פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אפילו נדה נמי [1]!?
אלמה? אמר אביי[2]:
'הכל מודים בבא על הנדה [3], ועל הסוטה [4] - שאין הולד ממזר' [5]?
אמר חזקיה: אמר קרא (ויקרא טו כד: ואם שכב ישכב איש אתה) ותהי נדתה עליו [וטמא שבעת ימים; וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא] - אפילו בשעת נדתה תהא בה הויה.
מכדי [6] איכא לאקושה לנדה [7] ואיכא לאקושה לאחות אשה [8] מאי חזית דמקשת להו לאחות אשה? אקשה לנדה!?
קולא וחומרא - לחומרא מקשינן [9].
רב אחא בר יעקב אמר:
אתיא [10] בקל וחומר מיבמה [11]:
ומה יבמה שהיא בלאו - לא תפסי בה קידושין, חייבי מיתות וחייבי כריתות לא כל שכן!?
אי הכי - שאר חייבי לאוין נמי [12]!?
אמר רב פפא: חייבי לאוין - בהדיא כתיב בהו [13]:
(דברים כא טו) כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה [וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה] -
וכי יש שנואה לפני המקום ואהובה לפני המקום [14]?
אלא: 'אהובה' = אהובה בנישואיה, 'שנואה' = שנואה בנישואיה [15], וקאמר רחמנא 'כי תהיין' [16][17]


ולרבי עקיבא דאמר [18] אין קידושין תופסין בחייבי לאוין [19] - 'כי תהיין' במאי מוקים?
באלמנה לכהן גדול [20], וכרבי סימאי, דתניא:
רבי סימאי אומר: מן הכל היה רבי עקיבא עושה ממזר חוץ מאלמנה לכהן גדול,
שהרי אמרה תורה (ויקרא כא טו) ולא יחלל [זרעו בעמיו כי אני יקוק מקדשו]: חילולים עושה, ואין עושה ממזרות.
ולרבי ישבב' דאמר בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף [21] שהיה אומר 'כל שאין לו ביאה בישראל [22] הולד ממזר? -
הניחא לרבי ישבב [23] אי לאפוקי מדרבי סימאי [24] קאתי [25] – שפיר [26],
אלא אי טעמא דנפשיה קאמר [27] - ואפילו חייבי עשה - במאי מוקים לה?
בבעולה לכהן גדול [28].
ומאי שנא [29]?
משום דהוי ליה 'עשה שאין שוה בכל [30]'.
ורבנן [31] - אדמוקי לה בחייבי לאוין, נוקמא בחייבי עשה!?
הני חייבי עשה - במאי נינהו? אי שתיהן מצריות - שתיהן שנואות; אי אחת מצרית ואחת ישראלית - שתי נשים מעם אחד בעינן; אי בעולה לכהן גדול - מי כתיב 'תהיין לכהן'?
ורבי עקיבא [האם אין הוא סובר 'שתי נשים מעם אחד בעינן'? וגם בתורה אצלו לא כתוב 'תהיינה לכהן’]?

[32] בעל כורחיך שבקיה לקרא דהוי דחיק, ומוקי אנפשיה.

סוגיה: אי קידושי שפחה כנענית ונכריתעריכה

וכל מי שאין לה עליו [קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הולד ממזר, ואיזה זה? זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה]:
שפחה כנענית מנלן [33]?
אמר רב הונא אמר קרא (בראשית כב ה: ויאמר אברהם אל נעריו) שבו לכם פה עם החמור [ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם] - עם הדומה לחמור.

אשכחן דלא תפסי בה קדושי,


עמוד ב
ולדה כמותה מנלן?
דאמר קרא [34] (שמות כא ד: אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות) האשה וילדיה תהיה לאדוניה [והוא יצא בגפו] [35] .
נכרית מנלן?
אמר קרא (דברים ז ג: ו)לא תתחתן בם [בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך] [36].
אשכחנא דלא תפסי בה קידושי, ולדה כמותה מנלן?
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: דאמר קרא (דברים ז ד) כי יסיר את בנך מאחרי [ועבדו אלהים אחרים וחרה אף ה' בכם והשמידך מהר]; בנך הבא מישראלית קרוי 'בנך' [37], ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי 'בנך' אלא 'בנה' [38].

