פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

חייב [1]': בשלמא עביט של מימי רגלים - איכא 'זריקה משתברת', אלא צואה - מאי 'זריקה משתברת' איכא?

בצואה לחה.

לימא [2] כתנאי: 'שחט לה [3] חגב: רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרים'; מאי? לאו בהא קמיפלגי: דמר [4] סבר: אמרינן 'כעין זביחה' [5], ומר סבר [6]: לא אמרינן [7] 'כעין זביחה', אלא 'כעין פנים'?

לא! דכולי עלמא לא אמרינן 'כעין זביחה' [8] אלא 'כעין פנים' בעינן [9], ושאני חגב: הואיל וצוארו דומה לצואר בהמה [10].

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל: שבר מקל בפניה - חייב ונאסרת [11]; זרק מקל לפניה - חייב [12] ואינה נאסרת [13].

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי שנא שבר, דהויא ליה כעין זביחה? זרק נמי הויא ליה כעין זריקה!?

אמר ליה: בעינן זריקה משתברת, וליכא.

אלא מעתה [14] אבני בית מרקוליס [15] במה יאסרו?

אמר ליה: אף לדידי קשיא לי, ושאלתיה לרבה בר אבוה, ורבה בר אבוה לחייא בר רב, וחייא בר רב לרב, ואמר ליה: נעשה כמגדל עבודת כוכבים [16].

הניחא למאן דאמר 'עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד', אלא למאן דאמר 'עד שתעבד' – תישתרי, דהא לא פלחה [17]!?

אמר ליה: כל אחת ואחת נעשית עבודת כוכבים ותקרובת לחברתה [18].

אי הכי - בתרייתא מיהא תשתרי [19]?

אמר ליה: אי ידעת לה [20] - זיל שקלה [21].

רב אשי אמר: כל אחת ואחת נעשית תקרובת לעצמה [22] ותקרובת לחברתה.

תנן: 'מצא בראשו כסות ומעות או כלים - הרי אלו מותרין [23]; פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב לגבי מזבח – אסור' בשלמא יינות שמנים וסלתות איכא 'כעין פנים' ואיכא 'כעין זריקה משתברת', אלא פרכילי ענבים ועטרות של שבלים, לא 'כעין פנים' איכא ולא 'כעין זריקה משתברת' איכא?

אמר רבא: אמר עולא: כגון שבצרן מתחלה לכך [24].

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מנין לזובח בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שהוא פטור? - שנאמר (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו [25]: לא אסרה תורה אלא כעין פנים;

הוי בה רבא: במאי? אילימא בדוקין [26] שבעין, השתא: לבני נח [27] חזיא לגבוה בבמה דידהו [28], לעבודת כוכבים מיבעיא? אלא במחוסר אבר [29], וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: 'מנין למחוסר אבר שהוא אסור לבני נח? - שנאמר (בראשית ו יט) ומכל החי מכל בשר שנים מכל [תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו]: אמרה תורה: הבא בהמה שחיין ראשי אברין שלה [30]'.

האי 'ומכל החי' מיבעי ליה למעוטי טריפה!?

מ'לחיות זרע' [גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ] (בראשית ז ג) נפקא [31].

הניחא למאן דאמר טריפה אינה יולדת, אלא למאן דאמר טריפה יולדת [32] - מאי איכא למימר?

אמר קרא: 'אתך' (בראשית ו יט): אתך - בדומין לך [33].

ודלמא נח גופיה טריפה הוה [34]?

'תמים' כתיב ביה (בראשית ו ט: אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח) .

דלמא תמים בדרכיו?

'צדיק' כתיב ביה!

דלמא תמים בדרכיו, וצדיק במעשיו?

לא מצית אמרת דנח גופיה טריפה הוה, דאי סלקא דעתא נח טריפה הוה - אמר ליה רחמנא 'דכוותך עייל, שלמין לא תעייל'?

