פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אלא למאן דאמר טריפה יולדת - מאי איכא למימר?

אמר קרא 'אתך' - בדומין לך.

ודלמא נח גופיה טריפה הוה?

תמים כתיב ביה.

ודלמא תמים בדרכיו היה [1]?

'צדיק' כתיב ביה.

דלמא תמים בדרכיו צדיק במעשיו [2] הוה?

לא סלקא דעתא דנח גופיה טריפה הואי, דאי סלקא דעתא דנח טריפה הוה - אמר ליה רחמנא 'כוותך עייל, שלמין לא תעייל'?

והשתא דנפקא ליה מ'אתך', 'לחיות זרע' למה לי?

אי מ'אתך' הוה אמינא לצוותא בעלמא [3], [4] ואפילו זקן, ואפילו סריס [5] - כתב רחמנא 'זרע' [6].

איבעיא להו: 'שלשה ימים': הן ואידיהן [7]? או דלמא הן [8], בלא אידיהן?

תא שמע [במשנה (להלן דף ז,ב)]: 'רבי ישמעאל אומר: שלשה לפניהם ושלשה לאחריהן אסור'; אי סלקא דעתא 'הן ואידיהן', רבי ישמעאל יום אידיהן חשיב להו מעיקרא וחשיב להו לבסוף!?

איידי דתנא 'שלשה לפניהם' תנא נמי 'שלשה לאחריהם' [9].

תא שמע [בדף ז,ב]: דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: 'יום א' לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור [10]' [## בדף יא ע"ב נאמר: אמר שמואל: בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד; וגם כאן יש גורסים 'יום עבודת כוכבים', כלומר: יום אידם]; ואי סלקא דעתא 'הן ואידיהן', האיכא ארבעה וחמשה [11] דשרי!?

אליבא דרבי ישמעאל לא קמבעיא לי ד'הן בלא אידיהן'; כי קא מבעיא לי - אליבא דרבנן;

מאי?

אמר רבינא: תא שמע [ממשנה בדף ח,א]: 'ואלו הן אידיהן של עובדי כוכבים: קלנדא סטרונייא וקרטסים'; ואמר רב חנין בר רבא: קלנדא = שמונה ימים אחר תקופה; סטרונייא = שמונה ימים לפני תקופה [12], וסימנך [13]: (תהלים קלט ה) אחור וקדם צרתני [ותשת עלי כפכה] [14]; ואי סלקא דעתך 'הן ואידיהן [15]' - עשרה הוו [16]!?

תנא - כוליה קלנדא חד יומא הוא חשיב ליה.

אמר רב אשי: תא שמע: 'לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים' - ואי סלקא דעתא 'הן ואידיהן' - ליתני 'אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים [17]' [18]!? וכי תימא האי דקתני 'לפני אידיהן' - למעוטי לאחר אידיהן [19], ליתני 'אידם של עובדי כוכבים שלשה ימים לפניהם [20]' [21]! אלא [22] שמע מינה [23]הן בלא אידיהן [24].

שמע מינה.

איבעיא להו: משום הרווחה [25]? או דלמא משום (ויקרא יט יד) [לא תקלל חרש] ולפני עור לא תתן מכשול [ויראת מאלקיך אני ה’] [26]?

למאי נפקא מינה?

דאית ליה בהמה לדידיה: אי אמרת משום הרווחה - הא קא מרווח ליה; אי אמרת משום 'עור לא תתן מכשול' - הא אית ליה לדידיה [27]!

וכי אית ליה - לא עבר משום 'עור לא תתן מכשול'? והתניא [תוספתא דמאי פ"ב מ"יד, בלי ייחוס לרבי נתן]: 'אמר רבי נתן:


עמוד ב

מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר [28], ואבר מן החי לבני נח [29]? תלמוד לומר: (ויקרא יט יד) [לא תקלל חרש] ולפני עור לא תתן מכשול [ויראת מאלקיך אני ה’]’, והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו וקעבר משום 'לפני עור לא תתן מכשול'?

הכא במאי עסקינן? - דקאי בתרי עברי נהרא [30]; דיקא נמי דקתני 'לא יושיט', ולא קתני 'לא יתן'!

שמע מינה.

איבעיא להו: נשא ונתן [31] – מאי [32]?

רבי יוחנן אמר: נשא ונתן אסור [33]; ריש לקיש אמר: נשא ונתן מותר.

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: 'אידיהן של עובדי כוכבים - נשא ונתן אסורין'; מאי, לאו לפני אידיהן?

לא! אידיהן דוקא.

איכא דאמרי איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: 'אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסור' – 'אידיהן' אִין, לפני אידיהן לא!

