פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'גט פשוט [1] - עדיו מתוכו [2]; מקושר* - עדיו מאחוריו; פשוט שכתבו עדיו מאחוריו, ומקושר שכתבו עדיו מתוכו - שניהם פסולים [3];

רבי חנינא בן גמליאל אומר: מקושר שכתבו עדיו מתוכו – כשר, שיכול לעשותו פשוט [5]; רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל כמנהג המדינה [6]'; והוינן בה: ותנא קמא - לית ליה מנהג המדינה [7]? ואמר רב אשי [8]: באתרא דנהיגי בפשוט ועבד ליה מקושר, אי נמי באתרא דנהיגי במקושר ועבד ליה פשוט - כולי עלמא לא פליגי, דודאי קפידא; [9] כי פליגי באתרא דנהיגי בין בפשוט בין במקושר, ואמר ליה: "עביד לי פשוט" [10], ואזל ועבד ליה מקושר [11]: מר [תנא קמא] סבר: קפידא ומר [12] סבר: מראה מקום הוא לו [13].

  • רבי אלעזר – דתנן [גיטין פ"ן מ"ג]: 'האשה שאמרה "התקבל לי גיטי ממקום פלוני" וקבל לה גיטה ממקום אחר – פסול; ורבי אלעזר מכשיר' אלמא קסבר מראה מקום היא לו [14].

אמר עולא: מחלוקת בשבח ממון [15] אבל בשבח יוחסין [16] - דברי הכל אינה מקודשת. מאי טעמא? מסאנא דרב מכרעאי [17] - לא בעינא [18]. תניא נמי הכי: מודה רבי שמעון אם הטעה לשבח יוחסים - אינה מקודשת. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: "על מנת שאני כהן" - ונמצא לוי, "לוי" - ונמצא כהן, "נתין" [19] - ונמצא ממזר, "ממזר" - ונמצא נתין, ולא פליג רבי שמעון.

מתקיף לה מר בר רב אשי: אלא דקתני "על מנת שיש לי בת או שפחה מגודלת [20]" - ואין לו; "על מנת שאין לו" - ויש לו, דשבח ממון הוא, הכי נמי דלא פליג!? אלא פליג ברישא [21], והוא הדין לסיפא [22] - הכא נמי [23] פליג ברישא [24] והוא הדין לסיפא [25].

הכי? השתא: התם [26] אידי [27] ואידי [28], - [29] דשבח ממון - פליג ברישא והוא הדין בסיפא [30]; הכא [31] דשבח יוחסים הוא [32] - אם איתא דפליג [33] נתני!? איבעית אימא: הכא נמי שבח יוחסים: מי סברת מאי 'מגודלת'? גדולה ממש? [לא,] מאי מגודלת? - גדלת [34], דאמרה היא: לא ניחא לי [35] דשקלה מילי מינאי ואזלא נדיא קמי שיבבותיי [36].

תנו רבנן: '"על מנת שאני קריינא" - כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זו מקודשת. רבי יהודה אומר: עד שיקרא ויתרגם' יתרגם [37] מדעתיה [38]? והתניא: 'רבי יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו [39] - הרי זה בדאי, והמוסיף עליו [40] - הרי זה מחרף ומגדף [41]'!? אלא מאי 'תרגום'? תרגום דידן. והני מילי [42] דאמר לה "קריינא", אבל אמר לה "קרא אנא" - עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא.

"על מנת שאני שונה" - חזקיה אמר: הלכות [43], ורבי יוחנן אמר: תורה [44]. מיתיבי: 'איזו היא 'משנה'? רבי מאיר אומר: הלכות; רבי יהודה אומר: מדרש [45]:


עמוד ב

מאי 'תורה'? מדרש תורה; והני מילי דאמר לה "תנינא", אבל אמר לה "תנא אנא" - עד דתני הילכתא ספרא וסיפרי ותוספתא; "על מנת שאני תלמיד" - אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא [46], אלא כל ששואלין אותו בכל מקום [47] דבר אחד בלימודו ואומרו, ואפילו במסכתא דכלה [48]; "על מנת שאני חכם" - אין אומרים כחכמי יבנה: כרבי עקיבא וחביריו, אלא כל ששואלים אותו דבר חכמה [49] בכל מקום ואומרה; "על מנת שאני גבור" - אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה אלא כל שחביריו מתיראים ממנו מפני גבורתו; "על מנת שאני עשיר" - אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום [50] וכרבי אלעזר בן עזריה [51], אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו; "על מנת שאני צדיק" - אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו; "על מנת שאני רשע" - אפילו צדיק גמור – מקודשת, שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו'.

