ביאור:בבלי עבודה זרה דף ל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

איחלופי ^[1] - כיון דאיכא חותם אחד לא טרח ומזייף.

תנו רבנן: יין מבושל ואלונתית ^[2] של עובדי כוכבים – אסורין ^[3]; אלונתית כברייתא ^[4] – מותרת ^[5].

ואיזו היא אלונתית?

כדתניא גבי שבת: עושין אנומלין ^[6], ואין עושין אלונתית ^[7]; ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונתית? – אנומלין: יין ודבש ופלפלין; אלונתית: יין ישן ומים צלולין ^[8] ואפרסמון, דעבדי לבי מסותא.

רבה ורב יוסף, דאמרי תרוייהו: יין מזוג ^[9] - אין בו משום גילוי ^[10]; יין מבושל - אין בו משום ניסוך.

איבעיא להו: יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי?

תא שמע: העיד רבי יעקב בר אידי על יין מבושל שאין בו משום גילוי.

רבי ינאי בר ישמעאל חלש; על לגביה רבי ישמעאל בן זירוד ורבנן לשיולי ביה; יתבי וקא מבעיא להו: יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי?

אמר להו רבי ישמעאל בן זירוד: הכי אמר רבי שמעון בן לקיש משום גברא רבה, ומנו? - רבי חייא: יין מבושל אין בו משום גילוי.

אמרו ליה: נסמוך?

מחוי להו רבי ינאי בר ישמעאל: עלי ועל צוארי.

שמואל ואבלט ^[11] הוו יתבי; אייתו לקמייהו חמרא מבשלא - משכיה [אבלט] לידיה ^[12]; אמר ליה שמואל: "הרי אמרו 'יין מבושל אין בו משום יין נסך' ^[13] [ואינך צריך למשוך ידך מיין זה]".

אמתיה דרבי חייא - איגלויי לה ההוא חמרא מבשלא; אתיא לקמיה דרבי חייא; אמר לה 'הרי אמרו יין מבושל אין בו משום גילוי'.

שמעיה דרב אדא בר אהבה איגלי ליה חמרא מזיגא; אמר ליה: הרי אמרו 'יין מזוג אין בו משום גילוי'.

אמר רב פפא: לא אמרן אלא דמזיג טובא אבל מזיג ולא מזיג ^[14] – שתי ^[15].

ומזיג ולא מזיג מי שתי? והא רבה בר רב הונא הוה קאזיל בארבא, והוה נקיט חמרא בהדיה, וחזייה לההוא חיויא דצרי ואתי ^[16]; אמר ליה לשמעיה: סמי עיניה דדין ^[17]!

שקיל קלי מיא ^[18], שדא ביה - וסר לאחוריה!

אחייא מסר נפשיה ^[19], אמזיגא לא מסר נפשיה ^[20].

ואמזיגא לא מסר נפשיה? והא רבי ינאי הוה בי עכבורי ^[21], ואמרי ליה בר הדיא הוה בי עכבורי - הוו יתבי, והוו קא שתו חמרא מזיגא; פש להו חמרא בכובא ^[22] וצרונהי בפרונקא ^[23], וחזיא לההוא חיויא דשקיל מיא ורמא בכובא עד דמלא בכובא וסליק חמרא עילויה פרונקא ושתי!?

אמרי: דמזיג איהו - שתי, דמזיגי אחריני - לא שתי.

אמר רב אשי ואיתימא רב משרשיא: פירוקא לסכנתא ^[24]? ^[25]!

אמר רבא: הלכתא: יין מזוג יש בו משום גילוי ויש בו משום יין נסך; יין מבושל אין בו משום גילוי ואין בו משום יין נסך.

שמעיה דרב חלקיה בר טובי איגליא ההוא קיסתא ^[26] דמיא, והוה ניים גבה; אתא לגביה דרב חלקיה בר טובי, אמר ליה: הרי אמרו 'אימת ישן עליהן ^[27]' והני מילי ביממא, אבל בליליא לא - ולא היא: לא שנא ביממא ולא שנא בליליא, 'אימת ישן עליהן' לא אמרינן.

