ביאור:בבלי עבודה זרה דף יד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

גמרא:

מאי 'איצטרובלין'? תורניתא [1]? ורמינהו: 'הוסיפו עליהן [2] אלכסין ואיצטרובלין מוכססין ובנות שוח', ואי סלקא דעתך איצטרובלין = תורניתא, תורניתא מי איתא בשביעית? והתניא: 'זה הכלל: כל שיש לו עיקר - יש לו שביעית, וכל שאין לו עיקר [3] - אין לו שביעית [4]'!?

אלא אמר רב ספרא: פירי דארזא [5];

וכן כי אתא רבין אמר רבי אלעזר: פירי דארזא.

בנות שוח:

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: תאיני חיוראתא.

ופטוטרות:

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בפטוטרותיהן שנו [6].

לבונה:

אמר רבי יצחק אמר רבי שמעון בן לקיש: לבונה זכה [7] תנא; ומכולן מוכרין להן חבילה; וכמה חבילה פירש רבי יהודה בן בתירא: אין 'חבילה' פחותה משלשה מָנין [8].'

וליחוש דלמא אזיל ומזבין לאחריני ומקטרי?

אמר אביי: א'לפני' מפקדינן [9], אלפני דלפני [10] - לא מפקדינן [11].

ותרנגול לבן:

אמר רבי יונה אמר רבי זירא אמר רב זביד, ואיכא דמתני אמר רבי יונה אמר רבי זירא: "תרנגול למי?" - מותר למכור לו [12] תרנגול לבן [13]; "תרנגול לבן למי?" - אסור למכור לו תרנגול לבן.

תנן: 'רבי יהודה אומר: מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין' - היכי דמי? אילימא דקאמר "תרנגול לבן למי? תרנגול לבן למי?" [14] - אפילו בין התרנגולין נמי לא [15]! אלא - לאו דקא אמר "תרנגול למי? תרנגול למי?" ואפילו הכי לרבי יהודה בין התרנגולין אין, בפני עצמו לא, ולתנא קמא אפילו בין התרנגולין נמי לא!?

אמר רב נחמן בר יצחק: הכא במאי עסקינן [16]? - כגון דאמר זה וזה [17].

תניא נמי הכי [18]: אמר רבי יהודה: אימתי [19]? בזמן שאמר "תרנגול זה לבן [20]" [21], אבל אם אמר "זה וזה" – מותר [22]; ואפילו אמר "תרנגול זה [23]", [24] עובד כוכבים שעשה משתה לבנו, או שהיה לו חולה בתוך ביתו - מותר [25].

<והתניא> [והתנן] עובד כוכבים שעשה משתה לבנו אינו אסור [26] אלא אותו היום [27] ואותו האיש בלבד'! - אותו היום ואותו האיש מיהא אסור!?

אמר רב יצחק בר רב משרשיא: בטווזיג [28].

תנן 'ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור' - מאי 'סתמן' ומאי 'פירושן'? אילימא סתמא דקאמר "חיטי חוורתא" - פירושן דקאמר "לעבודת כוכבים" –


עמוד ב

לא 'סתמן' צריכא למימר דמזבנינן [29], ולא 'פירושן' צריכא למימר דלא מזבנינן! אלא: 'סתמן' - דקאמר "חיטי", 'פירושן' - דקאמר "חוורתא?? מכלל דתרנגול - אפילו סתמן נמי לא [30]!?

אמרי: לעולם 'סתמן' - דקאמר "חיטי חוורתא", 'פירושן' = דקאמר "לעבודת כוכבים", ופירושן אצטריכא ליה: סלקא דעתך אמינא האי גברא לאו לעבודת כוכבים קא בעי [31], אלא מיבק [32] הוא דאביק בעבודת כוכבים [33], וסבר: "כי היכי דההוא גברא אביק ביה [34] - כולי עלמא נמי אביקו [35], [36] אימא הכי [37] כי היכי דליתבו לי [38]" [39] - קא משמע לן.

בעי רב אשי: "תרנגול לבן קטוע [40] – למי?" - מהו למכור לו תרנגול לבן שלם? מי אמרינן מדקאמר "קטוע" - לאו לעבודת כוכבים קבעי? או דלמא איערומי קא מערים [41]?

אם תימצי לומר האי איערומי הוא דקא מערים, "תרנגול לבן למי? תרנגול לבן למי?" ויהבו ליה שחור ושקל [42], ויהבו ליה אדום ושקל - מהו למכור לו לבן? מי אמרינן כיון דיהבו שחור ושקל אדום ושקל - לאו לעבודת כוכבים קא בעי? או דלמא איערומי קא מערים?

תיקו.