השתא דנפקא מ'אתך' – 'לחיות זרע' למה לי [35]?

אי מ'אתך' [36]הוה אמינא לצוותא בעלמא, [37] ואפילו זקן ואפילו סריס [38]! קא משמע לן 'לחיות זרע'.

אמר רבי אלעזר: מנין לשוחט בהמה למרקוליס [39] שהוא חייב? - שנאמר (ויקרא יז ז) ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים [אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם]: אם אינו ענין לכדרכה [40], [41] דכתיב (דברים יב ל) [השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר] איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם [ואעשה כן גם אני] - תנהו ענין לשלא כדרכה.

והא [(ויקרא יז ז) ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם] - להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה לכדתניא:


עמוד ב

[42] עד כאן הוא מדבר [43] בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות [44] והקריבן בשעת איסור הבמות, שהרי עונשן אמור [45], שנאמר (ויקרא יז ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו [להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו]; עונש שמענו, אזהרה מנין? - תלמוד לומר: (דברים יב יג) [השמר לך] פן תעלה עולותיך [בכל מקום אשר תראה], וכדרבי אבין אמר רבי אילא, דאמר רבי אבין אמר רבי אילא: כל מקום שנאמר 'השמר' ו'פן' ו'אל' - אינו אלא בלא תעשה; מכאן ואילך [46] הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות [47] והקריבן בשעת איסור הבמות [48], שנאמר (ויקרא יז ה) [למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאם לה' אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים לה' אותם:] למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים [49] - שהתרתי לך כבר [50] – על פני השדה - מלמד שכל הזובח בבמה בשעת איסור הבמות מעלה עליו הכתוב כאילו הוא זובח על פני השדה [51]; והביאום לה' זו מצות עשה [52]; ומצות לא תעשה מנין? - תלמוד לומר: (ויקרא יז ז) ולא יזבחו עוד את זבחיהם [אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם]; יכול יהא ענוש כרת [53]? - תלמוד לומר: חקת עולם תהיה זאת להם: זאת להם [54] - ולא אחרת [55] להם' [56]?

אמר רבא: קרי ביה 'ולא יזבחו' וקרי ביה 'ולא עוד' [57].

משנה:

מצא בראשו [58] מעות, כסות או כלים - הרי אלו מותרין [59];

פרכילי ענבים, ועטרות של שבלים, ויינות ושמנים וסלתות, וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח – אסור [בהנאה].

גמרא:

מנהני מילי?

אמר רבי חייא בר יוסף אמר רבי אושעיא: כתוב אחד אומר (דברים כט טז) ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם [60], וכתוב אחד אומר (דברים ז כה) [פסילי אלהיהם תשרפון באש] לא תחמוד כסף וזהב עליהם [ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת ה' אלקיך הוא] [61]; הא כיצד? 'עמהם' דומיא ד'עליהם': מה עליהם דבר של נוי אסור [62], שאינו של נוי מותר - אף עמהם [63] - דבר של נוי אסור ושאינו של נוי מותר [64]; [65]

ואימא 'עליהם' דומיא ד'עמהם': מה עמהם = כל מה שעמהם [66], אף עליהם = כל שעליהם?

אם כן - לא יאמר עליהם [67].

מעות - דבר של נוי הוא [68]!?

אמרי דבי רבי ינאי: בכיס קשור ותלוי לו בצוארו.

כסות - דבר של נוי הוא!?

אמרי דבי רבי ינאי: בכסות מקופלת [69] ומונחת לו על ראשו.

כלי - דבר של נוי הוא!?

אמר רב פפא: דסחיפא ליה משכילתא ארישיה [70].

אמר רב אסי בר חייא: כל שהוא לפנים מן הקלקלין [71] - אפילו מים ומלח [72] – אסור; חוץ לקלקלין [73] דבר של נוי – אסור [74], שאינו של נוי – מותר [75].

