פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בת יומא [1], דלאו נותן טעם לפגם הוא [2].

מכאן ואילך לישתרי [3]?

גזירה קדירה שאינה בת יומא משום קדירה בת יומא.

ואידך?

קדירה בת יומא נמי מפגם פגמה.

רמי ליה רב עמרם לרב ששת: תנן 'השפודין והאסכלא מלבנן באור' והתנן גבי קדשים [זבחים פ"יא מ"ח] 'השפוד והאסכלא [4] - מגעילן בחמין [5]' [6]!?

אמר ליה: עמרם ברי [7]! מה ענין קדשים אצל גיעולי עובדי כוכבים? הכא היתירא בלע [8], התם איסורא בלע!

אמר רבא: סוף סוף כי קא פליט - איסורא קא פליט!?

אלא אמר רבא: מאי 'הגעלה'? [9] נמי שטיפה ומריקה [10].

אמר ליה אביי: מי דמי? מריקה ושטיפה – בצונן, הגעלה – בחמין [11]!?

אלא אמר אביי: [12] (איוב לו לג) יגיד עליו רעו [מקנה אף על עולה] [13]: תנא הכא ליבון והוא הדין להגעלה, תנא התם הגעלה - והוא הדין לליבון [14].

אמר ליה רבא: אי הכי - לתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא באידך אחריתי, ולימא 'יגיד עליו רעו' [15]!?

אלא אמר רבא: קדשים - היינו טעמייהו, כדרב נחמן אמר רבה בר אבוה, דאמר: כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו [16].

תינח שלמים, דכיון דלשני ימים מיתאכלי - מקמי דניהוי 'נותר' קא הוי 'גיעול' [17]; אלא חטאת - כיון דליום ולילה מיתאכלא, כי מבשל בה האידנא חטאת - הוי נותר; כי הדר מבשל בה למחר: או שלמים או חטאת קא פליט 'נותר' דחטאת דהאידנא בחטאת ושלמים דלמחר [כאשר מבשל למחרת, נפלט ה'נותר' של החטאת של היום או השלמים של אמתול בחטאת או השלמים שלמחר]!

אמרי: לא, צריכא דכי מבשל בה חטאת האידנא הדר מבשל בה האידנא [18] שלמים [19], דחטאת דלמחר ושלמים דאתמול - בהדי הדדי קא שלים זמנייהו [20], והדר מבשל שלמים דלמחר.

א"ה הגעלה נמי לא ליבעי!?

קשיא.

רב פפא אמר: האי קריד האי לא קריד [21].

רב אשי אמר: לעולם כדאמרן מעיקרא: הכא התירא בלע הכא איסורא בלע [22]; ודקא קשיא לך 'דבעידנא דקא פליט - איסורא קא פליט' - בעידנא דקא פליט לא איתיה לאיסורא בעיניה [23].

ועד כמה מלבנן?

אמר רב מני: עד שתשיר קליפתן.

וכיצד מגעילן?

אמר רב הונא: יורה קטנה בתוך יורה גדולה [24].

יורה גדולה מאי?

תא שמע: דההוא דודא [25] דהואי בי רב עקביה, אהדר ליה


עמוד ב

גדנפא דלישא אפומא [26], ומליוה מיא וארתחה.

אמר רבא: מאן חכים למעבד כי הא מילתא אי לאו רב עקביה, דגברא רבא הוא! קסבר: כבולעו כך פולטו [27]: מה בולעו בנצוצות [28] - אף פולטו בנצוצות [29].

הסכין - שפה והיא טהורה:

אמר רב עוקבא בר חמא: ונועצה עשרה פעמים בקרקע [30].

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ובקרקע שאינה עבודה.

אמר רב כהנא: ובסכין יפה, שאין בה גומות [31].

תניא נמי הכי: סכין יפה שאין בה גומות - נועצה עשרה פעמים בקרקע.

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לאכול בה צונן [32];

כי הא: דמר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא [33]; אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל פסק והב ליה לבאטי בר טובי; הדר דצה [34] עשרה זימני בארעא, פסק, הב ליה למר יהודה.

אמר ליה באטי בר טובי: וההוא גברא - לאו בר ישראל הוא?

אמר ליה: מר [35] קים לי בגויה [36] ומר [37] - לא קים לי בגויה [38].

איכא דאמרי: אמר ליה: אידכר מאי עבדת באורתא [39].

