פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ופוטרים את הנשואות [1]; מאי דרשי? (דברים כה ה: כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר [יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה]: הך דיתבה חוצה [2] - היא לא תהיה לאיש זר, אבל הך דלא יתבה חוצה - תהיה לאיש זר; ורבי עקיבא לטעמיה, דאמר 'יש ממזר מחייבי לאוין'. ויש אומרים [3] לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות [4]. [5] מאן יש אומרים? אמר רב אידי בר אבין: רבי אליעזר היא, דתניא: 'מצת כותי מותרת [6], ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח [7]; ורבי אליעזר אוסר לפי שאין בקיאים בדקדוקי מצות. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל'. ואלא הכי [8] מאי אין בקיאין [9]? לפי שאין בקיאין בתורת קידושין וגירושין.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: ממזר מאחותו וממזר מאשת אח נתערבו בהן [10]. מאי קא משמע לן [11]? [12] יש ממזר מחייבי כריתות [13]. ניתני חדא [14]? מעשה שהיה כך היה.

ורבא אמר: עבד ושפחה נתערבו בהן [15]. [16] איסורא משום מאי? משום שפחה [17]? ניתני חדא [18]!? מעשה שהיה כך היה.


משנה: הנושא אשה כהנת [19] - צריך לבדוק אחריה [20] ארבע אמהות שהן שמנה [21]: אמה, ואם אמה, ואם אבי אמה [22], ואמה, ואם אביה [23], ואמה [24], ואם אבי אביה [25], ואמה. לויה וישראלית [26] מוסיפין עליהן עוד אחת [27]. אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה [28] ולא מן הדוכן ולמעלה [29], ולא מן הסנהדרין ולמעלה [30]; וכל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה - משיאין לכהונה [31] ואין צריך לבדוק אחריהן [32]. רבי יוסי אומר: אף מי שהיה חתום עֵד בערכי הישנה של ציפורי [33]. [34]. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך [35].

גמרא: מאי שנא בנשי בדקינן [36] ומאי שנא בגברי לא בדקו [37]? נשי - דכי מינצו בהדי הדדי - בעריות הוא דמינצו [38], ואם איתא דאיכא מילתא [39] לא אית ליה קלא; גברי - דכי מינצו בהדי הדדי - ביוחסין הוא דמינצי; אם איתא דאיכא מילתא - אית ליה קלא. ואיהי [40] נמי תבדוק ביה בדידיה [41]? מסייע ליה לרב, דאמר רב יהודה: אמר רב: לא הוזהרו [42] כשרות לינשא לפסולים [43].

רב אדא בר אהבה תני: 'ארבע אמהות שהם שתים עשרה [44]'. במתניתא תנא 'ארבע אמהות שהם שש עשרה [45]' בשלמא לרב אדא בר אהבה -


עמוד ב

מוקים לה בלויה ובת ישראל [46]; אלא מתניתא נימא פליגא [47]? לא, מאי [48] עוד אחת [49]? זוג אחת [50].

אמר רב יהודה: אמר רב: זו דברי רבי מאיר [51]; אבל חכמים אומרים: כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות! איני! והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משנתינו - כשקורא עליו ערער [52]? מאן דמתני הא [53] - לא מתני הא [54]. איכא דאמרי אמר רב יהודה: אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים 'כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות'; אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם קורא עליו ערער - צריך לבדוק אחריה [55].

אין בודקין מן המזבח ולמעלה: מאי טעמא? אי לאו דבדקוה - לא הוו מסקי ליה [לא היה עולה למזבח לעבודה].

ולא מן הדוכן ולמעלה: מאי טעמא? דאמר מר: ששם [56] היו יושבים מייחסי כהונה ומייחסי לויה [57].

ולא מסנהדרין ולמעלה: מאי טעמא? דתני רב יוסף: כשם שבית דין מנוקין בצדק - כך מנוקין מכל מום [58]. אמר מרימר: מאי קראה? - (שיר השירים ד ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך. אימא מומא ממש? אמר רב אחא בר יעקב: אמר קרא: (במדבר יא טז: ויאמר ה' אל משה: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד) והתיצבו שם עמך; 'עמך' - בדומים לך. ודלמא משום שכינה [59]? אמר רב נחמן: אמר קרא: (שמות יח כב: ושפטו את העם בכל עת; והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם) והקל מעליך ונשאו אתך [60] - בדומים לך [61].

