ביאור:בבלי קידושין דף פב
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת קידושין:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
הכל לשם שמים [1].
משנה:
לא ילמד אדם רווק [2] סופרים [3]; [4] ולא תלמד אשה סופרים [5].
רבי אלעזר [בן שמוע] אומר: אף מי שאין לו אשה [6] לא ילמד סופרים.
רבי יהודה אומר: לא ירעה רווק בהמה [7], ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת [8].
וחכמים מתירים [9].
גמרא: מאי טעמא [10]?: אילימא משום ינוקי [11] – והתניא: אמרו לו לרבי יהודה [12]: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה!? אלא רווק - משום אמהתא דינוקי [13]; אשה - משום אבהתא דינוקי.
רבי אלעזר אומר אף מי שאין [אשה לא ילמד סופרים]: איבעיא להו: מי שאין לו אשה כלל [14]? או דלמא בשאינה שרויה אצלו? תא שמע: אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו לא ילמד סופרים.
רבי יהודה אומר לא ירעה [רווק בהמה ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת]: תניא: אמרו לו לרבי יהודה: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה.
משנה:
כל שעסקיו עם הנשים [15] לא יתיחד עם הנשים [16]; ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים.
רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה [17], [18] ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו [19]; שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות: שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער! והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי.
אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא: לא ילמד אדם את בנו חמר גמל קדר [גירסא אחרת: ספר] [20] רועה [21] וחנוני [22] שאומנותן אומנות ליסטים;
רבי יהודה אומר משמו [23]: החמרין רובן רשעים [24] והגמלין רובן כשרין [25]; הספנין רובן חסידים [26];
טוב שברופאים לגיהנם [27], והכשר שבטבחים [28] - שותפו של עמלק.
רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה: שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ושאר כל אומנות אינן כן [29]: כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו - הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו - ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו: בנערותו מהו אומר? (ישעיהו מ לא) וקוי ה' יחליפו כח [יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו]; בזקנותו מהו אומר? - (תהלים צב טו) עוד ינובון בשיבה [דשנים ורעננים יהיו]; וכן הוא אומר באברהם אבינו: (בראשית כד א) ואברהם זקן [בא בימים] וה' ברך את אברהם בכל: מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמר (בראשית כו ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי.
גמרא: תנו רבנן: 'כל שעסקיו עם הנשים - סורו רע [30], כגון הצורפים [31] והסריקים [32] והנקורות [33], והרוכלין [34] והגרדיים [עוסקים בצמר ובפשתן, אורגים, וכנראה גם מוכרים לנשים] והספרים [35] והכובסים, והגרע [36] והבלן [37] והבורסקי [38]; אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול.' מאי טעמא? לא משום דפסילי, אלא משום דזיל אומנותיהו.
תנו רבנן: 'עשרה דברים נאמרו בגרע: 1</ref> מהלך על צידו, 2</ref> ורוחו גסה, 3</ref> ונתלה ויושב [39], 4</ref> ועינו צרה [40], 5</ref> ועינו רעה [41], 6</ref> אוכל הרבה [42] 7</ref>ומוציא קימעא [43] וחשוד 8</ref>על העריות [44] 9</ref>ועל הגזל [45] ועל 10</ref> שפיכות דמים [46]; דרש בר קפרא: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.' מאי היא? אמר רב יהודה:
מחטא דתלמיותא [47] [כנראה לעשות יריעות גדולות שצריכות חיזוק, כגון שמיכות גדולות]. תניא: 'רבי אומר: אין לך אומנות שעוברת מן העולם [48]; אשרי מי שרואה את הוריו [49] באומנות מעולה [50]; אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה; אי אפשר לעולם בלא בסם [51] ובלא בורסקי: אשרי מי שאומנותו בסם, ואוי לו מי שאומנותו בורסקי [שעבודתו מלוכלכת ויש שם ריח רע]; אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות; אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקיבות; רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם לבנו אומנות נקיה וקלה, ויבקש רחמים למי שהעושר והנכסים שלו, שאין עניות מן האומנות ואין עשירות מן האומנות, אלא למי שהעושר שלו שנאמר (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות'.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם ראית מימיך [חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער! והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי]: תניא: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ [52], וארי סבל [53], ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני; מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר (ירמיהו ה כה) עונותיכם הטו [אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם].
רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות [ואיני מלמד את בני אלא תורה]: תניא: רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב [54]; אבל תורה אינה כן: עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו [55]; בעת ילדותו מהו אומר? - (ישעיהו מ לא) וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים [ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו]; בזקנותו מהו אומר? - (תהלים צב טו) עוד ינובון בשיבה [56] דשנים ורעננים יהיו.
