ביאור:בבלי קידושין דף ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

התם - הא קמשמע לן ^[1]: דדרכיה דאתרוג כירק: מה ירק דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עישורו - אף אתרוג דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עישורו ^[2].

והא דתנן [בכורים פ"ב מ"ח]: 'כוי ^[3]: יש בו דרכים שוה לחיה ^[4] ויש בו דרכים שוה לבהמה ^[5] ויש בו דרכים שוה לחיה ולבהמה ^[6] ויש בו דרכים שאינו שוה לא לחיה ולא לבהמה ^[7]' - ניתני 'דברים'? ותו: הא דתנן [גיטין פ"א מ"ד]: זו ^[8] אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים - ניתני 'דברים'? אלא: כל היכא דאיכא פלוגתא ^[9] תני 'דרכים', וכל היכא דליכא פלוגתא תני 'דברים'. דיקא נמי ^[10] דקתני סיפא: ר"א אומר: אתרוג שוה לאילן לכל דבר! שמע מינה.

מניינא דרישא ^[11] למעוטי מאי? מניינא דסיפא ^[12] למעוטי מאי? מניינא דרישא למעוטי חופה ^[13]. ולרב הונא דאמר ^[14] 'חופה קונה מקל וחומר' - למעוטי מאי? למעוטי חליפין ^[15]; סלקא דעתך אמינא הואיל וגמר 'קיחה' 'קיחה' משדה עפרון: מה שדה מקניא בחליפין ^[16] אף אשה נמי מקניא בחליפין - קא משמע לן. ואימא הכי נמי? חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה ^[17] ואשה בפחות משוה פרוטה

עמוד ב

לא מקניא נפשה ^[18].

מניינא דסיפא למעוטי מאי? למעוטי חליצה: סלקא דעתך אמינא תיתי בקל וחומר מיבמה: מה יבמה, שאינה יוצאה בגט ^[19] - יוצאה בחליצה, זו - שיוצאה בגט - אינו דין שיוצאה בחליצה! - קא משמע לן [שלא אומרים ק"וח כזה]. ואימא הכי נמי? אמר קרא (דברים כד א: כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ) סֵפֶר כְּרִיתֻת [וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ]: ספר כורתה, ואין דבר אחר כורתה.

'בכסף' מנא לן? ^[20] ותו: הא דתנן [כתובות פ"ד מ"ד] 'האב זכאי בבתו, בקדושיה: בכסף ^[21] בשטר ^[22] ובביאה ^[23]' - מנלן ^[24] דמיקניא בכסף ^[25], וכסף דאבוה הוא ^[26]? אמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא ^[27]: (שמות כא יא: ואם שלש אלה לא יעשה לה) ויצאה חנם אין כסף - ^[28] אין כסף לאדון זה ^[29] אבל יש כסף לאדון אחר ^[30], ומאן ניהו? אב.

ואימא לדידה ^[31]? הכי? השתא: אביה מקבל קידושיה, דכתיב (דברים כב טז: ואמר אבי הנער אל הזקנים) את בתי נתתי לאיש הזה [לאשה וישנאה] ואיהי שקלה כספא ^[32]? ואימא הני מילי ^[33] – קטנה, ^[34] דלית לה יד לקבל קידושין ^[35], אבל נערה ^[36] - דאית לה יד לקבל קידושין - תקדיש איהי נפשה, ותשקול כספא? אמר קרא (במדבר ל יז: אלה החקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו) בנעוריה בית אביה: כל שבח נעורים לאביה ^[37].

ואלא הא דאמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה הבת לאב? שנאמר ^[38]: וכי ימכור איש את בתו לאמה [לא תצא כצאת העבדים]: ('לאמה' קרא יתירא הוא, ודריש ליה: בתו הרי היא לו כאמה; ובבתו נערה אשמעינן, דאי בקטנה לא איצטריך: השתא זבוני מזבין לה - מעשה ידיה מבעיא) מה אמה: מעשה ידיה לרבה - אף בת נמי: מעשה ידיה לאביה(Note:בידה ושלחה מביתו.

