ביאור:בבלי עבודה זרה דף טו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ורבי אלעזר אומר: אף במקום שאסרו לייחד - מותר למכור ^[1]; מאי טעמא? - עובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר ^[2].

ואף רב הדר ביה ^[3], דאמר רב תחליפא אמר רב שילא בר אבימי משמיה דרב: עובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר.

ובכל מקום אין מוכרין בהמה גסה [עגלים וסייחים שלמין ושבורין.

רבי יהודה מתיר בשבורה, ובן בתירא מתיר בסוס]:

מאי טעמא?

נהי דלרביעה לא חיישינן ^[4], מעביד ביה מלאכה חיישינן.

וניעביד! כיון דזבנה – קנייה ^[5]!

גזירה משום שאלה ומשום שכירות ^[6].

שאלה קנייה ^[7] ואגרא קנייה!

אלא אמר רמי בריה דרבי ייבא: גזירה משום נסיוני ^[8]: דזמנין דזבנה לה ניהליה סמוך לשקיעת החמה דמעלי שבתא, ואמר ליה: "תא נסייה ניהליה" ושמעה ליה לקליה, ואזלא מחמתיה ^[9], וניחא ליה דתיזל, והוה ליה 'מחמר אחר בהמתו בשבת', ^[10] והמחמר אחר בהמתו בשבת חייב חטאת ^[11].

מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי: ושכירות מי קניא? והתנן ^[12]: '^[13]אף במקום שאמרו להשכיר - לא לבית דירה אמרו ^[14], מפני שמכניס לתוכו עבודת כוכבים', ואי סלקא דעתא שכירות קניא- האי, כי קא מעייל - לביתיה קא מעייל ^[15]!

שאני עבודת כוכבים, דחמירא, דכתיב (דברים ז כו) ולא תביא תועבה אל ביתך [והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא].

מתקיף לה רב יצחק בריה דרב משרשיא: ושכירות מי קניא? והא תנן [תרומות יא,ט]: 'ישראל ששכר פרה מכהן - יאכילנה כרשיני תרומה ^[16], וכהן ששכר פרה מישראל - אף על פי שמזונותיה עליו - לא יאכילנה כרשיני תרומה ^[17]', ואי סלקא דעתך שכירות קניא - אמאי לא יאכילנה? פרה דידיה היא? אלא שמע מינה שכירות לא קניא!; והשתא דאמרת שכירות לא קניא - גזירה משום שכירות וגזירה משום שאלה וגזירה משום נסיוני.

רב אדא שרא לזבוני חמרא אידא דספסירא ^[18]: אי משום נסיוני - הא לא ידעה לקליה דאזלא מחמתיה, ואי משום שאלה ושכירות, כיון דלא דידיה היא - לא מושיל ולא מוגר! ועוד: משום דלא ניגלי ביה מומא ^[19].

רב הונא זבין ההיא פרה לעובד כוכבים; אמר ליה רב חסדא: מאי טעמא עבד מר הכי?

אמר ליה: אימור לשחיטה זבנה ^[20].

עמוד ב

ומנא תימרא דאמרינן כי האי גוונא ^[21]? - דתנן [שביעית פ"ה מ"ח]: 'בית שמאי אומרים: לא ימכור אדם פרה החורשת בשביעית ^[22], ובית הלל מתירין, מפני שיכול לשוחטה'.

אמר רבה [ס"א: רבא]: מי דמי? התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית ^[23], ^[24] הכא ^[25] אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ^[26]!

אמר ליה אביי: וכל היכא דאדם מצווה – אסור? והרי שדה, דאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעית ^[27], ותניא: 'בית שמאי אומרים: לא ימכור אדם ^[28] שדה ניר בשביעית ^[29], ובית הלל מתירין, מפני שיכול להובירה ^[30]'!

מתקיף לה רב אשי: וכל היכא דאין אדם מצווה – שרי? והרי כלים, דאין אדם מצווה על שביתת כלים בשביעית, ותנן [שביעית פ"ה מ"ו]: אלו הן כלים שאין אדם [שם: 'אין האומן’] רשאי למוכרן בשביעית: המחרישה וכל כליה ^[31], העול, והמזרה ^[32], והדקר ^[33]!

אלא אמר רב אשי: כל היכא דאיכא למיתלא ^[34] – תלינן, ואף על גב דמצווה, וכל היכא דליכא למיתלי ^[35] - לא תלינן, אף על גב דאינו מצווה.