אמר רבי יוסי בר חנינא: נקטינן: אין קלקלין [76], לא לפעור ולא למרקוליס.

למאי [77]? - אילימא דאפילו פנים כחוץ דמי, ושרי [78] - השתא פעורי מפערין קמיה [79], מים ומלח לא מקרבין ליה? אלא אפילו חוץ כבפנים דמי, ואסור [80].

משנה:

עבודת כוכבים שהיה לה גינה או מרחץ - נהנין מהן שלא בטובה [81] ואין נהנין מהן בטובה;

היה שלה ושל אחרים - נהנין מהן בין בטובה ובין שלא בטובה;

עבודת כוכבים של עובד כוכבים - אסורה מיד, ושל ישראל אין אסורה עד שתיעבד.

גמרא:

אמר אביי: 'בטובה' = בטובת כומרין; 'שלא בטובה' = שלא בטובת כומרין, לאפוקי טובת עובדיה [82], דשרי.

איכא דמתני לה אסיפא: 'היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה'; אמר אביי: 'בטובה' = בטובת אחרים, 'שלא בטובה' = שלא בטובת כומרין.

מאן דמתני אסיפא - כל שכן ארישא [83], ומאן דמתני ארישא, אבל אסיפא - כיון דאיכא אחרים בהדה - אפילו בטובת כומרין נמי שפיר דמי.

עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד:

מתניתין מני?

רבי עקיבא היא, דתניא: '(דברים יב ב) אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים [אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן] - בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר [84];

יכול עשאום ולא גמרום, גמרום ולא הביאום, הביאום ולא נשתמשו בהן - יכול יהו אסורים? - תלמוד לומר: 'אשר עבדו שם הגוים' שאין אסורין עד שיעבדו; מכאן אמרו: עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה עד שתיעבד, ושל ישראל אסורה מיד [85] - דברי רבי ישמעאל;

רבי עקיבא אומר: חילוף הדברים [86]: עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד, ושל ישראל - עד שתיעבד.'

אמר מר: 'בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר' - הא 'מקומות' כתיב?

אם אינו ענין למקומות, דלא מיתסרי, דכתיב 'אלהיהם על ההרים' [87] ולא ההרים אלהיהם -

