אמר ליה: חזור לאחוריך: אתה מחייב בנפשך, שאתה מן המשוררין ואני מן השוערין

[2] ונתן לו [לרבן גמליאל] רבי יהושע פרוטה בשכר המקום, ונמצא מטלטלין נקנין עם הקרקע בכסף; והכי מסקנא דהך מילתא במסכת מעשר שני (פ"ה מ"ט): ונתקבלו שכר זה מזה, ואף על פי שעדיין לא הופרש - קריית שם הוא; שאסור לשהות לחברים דבר שאינו מתוקן; ואפילו אכלו ממנו - אין כאן חיוב מיתה משום טבל, דמן המותר יפריש מעשרותיו

[3] שנת מעשר עני היתה, ורבי עקיבא - גבאי עניים היה; ובספינה היו שניהם עמו

[4] מדקאמר 'מקומו' ולא מקום אחר

[5] להוציא משם כל זמן שרצו להניחו שם

[6] שני דינין חלוקין בשטר

[7] החזיקו בו לצרכו

[8] לראיה בעלמא

[9] אם אומר "אין רצוני שתהא לו ראיה בידו"

[10] חוזר אף בשדה, שהרי לא עשאן שלוחין לזכות אלא עם השטר, והרי חוזר לו בשטר

[11] קודם נתינת הכסף או קודם שהחזיק

[12] "שדי מכורה לפלוני"

[13] ולא אמרינן: שטר מוקדם הוא, כיון דקנו מיניה מהשתא; אי נמי כאביי, דאמר (בבא מציעא יג א): 'עדיו בחתומיו זכין לו'

[14] כגון שאמר לו זה "קני קרקע בחזקה והשטר עמה"

[15] 'כיון שהחזיק כו' - ר' חייא בר אבין אמר לה, ואינה מן המשנה

[16] קבישט"ר, כלומר בית אחיזתה

[17] וכגון קרקע דמי

[18] אלמא שאר נכסים כשטר

[19] שיאמר לו "קני קרקע וקני מטלטלין אגבה"

[20] 'ועמו מאה צאן'

[21] ולא קתני 'אגבן מאה צאן'

[22] הוצרך לומר לאחֵר: "זכה בטפח על טפח לפלוני, ועמו מאה צאן שבידי, שלא אוכל לחזור בי"

[23] היינו מכר; והמעשר היה מתנה

[24] נקנו מטלטלין דמתנה אגב קרקע של מכר

[25] ואמר לבעל השדה "קני השדה לעצמך, ואגבה יקנו מטלטלין לפלוני"

[26] הואיל וגבאי של עניים היה - הרי הוא כידו, משאין כן באחר

[27] דמטלטלין נקנין בחזקה דקרקע

[28] דמי כל המטלטלין והקרקע, דכי אחזקיה בקרקע - אדעתא למיקני כוליה אחזקיה

[29] דמי כל המטלטלין

[30] מטלטלין בחזקה דקרקע

[31] בבכורות (נא,א) נפקא לן בפרק 'יש בכור לנחלה' דכתיב בהו כסף הקדש, דכתיב 'ונתן הכסף וקם לו', ומעשר שני דכתיב 'וצרת הכסף': דבר שיש בו צורה, היינו מטבע

[32] גט אשה

[33] כסף ושטר קונין עבד עברי; בפרקין ילפינן (לעיל יד,ב)

[34] דקנה בחזקה דשדה זו את שדה אחרת שאינה סמוכה לה

[35] ומטלטלין הנקנין עם קרקע נמי כשדה שאינה סמוכה לה דמי, והיינו דרבא

[36] הך דקתני כיון שהחזיק באחת מהן קנאן כולן

[37] כולן אגודות באגד זה שבידו

[38] וליתא דשמואל

[39] "וזו לא תיקני" לא גרסינן

[40] לשארא? הא אמר "זו" הכא נמי: כי אחזקה בהא ואין השאר ניכרות עמה – "זו קני" הוא

[41] וכי אמר ליה "זו קני" - הוא [אותו] משמע, ולא קנה השאר

[42] הכא לא "זו קני" הוא

[43] 'סדנא' טרינ"ק, כמו סדן של נפחים

[44] כלומר: עשת וחיבור הקרקע

[45] דהא כולה מחוברת

[46] אמן יתירא

[47] למידרש ביה גלגול, כדקא מסיים ואזיל:

[48] ירכך נופלת וגו'

[49] שהיה משביעה הכהן ואומר: משביעני עליך שלא נטמאת, כדכתיב (במדבר ה יט): והשביע אותה

[50] שייך למיתני גבי יבמה; 'שומרת יבם' = ממתנת ומצפה ליבום, כמו 'שמר את הדבר' (בראשית לז יא); להכי שייך לשון 'כניסה' כדכתיב (דברים כה ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, אלא יבמה יקחנה לאשה בביתו

[51] ולא אפשר לאוקמה אלא בגלגול

[52] ומילי מילי קתני, ולא שתשבע על כולם כאחד, והכי קאמר: בין שהיא ארוסה, בין שהיא נשואה - יכול להשביעה ולהשקותה

[53] אם נסתרו, דבעינן 'תחת אישה'

[54] שהיא גרמה לעצמה ליאסר עליו

[55] על סתירת אירוסין

[56] שלא בא עליה אחר שנסתרה, שנאסרה עליו בסתירה זו

[57] הכי גרסינן: אלא - לאו על ידי גלגול?' - ולא גרסינן: דקני לה כשהיא ארוסה ואסתתר ונכנסה לחופה כו'

[58] שקינא לה כשהיא נשואה, ונסתרה, ומגלגל עליה שבועה על אירוסין אף על פי שלא היו ראוין לשבועה בפני עצמן, שהרי לא קינא. ואי קשיא: הויא לה לאוקמא בדקני לה ארוסה ואסתתרה ומשקה לה משנכנסה לחופה וקרינא בה 'תחת אישך', וכגון שלא בא עליה, דהוה ליה 'מנוקה מעון' - הא בעי לאוקמא הכי במסכת יבמות (נח,א) ואותיבנא עלה 'מבלעדי אישך': שקדמה שכיבת בעל לבועל, ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל; הילכך אין לך להשביעה על זנות של אירוסין בשום ענין - אלא על ידי גלגול, דזנות אירוסין קדמה שכיבת בועל הוא; וביבמות איכא דמוקי לה כשבא עליה ארוס בבית אביה; ועולא לא סבירא ליה ההוא שינויא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]