ביאור:בבלי עבודה זרה דף כ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

דאמר קרא (דברים ז ב) [ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ו]לא תחנם - לא תתן להם חנייה בקרקע.

האי 'לא תחנם' מיבעי ליה, דהכי קאמר רחמנא: 'לא תתן להם חן ^[1]'!?

אם כן לימא קרא 'לא תחונם' ^[2]; מאי 'לא תחנם ^[3]' ^[4] - שמע מינה תרתי.

ואכתי מיבעי ליה, דהכי אמר רחמנא: 'לא תתן להם מתנת של חנם'!?

אם כן לימא קרא 'לא תחינם'; מאי 'לא תחנם'? - שמע מינה כולהו.

תניא נמי הכי ^[5]: (דברים ז ב) [ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ו]לא תחנם - לא תתן להם חנייה בקרקע ^[6]; דבר אחר 'לא תחנם' - לא תתן להם חן ^[7]; דבר אחר 'לא תחנם' - לא תתן להם מתנת חנם ^[8].

ומתנת חנם גופה - תנאי היא, דתניא: (דברים יד כא) לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך ^[9] תתננה ואכלה או מכור לנכרי [כי עם קדוש אתה לה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו] - אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד הכוכבים במכירה; לגר במכירה מנין? תלמוד לומר 'תתננה או מכור' ^[10];

לעובד כוכבים בנתינה מנין? תלמוד לומר 'תתננה ואכלה או מכור לנכרי' ^[11]; נמצא אתה אומר: אחד גר ואחד עובד כוכבים בין בנתינה בין במכירה - דברי רבי מאיר;

רבי יהודה אומר: דברים ככתבן: לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה ^[12].

^[13] שפיר קאמר רבי מאיר ^[14]!?

ורבי יהודה אמר לך: אי סלקא דעתך כדקאמר רבי מאיר, לכתוב רחמנא 'תתננה ואכלה ומכור'; 'או' ^[15] - למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן הוא דאתא.

ורבי מאיר?

ההוא - לאקדומי נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ^[16].

ורבי יהודה?

כיון דגר - אתה מצווה להחיותו, וכנעני - אי אתה מצווה להחיותו, להקדים לא צריך קרא.

ד"א 'לא תחנם' לא תתן להם חן:

מסייע ליה לרב, דאמר רב: אסור לאדם שיאמר "כמה נאה עובדת כוכבים זו".

מיתיבי: מעשה ברבן שמעון בן גמליאל, שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר (תהלים קד כד) מה רבו מעשיך ה' [כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך]; ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רק שחק ובכה: רק - שהיתה באה מטיפה סרוחה; שחק - דעתידה דמגיירא ונסיב לה; בכה - דהאי שופרא בלי עפרא!

ורב?

אודויי הוא דקא מודה, דאמר מר: הרואה בריות טובות - אומר "ברוך שככה ברא בעולמו".

ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: (דברים כג י) [כי תצא מחנה על איביך] ונשמרת מכל דבר רע: שלא יסתכל אדם באשה נאה - ואפילו פנויה; באשת איש - ואפילו מכוערת,

עמוד ב

ולא בבגדי צבע של אשה ^[17], ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה, ואפילו מלא עינים כמלאך המות; אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים; בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו; כיון שחולה רואה אותו - מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו; ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות'!

קרן זוית הואי ^[18].

ולא בבגדי צבע [של] אשה:

אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל.

אמר רב פפא: ובמכיר בעליהן ^[19].

אמר רבא: דיקא נמי, דקתני: 'ולא בבגדי צבע [של] אשה' ^[20] ולא קתני 'ולא בבגדי צבעונין ^[21]' ^[22] - שמע מינה.

אמר רב חסדא: הני מילי – בעתיקי ^[23], אבל בחדתי ^[24] - לית לן בה, דאי לא תימא הכי – אנן, מנא לאשפורי ^[25] היכי יהבינן? הא קא מסתכל!?

ולטעמיך - הא דאמר רב יהודה 'מין במינו ^[26] מותר ^[27] להכניס ^[28] כמכחול בשפופרת ^[29]' הא קא מסתכל ^[30]? - אלא בעבידתיה טריד ^[31]; הכא נמי בעבידתיה טריד!