הערותעריכה

  1. ^ אפילו אין עבודתה בכך
  2. ^ מילתיה דרב
  3. ^ לכל עבודת כוכבים שבעולם בין דרכה בין אין דרכה בכך
  4. ^ רבי יהודה
  5. ^ ואף על פי דלאו זביחה ממש היא, דהא אין שחיטת חגבים נוהגת, והויא כשבירת מקל: דחייב, הואיל ואיכא למימר 'כעין זביחה', והוא הדין שבירת מקל: דהויא שבירה וחיתוך, מדלא אשמעינן אווז ותרנגול, דשייכא ביה שחיטה ממש
  6. ^ ורבנן סברי
  7. ^ בשבירה
  8. ^ ובמקל אפילו רבי יהודה פטר, וליתא לדרב
  9. ^ מידי דדמי לזביחה, כגון חיה ועוף ובהמה - אפילו אין ראויין לקרבן
  10. ^ דיש לה צואר כבהמה; ולהכי מחייב רבי יהודה, ד'כעין שחיטת פנים' הוא
  11. ^ המקל, בין שעבודתה בשבירה בין שאין עבודתה בשבירה - הויא עבודה להתחייב, והויא תקרובת ליאסר, כדאמרן: ד'כעין זביחה' היא
  12. ^ וכגון שעבודתה בזריקת מקל, מ'איכה יעבדו' (דברים יב ל)
  13. ^ המקל, דלא הוי תקרובת אלא מידי ד'כעין פנים'
  14. ^ דבעינן 'כעין פנים'
  15. ^ אבנים הנזרקות למרקוליס
  16. ^ התוספת על המרקוליס קטן ליעשות מרקוליס גדול, ואיסורו משום עבודת כוכבים עצמה ולא משום תקרובת; אבל מקל לא איתעביד עבודת כוכבים, דעיקרה של עבודת כוכבים - לאו מקל נינהו
  17. ^ דהא כולה 'גידול עבודת כוכבים' נינהו
  18. ^ לענין שתהא חבירתה נעבדה ממנה, ונאסרה ממנה חבירתה משום עבודת כוכבים, וניתרת בביטול; אבל תקרובת למהוי 'זבחי מתים' שאין בטלין עולמית - לא הוו, ד'כעין פנים' בעינן, ומקל לא אתעביד עבודת כוכבים, ושרי לגמרי
  19. ^ שהרי עבודת כוכבים נעשית, אבל לא נעבדה עדיין
  20. ^ אם אתה מכירה לאחרונה
  21. ^ כלומר: שאין לה היכר, לפיכך כולה אסורה
  22. ^ שהרי אין לה עבודה אחרת אלא זריקה, ובזריקתה נעשית עבודת כוכבים, ונעבדת; ואפילו אחרונה נאסרת משום עבודת כוכבים עצמה
  23. ^ בגמרא מפרש טעמא לקמן (עמוד ב)
  24. ^ לצורך עבודת כוכבים, ובבצירותן - עבדה לעבודת כוכבים, דהוי כשבר מקל לפניה, דדמי לזביחה
  25. ^ 'בלתי לה’’ משמע שראוי לשם הכתוב מדבר
  26. ^ טייל"א
  27. ^ כל זמן שלא ניתנה תורה - אף ישראל נקראו בני נח
  28. ^ דילפינן לקמן דמחוסר אבר נאסר להן, ולא מום אחר
  29. ^ דלא אשכחן דליתחזי לגבוה
  30. ^ שגלוי וידוע לפניו שעתיד להקריב נח, כדכתיב 'ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו' (בראשית ח כ)
  31. ^ דבר שעושה פירות, וטריפה שניקב קרום של מוח או שחתכו רגליה - שוב אינה יולדת
  32. ^ איצטריך 'מכל החי' למעוטה, דלא נפקא מ'להחיות זרע'!
  33. ^ ולא טרפה; הלכך 'מכל החי' - למחוסר אבר אתא
  34. ^ ואף על גב דחי כמה שנים - דלמא טריפה חיה סבירא ליה? הלכך לא נפקא מ'אתך' למעוטי טריפה, ואתא 'מכל החי' למעוטה, ולא ממשמעותא ד'החי', דהא טריפה חיה, אלא מריבויא, ומפרשים להאי 'החי' לשון בריאות; וטריפה - הוא דאימעיט, אבל מחוסר אבר לא
  35. ^ הא אימעוט טריפה
  36. ^ טריפה הוא דממעיט, אבל זקן וסריס מחמת חולי, ד
  37. ^ אמר רחמנא לעיילינהו, וטריפה לא ניעול שתמות בתיבה, אבל לעשות פירות - לא איכפת
