פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת [1] ולא חשו להם חכמים [2]? [3]!

מאי 'לא חשו להם חכמים' [4]?

אמר אביי: משום בשר נבילה [5]: לא אמרינן דלמא מהדר אפיה ישראל לאחוריה, ושדי עובד כוכבים נבילה בקדירה [6]; דכוותה הכי נמי לא חשו להם חכמים משום דמי עבודת כוכבים [7].

רבא אמר: [8] [9] מאי 'לא חשו להם חכמים'? [10] משום בישולי עובדי כוכבים [11], דכוותה הכי נמי [12] לא חשו להם חכמים [13] משום יום אידם [14].

רבה בר עולא אמר: [15] [16] לא חשו להם חכמים משום צינורא [17], דכוותה הכי נמי לא חשו להם חכמים משום לפני אידיהן [18].

מהו לילך לשם [בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום – אסור; ואם היה יכול להלך בה למקום אחר – מותר]:

תנו רבנן: 'עיר שיש בה עבודת כוכבים [19] - אסור ליכנס לתוכה [20], ולא מתוכה לעיר אחרת - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום – אסור; אין הדרך מיוחדת לאותו מקום – מותר;

ישב לו קוץ [21] בפני עבודת כוכבים - לא ישחה ויטלנה, מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים; ואם אינו נראה [22] – מותר;

נתפזרו לו מעותיו בפני עבודת כוכבים - לא ישחה ויטלם, מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים; ואם אינו נראה – מותר;

[תוספתא פ"ז משנה ג] מעיין המושך לפני עבודת כוכבים - לא ישחה וישתה, מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים; ואם אינו נראה – מותר;

[גם זה שם] פרצופות המקלחין מים [23] לכרכין [24] [25] לא יניח פיו על פיהם וישתה, מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים;

כיוצא בו לא יניח פיו על סילון [26] וישתה מפני הסכנה [27].'

מאי 'אינו נראה'? אילימא 'דלא מתחזי [28]' - והאמר רב יהודה אמר רב: 'כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין [29] - אפילו בחדרי חדרים אסור [30]'!?

אלא אימא: 'אם אינו נראה כמשתחוה לעבודת כוכבים [31] – מותר';

וצריכא: דאי תנא 'קוץ' - משום דאפשר למיזל קמיה [32] ומשקליה, אבל מעות - דלא אפשר - אימא לא;

ואי תנא 'מעות' – דממונא, אבל קוץ - דצערא - אימא לא;

ואי תנא הני תרת- י משום דליכא סכנה, אבל מעיין - דאיכא סכנה: דאי לא שתי מיית [33] - אימא לא; - צריכא.


עמוד ב

'פרצופות' למה לי [34]?

משום דקבעי למיתני 'כיוצא בו לא יניח פיו על גבי הסילון וישתה מפני הסכנה' [35].

מאי 'סכנה'?

עלוקה.

תנו רבנן: לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו ולא בידו אחת [36]; ואם שתה - דמו בראשו, מפני הסכנה.'

מאי 'סכנה'?

סכנת עלוקה.

מסייע ליה לרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: הבולע נימא של מים [37] - מותר להחם לו חמין [38] בשבת [39]; ומעשה באחד שבלע נימא של מים והתיר רבי נחמיה להחם לו חמין בשבת.

אדהכי והכי [40] אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ליגמע חלא [41].

אמר רב אידי בר אבין: האי מאן דבלע זיבורא [42] - מחייא לא חיי; מיהו לשקייה רביעתא דחלא שמגז [43], אפשר דחיי פורתא עד דמפקיד אביתיה.

תנו רבנן: לא ישתה אדם מים בלילה, ואם שתה דמו בראשו, מפני הסכנה [44].

מאי סכנה?

סכנת שברירי [45];

ואם צחי - מאי תקנתיה?

אי איכא אחרינא בהדיה - ליתרייה [46] ולימא ליה "צחינא מיא"; ואי לא - נקרקש בנכתמא אחצבא [47], ונימא איהו לנפשיה "פלניא בר פלניתא: אמרה לך אימך אזדהר משברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי" [48]".

משנה:

עיר שיש בה עבודת כוכבים [49], והיו בה חנויות מעוטרות [50] ושאינן מעוטרות; זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים: המעוטרות אסורות [51], ושאינן מעוטרות מותרות [52].

גמרא:

אמר רבי שמעון בן לקיש: לא שנו אלא מעוטרות בוורד והדס [53], דקא מתהני מריחא [54], אבל מעוטרות בפירות – מותרות [55];

מאי טעמא?

דאמר קרא (דברים יג יח) [ו]לא ידבק בידך מאומה מן החרם [למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך]; נהנה - הוא דאסור,

