פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אבל עיברו ולבסוף נרבעו – דברי הכל אסורין [1]'? והני נמי: כעיברו ולבסוף נרבעו דמי.

איכא דאמרי [2]: מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו, אבל עיברו ולבסוף נרבעו - דברי הכל אסור; והני נמי כי עיברו ולבסוף נרבעו דמי [3].

[4] הכי? השתא: התם [5] מעיקרא בהמה והשתא בהמה [6]: דשא הוא דאחיזא באנפה [7]; הכא מעיקרא חיטי והשתא קמחא.

בעי ריש לקיש: המשתחוה לדקל - לולבו מהו למצוה [8]?

באילן שנטעו מתחלה לכך לא תיבעי לך: דאפילו להדיוט נמי אסור; כי תיבעי לך באילן שנטעו ולבסוף עבדו; ואליבא דרבי יוסי בר יהודה לא תיבעי לך: דאפילו להדיוט נמי אסור; כי תיבעי לך אליבא דרבנן: לענין מצוה מאי? מי מאיס כלפי גבוה? או לא?

כי אתא רב דימי אמר: באשירה שביטלה קמבעיא ליה [9]: יש דחוי אצל מצות [10] או אין דחוי אצל מצות [11]?

תפשוט ליה מדתנן [חולין פ"ו מ"ד]: 'כיסהו ונתגלה - פטור מלכסות; כיסהו הרוח - חייב לכסות', ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שחזר ונתגלה [12], אבל לא חזר ונתגלה - פטור מלכסות; והוינן בה: כי חזר ונתגלה מאי הוי? הואיל ואידחי אידחי [13]!? ואמר רב פפא: זאת אומרת אין דיחוי אצל מצות!

דרב פפא גופיה איבעיא ליה: מפשט פשיטא ליה לרב פפא דאין דיחוי אצל מצות, לא שנא לקולא [14] ולא שנא לחומרא [15]? או דלמא ספוקי מספקא ליה [16], ולחומרא אמרינן [17], [18] לקולא [19] לא אמרינן [20]?

תיקו.

בעי רב פפא: המשתחוה לבהמה - צמרה מהו לתכלת?

תכלת דמאי: אי תכלת לכהנים [21] - היינו בעיא דרמי בר חמא [22]! ואי תכלת לציצית [23] - היינו בעיא דריש לקיש [24]!?

אין הכי נמי, דלא הוה למיבעי ליה; והאי דקא בעי ליה הא - משום דאיכא מילי אחרנייתא: צמרה מהו לתכלת? קרניה מהו לחצוצרות [25]? שוקיה מהו לחלילין [26]? בני מעיה מהו לפארות [27]?

אליבא דמאן דאמר עיקר שירה בכלי [28] לא תיבעי לך, דודאי אסיר; כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר עיקר שירה בפה: בסומי קלא בעלמא הוא, ומייתינן? או דלמא אפילו הכי אסיר [29]?

תיקו.

בעי רבה: המשתחוה למעין [30] - מימיו מהו לנסכים?

מאי קא מיבעיא ליה? אילימא לבבואה [31] קא סגיד או דלמא למיא קא סגיד - ותיבעי ליה ספל להדיוט [32]?

לעולם למיא קא סגיד, והכי קמבעיא ליה: למיא דקמיה [33] קא סגיד [34], וקמאי קמאי אזדו [35]? או דלמא לדברונא דמיא קא סגיד [36]?

ומי מיתסרי? והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: 'מים של רבים אין נאסרין'!?

לא צריכא דקא נבעי מארעא.

משנה:

מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים [37] ונפל - אסור לבנותו [38];

כיצד יעשה?

כונס בתוך שלו [39] ארבע אמות ובונה;

[40] שלו ושל עבודת כוכבים [41] -


עמוד ב

[המשך המשנה]

נידון מחצה על מחצה [42];

אבניו עציו [43] ועפרו מטמאין כשרץ [44], שנאמר (דברים ז כו) [ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו] שקץ תשקצנו [ותעב תתעבנו כי חרם הוא] [45] [46];

רבי עקיבא אומר: כנדה [47], שנאמר (ישעיהו ל כב) [וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך] תזרם כמו דוה צא תאמר לו [48]: מה נדה מטמאה במשא - אף עבודת כוכבים מטמאה במשא.