רב לא שתי מבי ארמאה, אמר: לא זהירי בגילוי; מבי ארמלתא ^[28] שתי ^[29], אמר: סירכא דגברא ^[30] נקיטא ^[31].

שמואל לא שתי מיא מבי ארמלתא; אמר: לית לה אימתא דגברא ולא מיכסיא מיא, אבל מבי ארמאה שתי: נהי דאגילויא לא קפדי אמנקרותא ^[32] מיהא קפדי ^[33];

איכא דאמרי: רב לא שתי מיא מבי ארמאה, אבל מבי ארמלתא שתי; שמואל לא שתי מיא: לא מבי ארמאה ולא מבי ארמלתא.

אמר רבי יהושע בן לוי: שלש יינות הן, ואין בהן משום גילוי, ואלו הן: חד, מר, מתוק: 'חד' - טילא חריפא ^[34] דמצרי זיקי ^[35]; 'מר' - ירנקא ^[36]; 'מתוק' - חוליא ^[37].

רב חמא מתני ^[38] לעילויא ^[39]: 'חד' = חמר ופלפלין ^[40]; 'מר' = אפסינתין ^[41]; 'מתוק' = מי בארג ^[42]

אמר רבי שמעון בן לקיש: קרינא - אין בו משום גילוי.

מאי 'קרינא'?

אמר רבי אבהו: חמרא חליא ^[43] דאתי מעסיא.

אמר רבא: ובמקומו ^[44] יש בו משום גילוי; מאי טעמא? - חמר מדינה הוא ^[45].

אמר רבא: האי חמרא דאקרים ^[46]: עד תלתא יומי יש בו משום גילוי ומשום יין נסך,

עמוד ב

מכאן ואילך ^[47]אין בו משום גילוי ואין בו משום יין נסך;

ונהרדעי אמרי: אפילו לבתר תלתא יומי - חיישינן משום גילוי; מאי טעמא? - זימנין מיקרי שתי.

תנו רבנן: 'יין תוסס ^[48] - אין בו משום גילוי; וכמה תסיסתו? - שלשה ימים;

השחלים ^[49] - אין בהם משום גילוי, ובני גולה נהגו בהן איסור;

ולא אמרן אלא דלית בהו חלא ^[50], אבל אית בהו חלא - מיגרי בהו ^[51];

כותח הבבלי ^[52] - אין בו משום גילוי, ובני גולה נהגו בו איסור.'

אמר רב מנשי: אי אית ביה נקורי ^[53] – חיישינן;

אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: מי טיף טיף ^[54] - אין בו משום גילוי.

אמר רב אשי: והוא דעביד טיף להדי טיף טיף ^[55].

אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: פי תאנה ^[56] [פירוש אחר: בקצה התחתון של התאנה שנפתח – עפ"ר על ידי חרק או כשמתבקע מבשלות] - אין בו משום גילוי; כמאן? כי האי תנא, דתניא: רבי אליעזר אומר: אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה, ואינו חושש, משום שנאמר (תהלים קטז ו) שומר פתאים ה' [דלתי ולי יהושיע].

אמר רב ספרא משום רבי יהושע דרומא: 'שלשה מיני ארס הן: של בחור שוקע ^[57], של בינוני מפעפע ^[58], ושל זקן צף'.

למימרא דכמה דקשיש - כחוש חיליה? והתניא: 'שלשה, כל זמן שמזקינין - גבורה מתוספת בהן; אלו הן: דג, נחש, וחזיר'!

כח אוסופי הוא דקא מוסיף, זיהריה ^[59] קליש.

'של בחור שוקע' - למאי הלכתא?

דתניא: חבית שנתגלה, אף על פי ששתו ממנה תשעה ולא מתו - לא ישתה ממנה עשירי ^[60]; מעשה היה ששתו ממנו תשעה ולא מתו, ושתה עשירי ומת.