רבה זבין ההוא חמרא ^[36] לישראל החשיד למכור לעובד כוכבים; אמר ליה אביי: מאי טעמא עבד מר הכי?

אמר ליה: אנא - לישראל זביני.

אמר ליה: והא אזיל ומזבין ליה לעובד כוכבים?

לעובד כוכבים קא מזבין, לישראל לא קא מזבין ^[37]? ^[38]!

איתיביה: 'מקום שנהגו למכור בהמה דקה לכותים מוכרין, שלא למכור אין מוכרין'; מאי טעמא? אילימא משום דחשידי ארביעה - ומי חשידי? והתניא [דומה לתוספתא עבודה זרה פ"ג מ"א]: 'אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים זכרים אצל זכרים ^[39] ונקבות אצל ^[40] נקבות ^[41] - ואין צריך לומר נקבות אצל זכרים ^[42] וזכרים אצל נקבות, ואין מוסרין בהמה לרועה שלהן ^[43], ואין מייחדין עמהם ^[44], ואין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות ^[45], אבל מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים - ואין צריך לומר זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות, ומוסרין בהמה לרועה שלהן, ומייחדין עמהם, ומוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות' - אלמא לא חשידי ^[46]! ועוד תניא: 'אין מוכרין להם ^[47] לא זיין ^[48] ולא כלי זיין ^[49], ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ^[50], ולא קולרין, ולא כבלים ^[51] ולא שלשלאות של ברזל ^[52], אחד עובד כוכבים ואחד כותי' - מאי טעמא ^[53]? אי נימא דחשידי ^[54] אשפיכות דמים - ומי חשידי? האמרת ^[55] 'ומייחדין עמהן' ^[56]? אלא משום דאתי לזבונה לעובד כוכבים; וכי תימא 'כותי לא עביד תשובה ^[57], ישראל עביד תשובה ^[58]' - והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה 'כדרך שאמרו אסור למכור לעובד כוכבים - כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים'!?

רהיט ^[59] בתריה ^[60] תלתא פרסי, ואיכא דאמרי פרסא בחלא ^[61] ולא אדרכיה ^[62].

אמר רבי דימי בר אבא: 'כדרך שאסור למכור לעובד כוכבים - אסור למכור ללסטים ישראל' היכי דמי? אי דחשיד דקטיל – פשיטא! היינו עובד כוכבים! ואי דלא קטיל - אמאי לא?

לעולם דלא קטיל, והכא במאי עסקינן? במשמוטא: דזימנין דעביד לאצולי נפשיה ^[63].

תנו רבנן: 'אין מוכרין להן תריסין; ויש אומרים מוכרין להן תריסין.' מאי טעמא? אילימא משום דמגנו עלייהו - אי הכי אפילו חיטי ושערי נמי לא!?

אמר רב:

הערות

^ כדקתני בההוא ד'אין מעמידין': התירו למכור, דיחוד בכל מקום אסור משום מכשול דרביעה, ולא במנהגא תליא מילתא
^ אבל במכירה ליכא למיחש לרביעה, דעובד כוכבים חס על בהמתו מלרבעה, מאחר שקנאה כדי שלא תעקר: שנעשית עקורה ברביעה, הלכך במנהגא תליא מילתא: היכא דאחמור עלייהו דלא מזבני – אחמור, והיכא דלא אחמור – שרי; ולגבי העמדת בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים, שהבהמה של ישראל היא - אין העובד כוכבים חס עליה מלרבעה, וקא עבר א'לפני עור': לא תתן מכשול, ואהכי אסור
^ וקסבר כר"א
^ דעובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר
^ ואינה של ישראל! ומשום 'לפני עור לא תתן מכשול' לא קעבר, דבני נח לא נצטוו על השביתה; אבל גבי רביעה - ליכא למימר הכי, משום דהתם קעבר א'לפני עור לא תתן מכשול' (ויקרא יט יד) לפי שבני נח נצטוו על הרביעה, אבל על השבת לא נצטוו בני נח; ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים "עשה לי כך" - זהו משום 'ממצוא חפצך ודבר דבר' (ישעיהו נח יג): דבור אסור
^ אי שרינן לזבוני בהמה גסה, ולא חיישינן למאי דעבדה מלאכה בשבת - אתי הוא לאושולי בהמתו לעובד כוכבים ועביד בה מלאכה בשבת, וקא עבר בלאו, דכתיב (דברים ה) 'לא תעשה כל מלאכה' וגו' 'וכל בהמתך' דהשתא - בהמת ישראל היא, ומצווה הוא על שביתתה
^ לימי שאלתה: דכיון דחייב באונסין - הרי היא שלו
^ מנסה לה אי אזלא שפיר כשהיא טעונה
^ מחמת קולו, שהיא מַכֶּרֶת, והולכת
^ 'מחמר' לא שייך למימר אלא בבהמה הטעונה משאוי, ופעמים שנותן עליה משא לנסותה אם הולכת יפה, והוה ליה 'מחמר בשבת', ואיכא למאן דאמר בפרק בתרא במסכת שבת (דף קנד.)
^ והתם - פלוגתא
^ הכי קתני במתניתין
^ אין משכירין להן בתים בא"י אבל בחו"ל משכירין ו
^ שידור בו העובד כוכבים, אלא לבית העצים, לבית האוצרות
^ מאי איכפת ליה לישראל אם עייל לה עובד כוכבים? עבודת כוכבים בדידיה קא מעייל
^ אף על פי שמזונותיה עליו - אינו גזלן אם האכילה תרומת כהן, לפי שתרומה – 'ממון שאין לה תובעים' היא, שהרי נותנה לכל כהן שירצה, ואם רצה היה יכול ליתנה לכהן זה שהשכיר לו פרתו, ואותו כהן מסתמא ניחא ליה ומחיל אם האכילה הרבה כרשיני תרומה, דמה לו להקפיד? והלא אינה מיוחדת לו? לפיכך, מתוך שיודע שנותן לבהמתו מאותן כרשינין הרבה בעין יפה יותר משאילו היו שלו - ניחא ליה, ואינו גזלן; אי נמי שנפלו לו מבית אבי אמו כהן
^ לפי שאינה שלו, ואינו יכול להאכילה תרומה אלא לבהמתו קנויַת כספו
^ על ידי סרסור ישראל, והמוכר נמי ישראל
^ כיון דהוא למכרה לקחה - אינו רוצה שיודע בה מום שבה, הלכך לא מושיל ולא מוגיר
^ ותלינן לקולא; ומתניתין בבהמה טמאה אפילו בסתמא; אי נמי בטהורה, ובמפרש ליה עובד כוכבים דלקיומיה קאי
^ דהיכא דאיכא למיתלי במכירה ד'לפני עור' תלינן לקולא
^ ישראל החשוד על השביעית - לא ימכור לו חבירו פרה המלומדת לחרוש משום 'לפני עור' וגו'
^ הלכך ליכא למיגזר משום שאלה ושכירות ונסיוני; ואי משום 'לפני עור לא תתן מכשול' - תלינן בשחיטה
^ אבל
^ גבי עובד כוכבים לענין שבת
^ ואיכא למיגזר משום כל הני
^ 'שנת שבתון יהיה לארץ' (ויקרא כה ה)
^ לישראל החשוד על השביעית
^ חרושה, דסתמא לזריעה קיימא, ועבר א'לפני עור'
^ לעשותה שדה בור: שלא יזרענה
^ דסתמייהו לעבודת קרקע; והשתא - לאו משום שתא דלקמיה הכא קא זבין להו, שהרי כל שעה הן מצויין
^ פל"א [את], שבו זורה את הגורן לרוח להעביר הקש, וכשאין גורן - עודר בה את הקרקע
^ מרא; פישור"א
^ כגון בהמה ושדה ניר: דשדה - אדם קופץ לקנותו משום דאינו מצוי לו כל שעה לקנות, ומשום שתא דלקמן קא זבין ליה
^ כגון כלים הללו
^ חמרא ליכא למיתלי בשחיטה
^ בתמיה
^ הלכך תלינן בישראל
^ בהמות זכרים אצל עובדי כוכבים זכרים דרבעי להו
^ עובדות כוכבים
^ כדמפרש בפרק שני (לקמן דף כב:), דעובדי כוכבים מצוין אצל נשי חבריהן, וזימנין דלא משכח לה - ורבע לבהמה דישראל
^ לפי שעובדת כוכבים נרבעת לזכר
^ משום רביעה
^ שחשוד על שפיכות דמים
^ דמשכי ליה למינות; ועוד משום משכב זכור, והן מוזהרין עליו, דכתיב (בראשית ב כד) 'ודבק באשתו' - ולא בזכור
^ כותים ארביעה, ואפילו הכי קתני בברייתא קמייתא דבהמה דקה תליא במנהגא, הא בהמה גסה אסור לזבוני להו, אלמא משום דהדר מזבין ליה לעובד כוכבים חיישינן
^ לעובדי כוכבים
^ סייף ורומח
^ בית יד לרומח, ונדן לסייף
^ לשום בו רגלי איש; ובלשון אשכנז: שטו"ק; בלע"ז: ציפ"י
^ בווי"ש בלע"ז
^ פרויי"ש; וכל הנך משום דלא ליזקו בהו ישראל
^ אכותי קאי
^ כותים
^ לעיל
^ אלמא לא חשידי
^ לחזור בו ולחוש לדברי חכמים: שאסרוהו למכור לעובד כוכבים
^ וציית, ולא מזבין ליה לעובד כוכבים
^ רבה
^ דההוא ישראל למיהדר ולמיזבן חמרא מיניה
^ בין החולות מקום קשה להילוך
^ לא השיגו; ודומה לו בפלגש בגבעה (שופטים כ מג) 'כתרו את בנימין הרדיפוהו מנוחה הדריכוהו': בעריהם מקום מנוחתם השיגום השבטים לבני בנימין
^ לסטים השומט ממון מיד בעליו, ונמלט והולך; וכשרודפין אחריו - נלחם ומציל עצמו, ומאבד זה את ממונו