כל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים [62]: למימרא דלא מוקמינן מפסולים? ורמינהו: הכל כשרים לדון דיני ממונות ואין הכל כשרים לדון דיני נפשות, והוינן בה: הכל לאיתויי מאי? ואמר רב יהודה: לאיתויי ממזר! אמר אביי: בירושלים [63]; וכן תני רב שמעון בר זירא בקידושי דבי לוי [במסכת קידשין שלמדו בבית המדרש של לוי]: בירושלים.

וגבאי צדקה משיאים: מאי טעמא? כיון דמנצו בהדי אינשי, דאמר מר: 'ממשכנים על הצדקה [64] ואפילו בערב שבת [65]' [66] ואם איתא דאיכא - אית ליה קלא. אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה - גיורא הוה, והוה קא מנצי איהו ורב ביבי: מר אמר "אנא עבידנא סררותא דמתא" ומר אמר "אנא עבידנא סררותא דמתא". אתו לקמיה דרב יוסף, אמר להו: תנינא: '(דברים יז טו) שום תשים עליך מלך [אשר יבחר ה' אלקיך בו] מקרב אחיך [תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא] - כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מקרב אחיך [67]. אמר ליה רב אדא בר אהבה: ואפילו אמו מישראל? אמר ליה: אמו מישראל – 'מקרב אחיך' קרינא ביה; הלכך רב ביבי - דגברא רבא הוא - ליעיין במילי דשמיא [68], ומר - ליעיין במילי דמתא [69]. אמר אביי: הלכך מאן דמשרי צורבא מדרבנן באושפיזיכניה - לאשרי [70] כרב אדא בר אהבה, דידע למהפיך ליה בזכותיה. רבי זירא מטפל בהו [71], רבה בר אבוה מטפל בהו. במערבא - אפילו ריש כורי [72] לא מוקמי מינייהו, בנהרדעא - אפילו ריש גרגותא [73] לא מוקמי מינייהו.

רבי יוסי אומר אף מי שהיה [חתום עֵד בערכי הישנה של ציפורי]: מאי טעמא? דייקי ומחתמי.

רבי חנינא בן אנטיגנוס [אומר: אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך]: אמר רב יהודה אמר שמואל: בחיילות של בית דוד [74]. אמר רב יוסף: מאי קרא? – (דברי הימים א ז מ: כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי הנשיאים) והתיחשם בצבא במלחמה [מספרם אנשים עשרים וששה אלף]; וטעמא מאי? אמר רב יהודה: אמר רב: כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן.

והאיכא [75] (שמואל ב כג לז) צלק העמוני [נחרי הבארתי נשאי כלי יואב בן צריה] [76], מאי? לאו דאתי מעמון [77]? לא, דיתיב בעמון. והאיכא (שמואל ב כג לט) אוריה החתי [כל שלשים ושבעה] - מאי? לאו דאתי מחת? לא, דיתיב בחת. והאיכא (שמואל ב טו יט) אתי הגיתי [ויאמר המלך אל אתי הגתי: למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך]; וכי תימא הכי נמי 'דיתיב בגת' - והא אמר רב נחמן [78]: אתי הגיתי בא [79] ובטלה [80]! ועוד: אמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד [81], וכולם בני יפת תואר היו [82], וכולם מסתפרים קומי, ומגדלים בלורית היו [83], וכולם יושבים בקרוניות של זהב, והיו מהלכים בראשי גייסות, והן הן בעלי אגרופים של בית דוד? דאזלי לבעותי עלמא [84].

