פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

זה [1] פירש למיתה, וזה [2] פירש לחיים [3]; ואיכא דאמרי: קטן הוה [4], ודלא כאבא שאול [5], דתניא: גר שמת, ובזבזו ישראל נכסיו, והיו בהן עבדים - בין גדולים בין קטנים - קנו עצמן בני חורין; אבא שאול אומר: גדולים קנו עצמן בני חורין; קטנים: כל המחזיק בהן זכה בהן.

וקונה את עצמו בכסף [על ידי אחרים, ובשטר על ידי עצמו - דברי רבי מאיר]: בכסף ע"י אחרים – אִין, אבל לא על ידי עצמו [6]; במאי עסקינן [7]?: אילימא שלא מדעתו [8] - מכדי שמענא ליה לרבי מאיר דאמר [9] 'חוב הוא לעבד שיצא מיד רבו לחירות' [10], ותנינא [משנה גיטין פ"א מ"ו]: זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו [11]? אלא פשיטא – מדעתו, [12] והא קמשמע לן [13]: על ידי אחרים אִין, על ידי עצמו לא; אלמא אין קנין לעבד בלא רבו [14]! אי הכי - אימא סיפא: בשטר על ידי עצמו: על ידי עצמו אִין, על ידי אחרים – לא, ואי מדעתו [15] - על ידי אחרים אמאי לא? וכי תימא: מאי על ידי עצמו – 'אף על ידי עצמו', והא קא משמע לן: דגיטו וידו באים כאחד [16] - והא לא תני [17] הכי! דתניא: בשטר - על ידי עצמו 'ולא על ידי אחרים '- דברי רבי מאיר?

אמר אביי: לעולם שלא מדעתו, ושאני כסף, הואיל וקני ליה בעל כורחיה - מקני ליה [מקנה לו את עצמו, דהיינו משחררו] בעל כורחיה. אי הכי שטר נמי? האי שטרא לחוד והאי שטרא לחוד [18]; הכא נמי: האי כספא לחוד והאי כספא לחוד [19]?! טיבעא מיהא חד הוא [20]. רבא אמר: כסף - קבלת רבו [21] גרמה לו [22]; [23] שטר [24] - קבלת אחרים גרמה לו [25].

וחכמים אומרים: בכסף - ע"י עצמו [ובשטר על ידי אחרים, ובלבד שיהא הכסף משל אחרים]: בכסף - על ידי עצמו – אִין, על ידי אחרים לא? אמאי? נהי נמי דשלא מדעתו - מכדי שמענא להו לרבנן [26] דאמרי 'זכות הוא שיצא מתחת יד רבו לחירות', ותנינא [27] זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו, וכי תימא: מאי על ידי עצמו – 'אף על ידי עצמו', וקא משמע לן דיש קנין לעבד בלא רבו [28] - אי הכי אימא סיפא: בשטר על ידי אחרים - ולא על ידי עצמו, והא קיימא לן דגיטו וידו באין כאחד [29]! וכי תימא: מאי 'על ידי אחרים' – 'אף על ידי אחרים' [30], והא קא משמע לן: דזכות הוא לעבד שיצא מיד רבו לחירות - אי הכי נערבינהו וניתנינהו: בכסף ובשטר בין ע"י אחרים בין על ידי עצמו?

אלא בכסף - בין על ידי אחרים בין על ידי עצמו; בשטר - על ידי אחרים, ולא על ידי עצמו, ורבי שמעון בן אלעזר הוא [31], דתניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בשטר - על ידי אחרים ולא ע"י עצמו. ושלש מחלוקות בדבר. [32] רבי מאיר אית ליה: בכסף על ידי אחרים, ואפילו שלא מדעתו, ולא על ידי עצמו, דאין קנין לעבד בלא רבו; ובשטר - על ידי עצמו ולא על ידי אחרים שלא מדעתו, דחוב הוא לו; וכסף - אף על גב דחוב הוא לו - קבלת רבו גרמה לו. 2</ref> ורבי שמעון בן אלעזר אית ליה: בין בכסף בין בשטר - על ידי אחרים, דקסבר 'זכות הוא לו', ולא על ידי עצמו: דגבי כסף אית ליה 'אין קנין לעבד בלא רבו'; וגבי שטר: לית ליה 'גיטו וידו באין כאחד', כדקתני 'אף בשטר כו' - וכל שכן בכסף; אלמא בתרוייהו אית ליה 'על ידי עצמו לא' 3</ref> ורבנן דמתניתין אית להו: בכסף - בין על ידי אחרים בין על ידי עצמו, דיש קנין אחרים, דזכות הוא לו, וכן בשטר, בין על ידי אחרים בין על ידי עצמו, ודקיימא לן 'גיטו וידו באין כאחד' - כרבנן עבדינן ליה. והאי דלא ערבינהו ותנינהו - משום דסיפא - רבי שמעון בן אלעזר היא, אבל רישא - הכי קאמר ליה רבנן לרבי מאיר: אף בכסף על ידי עצמו, דיש קנין, וכל שכן על ידי אחרים, דזכות לו; וכל שכן שטר, דזכות.