הדרן עלך עשרה יוחסין וסליקא לה מסכת קידושין וסליקו לה סדר נשים
הערות
עריכה- ^ ואין דעתי אחריה לחיבת אישות, אלא לחיבת קורבה, ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה
- ^ 'רווק': פנוי בלא אשה
- ^ 'סופרים': מלמדי תינוקות, כלומר: לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים; ובגמרא מפרש טעמא
- ^ וכן
- ^ לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות
- ^ בגמרא מפרש מאי היא
- ^ שלא יתאוה לה
- ^ שלא יבואו לידי משכב זכור
- ^ שלא נחשדו במשכב זכור ובהמה
- ^ לא ילמד רווק סופרים
- ^ דחשידי רווקים אמשכב זכור דתינוקות
- ^ דמתניתין, דאמר 'לא יישנו שני רווקין בטלית אחת'
- ^ אמותיהם של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן לבית הספר
- ^ ומוסיף אדתנא קמא דקאמר 'רווק' - שלא נשא אשה מימיו, ואתא רבי אלעזר למימר 'אפילו היתה לו ומתה', אבל יש לו ואינה שרויה אצלו מותר
- ^ שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו
- ^ אפילו עם הרבה נשים, לפי שלבו גס בהו, וכולן מחפות עליו; ואילו איש אחרינא - בין שתי נשים תנן (לעיל פ,ב), אבל עם שלש או ארבע שפיר דמי
- ^ מפרש בגמרא שפיר
- ^ ואל יאמר בלבו "אומנות זו אינה מעשרת" אלא
- ^ יבקש רחמים
- ^ בעלי קרנות [אולי רש"י גרס 'קרן', ומפרש: בעל קרונות]: כל אלו אומנות ליסטיות: כשלנים בדרכים הם נכנסים ולוקטים עצים מן הכרמים ופירות; ועוד שנשכרים לאדם ומעבירין על תנאם
- ^ בהמות שלו, שמעבירן לרעות בשדה אחרים
- ^ מלומד באונאה להטיל מים ביין, צרורות בחטין
- ^ של אבא גוריא
- ^ מפני ליסטיות
- ^ שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין, ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום
- ^ שפורשין למקום הסכנה, ותמיד הם ברעדה - יותר מן הגמלין [ולכן נקראו 'חסידים’]
- ^ אינו ירא מן החולי, ומאכלו מאכל בריאים, ואינו משבר לבו למקום; ופעמים שהורג נפשות; ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא
- ^ ספיקי טריפות באות לידו, וחס על ממונו ומאכילן
- ^ שאף הבא לידי זקנה או ייסורין ואינו יכול לעסוק בה - הוא אוכל ממתן שכרה, דכתיב 'עוד ינובון בשיבה'
- ^ מנהגו רעה, קרבותו רע, להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו
- ^ צורפי זהב העושין לנשים שירין נזמים וטבעות
- ^ סורק בגדים לנשים; פלוקיירד"א
- '^ מנקרי ריחים של יד, שנשים טוחנות בהם, כדתנן בכתובות (פ"ה מ"ה, דף נט,ב): אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת ואופה...' ואמרינן (שם) 'בריחיא דידא'
- ^ מוכרין קישוטי בשמים לנשים
- ^ הנשים צריכות להן בשביל בניהם
- ^ אומן המקיז דם; על שם שמגרע את הדם
- ^ מחמם מרחצאות
- ^ מעבד להם עורות ללבוש ולנעול [וכנראה גם מוכרים לנשים]
- ^ שלשתן סימני גאוה, אבל אין זו דומה לזו, ובכולן הוא חלוק ממדת הכשרים: 'נתלה ויושב': אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו, דרך גאוה; ובשביל שהבריות מוסרין נפשן לידו הוא מתגאה
- ^ בממונו להוציא כלום, מפני שהוא מלומד לאכול אצל המקיזין, ואינו מלומד להוציא
- ^ נותן עיניו בבריאים שיחלו ויהיו צריכין לו
- ^ שמלומד לאכול עם כמה אנשים בכל יום
- ^ מתוך שמאכלו יפה בלחם נקי ובשר שמן, שממעטים את הזבל, שכל אדם מכין לסעודת הקזה מאכל בריאה
- ^ מתוך שהנשים צריכות לו ועסקו עמהן
- ^ שהנשים גוזלות מבעליהן ונותנות לו
- ^ זימנין דשפי ליה לדמא לפחות מרביעית
- ^ מחט תלמיית; ברושדיי"ר בלע"ז: שהתפירות עשויות תלמים תלמים שורות שורות כתלמים של מחרישה
- ^ שבטילה מן העולם; בין שהיא נקיה בין שהיא מאוסה - יש בה צורך, ואם לא ילמדנה זה ילמדנה אחר
- ^ יולדיו ואת ילדיו
- ^ באומנות נקיה
- ^ מוכר בשמים
- ^ מייבש קציעות בשדה
- ^ נושא משאות
- ^ אין להן מתן שכר לאחר זמן אלא שכר המצוי להם בשעתן
- ^ מתן שכרה בא מאליו לאורך ימים, ואף לחולה ולזקן שאינו יכול לעסוק בה עכשיו - אוכל מן הקודמות
- ^ יצמחו צמח, ויתייחד שכרן לעת שיבתן