אמר רבי ירמיה: זהו 'שוקע';

וכן אבטיח שנתגלתה, אף על פי שאכלו ממנה תשעה בני אדם ולא מתו - לא יאכל ממנה עשירי ^[61]; מעשה היה ואכלו ממנה תשעה ולא מתו, ואכל עשירי ומת.

אמר רבי: זהו 'שוקע'.

תנו רבנן: 'מים שנתגלו - הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים ^[62]; ולא ירביץ בהן את הבית ^[63], ולא יגבל בהן את הטיט, ולא ישקה מהן: לא בהמתו, ולא בהמת חבירו; ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו; אחרים אומרים: מקום שיש סירטא ^[64] – אסור; אין סירטא – מותר'. 'אחרים' היינו תנא קמא ^[65]!?

איכא בינייהו גב היד וגב הרגל ורומני דאפי ^[66].

אמר מר: 'לא ישקה מהן: לא בהמתו, ולא בהמת חבירו' – והתניא: 'אבל משקהו לבהמת עצמו'!?

כי תניא ההיא - לשונרא ^[67].

אי הכי - דחבריה נמי?

דחבריה כחיש.

דידיה נמי כחיש.

הדר בריא.

דחבריה נמי הדר בריא.

זימנין דבעי לזבונא, ומפסיד ליה מיניה.

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן בתירא: שלשה יינות הן: יין נסך ^[68] אסור בהנאה, ומטמא טומאה חמורה ^[69] בכזית ^[70];