עשרה קבים חכמה [52] ירדו לעולם; תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל העולם כולו; עשרה קבים יופי ירדו לעולם; תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו; עשרה קבים עשירות ירדו לעולם; תשעה נטלו רומיים קדמונים ואחד כל העולם כולו; עשרה קבים עניות ירדו לעולם; תשעה נטלה בבל ואחד כל העולם כולו; עשרה קבים גסות ירדו לעולם; תשעה נטלה עילם ואחד כל העולם כולו;' וגסות לבבל לא נחית?: והכתיב (זכריה ה ט) ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה, ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים [53] ואומר אל המלאך הדובר בי אנה המה מוליכות את האיפה [54] ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער [והוכן והֻניחָה שם על מכֻנָתָה]’, ואמר רבי יוחנן: זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל [=שנער] [55]. אין, להכא [56] נחית, ואשתרבובי הוא דאשתרבובי להתם [57]; דיקא נמי דקתני: 'לבנות לה בית' [58] - שמע מינה. איני! והאמר מר: סימן לגסות עניות! ועניות - בבבל הוא דאיכא! מאי 'עניות' [59]? - עניות דתורה [60], דכתיב (שיר השירים ח ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה [מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ], ואמר רבי יוחנן: זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד [61]; עשרה קבים גבורה ירדו לעולם; תשעה נטלו פרסיים וכו' עשרה קבים כנים ירדו לעולם; תשעה נטלה מדי כו' עשרה קבים כשפים ירדו לעולם; תשעה נטלה מצרים כו' עשרה קבים נגעים ירדו לעולם; ט' נטלו חזירים כו' עשרה קבים זנות ירדו לעולם; תשעה נטלה ערביא כו' עשרה קבים עזות [62] ירדו לעולם; תשעה נטלה מישן [63] כו' עשרה קבים שיחה ירדו לעולם; תשעה נטלו נשים כו' עשרה קבים שכרות ירדו לעולם; תשעה נטלו כושים כו' עשרה קבים שינה ירדו לעולם; תשעה נטלו עבדים ואחד נטלו כל העולם כולו.'


משנה: "על מנת שאני כהן - ונמצא לוי; "לוי" - ונמצא כהן; "נתין" - ונמצא ממזר; "ממזר" - ונמצא נתין; "בן עיר" ונמצא בן כרך [64]; "בן כרך" - ונמצא בן עיר [65]; "על מנת שביתי קרוב למרחץ" - ונמצא רחוק; "רחוק" - ונמצא קרוב; "על מנת שיש לו בת או שפחה מגודלת" - ואין לו; או "על מנת שאין" לו - ויש לו; "על מנת שאין לו בנים" - ויש לו, או "על מנת שיש לו" - ואין לו; ובכולם: אף על פי שאמרה 'בלבי היה להתקדש לו' [66] – אף על פי כן אינה מקודשת, וכן היא, שהטעתו.

גמרא: ההוא גברא דזבין לנכסיה [67] אדעתא למיסק לארץ ישראל [68], ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי [69]. אמר רבא: הוי דברים שבלב, ודברים שבלב אינם דברים. מנא ליה לרבא הא? אילימא מהא דתנן [צריך להיות 'דתניא' [ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשתא ג הלכה טו]:

הערותעריכה

  1. ^ העשוי כעין שלנו
  2. ^ תחת הכתב
  3. ^ שלא נעשו כתקון חכמים
  4. ^ התם מפרש לה בבבא בתרא שתקנוהו לכהנים שאין יכולין להחזיר גרושותיהן, וכשהיו כועסין הולכין אל הסופר דממהר לכתוב גט ונותנו לה, ומתחרט לאחר זמן, תקנו להו 'מקושר': שיש בו טורח לעשותו, ואדהכי והכי מייתבא דעתיה; [וכיצד עושים גט מקושר?] מניח בראשו שיטה חלק, וכותב שיטה, ושיטה חלק, וכותב שיטה, וכן עד שלשה או ארבעה או יותר שיטין חלק, וכופל חלק הראשון על הכתב, ותופר, וחוזר וכופל חלק השני על שיטת הכתב שתחתיו, ותופר, וכן שלישי; והעדים חותמין מבחוץ בין קשר לקשר; וילפינן התם: דגט פשוט - עדיו שנים; מקושר - עדיו שלשה; וכל כפל וכפל קרוי 'קשר'; ושלשה קשרין יש בו; ואם בא להרבות קשרים - מרבה בעדים; ושאר טופס השטר כתוב כדרכו.
  5. ^ שלא לתפור הקשרים, ואם מפסיק אויר בין שיטות העליונות - מה בכך; וטעמא דתנא קמא מפרש התם (בבא בתרא קסד ב) דקסבר: אין יכול לעשותו פשוט מפני שהמקושר והפשוט - אין זמנו שוה, שאין כותבין זמן למקושר מאותה שנה אלא משנה של אחריה
  6. ^ מקום שנהגו בפשוט ועשאו מקושר, מקושר ועשאו פשוט – פסול, דכי עבדיה בעל שליח לכתוב, על מנהג המדינה הוא דשויה, ובהאי לא איירי תנאי קמאי, אלא כשאינה במקום עדים
  7. ^ ומאן פליג עליה בהאי
  8. ^ ומשַני
  9. ^ ודאי פלוגתא אחריתא:
  10. ^ שליחות קלה
  11. ^ שליחות כבידה
  12. ^ רבן שמעון בן גמליאל
  13. ^ דאמר "די לך בפשוט", וכי עביד מקושר - הואיל ומנהג מדינה אף במקושר – כשר; ותנאי קמאי פליגי עליה ואמרי: קפידא הוא, ודווקא אמר ליה לעשותו פשוט
  14. ^ שם תמצאנו; ולתנא קמא הוי קפידא: "אי איפשי שתקבלנו אלא שם", ואין זה שלוחה במקום אחר
  15. ^ הוא דאמר רבי שמעון דאף על פי שהטעה – מקודשת, דמסתמא ניחא לה
  16. ^ "על מנת שאני ממזר" ונמצא שהוא נתין - לא ניחא לה בשבחו
  17. ^ מנעל גדול ממדת רגלי
  18. ^ איני חפיצה בו שאיני יכולה להלך בו, ומשל הוא: מפני שהוא מתגאה עליה
  19. ^ זה גבעוני, על שם 'ויתנם יהושע... חוטבי עצים ושואבי מים' [והושע ט,כז]; ואמרינן ביבמות (עח,ב) דוד גזר עליהם;
  20. ^ גדולה וראויה לשמשני
  21. ^ בבבא קמייתא גבי עני ונמצא עשיר
  22. ^ דפליג בבבא בתרייתא גבי שפחה; וכיון דפליג ברישא: דאם הטעה לשבח לאו טעותא היא - לא איצטריך למהדר אפלוגי בסיפא
  23. ^ גבי שבח יוחסין לא איצטריך אפלוגי:
  24. ^ בשבח ממון
  25. ^ דפליג בסיפא לשבח יוחסין
  26. ^ גבי בת או שפחה מגודלת
  27. ^ רישא דעני ונמצא עשיר
  28. ^ וסיפא דאין לו, שפחה ויש לו
  29. ^ תרוייהו
  30. ^ כיון דגלי רבי שמעון פלוגתא ברישא - לא איצטריך למהדר אפלוגי בסיפא
  31. ^ גבי לוי ונמצא כהן
  32. ^ ואיכא למימר דמודה רבי שמעון בהא משום דמסאנא דרב מכרעאי הוא
  33. ^ רבי שמעון עליה
  34. ^ חשובה
  35. ^ שתהא שפחה חשובה לי
  36. ^ משום שהיא חשובה - מצויה לספר עם שכינותיה, ותשמע ממני דברים ותסדר אותם לפני שכינותי, ותתן אותי בפיהם ללעג וקלס