הערותעריכה

  1. ^ שפיתת קדירה: כשמניחין אותה אצל האור על גבי כירה קרי 'שפיתה', לשון 'שפות הסיר' (יחזקאל כד ג)
  2. ^ אף על פי שסמוך איסור אצל היתר מאד
  3. ^ הכא נמי: אף על פי שבני העיר האסורין סמוכין לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום - לא חשו
  4. ^ מאי לא חשו איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה
  5. ^ ואף על גב דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא
  6. ^ לא חשו לאחזוקי איסור בקדירות מן הספיקא
  7. ^ לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה, דנימא: אסור למכור להם בהמה, שדמים הללו שהוא מקבל מהן מחמת בהמה זו - דמי עבודת כוכבים הן, שהבהמה היום לצורך בני תוכהּ [של העיר] היא, ונקרבים היום לעבודת כוכבים, והוא איסור דאורייתא, מ'לא ידבק בידך מאומה וגו' (דברים יג יח), וכל שכן היכא דידעינן דמִשֶׁל חוצה לה הן; דלספק איסורא דרבנן - לא חיישינן, דנימא דלמא האי גברא שייך בתר בני תוכהּ, והוי היום יום אידו, ועבר האי גברא אדרבנן: דאסרי לישראל לשאת ולתת עמם ביום איד
  8. ^ האי 'לא חשו' - לאו לבשר נבילה קאמר, דנילף מינה דכוותה דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים, דהא לא דַמִי: דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה: דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל - תבע ליה בדינא! אבל הכא - מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו!
  9. ^ אלא
  10. ^ הכי קאמר: לא חשו להם חכמים
  11. ^ דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה, וקאכיל בשולי עובדי כוכבים - דרבנן
  12. ^ היכא דפשיטא דדמים הללו - מתוך תיבתו לקחם, וליכא למיחש לאיסורא דאורייתא
  13. ^ לא חשו חכמים לספק איסורא דרבנן
  14. ^ למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכהּ, ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו
  15. ^ ביום אידם של בני עזה - לא שרא רבי חנינא לשאת ולתת עם בני עטלוזא, ולא דמי לשתי קדירות: דהתם ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי חתי ישראל חדא זימנא בגחלים; אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכהּ הואיל וסמוכה לה, ומתניתין, דקתני ד'חוצה לה מותר' - לאו בסמוכה כולי האי קאמר, ורבי חנינא - לפני אידיהן הוא דשרי
  16. ^ והכי קאמר:
  17. ^ לא חשו להם חכמים לשמא נתזה צינורא מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל, הואיל ואיסור קל הוא: חדא דלא שכיח, ועוד: דאי נמי שכיח - בטיל ברובא
  18. ^ לא חשו לאיסור חוצה לה של בני עזה, ואף על פי שסמוכה לה ממש
  19. ^ כל היכא דתני 'שיש בה עבודת כוכבים' - משמע שהיום עובדין ליראה שלהם
  20. ^ משום חשד, דאמרי: איהו נמי אזיל למפלח
  21. ^ נתחב לו קוץ ברגלו
  22. ^ מפרש לקמן
  23. ^ פרצופות אדם חלולין, ונכנס סילון מים לאחוריהם לתוכן, ויוצאין דרך פיהם
  24. ^ גירסת רש"י: בכרכים
  25. ^ דרך יושבי כרכים להתנהג בגדולה, להכי נקט 'כרכים'
  26. ^ צינור מחובר בקרקע
  27. ^ שלא יבלע עלוקה שנשו"א בלע"ז
  28. ^ שאין אדם רואהו
  29. ^ דבר המותר, ואסרוהו מפני מראית העין: שהרואהו חושדו בדבר עבירה
  30. ^ במקום שאין אדם רואה אסרוהו
  31. ^ שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים
  32. ^ עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים
  33. ^ בצמא
  34. ^ הא תנא 'מעיין' דאיכא סכנת צמא וקא אסר
  35. ^ דגבי מעיין תנא 'שחייה' ולא תנא הנחת פה; הלכך לא שייך למיתני 'כיוצא בו' גביה, אבל בפרצופות תנא הנחת פה, ושייך למיתני גבייהו 'כיוצא בו': דאסור נמי הנחת פה: דאילו לשחות ולשתות בידו - ליכא סכנתא, דבדיק להו בידיה
  36. ^ ממהר וזורק בפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבו בידו ויעיין
  37. ^ היא עלוקה
  38. ^ מים חמים לשתות
  39. ^ דסכנת נפשות היא, כדקתני בברייתא 'דמו בראשו'
  40. ^ בתוך זמן שמחממין לו המים
  41. ^ ישקוהו חומץ שלא ימהר למות
  42. ^ צירעה
  43. ^ חומץ חזק איגר"א בלע"ז
  44. ^ לא גרס הכא 'לא מן הנהרות ומן האגמים', דהוא הדין נמי מן הכלים
  45. ^ שד הממונה על מכת סנוירים; 'סנוירים' תרגומו 'שברירי' (בראשית יט יא)
  46. ^ יקיצנו משנתו
  47. ^ יקשקש בכיסוי החצבא על החצב, דלידמי כגברא בהדיה
  48. ^ לחש הוא, ומתמעט והולך מֵׁשם השד: כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד 'רי'; וכן הוא הלחש להבריחו משם
  49. ^ ודרך העובדי כוכבים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם
  50. ^ וסימן הוא להם, שאותן חנויות - של עבודת כוכבים הם: ליטול מהם מכס
  51. ^ מפרש בגמרא
  52. ^ דבאותן שאין מעוטרות - לא שקלי מינייהו מכסא לעבודת כוכבים, ולא מטיא לעבודת כוכבים הנאה מינייהו; ואי משום ד'נושא ונותן ביום אידם' - הני מילי לזבוני להו, דלמא מזבן ליה בהמה ואזיל ומקריב לה לעבודת כוכבים; אי נמי דרך לוקח להיות שמח ואזיל ומודי, אבל למזבן מינייהו דבר המתקיים – שרי: דסתם מוכר עצב הוא
  53. ^ של תקרובת עבודת כוכבים, והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן
  54. ^ וורד והדס - דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים, ואסורין משום 'תקרובת עבודת כוכבים'
  55. ^ מותרין ליקח מהן, ואף על גב דמטיא הנאה לעבודת כוכבים - בהנך זביני לית לן בה, כדמפרש: במהנה מותר