  38. ^ ליעול
  39. ^ אף על פי שאין עבודתו בזביחה
  40. ^ לעבודת כוכבים שעבודתה בזביחה
  41. ^ דהא נפקא לן מ'איכה יעבדו'
  42. ^ האי 'ולא יזבחו' - בפרשת שחוטי חוץ כתיב
  43. ^ ועד פסוק זה הענין מדבר
  44. ^ לאחר שהוקם המשכן
  45. ^ שגילה לך הענין את עונשן שהן בכרת
  46. ^ האי 'ולא יזבחו עוד'
  47. ^ קודם שהוקם המשכן והזהיר הכתוב
  48. ^ שאף על פי שהיו מוקדשין לשם הקרבת במה - לא יקריבום עוד בבמה לגבוה
  49. ^ זבחים העומדים קודם לכן
  50. ^ שהתרתי בבמה לגבוה
  51. ^ לעבודת כוכבים
  52. ^ כָּאֵלו שהוקדשו קודם הקמת המשכן והקריבן אחרי כן בבמה - שעובר בעשה
  53. ^ כאילו הקדישן בשעת איסור והקריבן - דענוש בהן כרת, לעיל
  54. ^ עשה ולא תעשה
  55. ^ כרת
  56. ^ אלמא לאזהרת שוחטי חוץ קדשים שהוקדשו בשעת היתר הבמות אתא, ואזהרת מרקוליס מנלן
  57. ^ והאי 'עוד' לא איצטריך, שדי אזהרה אתרוייהו, ותחשביה תרי לאוי
  58. ^ של מרקוליס
  59. ^ שאינן של נוי כדמפרש בגמרא
  60. ^ משמע שהיו מקריבין עץ ואבן וכסף וזהב, וקרי ליה קרא 'שקוצים'! אלמא כל מה דמקריבין קמיה מיתסר
  61. ^ אבל עץ ואבן לא כתיב
  62. ^ דהא 'כסף וזהב' הוא
  63. ^ דכתיב 'עץ ואבן'
  64. ^ אם של נוי הוא אסור ואם לאו מותר
  65. ^ ולקמן פריך: הא מעות - דבר של נוי הוא!?
  66. ^ דהא כתיב נמי 'עץ ואבן', וסתם עץ ואבן לאו דנוי נינהו
  67. ^ כוליה קרא לא איצטריך, דהשתא: מה שעמהן: דאינו עליו ממש אשמועינן קרא דשקוצים נינהו, ואסירי, שעליהן מיבעיא לך? לשון אחר: כל שעמהן, ד'אשר' - ריבויא הוא
  68. ^ ואמאי קתני מתניתין דמותר
  69. ^ מכופלת פלייד"א בלע"ז
  70. ^ כפויה לו גביע ארישיה, ואינה עשויה כמין כובע, אלא כלי ארוך; ובלשון כנען 'אקדון'; ונותנין בו מים, כדאמרינן (שבת דף עז:) 'משיכלא משי כולה': שמכבסין בו בגדים ורוחצין בו ידיהן
  71. ^ קלקלין מחיצה היא, פרוסה לפני עבודת כוכבים, ו'קלקלין' הוא כינוי של קלעים
  72. ^ דלא לנוי הוא; כיון דכעין פנים נינהו - הוה תקרובת
  73. ^ לאו משום תקרובת איתיה, הלכך
  74. ^ דנפקא מ'אשר עמהם' (דברים כט טז)
  75. ^ ואפילו הוא כעין פנים, דהא חוץ לקלקלין לא מנחי תקרובת
  76. ^ אין תורת קלקלין
  77. ^ הלכתא 'אין לו קלקלין'
  78. ^ אי נימא דלא מיתסר דבר שאין של נוי לפנים מקלקלין דידיה, כשאר עבודת כוכבים
  79. ^ מתריזין לפניו
  80. ^ שהרי כל עבודתו דרך בזיון, וקלקלין הוי צניעות, ולכבוד, הלכך לא שייכי ביה, ולא מפסקי
  81. ^ שלא יעלו שכר לכומרים; דאין הקדש לעבודת כוכבים, כדאמרן בפרק 'כל הצלמים' (לעיל דף מד:)
  82. ^ עובדי כוכבים העובדין אותה - לא איכפת לן אי יהבינן להו שאר טובת הנאה פורתא
  83. ^ דכיון דכולה דעבודת כוכבים אסור לתת שכר
  84. ^ ולקמן פריך: הא 'מקומות' כתיב
  85. ^ ולקמן פריך: הא בכלים אוקימתה! עבודת כוכבים מנלן דעד שתיעבד?
  86. ^ ולקמן מפרש טעמא
  87. ^ 'את אלהיהם' בההיא קרא כתיב