תנא: אידי ואידי - אידיהן קרי ליה.

תניא כוותיה דריש לקיש [תוספתא עבודה זרה פ"א מ"א]: כשאמרו 'אסור לשאת ולתת עמהם [34]', לא אסרו אלא בדבר המתקיים [35], אבל בדבר שאינו מתקיים [36] – לא [37]; ואפילו בדבר המתקיים, נשא ונתן מותר'.

תני רב זביד בדבי רבי אושעיא [38]: 'דבר שאין מתקיים מוכרין להם, אבל אין לוקחין מהם' [39].

ההוא מינאה דשדר ליה דינרא קיסרנאה [40] לרבי יהודה נשיאה ביום אידו; הוה יתיב ריש לקיש קמיה, אמר: היכי אעביד? אשקליה - אזיל ומודה! לא אשקליה - הויא ליה איבה!?

אמר ליה ריש לקיש: טול וזרוק אותו לבור בפניו.

אמר: כל שכן דהויא ליה איבה!?

כלאחר יד - הוא דקאמינא [41].

להשאילן ולשאול מהן:

בשלמא להשאילן, דקא מרווח להו; אבל לשאול מהן? מעוטי קא ממעט להו!?

אמר אביי: גזרה לשאול מהן אטו להשאילן.

רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא [42].

להלוותם וללוות מהן:

בשלמא להלוותם - משום דקא מרווח להו, אלא ללוות מהן – אמאי?

אמר אביי: גזרה ללוות מהן אטו להלוותם;

רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא:

לפורען ולפרוע מהן:

בשלמא לפורען - משום דקא מרווח להו, אלא לפרוע מהן? מעוטי ממעט להו?!

אמר אביי: גזירה לפרוע מהן אטו לפורען;

רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא.

וצריכי [43]: דאי תנא 'לשאת ולתת עמהן' - משום דקא מרווח להו ואזיל ומודה, אבל לשאול מהן - דמעוטי קא ממעט להו - שפיר דמי; ואי תנא 'לשאול מהן' - משום דחשיבא ליה מילתא [44] ואזיל ומודה, אבל ללוות מהן - צערא בעלמא אית ליה, אמר: תוב לא הדרי זוזי! ואי תנא 'ללוות מהן' - משום דקאמר בעל כרחיה מיפרענא, והשתא מיהא אזיל ומודה, אבל 'ליפרע מהן', דתו לא הדרי זוזי - אימא צערא אית ליה ולא אזיל ומודה!?

- צריכא.

רבי יהודה אומר נפרעין מהן [מפני שמיצר הוא לו.

אמרו לו: אף על פי שמיצר הוא עכשיו - שמח הוא לאחר זמן]:

ולית ליה לרבי יהודה 'אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן'? והתניא: 'רבי יהודה אומר: אשה לא תסוד [45] במועד מפני שניוול הוא לה [46] [עד כאן במשנה מועד קטן פ"א מ"ז]; ומודה רבי יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד [47] - שטופלתו במועד: אף על פי שמצירה עכשיו - שמחה היא לאחר זמן'!?

אמר רב נחמן בר יצחק: הנח להלכות מועד דכולהו מיצר עכשיו שמחה לאחר זמן [48].

רבינא אמר: עובד כוכבים לענין פרעון - לעולם מיצר.

מתניתין דלא כרבי יהושע בן קרחה, דתניא [תוספתא עבודה זרה פ"א מ"א]: 'רבי יהושע בן קרחה אומר: מלוה בשטר - אין נפרעין מהן [49]; מלוה על פה - נפרעין מהן, מפני שהוא כמציל מידם.'

יתיב רב יוסף אחוריה דרבי אבא, ויתיב רבי אבא קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: הלכתא כרבי יהושע בן קרחה והלכתא כרבי יהודה.

הלכתא כרבי יהושע - הא דאמרן; כרבי יהודה – דתנן [בבא קמא פ"ט מ"ד]: 'הנותן צמר לצבע,,, לצבוע לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום -

הערותעריכה

  1. ^ עניו ושפל רוח
  2. ^ בלא חמס
  3. ^ לעמוד עמו י"ב חדשים בתיבה, ומיהו טריפה לא תעייל, שלא תמות ובטל הצוותא
  4. ^ אבל
  5. ^ זקן וסריס שפיר דמי
  6. ^ קמשמע לן
  7. ^ הן ואידיהן שלשה, ולא הוו להו אלא שני ימים קודם
  8. ^ שלשה
  9. ^ אף על גב דליתנהו אלא שנים, דהא חשבינן לאיד בהדי קמאי - קרי להו לבתראי נמי שלשה, וקא חשיב לאיד בהדייהו
  10. ^ לעשות עמהן משא ומתן: שלשה ימים לפני יום א' ושלשה ימים לאחריו - הרי כל השבת כולה
  11. ^ רביעי בשבת וחמישי בשבת
  12. ^ לפני תקופת טבת הוי אידיהן כל שמונה
  13. ^ דלא תימא 'קלנדא לפני התקופה וסטרנלייא לאחר התקופה'
  14. ^ 'אחור' כתיב ברישא, ומתניתין נמי: האיד דלאחר התקופה תנא ברישא
  15. ^ יום איד קא חשיב במתניתין עם ימים שלפניו
  16. ^ עשרה ימים הוו להו, ואמאי קתני 'שלשה'? 'עשרה' בעי למתני, מאחר דקיימא לן דשמונה ימים מושך ימי האיד
  17. ^ שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם
  18. ^ דמשמע הכי: כשמגיעין ימי אידיהן - אסור שלשה ימים משאם ומתנם; ולמה לי למיתני 'לפני', דמשמע לפני האיד שלשה
  19. ^ דאי הוה תני סתמא - לא הוה ידעינן הנך שני ימים לבד האיד מתי? אי לפני, אי לאחר? ולהכי תנא 'לפני': למעוטי לאחר
  20. ^ אסורין
  21. ^ דלישתמע דתנא דידן באידיהן איירי
  22. ^ מדלא אדכר במתניתין לאסור כלל הן בלא אידיהן קתני
  23. ^ כל הנך שלשה דקתני במתניתין - אלפני קאי, ואידיהן ממילא משתמע: דכל שכן דאסור, ו
  24. ^ קתני
  25. ^ דרווח ואזיל ומודה לעבודת כוכבים, ועבר ישראל משום 'לא ישמע על פיך' (שמות כג יג)
  26. ^ דמזבין ליה בהמה ומקריבה לעבודת כוכבים, ובני נח נצטוו עליה, דהיא אחת משבע מצות [ב'ארבע מיתות' בסנהדרין (דף נו.)] ונהי דאמרן 'עמד והתירן' - מיהו 'אל יעברו על ידיך', שהרי עתידין הן ליתן את הדין על שאין מקיימין אותן, ואף על פי שאין להן שכר בקיומן, (ואהני) קא עבר ישראל משום 'ולפני עור לא תתן מכשול'
  27. ^ לעובד כוכבים להקריב, ואי לא מזבין ליה ישראל - אפילו הכי פלח ליה בדידיה
  28. ^ שמא יבא לשתותו
  29. ^ לפי שנאסר להן, דכתיב 'אך בשר [בנפשו דמו לא תאכלו] (בראשית ט ד)
  30. ^ עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה: דאי לא יהיב ליה - לא מצי שקיל
  31. ^ לפני אידיהן עמהן
  32. ^ מהו בהנאה
  33. ^ ליהנות מאותה סחורה
  34. ^ לפני אידיהן
  35. ^ עד יום אידיהן, דחזי ליה קמיה ביום אידו, ואזיל ומודה
  36. ^ כגון ירק וכיוצא בו
  37. ^ [אסרו, אלא] מותר
  38. ^ במתניתא דבי רבי אושעיא: דאיהו סידרה למתניתא, וכן רבי חייא
  39. ^ דמרווח ליה: שמתוך שאינו מתקיים - מתאוה הוא למכרו
  40. ^ דינר מצורה חדשה: שפסל קיסר את הראשונה וגזר על זו
  41. ^ שלא יבין שמדעת השלכתו, וכיון שרואה שאבד ממך - לא ישמח
  42. ^ שהעובד כוכבים ישמח כשישראל צריך לו
  43. ^ למתני במתניתין לכולהו
  44. ^ דצריך ישראל לשאול את כליו, וידע דהדר ליה את כליו בעין
  45. ^ לא תתן סיד על פניה במועד
  46. ^ בעודו על פניה, ואף על פי כשנוטלתו מאדימה ומצהיל פניה, כיון דהנאה זו אינה אלא עד לאחר המועד וניוול בתוך המועד - אסור
  47. ^ כגון שבאה לסוד בתחלת המועד, ולבסוף יום או יומים תטלנו, ונהנית הימנו בתוך המועד
  48. ^ כל מה שהתירו לעשות במועד - מיצר הוא באותה שעה, כגון שחיטה ותיקון סעודה - והתירו לו משום שמחה דלאחר זמן שבתוך המועד
  49. ^ לפני אידיהן, מפני ששמח הוא לאחר זמן ביום אידו, דכיון דנקט שטרא ישראל עילויה - כל שעתא מסתפי מיניה