 אולי – שלא כרש"י: אילו מעשי ידיה של הבת לא היו של אביה – לא היה יכול למוכרם לאדו).

תיפוק ליה מ'בנעוריה בית אביה' (אי מיניה הוי מצי למילף! אלא על כרחך: מדלא יליף מהתם - שמעינן מינה: לא לשבח נעורים אתיא, דלגופיה איצטריך, גבי נדרים דקאי עלייהו)! אלא בהפרת נדרים הוא דכתיב? הכי נמי בהפרת נדרים הוא דכתיב! וכי תימא: נילף מיניה (ממון מנדרים) - ממונא מאיסורא לא ילפינן; וכי תימא: נילף (כסף קידושיה) מקנסא (מכסף קנסה: שאונס ופתוי לאביה חמשים כסף) - ממונא מקנסא לא ילפינן (שהקנס כולו חדוש, ומחדוש לא גמרינן; ואכתי קידושיה - מנלן דלאביה הוי?); וכי תימא: נילף מבושת ופגם ^[39] - שאני בושת ופגם דאבוה שייך בגוייהו ^[40]; אלא ^[41] מסתברא ^[42] דכי קא ממעט ^[43] -

הערות

^ דטעם דאזלינן ביה אחר לקיטה - משום אורחא דמילתא הוא
^ שמשקין אותו במים שאובין כירק; דהיינו טעמא דירק, כדאמר בראש השנה (יד,א): 'גורן' ו'יקב' כתיב גבי מעשר (במדבר יח כז): 'כדגן מן הגורן [וכמלאה מן היקב]’: מה גורן ויקב מיוחדין שגדלין על רוב מים - דהיינו גשמים - ומתעשרין אחרי השנה שעברה, כדאמרינן בראש השנה (יב,ב), דאזלינן בתר שנה שהביאו שליש בה, ולא אחר לקיטתו - וילפינן לה מקראי - אף כל שגדלין על רוב מים, דהיינו אילנות, מתעשרין לשעבר, ואף על גב דמעשר דידהו דרבנן הוא - אסמכינהו אקראי; יצאו ירקות שגדלין על כל מים - מתעשר לשנה הבאה
^ ספק חיה ספק בהמה, דכיון דמספקא לן ניזיל ביה לחומרא
^ וטעון כיסוי דם
^ חלבו אסור
^ טעון שחיטה
^ אסור הרבעה עם בהמה וחיה
^ שהמביא גט או שחרור ממדינת הים צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" - בפרק קמא דגיטין
^ חילוק בדרכיו: בדרך זו הוא דומה לכאן ובדרך זו אינו דומה, כגון מתניתין: 'בשלשה דרכים' - למעוטי חופה דלא קניא; ודזב: הכי הוא דהוי אונס לזיבה, ולא אונס אחר; ודגטין: באלו שוה, ולא באומר 'תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי', דחוזר בגט ואינו חוזר בשחרור, דזכין לו לאדם שלא בפניו
^ דהיכא דלא הוי ליה פלוגתא תנא לכל דבר
^ שלש דרכים
^ וקונה את עצמה בשתי דרכים
^ שאם מסרה לה אביה לחופה לשם קדושין - אינה מקודשת בכך
^ לקמן בשמעתין (ה,א)
^ קנין סודר
^ דכתיב (רות ד) 'וישלוף נעלו' והתם שדה הואי
^ דקיימא לן בפרק 'הזהב' (בבא מציעא מז א) 'קונין בכלי אף על פי שאינו שוה פרוטה'
^ דגנאי הוא לה; הלכך בטיל לה לתורת חליפין בקידושין; ואפילו בכלי שיש בו שוה פרוטה, אי יהיב לה בלשון חליפין, עד דיהיב לה בתורת לשון 'קנין' או 'קיחה' או 'קידושין'
^ דילפינן לקמן בהאי פרקין (יד,א): כתיב 'לה' - ולא ליבמה
^ הכא עיקר, ו(לעיל דף ב,א) - אגב גררא נקיט ליה, לתרוצי לשון 'קנין' דמתניתין.
^ שהכסף יהיה שלו
^ והוא מקבל השטר
^ והוא מוסרה לביאה על כרחה לשם קידושין בעודה נערה
^ הנך תרתי:
^ כדקתני מתניתין
^ ומנלן שהאב זכאי בו, כדקתני התם
^ גבי אמה העבריה היוצאת מרשות אדון בסימני נערות
^ ומצי למיכתב 'ויצאה חנם' ולא בעי 'אין כסף'! אלא למידרש ביה:
^ שיוצאה ממנו
^ כשיוצאה ממנו
^ הוי האי כסף? דהא לא כתיב 'אין לו כסף' דתידוק מינה 'אין כסף לאדון זה כו', אלא הכי דוק מינה: אין כסף ביציאה זו, אבל יש כסף ביציאה אחרת, ולעולם לדידה
^ בתמיה: אפשר שעל חנם זיכהו הכתוב בקבלת קדושיה
^ דזכי ליה לקבלם
^ בקטנה
^ דלאו בת דעה היא; ואף על גב דקרא דמוציא שם רע בנערה כתיב, דכתיב (דברים כב יט) 'ונתנוּ לאבי הנערה' - לעולם דקדשה ניהלה בקטנותה
^ משהביאה שתי שערות גדולה לכל דבר: לכל עונשין ולממון: שמקחה מקח וממכרה ממכר
^ הכי דריש לה: כל זמן שבנעוריה - היא של אביה: דכל שבח הבא לה - לאביה הוא
^ שמות כא,ז
^ דקיימא לן בכתובות (מ,ב) שהמאנס נותן בושת ופגם לאב, והנהו לאו קנסא נינהו
^ שיש לו דין חלק בהן: שיש בידו לביישה ולפוגמה בשביל ממון שיתנו לו, דאי בעי - מסר לה למנוול ומוכה שחין, דהויא לה בושת ופגם; ואנס זה שבא עליה - מחסר ממון זה, שזילזלה [שעשה אותה לזולה], ולא יקפצו עליה תובעין
^ לעולם מקרא קמא, ד'אין כסף לאדון זה' נפקא; ודקשיא לך 'ואימא לדידה'?
^ דלאביה,
^ יציאת אירוסין מדין יציאת אמה העבריה, ובא לומר: כאן אין כסף, אבל ביציאת אירוסין יש כסף