רבי מאיר אומר: אף דקל [טב וחצב ונקלס אסור למכור לעובדי כוכבים]:

אמר ליה רב חסדא לאבימי: גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין, ואנן - חמשה תנן, ולא ידעינן מאי קאמרינן ומאי קשיא, דקתני: 'רבי מאיר אומר: אף דקל טב [43], חצב ונקלס אסור למכור לעובדי כוכבים' דקל טב הוא דלא מזבנינן, הא דקל ביש מזבנינן? והתנן: אין מוכרין להם במחובר לקרקע [44]!?

אמר ליה מאי 'דקל טב'? - פירות דקל טב; וכן אמר רב הונא: 'פירות דקל טב, חצב, קשבא [45], נקלס.

כי אתא רב דימי אמר רבי חמא בר יוסף: קורייטי [46].

אמר ליה אביי לרב דימי: תנן 'נקלס' ולא ידעינן מהו, ואת אמרת 'קורייטי' ולא ידעינן - מאי אהנית לן?

אמר ליה: אהנאי לכו דכי אזלת התם [47], אמרת להו 'נקלס' ולא ידעי, אמרת להו 'קורייטי' וידעי וקא מחוו לך.

משנה:

מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובדי כוכבים [48] – מוכרין;

מקום שנהגו שלא למכור - אין מוכרין;

[49]

ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה [50], עגלים וסייחים שלמין ושבורין [51].

רבי יהודה מתיר בשבורה, ובן בתירא מתיר בסוס [52].

גמרא:

למימרא דאיסורא ליכא, מנהגא הוא דאיכא: היכא דנהיג איסור – נהוג, היכא דנהיג היתר - נהוג? ורמינהי: 'אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים מפני שחשודין על הרביעה [53]'!

אמר רב: מקום שהתירו למכור - התירו לייחד [54]; מקום שאסרו לייחד - אסרו למכור [55];