גמרא:

והא קא מרווח העובדי כוכבים?

אמר רבי חנינא מסורא: דעבד ליה בית הכסא [49].

והא בעי צניעותא [50]?

דעבד ליה בית הכסא דלילה.

והא אמר מר 'איזהו צנוע? - הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום [51]' [52], ואף על גב דאוקימנא ב'כדרך' - מיהו צניעותא בעי למעבד [53] !?

דעבד ליה לתינוקות; אי נמי דגדיר ליה בהיזמי והינגי [54].

משנה:

שלשה בתים הן [55]: בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים [56] - הרי זה אסור [57];

סיידו וכיידו לעבודת כוכבים [58] וחידש - [59] נוטל מה שחידש [60];

הכניס לתוכה עבודת כוכבים [61] והוציאה - הרי זה מותר.

גמרא:

אמר רב: 'המשתחוה לבית – אסרו'; אלמא קסבר 'תלוש ולבסוף חברו [62] - כתלוש דמי'! והאנן 'בנאו' תנן?

בנאו אף על פי שלא השתחוה לו [63], השתחוה אף על פי שלא בנאו.

אי הכי, הני 'שלשה' - ארבעה הוו!?

כיון דלענין ביטול 'בנה' ו'השתחוה' חד [64] – [חד] קא חשיב ליה.

משנה:

שלש אבנים הן [65]: אבן שחצבה [66] מתחלה לבימוס [67] - הרי זו אסורה [68];

סיידה וכיידה לשם עבודת כוכבים [69] - נוטל [70] מה שסייד וכייד [71] ומותרת [72];

העמיד עליה עבודת כוכבים [73] וסילקה - הרי זו מותרת [74].

גמרא:

אמר רבי אמי: והוא שסייד וכייד בגופה של אבן [75].

תוספות ד"ה והוא שסייד וכייד בגופה של אבן: אור"י כי לאו דוקא נוטל מה שחידש ותו לא, דאם כן אפילו לא סייד בגופה של אבן נמי נוטל מה שחידש, אלא נוקב כל האבן מעבר לעבר כנגד החידוש ונוטל.

מנין לר"י חומרא כזאת? מעיר מהר"י לנדא לעיין בתשובות הרמ"א סימן קי"ד]

והא דומיא דבית תנן, ובית לאו בגופיה הוא [76], ומיתסר!?

בית נמי איכא ביני אורבי [77].

מי לא עסקינן דשייע והדר שייעיה [78]?!

אלא כי אתמר דרבי אמי - לענין ביטול אתמר [79]: ואף על גב דסייד וכייד בגופה של אבן, כי נטל מה שחידש - שפיר דמי [80]: דמהו דתימא כיון שסייד וכייד בגופה של אבן כאבן שחצבה מתחלה העובדי כוכבים דמיא ותיתסר כולה [81]? - קא משמע לן [82].