הערות

^ לשתות
^ פושו"ן
^ שהרי תחלתו יין
^ שלא היה יין מתחלה ביד עובד כוכבים, אלא לקחה עשויה מיד ישראל
^ בהנאה: דתו לא מנסך ליה
^ בשבת, שהוא לשתות
^ שהוא לרפואה: להצטנן כשיוצאין מבית המרחץ, כדמפרש
^ שנשאבו ועמדו בכלי יום או יומים להיות צלולין, ושופין העליונים בנחת במסננת
^ שני חלקי מים ואחד יין
^ שאין נחש שותה הימנו
^ עובד כוכבים היה
^ שלא יגע בו ויאסרנו
^ ושמעינן מהכא דאף בשתיה מותר
^ שאין בו מים הרבה
^ שותה הנחש
^ מבקע במים ובא, כמו (פסחים דף מ.) (צריא דחיטי) ביקוע, כמו 'דמצרי זיקי' לקמן
^ הראה לו לנחש דבר שיקוץ ביין זה וישוב
^ מעט מים
^ למות ובא ושותה לעין כל
^ ומיהו כי לא חזו ליה - שתי
^ מקום
^ בלע"ז: קובא
^ כיסוי של בגד קשרו על פיהן
^ לדבר שיש בו סכנה אתה בא לתרץ ולסתור ראיות שאנו מביאין? ואנן נסמוך אהני שינויי דליתו
^ אלא ודאי לא שנא הכי ולא שנא הכי אסור
^ שם מדת יין שבעיר
^ אימת אדם הישן על הנחש, ולא מסר נפשיה משום מיא, ואיהו הוה ניים אגבייהו
^ ישראל
^ ואף על גב דלא בקיאי בהלכות גילוי
^ ומנהגא דגברא
^ ואתיא
^ נקיון
^ ומכסין המים שלא תפול בהן פסולת
^ מין יין חזק, ואין טעמו טוב ומתוק אלא כחומץ, ומתוך חזקו אין נחש שותהו
^ מבקע נודות מחזקו
^ רע ומר
^ מחמת השמש בתוך הענבים, ושוב אינו הגון
^ להנך שלש יינות
^ שינוי שלהן לשבח
^ 'חד' = חריף מחמת פלפלין וסממנים הנתונין בו
^ אולישנ"א בלע"ז
^ משקה משובח; 'בארג' לשון פרס 'משובח', כמו 'סוסיא בארג' ב'חלק', וכולן - אין נחש שותה מהן
^ מתוק
^ במדינתו
^ והנחשים רגילין בו
^ החמיץ ולא חומץ הגון
^ נתקלקל הרבה ו
^ יין חדש מגיתו: עד שהוא מחמיץ להיות יין קרי ליה 'תוסס'
^ קרשי"ן טרוף בכלי, ושחוק, ויין או מים נתונין בו
^ חומץ
^ החומץ מתגרה ונלחם בחכן של נחשים, ואין שותין בו ממנו
^ חזק הוא כחומץ, כדמפרש ב'אלו עוברין' (פסחים דף מב.) דיהבו ביה עיפושי פת ונסיובי דחלבא: משג"א בלע"ז
^ כמין מקום נשיכת הנחש
^ כלי שתחת חבית שמקבל יין הנוטף
^ שמטפטף תדיר, והטיפים רודפות זו את זו, ותכופות, והנחש שומע ובורח
^ כשתולשין אותה - נעשה לה פה קצר במקום עוקצה
^ לפי שחזק הוא וכבד ושוקע בתוך המשקה לקרקעיתו של כלי
^ בינתיים
^ ארס שלו
^ שהארס שוקע למטה וישתהו וימות
^ מלפפון; 'מלון' בלע"ז, וגסה היא; וכשפותחין אותה לאכול קצת, ועומדת מגולה - אוכל נחש ממנה, והיא רכה, והארס שוקע בה; הלכך שמעינן מרב ספרא טובא: ראשון לא ישתה - שמא נחש זקן שתה שם, וצף הארס למעלה; אמצעיים - שמא נחש בינוני היה, ומפעפע; שתו תשעה - לא ישתה עשירי, שמא בחור היה
^ שמא יעבור אדם יחף, ויעמוד הארס בין קשרי אצבעותיו, וכיון שנכנס מעט ונוקב בבשר - שוב אין לו רפואה
^ להשכיב את האפר ואבק שלא יעלה
^ סדק שהארס מתעכב שם ואינו נופל מהר ונוקב הבשר
^ דהא פנים יד ורגל יש שם פתחים וסדקים כמו בין אצבע לאצבע ובתוך הכף יש סדקים והאוזן והשפתים
^ פומיל"א של פנים אשר אצל העין, ואין שם סדק; ולאחרים שרי
^ דלא מזיק ליה ארס, דשונרא אכיל ליה לחיויא, כדאמרינן ב'ערבי פסחים' (פסחים דף קיב:)
^ שנתנסך לעבודת כוכבים
^ משא ואהל
^ כמת: איתקש תקרובת עבודת כוכבים למת

[1] לשתות

[2] פושו"ן

[3] שהרי תחלתו יין

[4] שלא היה יין מתחלה ביד עובד כוכבים, אלא לקחה עשויה מיד ישראל

[5] בהנאה: דתו לא מנסך ליה

[6] בשבת, שהוא לשתות

[7] שהוא לרפואה: להצטנן כשיוצאין מבית המרחץ, כדמפרש

[8] שנשאבו ועמדו בכלי יום או יומים להיות צלולין, ושופין העליונים בנחת במסננת

[9] שני חלקי מים ואחד יין

[10] שאין נחש שותה הימנו

[11] עובד כוכבים היה

[12] שלא יגע בו ויאסרנו

[13] ושמעינן מהכא דאף בשתיה מותר

[14] שאין בו מים הרבה

[15] שותה הנחש

[16] מבקע במים ובא, כמו (פסחים דף מ.) (צריא דחיטי) ביקוע, כמו 'דמצרי זיקי' לקמן

[17] הראה לו לנחש דבר שיקוץ ביין זה וישוב

[18] מעט מים

[19] למות ובא ושותה לעין כל

[20] ומיהו כי לא חזו ליה - שתי

[21] מקום

[22] בלע"ז: קובא

[23] כיסוי של בגד קשרו על פיהן

[24] לדבר שיש בו סכנה אתה בא לתרץ ולסתור ראיות שאנו מביאין? ואנן נסמוך אהני שינויי דליתו