[1] דטעם דאזלינן ביה אחר לקיטה - משום אורחא דמילתא הוא

[2] שמשקין אותו במים שאובין כירק; דהיינו טעמא דירק, כדאמר בראש השנה (יד,א): 'גורן' ו'יקב' כתיב גבי מעשר (במדבר יח כז): 'כדגן מן הגורן [וכמלאה מן היקב]’: מה גורן ויקב מיוחדין שגדלין על רוב מים - דהיינו גשמים - ומתעשרין אחרי השנה שעברה, כדאמרינן בראש השנה (יב,ב), דאזלינן בתר שנה שהביאו שליש בה, ולא אחר לקיטתו - וילפינן לה מקראי - אף כל שגדלין על רוב מים, דהיינו אילנות, מתעשרין לשעבר, ואף על גב דמעשר דידהו דרבנן הוא - אסמכינהו אקראי; יצאו ירקות שגדלין על כל מים - מתעשר לשנה הבאה

[3] ספק חיה ספק בהמה, דכיון דמספקא לן ניזיל ביה לחומרא

[4] וטעון כיסוי דם

[5] חלבו אסור

[6] טעון שחיטה

[7] אסור הרבעה עם בהמה וחיה

[8] שהמביא גט או שחרור ממדינת הים צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" - בפרק קמא דגיטין

