ביאור:בבלי עבודה זרה דף כו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עבודה זרה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
לבי תורתא [1]. פגעו ביה גנבי, אמרו ליה "לאן קאזלת"?
אמר להן "לפומבדיתא".
כי מטא לבי תורתא – פריש; אמרו ליה "תלמידא דיהודה רמאה את [2]" [3]!
אמר להו: ידעיתו ליה [4]! יהא רעוא דליהוו הנהו אינשי בשמתיה [5]!
אזלו, עבדו גניבתא עשרין ותרתין שנין ולא אצלחו. כיון דחזו - אתו כולהו, תבעו שמתייהו, והוה בהו חד גירדנא [6] דלא אתא לשרויה שמתיה - אכליה אריא; היינו דאמרי אינשי 'גירדנא דלא טייזן [7] שתא בציר משני.
תא חזי מה בין גנבי בבל [8] ולסטין דארץ ישראל [9].
משנה:
בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמילדת בן העובדי כוכבים, אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל;
בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים, אבל עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל ברשותה [10].
גמרא:
תנו רבנן: בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמילדת בן העובדי כוכבים, ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל [11] מפני שחשודין על שפיכות דמים - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה'.
ורבי מאיר אומר אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא, דזימנין דמנחא ליה ידא אפותא [12] וקטלא ליה, ולא מתחזי [13],
כי ההיא איתתא דאמרה לחברתה "מולדא יהודייתא בת מולדא יהודייתא"; אמרה לה "נפישין בישתא דההיא איתתא [14] דקא משפילנא מינייהו דמא [15]: כי אופיא דנהרא [16].
ורבנן [17] אמרו ליה: לא היא; [18] במילתא בעלמא הוא דאוקימתה [שחברתה רק ענתה לה כדי להפחידה, אך לא היה מעשים כאלה].
בת ישראל לא תניק:
תנו רבנן: 'בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים מפני שמגדלת בן העובדי כוכבים, ועובדת כוכבים לא תניק את בנה של בת ישראל מפני שחשודה על שפיכות דמים - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מניקה את בנה של בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינו לבינה.'
ורבי מאיר אומר: אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא: דזימנין דשייפא ליה סמא לדד מאבראי [19] [20], וקטלא ליה.
וצריכא: דאי אשמעינן מילדת - בההיא קאמרי רבנן דשרי, דלא אפשר, משום דאחרות רואות אותה [21], אבל מניקה - דאפשר דשייפא ליה סם לדד מאבראי [22] וקטלא ליה - אימא מודי ליה לרבי מאיר;
ואי אשמעינן מניקה - בההיא קאמר רבי מאיר דאסור: משום דשייפא ליה סם לדד מאבראי וקטלא ליה, אבל מילדת - דלא אפשר היכא דאחרות עומדות על גבה - אימא מודי להו לרבנן?
– צריכא.
ורמינהו: 'יהודית מילדת עובדת כוכבים בשכר אבל לא בחנם'!?
אמר רב יוסף: בשכר שרי, משום איבה [23]'.
סבר רב יוסף למימר אולודי עובדת כוכבים בשבתא בשכר שרי [24] משום איבה [25].
אמר ליה אביי: יכלה למימר לה "דידן, דמינטרי שבתא - מחללינן עלייהו; דידכו - דלא מינטרי שבתא - לא מחללינן"!
סבר רב יוסף למימר: אנוקי בשכר שרי משום איבה.
אמר ליה אביי: יכלה למימר "אי פנויה היא - בעינא לאינסובי; אי אשת איש היא - לא קא מזדהמנא באפי גברא".
סבר רב יוסף למימר הא דתניא 'העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין' - אסוקי בשכר שרי משום איבה.
אמר ליה אביי: יכול לומר לו "קאי ברי אאיגרא [26]"; אי נמי "נקיטא לי זימנא לבי דואר [27]".
תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין
ולא מורידין, אבל המינין [28] והמסורות [29] והמומרים - מורידין ולא מעלין.
אמר ליה: אני שונה '(דברים כב ג) [וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה] לכל אבידת אחיך [אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם] - לרבות את המומר' ואת אמרת 'מורידין'?
סמי מכאן מומר;
ולישני ליה 'כאן במומר אוכל נבילות לתיאבון [30], כאן במומר אוכל נבילות להכעיס'?
קסבר אוכל נבילות להכעיס - מין הוא [31].
איתמר: מומר: פליגי רב אחא ורבינא: חד אמר לתיאבון מומר להכעיס 'מין' הוי, וחד אמר: אפילו להכעיס נמי מומר, אלא איזהו 'מין'? - זה העובד עבודה זרה.
מיתיבי: 'אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה מומר'; והא הכא דלהכעיס הוא [32], וקתני 'מומר'?
התם בעי למיטעם טעמא דאיסורא [33].
אמר מר 'מורידין אבל לא מעלין' השתא אחותי מחתינן - אסוקי מיבעי?
אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת: לא, נצרכא שאם היתה מעלה בבור [34] – מגררה [35], דנקיט ליה עילא [36], ואמר [37]: "לא תיחות חיותא עלויה [38]"!
רבה ורב יוסף, דאמרי תרוייהו: לא, נצרכא שאם היתה אבן על פי הבאר – מכסה, אמר "[39] לעבורי חיותא עילויה [40]".
רבינא אמר: שאם היה סולם – מסלקו, אמר: בעינא לאחותי ברי מאיגרא.