[25] אלא ודאי לא שנא הכי ולא שנא הכי אסור

[26] שם מדת יין שבעיר

[27] אימת אדם הישן על הנחש, ולא מסר נפשיה משום מיא, ואיהו הוה ניים אגבייהו

[28] ישראל

[29] ואף על גב דלא בקיאי בהלכות גילוי

[30] ומנהגא דגברא

[31] ואתיא

[32] נקיון

[33] ומכסין המים שלא תפול בהן פסולת

[34] מין יין חזק, ואין טעמו טוב ומתוק אלא כחומץ, ומתוך חזקו אין נחש שותהו

[35] מבקע נודות מחזקו

[36] רע ומר

[37] מחמת השמש בתוך הענבים, ושוב אינו הגון

[38] להנך שלש יינות

[39] שינוי שלהן לשבח

[40] 'חד' = חריף מחמת פלפלין וסממנים הנתונין בו

[41] אולישנ"א בלע"ז

[42] משקה משובח; 'בארג' לשון פרס 'משובח', כמו 'סוסיא בארג' ב'חלק', וכולן - אין נחש שותה מהן

[43] מתוק

[44] במדינתו

[45] והנחשים רגילין בו

[46] החמיץ ולא חומץ הגון

[47] נתקלקל הרבה ו

[48] יין חדש מגיתו: עד שהוא מחמיץ להיות יין קרי ליה 'תוסס'

[49] קרשי"ן טרוף בכלי, ושחוק, ויין או מים נתונין בו

[50] חומץ

[51] החומץ מתגרה ונלחם בחכן של נחשים, ואין שותין בו ממנו

[52] חזק הוא כחומץ, כדמפרש ב'אלו עוברין' (פסחים דף מב.) דיהבו ביה עיפושי פת ונסיובי דחלבא: משג"א בלע"ז

[53] כמין מקום נשיכת הנחש

[54] כלי שתחת חבית שמקבל יין הנוטף

[55] שמטפטף תדיר, והטיפים רודפות זו את זו, ותכופות, והנחש שומע ובורח

[56] כשתולשין אותה - נעשה לה פה קצר במקום עוקצה

[57] לפי שחזק הוא וכבד ושוקע בתוך המשקה לקרקעיתו של כלי

[58] בינתיים

[59] ארס שלו

[60] שהארס שוקע למטה וישתהו וימות

[61] מלפפון; 'מלון' בלע"ז, וגסה היא; וכשפותחין אותה לאכול קצת, ועומדת מגולה - אוכל נחש ממנה, והיא רכה, והארס שוקע בה; הלכך שמעינן מרב ספרא טובא: ראשון לא ישתה - שמא נחש זקן שתה שם, וצף הארס למעלה; אמצעיים - שמא נחש בינוני היה, ומפעפע; שתו תשעה - לא ישתה עשירי, שמא בחור היה

[62] שמא יעבור אדם יחף, ויעמוד הארס בין קשרי אצבעותיו, וכיון שנכנס מעט ונוקב בבשר - שוב אין לו רפואה

[63] להשכיב את האפר ואבק שלא יעלה

[64] סדק שהארס מתעכב שם ואינו נופל מהר ונוקב הבשר

[65] דהא פנים יד ורגל יש שם פתחים וסדקים כמו בין אצבע לאצבע ובתוך הכף יש סדקים והאוזן והשפתים

[66] פומיל"א של פנים אשר אצל העין, ואין שם סדק; ולאחרים שרי

[67] דלא מזיק ליה ארס, דשונרא אכיל ליה לחיויא, כדאמרינן ב'ערבי פסחים' (פסחים דף קיב:)

[68] שנתנסך לעבודת כוכבים

[69] משא ואהל

[70] כמת: איתקש תקרובת עבודת כוכבים למת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]