הערותעריכה

  1. ^ דהיא וולדה נרבעו! וגבי נעבד נמי: היא וולדה נעבדו, ואסורים, ואף על גב דחזר ונשתנה - אין שינוי בנעבד להוציאו מאיסורו
  2. ^ רב זוטרא גופיה לאיסורא הוה פשט, והכי קאמר ואתמר עלה אמר רבא אמר רב נחמן
  3. ^ ואסירי לדברי הכל: דאין שינוי בנעבד
  4. ^ ומהדר ליה תלמודא:
  5. ^ לא אישתני
  6. ^ דמעיקרא במעי אמו היה קרוי 'בהמה' והשתא קרוי 'בהמה'
  7. ^ דלתי הרחם היו סגורין בפניו
  8. ^ אם תימצי לומר יש נעבד במחובר אצל גבוה - הכא לענין מצות לולב מאי
  9. ^ אשירה שנאסרה אף להדיוט וביטלה, כדאמרינן במתניתין: 'נוטל מה שהחליף' וקמיבעיא ליה אם ראויה שוב למצוה אם לאו
  10. ^ מי הוי שייכא תורת דחוי במצות, דנימא 'הואיל ונדחה בעודו אשירה ידחה עולמית'
  11. ^ ומשתריא
  12. ^ לאחר שכיסתו הרוח
  13. ^ הא אידחי ליה כשכיסתו הרוח: כיון דכל זמן דלא נתגלה פטור מלכסות - אידחי ליה מכיסוי
  14. ^ כגון גבי אשירה שבטלה: למיהדר לאישתרויי לולבו למצוה
  15. ^ כגון גבי כיסוי: דמחייבינן למיהדר ולכסויי
  16. ^ אי יש דחוי אי אין דחוי
  17. ^ 'אין דחוי', הלכך גבי כיסוי חייב לכסות
  18. ^ אבל
  19. ^ כגון הכא
  20. ^ לא אמרינן 'אין דחוי' למישרא
  21. ^ דבגדי כהונה לצורך עבודה, וקמיבעיא לן: מכשירי קרבן כקרבן דמו או לא? ואם תימצי לומר כקרבן דמו, היכא דנשתנה כשצובעין אותו יש שינוי בנעבד להתירו לגבוה או לא
  22. ^ דהנך תרתי בעיי בעא רמי בר חמא לעיל בשמעתין
  23. ^ וקמבעיא: הואיל דבר מצוה הוא, מי מאיס נעבד כלגבוה או לא?
  24. ^ דבעי בלולב
  25. ^ לשיר של קרבן: דקיימא לן ב'החליל' דשיר מעכב את הקרבן
  26. ^ לשיל"ש בלע"ז
  27. ^ נימין של כינור קורד"ש בלע"ז
  28. ^ פלוגתא היא בפרק החליל (סוכה דף נ:)
  29. ^ מאיסי, ואפילו אם תימצי לומר לענין דקל דמותר לולבו, הכא - כיון דצורך קרבן מאיס טפי
  30. ^ מעין אינו נאסר להדיוט, דמחובר הוא
  31. ^ דידיה: פרצוף שלו
  32. ^ מדאיבעיא ליה במחובר ולגבוה, מכלל דפשיטא ליה דבתלוש כהאי גוונא אסירי להדיוט; והא בתלוש נמי איכא למיבעיא
  33. ^ למים שהוא רואה עכשיו לפניו
  34. ^ השתחוה, והרי הלכו להם
  35. ^ כלומר: מעין המקלח, כל זמן שהמים באים ראשון ראשון והולכין להם, והבאים אחריהן מותרים
  36. ^ לקילוח של נהר והילוכו השתחוה, והרי כל הנהר נעבד, ואי יש נעבד במחובר - אסירי
  37. ^ שהיה אחד מכותלי עבודת כוכבים, והבית עצמו נעבד
  38. ^ שבונה כותל לעבודת כוכבים
  39. ^ לתוך קרקעו
  40. ^ היה
  41. ^ שמקום עובי הכותל חציו שלו
  42. ^ אותו חלק של עבודת כוכבים אינו עולה לו בכניסת ארבע אמות, אבל חלקו עולה לו: שאם היה עביו שתי אמות - מונה האמה שלו וכונס עוד שלש אמות לתוך שלו
  43. ^ של אותו כותל
  44. ^ אפילו חלקו, לפי שאין ברירה [ואף על פי שטומאת עבודה זרה דרבנן, ובדרבנן יש ברירה – בעבודה זרה החמירו? עיין רשב"א, ריטב"א, חידושי רע"א]
  45. ^ שרץ אין מטמא במשא
  46. ^ 'שקץ' - לשון שרץ
  47. ^ נדה מטמאה במשא דכתיב 'וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו' (ויקרא טו כב), אלמא טמיתיה לכלי אשר נשא אותה ואף על פי שלא נגעה; שאפילו היו עשרה כלים זה על זה - כולן בכלל 'אשר תשב עליו' הן
