ביאור:בבלי קידושין דף לד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ותפילין; [1] ואיזוהי 'מצות עשה שלא הזמן גרמא'? מזוזה, מעקה, אבידה [2] ושילוח הקן.' וכללא הוא [3]? הרי [4] מצה [5], [6] שמחה [7], הַקְהֵל, דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות!? ותו: והרי תלמוד תורה [8], פריה ורביה [9], [10] ופדיון הבן [11] - דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא - ונשים פטורות!? אמר רבי יוחנן: אין למדין מן הכללות [12], ואפילו במקום שנאמר בו 'חוץ' [13], דתנן [עירובין פ"ג מ"א]: 'בכל מערבין [14] ומשתתפין [15], חוץ מן המים ומלח [16]'; ותו ליכא? והאיכא כמהין ופטריות [17]? אלא: אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ.

ומצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות: מנלן? גמר [18] מתפילין: מה [19]תפילין [20]נשים פטורות - אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! [21] ותפילין גמר לה מתלמוד תורה [22] מה תלמוד תורה נשים פטורות [23] - אף תפילין נשים פטורות!? ונקיש תפילין למזוזה [24]? [25] תפילין לתלמוד תורה איתקיש בין בפרשה ראשונה [26] בין בפרשה שניה [27], תפילין למזוזה בפרשה שניה לא איתקיש [28]. ונקיש מזוזה לתלמוד תורה [29]? לא סלקא דעתך [30], דכתיב (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם [וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ]: [31] גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי? [32]

והרי סוכה, דמצות עשה שהזמן גרמא, דכתיב (ויקרא כג מב) בסוכות תשבו שבעת ימים [כל האזרח בישראל ישבו בסכת]? טעמא דכתב רחמנא 'האזרח' - להוציא את הנשים [33] הא לאו הכי נשים חייבות?! אמר אביי: איצטריך! סלקא דעתך אמינא הואיל דכתיב 'בסוכות תשבו' - תשבו כעין תדורו: מה דירה איש ואשתו - אף סוכה איש ואשתו. ורבא אמר:


עמוד ב

איצטריך [34]: סלקא דעתך אמינא נילף 'חמשה עשר' 'חמשה עשר' מחג המצות: מה להלן נשים חייבות [35] אף כאן נשים חייבות – צריכא. והרי ראיה [36] דמצות עשה שהזמן גרמא, וטעמא דכתב רחמנא 'זכורך' - להוציא הנשים, הא לאו הכי נשים חייבות! איצטריך: סלקא דעתך אמינא נילף 'ראיה' 'ראיה' מהקהל [37].

ואדילפינן מתפילין לפטורא [38] - נילף [39] משמחה [40] לחיובא? אמר אביי: אשה - בעלה משמחה [41]. אלמנה מאי איכא למימר [42]? בשרויה אצלו [43]. ונילף מהקהל? משום דהוה מצה והקהל 'שני כתובים הבאים כאחד', וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדים. אי הכי - תפילין וראיה נמי 'שני כתובים הבאים כאחד' ואין מלמדים [44]!? צריכי [45]: דאי כתב רחמנא תפילין [46] ולא כתב [47]ראיה, הוה אמינא: נילף 'ראיה' 'ראיה' מהקהל [48]; ואי כתב רחמנא ראיה ולא כתב תפילין, הוה אמינא אקיש תפילין למזוזה – צריכא. אי הכי 'מצה' ו'הקהל' נמי צריכי [49]! למאי צריכי [50]? בשלמא אי כתב רחמנא 'הקהל' [51] ולא כתב 'מצה' [52]: הוה אמינא [53]: נילף [54] 'חמשה עשר' 'חמשה עשר' מחג הסוכות [55] אלא ניכתוב רחמנא מצה ולא בעי הקהל, ואנא אמינא: טפלים חייבים [56] - נשים לא כל שכן! הילכך הוה להו שני כתובים הבאים כאחד, ואין מלמדים! הניחא למאן דאמר 'אין מלמדין', אלא למאן דאמר 'מלמדין' - מאי איכא למימר [57]? ותו: מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות – מנלן? דיליף ממורא [58]: מה מורא נשים חייבות - אף כל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות! ונילף מתלמוד תורה [59]? משום דהוה ליה תלמוד תורה ופריה ורביה שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים.