[39]

אמר רבינא: שמע מינה [40]: בן בתך הבא מן העובד כוכבים - קרוי 'בנך'.
נימא קסבר רבינא: 'עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר' [41]?
[42] נהי [43] דכשר לא הוי [44] - ממזר - לא הוי [45]; פסול - מיקרי [46].
ההוא [47] בשבעה גוים [48]כתיב, שאר אומות מנלן?
אמר קרא 'כי יסיר את בנך' - לרבות כל המסירים.
הניחא לרבי שמעון, דדריש טעמא דקרא [49]
אלא לרבנן מאי טעמא [50]?
[51] אמר קרא:
(דברים כא יג: והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים) ואחר כן תבוא אליה ובעלתה [והיתה לך לאשה] [52]
- מכלל דמעיקרא לא תפסי בה קידושין [53].
אשכחן דלא תפסי בה קידושין, ולדה כמותה מנלן?
אמר קרא: (דברים כא טו) כי תהיין לאיש [שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה] וילדו לו [בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה] [54]
- כל היכא דקרינן ביה 'כי תהיינה' קרינן ביה 'וילדו לו',
- וכל היכא דלא קרינן ביה 'כי תהיינה' לא קרינן ביה 'וילדו לו' [55].
אי הכי שפחה נמי [56]?
אין הכי נמי, אלא 'האשה וילדיה תהיה לאדוניה' - למה לי?

לכדתניא:

הערותעריכה

  1. ^ אם קידש פנויה בימי נדותה - לא להוו קידושין, ואם בא עליה בנדתה יהא הולד ממזר
  2. ^ ביבמות ב'החולץ'
  3. ^ שמעון התימני דאמר: (יבמות מט א) 'יש ממזר מחייבי כריתות' מודה בבא על הנדה
  4. ^ ורבי עקיבא דאמר (שם) 'יש ממזר מחייבי לאוין' - מודה בבא על הסוטה, דקינא לה ונסתרה דהויא עליו בלאו ד'לא יוכל בעלה וגו', כדאמר ביבמות: (יא,ב) הא מה אני מקיים 'אחרי אשר הוטמאה' לרבות סוטה שנסתרה
  5. ^ שהרי עדיין קידושין עומדין בה
  6. ^ הך היקישא דרבי יונה
  7. ^ דהוו קידושין
  8. ^ שאר עריות לאחות אשה דלא ליהוו קידושין
  9. ^ לעשות הולד ממזר, שהממזרות תלוין בקידושין: דכל מי שאין לה עליו קידושין - הוולד ממזר, דילפינן לה מאשת אב ביבמות (מה,ב): מה אשת אב דלא תפסי בה קידושין והולד ממזר - אף כל שאין עליו קידושין הולד ממזר
  10. ^ שאר עריות
  11. ^ לשוק, שאין קידושין תופסין בה, כדאמר רב ביבמות (יג,ב): מנין שאין קידושין תופסין ביבמה? – דכתיב (דברים כה ה) 'לא תהיה אשת המת החוצה': לא תהא בה הויה לזר
  12. ^ נהי דלא אתי בקל וחומר - נייתי בבנין אב במה מצינו ביבמה שהיא בלאו, ואין קידושין תופסין בה, אף כל שהוא בלאו - אין קידושין תופסין בה
  13. ^ דתפסו
  14. ^ כלומר: וכי אהבתו או שנאתו של בעל חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה, שהוצרך הכתוב לכתוב (דברים כא טז) 'לא יוכל לבכר את בן האהובה'? לא הוה ליה למיכתב אלא 'כי את הבכור יכיר', ואנא ידענא לא שנא אמו אהובה ולא שנא אמו שנואה
  15. ^ שנישואיה שנואים לפני המקום, כגון חייבי לאוין
  16. ^ אלמא אית בהו הויה!
  17. ^ ולקמן פריך: דילמא בחייבי עשה הוא דקאמר ולא בחייבי לאוין?
  18. ^ ביבמות
  19. ^ דקתני (שם נ,ב) 'חלץ ועשה בה מאמר - אין לאחר חליצה כלום', כלומר אין המאמר תופס בה דקם ליה השתא ב'ולא יבנה' ואמר בגמרא (שם נב,ב) תניא: רבי אומר: אין הדברים הללו אמורים אלא לדברי רבי עקיבא שהיה עושה חלוצה כערוה
  20. ^ בההוא - הוא דתפסי קידושי, דגלי רחמנא בה דאין הולד ממזר אלא חלל
  21. ^ שפוסל הרבה מישראל
  22. ^ כל ביאה בישראל שאין לו היתר בה
  23. ^ אי לאו כללא הוא אלא
  24. ^ דמפיק חד מחייבי לאוין
  25. ^ ואשמועינן דבכל חייבי לאוין [וגם אלמנה לכהן גדול] עושה רבי עקיבא ממזרין
  26. ^ איכא לאוקמא 'כי תהיין' לרבי ישבב אליבא דרבי עקיבא במצרי ואדומי בתוך שלשה דורות, דחייבי עשה נינהו, דכתיב 'דור שלישי יבא' - ולא שני, דהוי לה שנואה בנישואיה
  27. ^ וכללא כייל, ולאו אדרבי סימאי לחודיה פליג, אלא אשמועינן ד'כל שביאתו באיסור הולד ממזר'
  28. ^ דעשה הוא, דכתיב: (ויקרא כא יג) 'אשה בבתוליה יקח' - ולא בעולה, ולאו הבא מכלל עשה – עשה; וליכא לאקשויי 'הא - זונה היא' או אלמנה או גרושה, דבעוּלה פנויה לאו זונה היא, כדתנן ביבמות (פ"ו מ"ה, סא,א) אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות וביאת איסור לפסול לה
  29. ^ האי עשה מחייבי עשה דמצרי ואדומי
  30. ^ שאינו נוהג אלא בכהן גדול, הילכך קיל
  31. ^ דמוקי להאי 'כי תהיין' בחייבי לאוין, כיון דמצינו למילף ביבמה ב'מה מצינו' שאין קידושין תופסין בהן
  32. ^ כיון דגלי לך קרא ביבמה דלא תפסי בה קידושין - נילף מיניה דחייבי לאוין לית בהו קידושין; ו'כי תהיין' – על כרחך לחייבי עשה קאמר, וכגון דחדא מצרית; ולרבי ישבב - בבעולה לכהן גדול