הערותעריכה

  1. ^ מן החליצה ולרבי עקיבא בני חייבי לאוין ממזרים הם
  2. ^ החיצונה שלא נכנסה עדיין לרשות הבעל לנשואין
  3. ^ היינו רבי אליעזר
  4. ^ אסרום
  5. ^ ולקמן מפרש לענין יוחסין מאי בקיאין איכא; הלכך לרבי אליעזר כותי לא ישא כותית, שמא אחד מן הבקיאין שלא אירע פסול בנישואי אבותיו והשני משאינן בקיאין ואירע ספק אשת איש בקידושי אבותיו: שנתקדשה לאחר ואמרו 'אינן קדושין', ונשאת לאחר!
  6. ^ לאכלה בפסח, ואין בה משום חששא דחימוץ
  7. ^ בלילי יום טוב הראשון, שהמצה חובה, ויוצא בה, דלא הוי כקמחין ובציקות של עובדי כוכבים שלא חמצו, דקיימא לן (פסחים מ א) 'אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה אחרת באחרונה' משום דבמצת מצוה בעינן שימור לשם מצוה, אבל מצת כותי אינו צריך לאכול מצה אחרת באחרונה, דבקיאי במצות שימור
  8. ^ גבי יוחסין
  9. ^ שייך למימר
  10. ^ בכותים
  11. ^ האי 'ממזר מאחותו' דקא פריש ממאי הוה, ולא תנא ממזר סתמא
  12. ^ ומשני:
  13. ^ ולאפוקי ממאן דאמר (יבמות מט א) אין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין
  14. ^ ממזר מאחותו נתערב בהן
  15. ^ עבד נשא מבנותיהם, ושפחה נשאת לאחד מהם, ואין אותה משפחה ידועה
  16. ^ ופרכינן:
  17. ^ דעל כרחך עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר, אלא שפחה וולדה עבד
  18. ^ שפחה לחודה
  19. ^ 'אשה כהנת' דווקא נקט, כדקתני סיפא: לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת
  20. ^ שלא היו ממזרות או אחת מן הפסולות לקהל
  21. ^ בודקין בדורותיה ארבע אמהות: שתים מצד האב ושתים מצד האם, כל אחת מהם - אמה ואם אמה
  22. ^ של אשה זו שהוא נושא
  23. ^ של זו שהוא נושא
  24. ^ של אם אביה
  25. ^ של זו שהוא נושא ואמה
  26. ^ לכהן בא לכונסה
  27. ^ אֵם אחת בכל זוג וזוג, כגון אמה ואם אמה ואמה, וכן כולם
  28. ^ התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה שימש על המזבח - בידוע שמיוחס הוא
  29. ^ אם הועד עליו שעמד אצל הלוים בדוכן לשורר שיר
  30. ^ אם נמנה בסנהדרין - אין צריך לבדוק אותו
  31. ^ בנותיהם לכהן
  32. ^ וטעמא דכולהו מפרש בגמרא
  33. ^ עיר סמוכה לציפורי, ששמה 'ישנה', כדאמרינן בעירובין (נט,א) כעיר 'חדשה' שביהודה, דהיינו עיר ששמה 'חדשה', כדכתיב (יהושע טו לז) צנן וחדשה
  34. ^ 'בערכי': שהיה כתוב בסדרי הדיינין, שהיו רגילין לייחס את הראויים לדון, שהיו מיוחסין וכותבין על הסדר 'פלוני ופלוני מיוחסין הן', שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס.
  35. ^ בגמרא מפרש לה
  36. ^ כדקתני 'ארבע אמהות'
  37. ^ ולא קתני ארבע אבות: שיהו בודקין אביה ואבי אביה שלא היו ממזרים
  38. ^ אין זו מגנה את זו בפסול ייחוס אלא בזנות
  39. ^ לפסול יוחסין
  40. ^ הכהנת
  41. ^ אמאי לא הצריכוה לבדוק ביחוס בעלה ארבע אמהות דילמא איכא מילתא בנשי משפחתו ביוחסין
  42. ^ כהנות
  43. ^ כגון חללי גירי וחרורי; וכיון דלא הקפידה תורה עליהם ליוחסין - רבנן נמי לא עבוד בהו מעלה לאצרוכינהו בדיקה, ואפילו מחמת ממזרות ושתוקות אלא כי איתחזיק איסורא ביה, אבל לחששא ולמיבדק - לא אצרכינהו