הערות

עריכה
  1. ^ וקסבר לילה לאו זמן תפילין; אי נמי שבת ויום טוב לאו זמן תפילין; הילכך: כיון דאיכא שעתא דלא מיחייב בה - זמן גרמא הוא;
  2. ^ השבת אבידה
  3. ^ בתמיה: וכי כלל קצוב הוא דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות
  4. ^ אכילת
  5. ^ ליל ראשון שהוא חובה, כדכתיב (שמות יב יח) 'בערב תאכלו מצות', וזמן גרם לה: בט"ו בניסן; ונשים חייבות - כדאמר בפסחים (מג,ב): נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה, שנאמר (דברים טז ג) 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות': כל שישנו ב'בל תאכל חמץ' - ישנו בקום אכול מצה, ונשים איתנהו ב'בל תאכל חמץ', דמצות לא תעשה היא
  6. ^ וכן
  7. ^ ברגל, כדכתיב: (דברים טז יד) 'ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך'
  8. ^ דאמרן (לעיל כט,ב): נשים פטורות
  9. ^ אמרינן ביבמות (פ"ו מ"ו; דף סה,ב) האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה ויליף לה מן ’[פרו ורבו ומלאו את הארץ] וכבשוה' (בראשית א כח): איש דרכו לכבוש ואין דרכה של אשה לכבוש, וכל דלא קרינן ביה 'וכבשוה' - לא קרינן ביה פרו ורבו
  10. ^ וכן
  11. ^ כדלעיל בפירקין (כט,א)
  12. ^ כל היכא דתני כלל כי האי גוונא: 'כל מצות עשה וכו' – 'וכל מצות לא תעשה..' 'הכל חייבין בראיה' - אין למדין מהם, דאיכא בהו דלאו דוקא
  13. ^ דאיכא למימר: מדאפיק האי דאפיק - שמע מינה דוקא הוא, ולא שייר מידי - אפילו הכי אין למדין
  14. ^ עירובי חצירות
  15. ^ שיתופי מבואות
  16. ^ דמידי דזיין בעינן, והני לא זייני; שבמקום מזונותיו של אדם - חשובה דירתו ושביתתו
  17. ^ מיני אוכלין הם, וקים להו לרבנן דלא זייני [ולכן אין מערבין בהם]
  18. ^ במה מצינו
  19. ^ מצינו ב
  20. ^ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, ו
  21. ^ ולקמן פריך: אדיליף מתפילין לפטור - נילף ממצה והקהל לחיוב
  22. ^ דאיתקוש להדדי: 'ושננתם לבניך' (דברים ו ז), וכתיב בתריה [פסוק ח] 'וקשרתָם לאות'
  23. ^ דכתיב 'לבניך' - ולא לבנותיך
  24. ^ לחייב הנשים, דהא כתיב בתריה 'וכתבתם על מזוזות' [פסוק ט], ונימא: מה מזוזה נשים חייבות - כדלקמן - אף תפילין נשים חייבות
  25. ^ ומשנינן:
  26. ^ כדפרישית לעיל
  27. ^ והיו לטוטפות בין עיניכם (דברים יא יח) וסמיך ליה ולמדתם אותם את בניכם [פסוק יט]
  28. ^ בשניה: שתלמוד תורה מפסיק ביניהם
  29. ^ כדאיתקש בפרשה שניה, דסמיך ליה 'וכתבתם' (דברים יא כ), ונימא נשים פטורות
  30. ^ לפטור נשים
  31. ^ מדתלה מתן שכרה בריבוי ימים:
  32. ^ ונשי נמי בעי חיי!
  33. ^ ברייתא היא במסכת סוכה
  34. ^ למיעוטה בהדיא
  35. ^ באכילת מצה לילה הראשונה
  36. ^ מצות עשה היא ' (שמות כג יז: שלש פעמים בשנה) יראה כל זכורך [אל פני האדן ה’]
  37. ^ דכתיב ביה (דברים לא יא) בבא כל ישראל ליראות [את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם] - והתם נשים חייבות, דכתיב [פסוק יב] האנשים והנשים והטף
  38. ^ אמתניתין (לעיל כט,א) פריך, דגמר כל מצות עשה שהזמן גרמא מתפילין לפטור את הנשים בבנין אב ד'מה מצינו' בתפילין
  39. ^ בנין אב במה מצינו
  40. ^ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות
  41. ^ אין חובת השמחה תלויה בה, אלא על בעלה – שישמחנה: קרי ביה 'ושִימחת'
  42. ^ הא כתיב בה שמחה, דכתיב 'והגר והיתום והאלמנה' (דברים טז יא)
  43. ^ לא נצטוית היא, אלא בעניה הכתוב מדבר, ונצטוה מי שהיא שרויה אצלו לשַמחָהּ משלו במאכל ומשתה וכלי פשתן
  44. ^ והיכי ילפת מתפילין לפטור? הא כתיב פטורא בין בתפילין דאיתקיש לתלמוד תורה, בין בראיה דכתיב 'זכורך' להוציא את הנשים
  45. ^ למיכתב פטורא בתרוייהו, דלא גמירי מהדדי; הילכך לאו למימרא ד'אין מלמדין' איכתיב בתרוייהו, אלא משום דלא הוה גמיר חד מחבריה, כדמפרש ואזיל
  46. ^ פטורא דנשים בתפילין
  47. ^ ב
  48. ^ לחייב את הנשים
  49. ^ ולאו 'שני כתובים הבאים כאחד' נינהו, ונילף שאר מצות עשה מינייהו לחיובא
  50. ^ תרוייהו? אלא חד מינייהו נכתוב ונגמר אידך מיניה עם כל שאר מצות עשה
  51. ^ חיובא בהקהל
  52. ^ לא הויא אתיא מצה מיניה בבנין אב
  53. ^ דאנא אמינא
  54. ^ נגמר גזירה שוה
  55. ^ מה להלן נשים פטורות, דכתיב 'האזרח' להוציא הנשים - אף מצה נשים פטורות
  56. ^ דכתיב (דברים לא יב) 'והטף'
  57. ^ נילף כל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל לחיובא
  58. ^ 'איש אמו ואביו תיראו' (ויקרא יט ג) דילפינן ביה נשים (לעיל כט,א): כשהוא אומר 'תיראו' - הרי כאן שנים
  59. ^ לפטורה