  37. ^ אפילו
  38. ^ בתמיה: שלא כתרגום שלנו
  39. ^ שבא לחסר תוספת התרגום שלנו, לומר: לא אתרגם פסוק זה אלא כצורתו; כגון 'לא תענה על ריב' (שמות כג): לא תסהיד על דינא
  40. ^ שבא לומר הואיל וניתן רשות להוסיף אוסיף גם אני בכל מקום שארצה
  41. ^ מבזה את המקום: משנה את דבריו; ואונקלוס - כשהוסיף - לא מדעתו הוסיף, שהרי בסיני ניתן, אלא שנשתכח וחזר ויסדו, כדאמרינן במגילה (ג,א): 'ושום שכל' - זה תרגום
  42. ^ דסגי בשלשה פסוקים
  43. ^ הלכה למשה מסיני
  44. ^ קא סלקא דעתא: תורה שבכתב
  45. ^ ספרא וספרי, שהן הלכות של [מדרשי] מקראות (ספר ויקרא)
  46. ^ תלמידים היו, ובחורים, ולא באו לכלל סמיכה, ולא היו בימיהם כמותם בתורה, כדתנן (סוטה מט א) משמת בן עזאי בטלו השקדנים
  47. ^ מאחד מן המקומות
  48. ^ שאין עומק בה, וברייתא היא, וכך היא שנויה: כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה
  49. ^ מילתא דתליא בסברא
  50. ^ אמרינן במסכת יומא (לה,ב) שהניח לו אביו אלף ספינות בים, וכנגדן אלף עיירות ביבשה
  51. ^ תריסר אלפי עגלים היה מעשר מעדרו כל שתא (שבת נד ב)
  52. ^ תורה ודרך ארץ
  53. ^ פסוק י
  54. ^ פסוק יא
  55. ^ לעיל מיניה כתיב 'זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה': יצר הרע שנמסר בידם, השליכו בתוכה, כדאמרינן בסנהדרין (סד,א): שדיוה בדודא דאברא, ואלו שתי נשים נשאו יצר הרע של חנופה וגסות הרוח, כדכתיב 'ורוח בכנפיהם': היא גסות הרוח וחנופה. נראה בעיני דדייק ליה מ'כנפי החסידה' שעושה חסידות עם חברותיה כדאמר באלו טריפות (חולין סג א)
  56. ^ לבבל
  57. ^ לעילם
  58. ^ גבי הולכה כתיב להן 'שתי נשים', וגבי קביעותא - כשבאו לבנות בית לקבוע בבבל כתב לה, דהיינו חנופה לחודה; לשון אחר: 'לבנות' - ולא בנו
  59. ^ דהוה ליה סימנא לגסות
  60. ^ דאינה נוחה על גסי הרוח: דמתוך גסותו אין משמש כל צרכו ואין מחזר על שמועתו
  61. ^ אלמא עניות דתורה בעילם הוא, שהיה בה דניאל, כדכתיב (דניאל ח ב) ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה; וכן מרדכי; ולא היו דורם עוסקים בתורה, ולא זכו אלו החכמים ללמד, כאילו לא היה להם שָדַים להניק, אבל בבל זכתה ללַמֵד, כדכתיב בעזרא (עזרא ז י): כי עזרא הכין לבבו להבין בתורת ה' וללַמֵד בישראל חק ומשפט
  62. ^ ממזרות
  63. ^ רובן ממזרים ,כדאמר (לקמן עא,ב) גבי יוחסין מישן מיתה; וביבמות אמרינן נמי: פסולי דהרפניא משום פסולי דמישן בשילהי פרק קמא (יז,א)
  64. ^ ישיבת כרכים קשה, שהכרך הוא מקום שווקים, והיוקר מצוי בו, ודוחק עוברים ושבים
  65. ^ אף על פי שהטעה לשבח - טעות הוא
  66. ^ אף על פי שהדבר כן כמו שהוא עכשיו שאין תנאו אמת
  67. ^ מקרקעי
  68. ^ ונאנס ולא עלה
  69. ^ לא אמר דאדעתא למיסק מזבנינא; דאילו פריש בשעת מכירה ד'אדעתא למיסק מזבנינא' - לא הוה זבינא, דאדעתא דהכי לא זבין: שיהא דר כאן בלא קרקע