אמר מר: 'ממנה מת'; נימא פליגא דאבוה דשמואל, דאמר אבוה דשמואל: 'אמר לי מלאך המות: אי לא דחיישנא ליקרא דברייתא - הוה פרענא בית השחיטה כבהמה ^[32]' - דלמא ^[33] ההיא טיפה מחתכה להו לסימנין ^[34].

'ממנה מסריח' - מסייע ליה לרבי חנינא בר כהנא, דאמר רבי חנינא בר כהנא: אמרי בי רב: הרוצה שלא יסריח מתו - יהפכנו על פניו.

מאמרו של רבי פינחס בן יאיר נמצא גם בתלמוד הירושלמי בגירסה אחרת - ראו ביאור:מסילת ישרים - התקדמות הדרגתית במידות הטובות. הוא מהווה בסיס לעבודת הנפש על-פי הרב חיים ויטאל ועל-פי הרמח"ל, והם מצטטים אותו בגירסה שונה במקצת - בציטוט של הרח"ו הקדושה קודמת לחסידות, ובציטוט של הרמח"ל החסידות קודמת לקדושה.

תנו רבנן: (דברים כו י) [כי תצא מחנה על איביך] ונשמרת מכל דבר רע ^[35]: שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה; מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות ^[36],זהירות ^[37] מביאה לידי זריזות ^[38], זריזות מביאה לידי נקיות ^[39], נקיות מביאה לידי פרישות ^[40], פרישות מביאה לידי טהרה ^[41], טהרה מביאה לידי ~~<חסידות חסידות>~~ קדושה, קדושה] מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי ~~<קדושה קדושה>~~ חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש ^[42], רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, וחסידות גדולה מכולן, שנאמר (תהלים פט כ) אז דברת בחזון לחסידיך [ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם] ^[43].

ופליגא דרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיהו סא א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים [שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח]; 'חסידים' לא נאמר, אלא 'ענוים': הא למדת שענוה גדולה מכולן.

אין מוכרין להן וכו':

תנו רבנן: 'מוכרין להן אילן על מנת לקוץ וקוצץ - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אין מוכרין להן אלא קצוצה.

שחת ^[44] - על מנת לגזוז, וגוזז - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אין מוכרין להן אלא גזוזה.

קמה על מנת לקצור וקוצר - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אין מוכרין אלא קצורה.'

וצריכא: דאי אשמעינן אילן, בהא קאמר רבי מאיר: כיון דלא פסיד - משהי ליה ^[45]; אבל האי דכי משהי לה פסיד - אימא מודי ליה לרבי יהודה; ואי אשמעינן בהני תרתי - משום דלא ידיע שבחייהו ^[46], אבל שחת דידיע שבחייהו ^[47] אימא מודי ליה לרבי מאיר; ואי אשמעינן בהא ^[48] - בהא קאמר רבי מאיר ^[49], אבל בהנך - אימא מודי ליה לרבי יהודה – צריכא.

איבעיא להו: בהמה על מנת לשחוט - מהו? התם טעמא מאי שרי רבי יהודה: דלאו ברשותיה קיימי ^[50] ולא מצי משהי להו ^[51], אבל בהמה - כיון דברשותיה דעובד כוכבים קיימא ^[52] - משהי לה? או דלמא לא שנא?

תא שמע דתניא: בהמה על מנת לשחוט ^[53] ושוחט - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אין מוכרין לו אלא שחוטה.

משנה:

אין משכירין להם ^[54] בתים בארץ ישראל ^[55], ואין צריך לומר שדות ^[56]; ובסוריא ^[57] -