תנו רבנן [תוספתא עבודה זרה פ"ג מ"ה]: 'ישראל מל את העובד כוכבים לשום גר' - לאפוקי לשום מורנא [41], דלא; 'ועובד כוכבים לא ימול ישראל, מפני שחשודין על שפיכות דמים - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובד כוכבים מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גבו, אבל בינו לבינו – לא.'
ורבי מאיר אומר: אפילו אחרים עומדים על גבו נמי לא: דזימנין דמצלי ליה סכינא [42] ומשוי ליה כרות שפכה [43].
וסבר רבי מאיר 'עובד כוכבים - לא'? ורמינהו: 'עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא כותי ורופא עובד כוכבים [44] - ימול עובד כוכבים [45] ואל ימול כותי [46] - דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: ימול כותי ואל ימול עובד כוכבים [47].
איפוך: רבי מאיר אומר: ימול כותי ולא עובד כוכבים, רבי יהודה אומר: עובד כוכבים ולא כותי.
וסבר רבי יהודה עובד כוכבים שפיר דמי? והתניא: רבי יהודה אומר: מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה? שנאמר (בראשית יד ט) [ויאמר אלקים אל אברהם] ואתה את בריתי תשמור [אתה וזרעך אחריך לדרתם] !
לא לעולם לא תיפוך, והכא במאי עסקינן? -
הערות
עריכה- ^ מקום
- ^ תלמידו של רב יהודה הוה וקרו ליה 'רמאה', כלומר: ממנו למדת לרמותינו
- ^ ליסטין ישראל היו
- ^ שהוא רמאי
- ^ לפי שהיה אדם גדול ושמתיה חיילא לייטינהו בשמתיה
- ^ אורג
- ^ עניו; סתם גרדן אין לו בושת פנים
- ^ שפגעו ברב מנשי - נתפקרו לחרף אדם גדול
- ^ שפגעו בתלמידי רבי עקיבא - ספרו בשבחו! ואף על פי שסתם לסטין פרוצין מגנבים; להודיעך שבחה של ארץ ישראל
- ^ דישראלית, אבל לא תמסרנו להוליכו בביתה, שלא תהרגנו
- ^ ואפילו אחרות ישראליות עומדות על גבה
- ^ על מצחו של תינוק מקום שמוחו של תינוק רופס
- ^ לא מינכרא שהרגתו
- ^ כך וכך רעות יבואו עליך
- ^ כמנין שהשפלתי מהן והרגתי בהן
- ^ [כמו שהשלכתי פיסות עץ] אשקומא [לנהר שקומא]
- ^ קסברי בזמן שאחרות עומדות על גבה שרי
- ^ אמרי לך
- ^ סם המות שפה בדדיה
- ^ 'ולא מיתחזי מאבראי' לא גרס הכא עד לקמיה
- ^ דאי מנחא ידא אפותא - חזי ליה: דאגב דחשידי - יהבי ישראליות עינייהו עלה, ומירתתא
- ^ קודם שתכנס לבית ישראל
- ^ ומתניתין - בחנם קמיירי, דמצי לאישתמוטי ולמימר "צריכה אני לשכר מזונותיי"
- ^ בשכר כבחול
- ^ דהא אינהו חזו דמיילדין לנשי דידן בשבת כבחול
- ^ ואם לא אורידנו ימות ונוח לי להפסיד שכרי ולהצילו
- ^ השלטון קבע לי זמן ליום וועד, ואם לא אלך יצא שכרי בהפסדי
- ^ כומרין לעבודת כוכבים בין עובדי כוכבים בין ישראלים
- ^ מלשינים לשקר המוסרין ממון חבריהם ביד עובדי כוכבים אנסין
- ^ כשאין להם בשר, אבל אינו מופקר להיות איסור והיתר לפניו להניח היתר ולאכול איסור, ואם עושין כן - זה 'להכעיס'
- ^ והא תנא ליה רישא 'מינין'; בכמה דברים מצינו חילוק בין 'מין' ל'מומר', כגון: ספר תורה שכתבו מין ישרף, ודהכא
- ^ (פרעוש ויתוש - אין אדם אוכלן לתיאבון)
- ^ לא להכעיס, אלא מתאוה לטעום טעמו, לפי שאין ישראל טועמו מעולם
- ^ עשויה בקרקע, ויכול לעלות
- ^ והאי 'לא מעלין' דקאמר = 'אין מניחין לעלות' קאמר
- ^ כלומר: אית ליה לאישתמוטי מאיבה
- ^ ולמימר ליה
- ^ דלא תיחות חיותא דידיה עליה דרך מעלה זו, ותמות בבור
- ^ בעינא
- ^ צריך אני להעביר עדר צאני למרעה, ודרכי על שפת בור זה, וירא אני שלא יפלו
- ^ תולעת שיש לו בערלתו, דלא דאסור לרפאותו בחנם, דהא אמרן 'לא מעלין ולא מורידין'
- ^ מטה הסכין, כדמתרגמינן 'מטה משפט' (דברים כז יט) - מצלי דין
- ^ מי שנכרת לו מן הגיד מן העטרה ולמעלה לצד הגוף, ושוב אינו מוליד
- ^ שיודע למול
- ^ שאין מילתו לשם עבודת כוכבים, שהרי אין דרכם למול את בניהם
- ^ שמל לשם דמות יונה שמצאו בראש הר גריזים, ועובדין לה עבודה, כדאמר ב'הכל שוחטין' (חולין דף ו.), ומלין את בניהם לשם יונה זו
- ^ מפני שחשוד על שפיכות דמים