  48. ^ בעבודת כוכבים מישתעי
  49. ^ שנפנה שם
  50. ^ ואנן תנן דאסור לבנות כותל להפסיק בינו ובין עבודת כוכבים, לפי שבונהו לעבודת כוכבים
  51. ^ שצריך צניעות
  52. ^ ואף על גב דשנינו בפרק 'הרואה' (ברכות סב.) 'לא תימא 'במקום': שיהא צריך להתרחק בלילה כביום, אלא אימא 'כדרך שנפנה ביום': שיהא נפרע מיושב, וכשיעור שנתנו חכמים: טפח וטפחיים
  53. ^ מכל מקום שמע מינה דבעינן נמי בלילה צניעות, והכא ליכא צניעות: דחזו ליה בני עבודת כוכבים
  54. ^ קוצים וברקנים
  55. ^ לענין ביטול עבודת כוכבים
  56. ^ והיו עובדין את הבית עצמו
  57. ^ דכל הבית הוי עבודת כוכבים; ואם העובד כוכבים בנאו - אסור עד שיבטלנו: שיתוץ ממנו קצת; ואם של ישראל הוא - אסור עולמית: אבניו עציו ועפרו
  58. ^ שהיה בית בנוי לדירת אדם, והקצהו לעבודת כוכבים, וטחו בסיד, ועשה בו ציורין לעבודת כוכבים
  59. ^ אם בא ישראל לבטלו
  60. ^ ומותר הבית; ואף על פי שלא ביטלו עובד כוכבים; או אפילו היתה של ישראל מומר - שאין עבודת כוכבים שלו בטילה - הכא בטיל, שאין נאסר אלא חידוש, וההוא חידוש שבטל אסור בהנאה לעולם; ובגמרא מוקי לה [לפי רב, בתחילת בגמרא] כגון שלא נעבד הבית מעולם, אבל אם השתחוה לה עובד כוכבים אחרי כן - נאסר כל הבית, ובעי עובד כוכבים לבטלו; ואם השתחוה לה ישראל - אסורה עולמית
  61. ^ ואת הבית עצמו לא נתכוין לעבוד, ולא הקצהו לתשמיש עבודת כוכבים, אלא לפי שעה הכניס לתוכו עבודת כוכבים
  62. ^ אבני בית תלושין ובנאן וחברן בקרקע
  63. ^ וקסבר תנא דידן: עבודת כוכבים אסורה מיד, ואף על פי שלא נעבדה
  64. ^ דבין בנה בין השתחוה כולו אסור: אם של עובד כוכבים היא - צריך עובד כוכבים לבטלו, ואם של ישראל היא - אין לה בטילה עולמית
  65. ^ לענין ביטול עבודת כוכבים
  66. ^ מן ההר
  67. ^ מקום מושב עבודת כוכבים: שמושיב הצלם עליה, ועובדין את הבימוס כעבודת כוכבים עצמו
  68. ^ ואפילו לא העמיד עליה; ואם עובד כוכבים חצבה - צריך עובד כוכבים לבטלה ולחסר ממנה מעט, עד שתפגום; ואם ישראל חצבה לעבוד עליה עבודת כוכבים - אסורה עולמית
  69. ^ והיא היתה חצובה ועומדת
  70. ^ ישראל
  71. ^ מה שחידש העובד כוכבים וזורה לרוח
  72. ^ והאבן מותרת שלא נעשה עבודת כוכבים אלא החידוש
  73. ^ לפי שעה ולא הקצה את האבן לבימוס
  74. ^ ואין צריכה ביטול
  75. ^ שחקק בה צורה בברזל; אבל סייד וכייד עליה על ידי טיח - מותרת בלא ביטול, הואיל ולא עבדה עובד כוכבים
  76. ^ והא בית - סיוד וכיוד שלה אינה נעשה על ידי חקיקה, אלא טח על הכותל
  77. ^ בין לבינה ללבינה מכניסו, והוה ליה 'בגופה'
  78. ^ כלומר: מתניתין 'סייד וכייד' סתמא קתני, ומי לא משתמע נמי דאי הוה בית שיע מתחלה קודם איסור, והדר האי ושייעיה לשם עבודת כוכבים, וקתני 'נוטל' דלא סגי בלא נטילת חידוש
  79. ^ ולא לענין תחלת איסור, למימרא דלא ניתסר אלא אם כן סייד בגופיה, אלא ודאי בלא גופיה נמי אסירא, ורבי אמי - אביטול קאי, והכי קאמר
  80. ^ אפילו סייד בגופיה - סגי לה בהא ביטולא דמתניתין ולא בעי ביטול דעובד כוכבים
  81. ^ ותיבעי עובד כוכבים לבטלה? או אם היתה של ישראל תאסר עולמית
  82. ^ דלא חייל שם עבודת כוכבים אלא אחידוש