  44. ^ על כל זוג מוסיף לבדוק עוד אם למעלה
  45. ^ על כל זוג של משנתינו מוסיף אמה של עליונה ואם אמה
  46. ^ כדקתני מתניתין מוסיפין עליהן עוד אחת
  47. ^ אמתניתין
  48. ^ מוסיפין
  49. ^ דקתני מתניתין
  50. ^ שתי אמהות
  51. ^ סתם מתניתין דמצריך בדיקה
  52. ^ אין צריך בדיקה אלא אם קראו עליה שני עדים שמץ של פסול, ולא שמעידים עדות גמורה אלא יציאת קול, וכיון דקרא עליה ערער אמאי פליגי רבנן
  53. ^ משמיה דרב [שהמשנה היא משנת רבי מאיר; ולפיו רבי מאיר דין המשנה גם כשאין ערער]
  54. ^ [שמשנתנו כשקורא עליה ערער]; ואמוראי נינהו: רב יהודה ורב חמא אליבא דרב
  55. ^ אפילו לרבנן
  56. ^ בלשכת הגזית
  57. ^ היו יושבים סנהדרין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים, ומייחסים את הכהנים והלויים להבדיל פסולים מן העבודה ומן הדוכן
  58. ^ פסול יוחסין; ובסנהדרין קאמר או גדולה או קטנה [עשרים ושלשה], אבל דיינין בעלמא – לא, כדלקמן
  59. ^ סנהדרין שבאותה שעה הוצרכו להיות מיוחסין משום שכינה: על שם נבואה נאספו שם, כדכתיב (במדבר יא יז) ואצלתי מן הרוח וגו' אבל סנהדרין שהן לדון כגון סנהדרי דיתרו חותן משה לא
  60. ^ 'ונשאו אתך' גרסינן, ולא גרס 'במשא העם'; אלא אסנהדרין דיתרו קאי
  61. ^ מיוחסין כמותך
  62. ^ דיינין בעלמא, שאינן ממנין עשרים ושלש של סנהדרי קטנה
  63. ^ היו מקפידין על כל דייניהם לייחסן
  64. ^ נוטלין משכונות על צדקה שיפסקו עליו ואינו נותנן
  65. ^ שהאדם טרוד
  66. ^ ומתוך כך מריבין עמהן ומבזין אותן
  67. ^ מריבוייא דמשמעות דקרא קא יליף מ'שום תשים... מקרב אחיך' תשים כל משימות, ואפילו סנהדרי קטנה
  68. ^ בגבאי צדקה, ובקיצותה, וחלקותה, וסדר מתורגמנין ומפטירין
  69. ^ שאר צרכי צבור לדברי הרשות: לטורזינא [מחסן נשק של העיר, או: אוצר, גביית מיסי העיר] לכריא [כריית תעלות ובארות בעיר [בבא בתרא ח,א]] פתיא [רחבת העיר [בבא בתרא ח,א]] לאגלי גפא [לשערי העיר הנסגרים]
  70. ^ כמו לתור להם מנוחה -'אתר בית משרי' (במדבר י לג)
  71. ^ מתעסק בהם לכבדם ולהושיבם בשררה
  72. ^ ממונה על המדות, לשון 'לתך' ו'כור'
  73. ^ להשקות בית השלחין פעמים שהם של רָבים, וממנים שוטר עליו שלא ישקה איש ביומו של חבירו
  74. ^ שהיו באים בחלוקה חֹדש בחֹדש, וחוזרין חלילה, והוא לשון 'איסטרטיא'; וכותבין בשמות: 'משפחת פלוני ופלוני בחדש פלוני'; והיו זהירין לייחסן מכל מום, כדמפרש: שתסייעם זכות אבותם במלחמה
  75. ^ 'ותו ליכא?' לא גרסינן
  76. ^ בראשי גבורים אשר לדוד נמנה
  77. ^ ונתגייר, אלמא: לא הקפיד על הגרים
  78. ^ במסכת עבודה זרה (מד,א)
  79. ^ בא אתי הגיתי שהיה עובד כוכבים
  80. ^ ובטלה לעבודת כוכבים של 'עטרת מלכם', והוא שם שיקוץ עמונים
  81. ^ בחורים היו לדוד בחיילותיו, ולא היו בניו
  82. ^ נשים שלקחו אנשי ישראל במלחמה, כדכתיב (דברים כא יב) 'והבאת אל תוך ביתך', ומתוך כך היו נוהגים כמשפטי העובדי כוכבים
  83. ^ מאחורי ערפם
  84. ^ אבל לא היו יורדין בתוך המלחמה עם ישראל