[1] כדקתני בההוא ד'אין מעמידין': התירו למכור, דיחוד בכל מקום אסור משום מכשול דרביעה, ולא במנהגא תליא מילתא

[2] אבל במכירה ליכא למיחש לרביעה, דעובד כוכבים חס על בהמתו מלרבעה, מאחר שקנאה כדי שלא תעקר: שנעשית עקורה ברביעה, הלכך במנהגא תליא מילתא: היכא דאחמור עלייהו דלא מזבני – אחמור, והיכא דלא אחמור – שרי; ולגבי העמדת בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים, שהבהמה של ישראל היא - אין העובד כוכבים חס עליה מלרבעה, וקא עבר א'לפני עור': לא תתן מכשול, ואהכי אסור

[3] וקסבר כר"א

[4] דעובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר

[5] ואינה של ישראל! ומשום 'לפני עור לא תתן מכשול' לא קעבר, דבני נח לא נצטוו על השביתה; אבל גבי רביעה - ליכא למימר הכי, משום דהתם קעבר א'לפני עור לא תתן מכשול' (ויקרא יט יד) לפי שבני נח נצטוו על הרביעה, אבל על השבת לא נצטוו בני נח; ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים "עשה לי כך" - זהו משום 'ממצוא חפצך ודבר דבר' (ישעיהו נח יג): דבור אסור

[6] אי שרינן לזבוני בהמה גסה, ולא חיישינן למאי דעבדה מלאכה בשבת - אתי הוא לאושולי בהמתו לעובד כוכבים ועביד בה מלאכה בשבת, וקא עבר בלאו, דכתיב (דברים ה) 'לא תעשה כל מלאכה' וגו' 'וכל בהמתך' דהשתא - בהמת ישראל היא, ומצווה הוא על שביתתה

[7] לימי שאלתה: דכיון דחייב באונסין - הרי היא שלו

[8] מנסה לה אי אזלא שפיר כשהיא טעונה

[9] מחמת קולו, שהיא מַכֶּרֶת, והולכת

[10] 'מחמר' לא שייך למימר אלא בבהמה הטעונה משאוי, ופעמים שנותן עליה משא לנסותה אם הולכת יפה, והוה ליה 'מחמר בשבת', ואיכא למאן דאמר בפרק בתרא במסכת שבת (דף קנד.)

[11] והתם - פלוגתא

[12] הכי קתני במתניתין

[13] אין משכירין להן בתים בא"י אבל בחו"ל משכירין ו

[14] שידור בו העובד כוכבים, אלא לבית העצים, לבית האוצרות

[15] מאי איכפת ליה לישראל אם עייל לה עובד כוכבים? עבודת כוכבים בדידיה קא מעייל

[16] אף על פי שמזונותיה עליו - אינו גזלן אם האכילה תרומת כהן, לפי שתרומה – 'ממון שאין לה תובעים' היא, שהרי נותנה לכל כהן שירצה, ואם רצה היה יכול ליתנה לכהן זה שהשכיר לו פרתו, ואותו כהן מסתמא ניחא ליה ומחיל אם האכילה הרבה כרשיני תרומה, דמה לו להקפיד? והלא אינה מיוחדת לו? לפיכך, מתוך שיודע שנותן לבהמתו מאותן כרשינין הרבה בעין יפה יותר משאילו היו שלו - ניחא ליה, ואינו גזלן; אי נמי שנפלו לו מבית אבי אמו כהן