הערות

עריכה
  1. ^ מין ארז, והיא 'שִׁטָּה', כדאמר בראש השנה (דף כג.)
  2. ^ לענין שביעית
  3. ^ להתקיים בארץ בימות הגשמים, כגון קישואין ודילועין וכיוצא בהן
  4. ^ ומותר לעשות מהן סחורה, ואינו מצווה להפקירן
  5. ^ גלנ"ט [בלוטים]
  6. ^ 'פטוטרות' דמתניתין - לאו מין הוא באפי נפשיה, אלא הכי קאמר: אין מוכרין להן כל אלו איצטרובלין ובנות שוח בעוקציהן, לפי שתולין אותן בפני עבודת כוכבים, ודרכן לעובדן בכך
  7. ^ מין לבונה היא
  8. ^ משקל שלשת מנין, דהא - ודאי לסחורה קא מכוין
  9. ^ על 'לפני עור' אנו מצווין: שלא ליתן מכשול בדבר האסור לו, וכל הני דאסרינן לזבוני להו - משום 'לפני עור לא תתן מכשול' (ויקרא יט יד) דבן נח מוזהר על עבודת כוכבים
  10. ^ כגון הכא: דהאי ודאי לאו לעבודת כוכבים קבעי, ומשום דלא ליזדבן איהו לאחריני ומקטרי
  11. ^ למיסר
  12. ^ לעובד כוכבים
  13. ^ כיון דלא אידכר 'לבן' - לאו לעבודת כוכבים קבעי
  14. ^ ואמר ליה ישראל: לא מזבנינא לך אלא בהדי אחרינא
  15. ^ דהא גלי דעתיה דלעבודת כוכבים קבעי ליה, וניחא ליה דליזבון שאר התרנגולין בשביל הלבן
  16. ^ מתניתין, דלרבי יהודה בפני עצמו לא, ולתנא קמא לגמרי אסור
  17. ^ כגון דמעיקרא אדכר 'לבן' ו'שחור' ו'אדום'; הלכך לבן לרבי יהודה בפני עצמו אסור, כיון דמעיקרא אדכר, והשתא שקיל לבן ואזיל ליה - מעיקרא נמי איכוין ללבן, והאי דאדכר 'שחור' - איערומי אערים: דידע הוא דאי שאיל לבן לחודיה - לא זבין ליה ישראל, ובין התרנגולין מותר: דמיגו דשחור לאו לעבודת כוכבים - לבן נמי לאו לעבודת כוכבים; ורבנן - אפילו בין תרנגולין נמי אסור, הואיל דקתבע לבן; ומיהו 'תרנגול' סתמא - בין לרבי יהודה בין לרבנן - מותר למכור לו תרנגול לבן, כרבי זירא
  18. ^ כדתרצא רב נחמן דבאומר זה וזה פליגי
  19. ^ תרנגול לבן אסור למכור
  20. ^ מכור לי
  21. ^ והאי 'זה' לאו דוקא
  22. ^ אינו מותר למכור לו אלא שניהם יחד; אלמא רבי יהודה בדאמר "זה וזה" קאי, ומשום הכי בפני עצמו – לא, הואיל ואמר "לבן"; ומדרבי יהודה נשמע לרבנן
  23. ^ לָבָן
  24. ^ אם היה
  25. ^ דלסעודתו קבעי ליה משום נוי, ולחולה נמי קבעי ליה משום רפואה
  26. ^ לשאת ולתת עמו
  27. ^ משום דמקריב הוא היום לעבודת כוכבים ואזיל השתא ומודה
  28. ^ האי משתה דקתני 'מותר למכור לו תרנגול לבן' - לאו במשתה חופת בנו, דהא ודאי לתקרובת עבודת כוכבים קבעי ליה, אלא במשתה של מריעות שעושין הנערים זה עם זה, וקורין קמפורייש"א: דלא חשיב כולי האי שיקריבו לעבודת כוכבים
  29. ^ דלא תנינן אלא 'תרנגול לבן' אבל חיטי חוורתי מותר
  30. ^ וקשיא לרבי זירא, דאמר "תרנגול למי" מותר למכור לו תרנגול לבן
  31. ^ דהא אין דרך חיטין להקריב לעבודת כוכבים
  32. ^ קשור
  33. ^ ואילו קונין מידו שום חפץ לצורך עבודת כוכבים - היה נותנה בזול, מתוך שהוא אדוק לעבודת כוכבים
  34. ^ כי היכי דאביקנא בה, ויהיבנא כל מידי דאית לי בזול לצורך עבודת כוכבים
  35. ^ נמי אדוקין בה
  36. ^ סבר:
  37. ^ אימא "לעבודת כוכבים קבעינא"
  38. ^ ויהבו לי בזול
  39. ^ (ומיהו אין לבו לעבודת כוכבים, ולישתרי)
  40. ^ רגל
  41. ^ דידע הוא שאין קטוע מצוי, וימכרו לו שלם, אלא להוציא מלבם: שלא יבינו שלצורך עבודת כוכבים הוא תובע קטוע
  42. ^ כלומר: כשמוכרין לו שחור לבדו שקיל ליה, ואליבא דרבי יהודה מיבעיא ליה הכי, ולא לרבנן: דרבנן - אפילו בין התרנגולים אסרי
  43. ^ 'דקל טב' ו'דקל ביש' - שני מיני דקלים הם
  44. ^ כדמפרש (לקמן דף כ.): משום דכתיב 'לא תחנם' (דברים ז ב) - לא תתן להם חנייה בקרקע
  45. ^ מין תמרים, כמו (מגילה ז:) 'מלא טסקא דקשבי'; ואית דאמר היינו חצובה שבו תיחם יהושע את הארץ (ב"ב דף נו.), ועשב נאה הוא
  46. ^ מין פירות; ויש אומרים עפרורית קרטי לבונה, ואינו נראה: דאם כן - אמאי לא ידעי?
  47. ^ לארץ ישראל
  48. ^ כגון מקום שלא נחשדו על הרביעה והכי מפרש לה בגמרא
  49. ^ 'ואל ישנה אדם מפני המחלוקת' לא גרס לה הכא, אלא בפסחים (דף נ:) גרס לה.
  50. ^ מפני שמיוחדת למלאכה ועושה בהמתו מלאכה בשבת
  51. ^ ואפילו שבורים שאינן ראוין למלאכה גזרו בהו רבנן: דלמא אתי לאחלופי, ואתי למזבן להו גדולים ושלמים הראוין למלאכה, ואיכא למיחש להו לשאלה ולשכירות ולנסיוני, כדמפרש טעמא בגמרא
  52. ^ שאין מלאכתו אלא לרכיבה, ורכיבה - שבות היא, ולאו מלאכה, משום ד'חי נושא את עצמו' לא איכפת לן אי אתי להשאילו ולהשכירו
  53. ^ ואיכא משום 'לפני עור לא תתן מכשול' (ויקרא יט יד) דבני נח נצטוו על הרביעה, דכתיב (בראשית ב כד) 'והיו לבשר אחד' יצאו בהמה וחיה שאין נעשין בשר אחד (סנהדרין דף נח.)
  54. ^ כלומר: יחוד נמי במנהגא תליא מילתא, ו'מקום שנהגו למכור' דקתני מתניתין - כגון במקום שאין חשודין על הרביעה, לפיכך התירו לייחד
  55. ^ כדקתני 'אין מעמידין' - מיירי במקום שחשודין על הרביעה, שמנהגם בכך, ולפיכך אסורין למכור; והכל הולך אחר המנהג, ולא קשיא: הא דלא קאמר נמי כי האי לישנא 'מקום שאסרו למכור אסור לייחד' כי היכי דקאמר 'מקום שהתירו למכור התירו לייחד' משום ד'התירו למכור' דקתני - קא מהדר אמתניתין,' דקתני 'מקום שנהגו למכור מוכרין', דתנא דידן לא איירי אלא במכירה, ו'מקום שאסרו לייחד' דקמהדר אההיא ד'אין מעמידין' דמיירי באיסור יחוד