ואם באנו לפרש 'שלש מחלוקות' ולומר דרבנן אית להו בכסף: בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים, ובשטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמו, ורבי שמעון בן אלעזר סבר כרבי מאיר בכסף: דעל ידי עצמו לא, ואין קנין, וכרבנן בשטר, דאין גיטו וידו באין כאחד - אם כן הא דקיימא לן 'גיטו וידו באין כאחד' - יחידאה היא, וכרבי מאיר עבדינן ליה; הילכך ליכא לפרושי אלא כדפרישית: דרישא דמילתא אמרוה רבנן, וסיפא אתאן לרבי שמעון בן אלעזר</ref>.

אמר רבה: מאי טעמא דרבי שמעון בן אלעזר? גמר 'לה' (ויקרא יט כ: ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה) 'לה' מאשה (דברים כד א: כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו): מה אשה - עד שיוציא גט לרשות שאינה שלו [33], אף עבד נמי: עד שיוציא גט לרשות שאינה שלו [34].

בעי רבה:


עמוד ב

לרבי שמעון בן אלעזר [35] עבד כנעני - מהו שיעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו? כיון דגמר 'לה' 'לה' מאשה – כאשה [36]? או דילמא: אשה - דאיהי מצי מקבלת גיטה - שליח נמי מצי משויא, עבד - דאיהו לא מקבל גיטיה - שליח נמי לא מצי משוי [37]? בתר דבעיא - הדר פשטא: 'לה' 'לה' מאשה: כאשה [38]. ואלא הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: 'הני כהני [39] שלוחי דרחמנא נינהו [40], דאי סלקא דעתך שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא מצינן עבדינן ואינהו מצי עבדי' – ולא? והא עבדא, דאיהו לא מצי מקבל גיטיה ושליח מצי משוי [41]? ולא היא: ישראל לא שייכי בתורת קרבנות [42] כלל, [אבל] עבד שייך בגיטין, דתניא: נראין הדברים שהעבד מקבל גיטו של חבירו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו שלו [43] [44].


[עבד כנעני ... קונה את עצמו בכסף על ידי אחרים, ובשטר על ידי עצמו - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: בכסף - ע"י עצמו ובשטר על ידי אחרים] ובלבד שיהא הכסף משל אחרים: נימא בהא קמיפלגי: דרבי מאיר [45] סבר: 'אין קנין לעבד בלא רבו [46], ואין קנין לאשה בלא בעלה [47]'; ורבנן סברי: 'יש קנין לעבד בלא רבו [48] ויש קנין לאשה בלא בעלה'? אמר רבה אמר רב ששת: דכולי עלמא 'אין קנין לעבד בלא רבו [49] ואין קנין לאשה בלא בעלה', והכא במאי עסקינן? דאקני ליה אחֵר מנה, ואמר ליה "על מנת שאין לרבך רשות בו": רבי מאיר סבר: כי אמר ליה "קני" - קני עבד וקני רביה, וכי אמר ליה "על מנת" - לא כלום קאמר ליה; ורבנן סברי: כיון דאמר ליה "על מנת" - אהני ליה תנאיה [50]; ורבי אלעזר אמר: כל כי האי גוונא דכולי עלמא לא פליגי דקני עבד וקני רביה, והכא במאי עסקינן? - כגון דאקני ליה אחר מנה, ואמר ליה "על מנת שתצא בו לחירות": רבי מאיר סבר: כי אמר ליה "קני" - קני עבד וקני רביה, וכי אמר ליה "על מנת" - לא כלום קאמר ליה [51]; ורבנן סברי: לדידיה נמי הא לא קא מקני ליה, דהא לא אמר ליה אלא "על מנת שתצא בו לחירות" [52]. ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר ורמי דרבנן אדרבנן, דתניא:

הערותעריכה

  1. ^ והגר
  2. ^ ומר זוטרא
  3. ^ תחתיו, שלא יהא העבד בלא אדון רגע אחד
  4. ^ ואף על פי כן הוצרך לכל זאת
  5. ^ דאמר: כל המחזיק בהן זכה אפילו לאחר זמן זכה בהן
  6. ^ שאם נתן לו כסף לפדות את עצמו - אינו פדוי, דמה שקנה עבד קנה רבו
  7. ^ האי 'קנה עצמו על ידי אחרים'
  8. ^ של עבד
  9. ^ בפרק קמא דגיטין
  10. ^ שאם היה עבד כהן - פוסלו מן התרומה, ואי עבד ישראל - אוסרו בשפחה, דשכיחא ליה פריצא ליה
  11. ^ אין אדם יכול ליעשות שלוחו שלא מדעתו לדבר שהוא חובה או הפסד והיכי תני מתניתין דנפדה על ידי אחרים שלא מדעתו
  12. ^ ואם תאמר: פשיטא!?
  13. ^ הא איצטריך לאשמועינן
  14. ^ בשום צד
  15. ^ שאמר לו "קבל גטי"
  16. ^ ולא אמרינן 'לא הוציא רבו את הגט מרשותו ואין זו קבלה'
  17. ^ בברייתא
  18. ^ זה לשון קניה וזה לשון שחרור
  19. ^ זה ניתן לקניה וזה ניתן לשחרור
  20. ^ ואין ניכר הפרש ביניהם
  21. ^ שמקבל רבו הכסף
  22. ^ להשתחרר מאליו, ואין אחרים הללו חבין אלא קבלת הרב, והרב אין נעשה שלוחו אלא לצורך עצמו, ומקנהו מאליו
  23. ^ אבל
  24. ^ חירות השטר
  25. ^ וכיון דחוב הוא לו - אין חבין לאדם שלא מדעתו
  26. ^ במסכת גיטין (יא,ב)
  27. ^ כמו 'התנן' [משנה גיטין פ"א מ"ו]
  28. ^ כי יהבי ליה על מנת שאין לרבו רשות בו
  29. ^ כלומר: והא מעשים בכל יום שהעבד מקבל את גיטו; ואי רבנן פליגי עלה דמילתא - מי שבקינן רבנן ועבדינן כרבי מאיר?
  30. ^ ואפילו שלא מדעתו
  31. ^ הך סיפא דשטר, דלית ליה 'גיטו וידו באין כאחד'
  32. ^ 1
  33. ^ דכתיב (דברים כד א,ג) ונתן בידה ואיהי לא אקניה לבעל לגופה
  34. ^ של רבו; ורבנן גמרי הכי מה אשה מקבלת גיטה אף עבד מקבל גט
  35. ^ דאמר 'עבד כנעני אינו מקבל גיטו'
  36. ^ דמי, ועושה שליח לקבלה כאשה, דנפקא לן (לקמן מא,א) מ'ושלחה מביתו' (דברים כד א,ג) - מלמד שהאשה עושה שליח, והיינו דקאמר 'על ידי אחרים'
  37. ^ ו'על ידי אחרים' דקאמר: שיזכה לו רבו גיטו על ידי אחרים, או הם עושים שלא מדעתו
  38. ^ ועושה שליח
  39. ^ לענין הקרבת קרבנות
  40. ^ ולא שלוחי דידן ונפקא מינה למודר הנאה מכהן שהכהן מותר להקריב קרבנותיו והא מילתא איבעיא לן בנדרים בפרק 'אין בין המודר' (לה,ב)
  41. ^ והיכי יליף רב הונא מהאי טעמא היתר בהקרבה למודר הנאה
  42. ^ שיהיו הן עובדים את העבודה
  43. ^ אם היו שניהם של איש אחד
  44. ^ אם אינו מקבל גיטו משום דלא יצא הגט מרשות רבו - מקבל הוא גט לחברו שאינו עבדו של רבו, אלא של איש אחר, דהא יצא הגט לרשות שאינו שלו
  45. ^ דאמר 'בכסף על ידי אחרים'
  46. ^ אם נתנו לו במתנה - זכה בו רבו; הילכך: אף על גב דהוי כסף משל אחרים - אי אפשר שיקבלנו הוא, ויתן לרבו
  47. ^ קנין דאשה ובעלה בעלמא איצטריכא לן, ואשה כי [כמו] עבד: הואיל ובעלה זכאי במעשה ידיה ובמציאתה; וכי היכי דפליגי לענין מתנה בעבד - איכא למשמע דהוא הדין באשה
  48. ^ אם נתנו לו מתנה, הואיל ודעת אחרת מקנהו, ונותן זה לא גמר בלבו שיזכה בו הרב - הויא דעבד, ומיפריק ביה על ידי עצמו
  49. ^ אי יהבי ליה סתמא
  50. ^ דמעיקרא אדעתה דתנאה אקניה
  51. ^ דכיון דקנה עבד קנה רבו
  52. ^ שתתנהו לרבך בפדיונך