[17] לפי שאינה שלו, ואינו יכול להאכילה תרומה אלא לבהמתו קנויַת כספו

[18] על ידי סרסור ישראל, והמוכר נמי ישראל

[19] כיון דהוא למכרה לקחה - אינו רוצה שיודע בה מום שבה, הלכך לא מושיל ולא מוגיר

[20] ותלינן לקולא; ומתניתין בבהמה טמאה אפילו בסתמא; אי נמי בטהורה, ובמפרש ליה עובד כוכבים דלקיומיה קאי

[21] דהיכא דאיכא למיתלי במכירה ד'לפני עור' תלינן לקולא

[22] ישראל החשוד על השביעית - לא ימכור לו חבירו פרה המלומדת לחרוש משום 'לפני עור' וגו'

[23] הלכך ליכא למיגזר משום שאלה ושכירות ונסיוני; ואי משום 'לפני עור לא תתן מכשול' - תלינן בשחיטה

[24] אבל

[25] גבי עובד כוכבים לענין שבת

[26] ואיכא למיגזר משום כל הני

[27] 'שנת שבתון יהיה לארץ' (ויקרא כה ה)

[28] לישראל החשוד על השביעית

[29] חרושה, דסתמא לזריעה קיימא, ועבר א'לפני עור'

[30] לעשותה שדה בור: שלא יזרענה

[31] דסתמייהו לעבודת קרקע; והשתא - לאו משום שתא דלקמיה הכא קא זבין להו, שהרי כל שעה הן מצויין

[32] פל"א [את], שבו זורה את הגורן לרוח להעביר הקש, וכשאין גורן - עודר בה את הקרקע

[33] מרא; פישור"א

[34] כגון בהמה ושדה ניר: דשדה - אדם קופץ לקנותו משום דאינו מצוי לו כל שעה לקנות, ומשום שתא דלקמן קא זבין ליה

[35] כגון כלים הללו

[36] חמרא ליכא למיתלי בשחיטה

[37] בתמיה

[38] הלכך תלינן בישראל

[39] בהמות זכרים אצל עובדי כוכבים זכרים דרבעי להו

[40] עובדות כוכבים

[41] כדמפרש בפרק שני (לקמן דף כב:), דעובדי כוכבים מצוין אצל נשי חבריהן, וזימנין דלא משכח לה - ורבע לבהמה דישראל

[42] לפי שעובדת כוכבים נרבעת לזכר

[43] משום רביעה

[44] שחשוד על שפיכות דמים

[45] דמשכי ליה למינות; ועוד משום משכב זכור, והן מוזהרין עליו, דכתיב (בראשית ב כד) 'ודבק באשתו' - ולא בזכור

[46] כותים ארביעה, ואפילו הכי קתני בברייתא קמייתא דבהמה דקה תליא במנהגא, הא בהמה גסה אסור לזבוני להו, אלמא משום דהדר מזבין ליה לעובד כוכבים חיישינן

[47] לעובדי כוכבים

[48] סייף ורומח

[49] בית יד לרומח, ונדן לסייף

[50] לשום בו רגלי איש; ובלשון אשכנז: שטו"ק; בלע"ז: ציפ"י

[51] בווי"ש בלע"ז

[52] פרויי"ש; וכל הנך משום דלא ליזקו בהו ישראל

[53] אכותי קאי

[54] כותים

[55] לעיל

[56] אלמא לא חשידי

[57] לחזור בו ולחוש לדברי חכמים: שאסרוהו למכור לעובד כוכבים

[58] וציית, ולא מזבין ליה לעובד כוכבים

[59] רבה

[60] דההוא ישראל למיהדר ולמיזבן חמרא מיניה

[61] בין החולות מקום קשה להילוך

[62] לא השיגו; ודומה לו בפלגש בגבעה (שופטים כ מג) 'כתרו את בנימין הרדיפוהו מנוחה הדריכוהו': בעריהם מקום מנוחתם השיגום השבטים לבני בנימין

[63] לסטים השומט ממון מיד בעליו, ונמלט והולך; וכשרודפין אחריו - נלחם ומציל עצמו, ומאבד זה את ממונו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]