הערות

^ שלא יאמר "כמה עובד כוכבים זה נאה"
^ בקריאתו מלא, דמשמע לשון חנינה, והוא חן
^ חסר
^ קרי ביה 'לא תַחֲנֵם' לשון חניית קרקע
^ דכולהו ילפי מהאי קרא
^ מדלא כתיב תחונם קרי ביה תַחֲנֵם
^ קרי ביה 'לא תחונם' לשון חנינה, והיינו 'חן'
^ מתנת חנם קרי ביה לא 'תחינם' - לשון חנם
^ גר תושב שקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח, ונבילה מותרת לו, ואתה מצווה להחיותו, דכתיב בגר ותושב (ויקרא כה לה) 'וחי עמך'
^ וקאי אגר, דלעיל מיניה 'לגר... תתננה ואכלה או מכור'
^ ודרוש לתרוייהו אנכרי, דאי לדברים ככתבן אתא: דלעובד כוכבים אסור לתתנה - הכי איבעי ליה למכתב 'תתננה ואכלה לגר אשר בשעריך או מכור לנכרי': דלא מצי לאוקומי קרייה דנתינה אנכרי
^ אבל בחנם אסור ליתן לו שום מתנה
^ ופרכינן:
^ דבין מכירה בין נתינה איכא למישדינהו אעובד כוכבים ואגר
^ חלוק הוא
^ אם יש גר בשעריך - לא ימכרנה לעובד כוכבים, ולהכי אתא 'או': למשמע הכי: לגר אשר בשעריך תתננה, והוא עיקר מצוה, או אם אין גר - מוכרה לעובד כוכבים
^ שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן, שמייפין אותה, ומהרהר אחריה
^ כשפונה לימין או לשמאל ליכנס ממבוי למבוי, ופוגעין זה את זה בקרן זוית: דאינו רואה אותה מרחוק באה כנגדו שיעצם עיניו
^ האשה הרגילה ללובשן
^ משמע שמכירה
^ אינון של נשים
^ ומדקתני 'בגדי צבע אשה' משמע שמכירה
^ שלבשתן, וכבר ראה אותה מלובשת בהן, וכשחוזר ורואה אותן - נזכר ביפיה; ודוקא בגדי צבעונין: לפי שהאשה נאה בהן, ולא שכיחי, אבל שאר בגדים - דשכיחי, ואינן לנוי - לא מסיק אדעתיה להרהר
^ שלא לבשתן מעולם
^ כובס המתקן בגדים חדשים
^ בהרבעת בהמה
^ לאדם
^ בידים אבר הזכר
^ 'מכחול' הוא קיסם שמכניסין בשפופרת: קנה שהמכחול בתוכה, והקיסם קרוי 'מכחול' על שם שכוחלין בו
^ ותניא לעיל 'לא בחמור ולא בחמורה'
^ לבו על מלאכתו ושוכח בהרהור
^ לֵרָאוֹת מבחוץ כבהמה
^ אלמא
^ מחתך ממש הוא
^ וסמיך ליה [פסוק יא] 'כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה' וקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי כך
^ על ידי שעוסק בה, ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה ונשמר
^ כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל; והכי אמרינן ב'כל הבשר' בשחיטת חולין (חולין דף קז:) 'מאי לאו דזהיר ולא נגע? – לא, דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא'
^ [זריז] ונשמר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו, כי הכא: דאינו מהרהר לבא לידי טומאה
^ נקי באין חטא
^ אף מדבר המותר פורש, להחמיר על עצמו
^ טהור = צח מלובן ועדיף מנקי
^ להשרות עליו שכינה
^ ולא נאמר 'ליראיך' ו'לענויך'
^ תבואת חיטין ושעורין קודם שתמלא בזירין, ובלע"ז פירינ"א
^ עובד כוכבים במחובר, ונמצא שנתן לו ישוב וחנייה בקרקע
^ לא מינכר שבח בחיבורין מכאן ואילך, דקמה פסדא, ואילן - נהי נמי דלא פסיד, מיהו לא מינכר דלשבח
^ דנראה לעינים דכמה דמשהי ליה משבחת
^ בשחת
^ משום דידיע שבחיה
^ שחת ואילן וקמה - בקרקע ישראל נינהו
^ דישראל מעכב עליה
^ מכי זבן לה עובד כוכבים
^ מתנה עמו בפירוש
^ לעובד כוכבים
^ גזירה משום מכירה, דאיסור דאורייתא היא: שנותן להם חנייה בקרקע
^ דאיכא תרתי לאיסורא, כדמפרש בגמרא
^ ארם צובה, וסמוכה לארץ ישראל, וכיבשה דוד, וחיברה לקדושת ארץ ישראל שלא על פי הדבור, ובלא ששים ריבוא, וקרי ליה 'כיבוש יחיד'

[1] שלא יאמר "כמה עובד כוכבים זה נאה"

[2] בקריאתו מלא, דמשמע לשון חנינה, והוא חן

[3] חסר

[4] קרי ביה 'לא תַחֲנֵם' לשון חניית קרקע

[5] דכולהו ילפי מהאי קרא

[6] מדלא כתיב תחונם קרי ביה תַחֲנֵם

[7] קרי ביה 'לא תחונם' לשון חנינה, והיינו 'חן'