  33. ^ דלא תפסי בה קידושי
  34. ^ בשפחה כנענית שייחדה לעבד עברי
  35. ^ דלא יצא הבן חפשי עם אביו
  36. ^ לא תהא לך בם תורת חיתון
  37. ^ לעיל מיניה כתיב 'בתך לא תתן לבנו, ובתו לא תקח לבנך' (דברים ז ג) וסמיך ליה 'כי יסיר את בנך': מדלא כתיב 'כי יסיר את בתך' משמע דבן הנולד לעובד כוכבים מבתך קאמר, שיסירנו העובד כוכבים מאחריו, ושמעינן דבן בתך - אפילו מן העובד כוכבים - קרוי בנך
  38. ^ מדלא כתיב נמי 'כי תסיר את בנך' דנשמע מיניה דקפיד נמי קרא ב'בתו לא תקח לבנך' משום כי תסיר את הבן הנולד לה מבנך - אלמא בן העובדת כוכבים אינו קרוי 'בנך' אלא 'בנה'
  39. ^ לשון אחר ברש"י: בנך מישראלית קרוי בנך כו'. לאו מקרא דייק לה, אלא הכי קאמר: מדלא קפיד קרא אבן הנולד ממנה - שמע מינה בנך מישראלית קרוי בנך, אבל בנך מן העובדת כוכבים אינו קרוי בנך.
  40. ^ מדקרי ליה לבן בת ישראל הבא מן העובד כוכבים 'בנך'
  41. ^ דאתא לאשמועינן דלא שדינן ליה בתר עובד כוכבים דנימא עובד כוכבים הוא, ואם נתגייר - יהא מותר לבא בקהל, אלא בתר ישראלית שדינן ליה, וכיון שבעבירה נולד - הוה ליה ישראל פסול, כשאר נולדים ממי שאין עליו קידושין, דתנן במתניתין (לעיל סו,ב) שהם ממזרים
  42. ^ ומשני: מהכא לא תשמע ממזרות:
  43. ^ דשמעינן מינה
  44. ^ מדשדי ליה בתר ישראל להיות נולד בעבירה
  45. ^ ממזר מיהא לא תשמע מינה, כדאמרינן ביבמות (מה,ב): דממזר - מאשת אביו יליף: מה אשת אב דאין לו עליה קידושין, אבל יש לו קידושין על אחרת, ועלה כתיב שהולד ממזר, דסמיך ליה 'לא יבא ממזר' (דברים כג ג) - אף כל שאין לו עליה קידושין אבל יש לו קידושין על אחרת, לאפוקי עובד כוכבים, דלית ליה קידושין כלל
  46. ^ כשאר נולדים בעבירה מחייבי לאוין או עשה, שאינן ממזרים
  47. ^ 'לא תתחתן בם' (דברים ז ג) ו'כי יסיר' (דברים ז ד)
  48. ^ שבארץ ישראל הוא ד
  49. ^ בבבא מציעא (קטו,א) גבי אלמנה, דקאמר עשירה ממשכנין אותה, עניה לא ממשכנין אותה, דטעמא מאי אמר רחמנא 'לא תחבול בגד אלמנה' (דברים כד יז)? מפני שאתה צריך להחזיר לה עבוטה לערב, ומתוך כך שאתה יוצא ונכנס תמיד אצלה: שחרית למשכן וערבית להחזיר - אתה משיאה שם רע בשכנותיה, והכי נמי דריש: טעמא דחיתון - משום 'כי יסיר'; ולא איצטריך קרא לפרושי טעמא; ואייתר ליה 'כי יסיר' לרבות שאר אומות
  50. ^ אלא לרבנן איצטריך קרא לפרושי טעמא בשבע אומות גופייהו, ולמעוטי שאר אומות שאינן אדוקין בעבודת כוכבים כמותן, כדקיימא לן (חולין יג ב): 'אומות שבחוצה לארץ - לאו עובדי עבודת כוכבים הן, אלא מנהג אבותיהם בידיהם', ולא אייתר ליה ריבויא, ושאר אומות מנלן
  51. ^ ודכוותיה אמר בסנהדרין (כא,א) גבי 'לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו' (דברים יז יז): דלרבי שמעון הוי האי 'לא יסור' יתורא, דבלאו פירושא דקרא הוי דרשינן ביה טעמא, ולרבנן - דלא דרשינן טעמא דקרא בעלמא - הכא פריש קרא טעמא.
  52. ^ לאחר שתשהא כפי גזירת הכתוב, שהתיר לך יפת תואר, 'והיתה לך' כתיב: דריש בה הויה
  53. ^ אבל מעיקרא - קודם היתר - לא קרינן בה 'והיתה'
  54. ^ 'וילדו לו': שמתיחס אחר אביו
  55. ^ אלא אחריה הוא מתיחס
  56. ^ דולדה כמוה; תיפוק לן מהאי קרא, דהא לא קרינן בה 'כי תהיין' כדכתיב (בראשית כב ה) 'עם החמור' - עם הדומה לחמור