הדרן עלך השוכר את הפועל וסליקא לה מסכת עבודה זרה

הערותעריכה

  1. ^ שבישל בה עובד כוכבים היום
  2. ^ אבל בישל בה אתמול - כבר הפיג בה טעמו בלינת לילה, ושוב כשפולטו בתבשיל אחר - אינו אלא לפגם
  3. ^ אף לכתחלה
  4. ^ שצלה בהן בשר קדש
  5. ^ משום דכי אתי למחר - הוי 'נותר', וכי הדר מבשל בשר קודש למחר - פליט שפוד בגויה טעמא, ו'נותר' - איסור כרת הוא ;
  6. ^ 'מגעילן' לא חשיב כליבון, דליבון שורף את הכלי
  7. ^ בני
  8. ^ הלכך סגי ליה בהגעלה
  9. ^ האי 'הגעלה' דקתני התם
  10. ^ כלומר: לעולם לפלוט האיסור, וודאי ליבון בעי - כשאר בליעת איסור; אלא מצות מלך היא בקדשים 'ומרק ושטף במים' (ויקרא ו כא) כי היכי דהויא גזירת הכתוב כ'אשר יזה מדמה על הבגד' (ויקרא ו כ) דבעי כיבוס במקום קדוש, ושבירת כלי חרס - במקום קדוש הוא, והוא הדין למריקה ושטיפה
  11. ^ כלומר: מי קרי למריקה ושטיפה 'הגעלה'? הא כל הגעלה - רותחין משמע: שכופין להקיא הכלי מה שבלע, ומריקה ושטיפה - בצונן הוא, כדאמרינן בשחיטת קדשים בפרק 'דם חטאת' (זבחים צו:)
  12. ^ הגעלה ממש: לפלוט מאיסורן; ודקא קשיא לך מתניתין, דמצרכא להו ליבון - לא תקשי: דודאי בין בקדשים בין בגיעולי עובדי כוכבים, תרוייהו בעינן לפלוט איסור, לבד מריקה ושטיפה דקדשים, דאינה אלא מצות המלך
  13. ^ ונלמד משנה מחבירתה: של קדשים ממשנתנו ומשנתנו משל קדשים
  14. ^ שניהם צריך
  15. ^ איבעי למתנינהו לתרוייהו: ליבון והגעלה בחדא, או במשנתנו או בקדשים, והדר ליתני חדא באידך ותגמר חבירתה מינה: מה התם הא בלא הא ליתא, הכי נמי הא בלא הא ליתא
  16. ^ שמבשלין בהן, ואינו מספיק להיות 'נותר' עד שתחזור ופולטו בתבשיל אחר; ולקמן פריך 'אי הכי הגעלה נמי לא ליבעי'?
  17. ^ שהרי כשבישל בו למחר - פלט בליעה מיום אתמול
  18. ^ בו ביום
  19. ^ חזה ושוק של כהנים
  20. ^ ואין כאן פליטת נותר, והדר מבשל ביה שלמים בו ביום, כדאמרינן; בכל פעם מבשל שלמים לאחר חטאת בו ביום, כי היכי דלא ניהוו נותר למחר
  21. ^ לעולם בקדשים איסורא פליט, ודקא קשיא לך 'ניבעי ליבון כי מתניתין'!? - לא דמי: דגיעול עובדי כוכבים, איידי דלא מבשלי להו כל שעתא, ומתקשה הבליעה בתוכו, ונדבקת בו בכולו 'טרשטרי"ש בלע"ז', ואין נוח לפלוט בהגעלה עד שמלבנו באור; אבל בקדשים - דכל שעתא מבשלי בהו - לא קריד, ונוח לפלוט; הלכך (סגי) בהגעלה קא פלט
  22. ^ דהיינו משום דבקדשים - היתירא בלע
  23. ^ לא חמיר איסורו: שכשנעשה נותר - לא הוי איסור בעיניה: שבתוך דופני הכלי היה בלוע, ומעולם לא הוכר איסורו
  24. ^ שיהיו רותחין עוברין על כולה
  25. ^ קלחת
  26. ^ שפה של עיסה סביבות פיה כדי שתקבל מים הרבה, ויעברו הרותחין על שפתה
  27. ^ כענין שבלעו שפת הדוד את האיסור - יפליטהו
  28. ^ לאו בולעו אלא על ידי ניצוצות: שניתז הרתיחות שם, ולא הוכנסה לתוך יורה אחרת בשעת בליעת האיסור
  29. ^ כך בשעת פליטה: אף על פי שלא הכניסה לתוך יורה אחרת, הואיל ונתמלאת יפה יפה, ומעלה ניצוצות על שפתה, ופולט; ומיהו גדנפא בעינן: משום דאי לאו הכי - דלמא לא הוה מסקא ניצוצות על השפה בהא זימנא, אבל איסור הנתבשל בה פעמים הרבה, אם לא העלה ניצוצות כל שעה - העלה פעם אחת
  30. ^ אף על פי ששפה; ויש אומרים [שפה =] משפשפה בבגד צמר שאינה חלק, ומעביר שמנוניתה
  31. ^ בעובי רחבה שלא תהא שמנונית בגומא
  32. ^ אבל דבר רותח - אסור לחתוך בה עד שיגעילנה ברותחין וכלי ראשון, כדאמרינן ב'כל שעה' (פסחים ל:) לענין חמץ בפסח
  33. ^ עובד כוכבים היה
  34. ^ נעצה
  35. ^ רב יהודה
  36. ^ מכיר אני בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור
  37. ^ אבל בך
  38. ^ איני מוחזק שתהא פרוש כל כך
  39. ^ דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים, וכששיגרן להם בלילה שעבר - קיבל באטי, ורב יהודה לא קיבל