[8] מתנת חנם קרי ביה לא 'תחינם' - לשון חנם

[9] גר תושב שקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח, ונבילה מותרת לו, ואתה מצווה להחיותו, דכתיב בגר ותושב (ויקרא כה לה) 'וחי עמך'

[10] וקאי אגר, דלעיל מיניה 'לגר... תתננה ואכלה או מכור'

[11] ודרוש לתרוייהו אנכרי, דאי לדברים ככתבן אתא: דלעובד כוכבים אסור לתתנה - הכי איבעי ליה למכתב 'תתננה ואכלה לגר אשר בשעריך או מכור לנכרי': דלא מצי לאוקומי קרייה דנתינה אנכרי

[12] אבל בחנם אסור ליתן לו שום מתנה

[13] ופרכינן:

[14] דבין מכירה בין נתינה איכא למישדינהו אעובד כוכבים ואגר

[15] חלוק הוא

[16] אם יש גר בשעריך - לא ימכרנה לעובד כוכבים, ולהכי אתא 'או': למשמע הכי: לגר אשר בשעריך תתננה, והוא עיקר מצוה, או אם אין גר - מוכרה לעובד כוכבים

[17] שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן, שמייפין אותה, ומהרהר אחריה

[18] כשפונה לימין או לשמאל ליכנס ממבוי למבוי, ופוגעין זה את זה בקרן זוית: דאינו רואה אותה מרחוק באה כנגדו שיעצם עיניו

[19] האשה הרגילה ללובשן

[20] משמע שמכירה

[21] אינון של נשים

[22] ומדקתני 'בגדי צבע אשה' משמע שמכירה

[23] שלבשתן, וכבר ראה אותה מלובשת בהן, וכשחוזר ורואה אותן - נזכר ביפיה; ודוקא בגדי צבעונין: לפי שהאשה נאה בהן, ולא שכיחי, אבל שאר בגדים - דשכיחי, ואינן לנוי - לא מסיק אדעתיה להרהר

[24] שלא לבשתן מעולם

[25] כובס המתקן בגדים חדשים

[26] בהרבעת בהמה

[27] לאדם

[28] בידים אבר הזכר

[29] 'מכחול' הוא קיסם שמכניסין בשפופרת: קנה שהמכחול בתוכה, והקיסם קרוי 'מכחול' על שם שכוחלין בו

[30] ותניא לעיל 'לא בחמור ולא בחמורה'

[31] לבו על מלאכתו ושוכח בהרהור

[32] לֵרָאוֹת מבחוץ כבהמה

[33] אלמא

[34] מחתך ממש הוא

[35] וסמיך ליה [פסוק יא] 'כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה' וקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי כך

[36] על ידי שעוסק בה, ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה ונשמר

[37] כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל; והכי אמרינן ב'כל הבשר' בשחיטת חולין (חולין דף קז:) 'מאי לאו דזהיר ולא נגע? – לא, דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא'

[38] [זריז] ונשמר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו, כי הכא: דאינו מהרהר לבא לידי טומאה

[39] נקי באין חטא

[40] אף מדבר המותר פורש, להחמיר על עצמו

[41] טהור = צח מלובן ועדיף מנקי

[42] להשרות עליו שכינה

[43] ולא נאמר 'ליראיך' ו'לענויך'

[44] תבואת חיטין ושעורין קודם שתמלא בזירין, ובלע"ז פירינ"א

[45] עובד כוכבים במחובר, ונמצא שנתן לו ישוב וחנייה בקרקע

[46] לא מינכר שבח בחיבורין מכאן ואילך, דקמה פסדא, ואילן - נהי נמי דלא פסיד, מיהו לא מינכר דלשבח

[47] דנראה לעינים דכמה דמשהי ליה משבחת

[48] בשחת

[49] משום דידיע שבחיה

[50] שחת ואילן וקמה - בקרקע ישראל נינהו

[51] דישראל מעכב עליה

[52] מכי זבן לה עובד כוכבים

[53] מתנה עמו בפירוש

[54] לעובד כוכבים

[55] גזירה משום מכירה, דאיסור דאורייתא היא: שנותן להם חנייה בקרקע

[56] דאיכא תרתי לאיסורא, כדמפרש בגמרא

[57] ארם צובה, וסמוכה לארץ ישראל, וכיבשה דוד, וחיברה לקדושת ארץ ישראל שלא על פי הדבור, ובלא ששים ריבוא, וקרי ליה 'כיבוש יחיד'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]