[9] חילוק בדרכיו: בדרך זו הוא דומה לכאן ובדרך זו אינו דומה, כגון מתניתין: 'בשלשה דרכים' - למעוטי חופה דלא קניא; ודזב: הכי הוא דהוי אונס לזיבה, ולא אונס אחר; ודגטין: באלו שוה, ולא באומר 'תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי', דחוזר בגט ואינו חוזר בשחרור, דזכין לו לאדם שלא בפניו

[10] דהיכא דלא הוי ליה פלוגתא תנא לכל דבר

[11] שלש דרכים

[12] וקונה את עצמה בשתי דרכים

[13] שאם מסרה לה אביה לחופה לשם קדושין - אינה מקודשת בכך

[14] לקמן בשמעתין (ה,א)

[15] קנין סודר

[16] דכתיב (רות ד) 'וישלוף נעלו' והתם שדה הואי

[17] דקיימא לן בפרק 'הזהב' (בבא מציעא מז א) 'קונין בכלי אף על פי שאינו שוה פרוטה'

[18] דגנאי הוא לה; הלכך בטיל לה לתורת חליפין בקידושין; ואפילו בכלי שיש בו שוה פרוטה, אי יהיב לה בלשון חליפין, עד דיהיב לה בתורת לשון 'קנין' או 'קיחה' או 'קידושין'

[19] דילפינן לקמן בהאי פרקין (יד,א): כתיב 'לה' - ולא ליבמה

[20] הכא עיקר, ו(לעיל דף ב,א) - אגב גררא נקיט ליה, לתרוצי לשון 'קנין' דמתניתין.

[21] שהכסף יהיה שלו

[22] והוא מקבל השטר

[23] והוא מוסרה לביאה על כרחה לשם קידושין בעודה נערה

[24] הנך תרתי:

[25] כדקתני מתניתין

[26] ומנלן שהאב זכאי בו, כדקתני התם

[27] גבי אמה העבריה היוצאת מרשות אדון בסימני נערות

[28] ומצי למיכתב 'ויצאה חנם' ולא בעי 'אין כסף'! אלא למידרש ביה:

[29] שיוצאה ממנו

[30] כשיוצאה ממנו

[31] הוי האי כסף? דהא לא כתיב 'אין לו כסף' דתידוק מינה 'אין כסף לאדון זה כו', אלא הכי דוק מינה: אין כסף ביציאה זו, אבל יש כסף ביציאה אחרת, ולעולם לדידה

[32] בתמיה: אפשר שעל חנם זיכהו הכתוב בקבלת קדושיה

[33] דזכי ליה לקבלם

[34] בקטנה

[35] דלאו בת דעה היא; ואף על גב דקרא דמוציא שם רע בנערה כתיב, דכתיב (דברים כב יט) 'ונתנוּ לאבי הנערה' - לעולם דקדשה ניהלה בקטנותה

[36] משהביאה שתי שערות גדולה לכל דבר: לכל עונשין ולממון: שמקחה מקח וממכרה ממכר

[37] הכי דריש לה: כל זמן שבנעוריה - היא של אביה: דכל שבח הבא לה - לאביה הוא

[38] שמות כא,ז

[39] דקיימא לן בכתובות (מ,ב) שהמאנס נותן בושת ופגם לאב, והנהו לאו קנסא נינהו

[40] שיש לו דין חלק בהן: שיש בידו לביישה ולפוגמה בשביל ממון שיתנו לו, דאי בעי - מסר לה למנוול ומוכה שחין, דהויא לה בושת ופגם; ואנס זה שבא עליה - מחסר ממון זה, שזילזלה [שעשה אותה לזולה], ולא יקפצו עליה תובעין

[41] לעולם מקרא קמא, ד'אין כסף לאדון זה' נפקא; ודקשיא לך 'ואימא לדידה'?

[42] דלאביה,

[43] יציאת אירוסין מדין יציאת אמה העבריה, ובא לומר: כאן אין כסף, אבל ביציאת אירוסין יש כסף

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]