פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: 'מים של רבים אין נאסרין' - הא דיחיד נאסרין!? ותיפוק ליה דהא מחוברין נינהו!?

לא, צריכא דתלשינהו גלא [1].

סוף סוף 'אבני הר שנדלדלו' (עבודה זרה מו א) נינהו? - תסתיים דרבי יוחנן דאמר אסורות [2]!?

לא, צריכא דטפחינהו [3] בידיה [4].

רבי חייא בר אבא איקלע לגבלא; חזא בנות ישראל דמיעברן מעובדי כוכבים שמלו ולא טבלו; חזא חמרא דמזגו עובדי כוכבים ושתו ישראל; חזא תורמוסא דשלקי להו עובדי כוכבים ואכלי ישראל, ולא אמר להו ולא מידי! אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: צא והכרז על בניהם שהן ממזרים, ועל יינן משום יין נסך, ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים משום שאינן בני תורה [5].

'על בניהם שהם ממזרים' - רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: 'לעולם אינו גר עד שימול ויטבול', וכיון דלא טביל - עובד כוכבים הוא, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.

'וגזור על יינם משום יין נסך' - משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב';

'ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה' - טעמא דאינן בני תורה, הא בני תורה שרי? והאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל שנאכל כמות שהוא חי - אין בו משום בישולי עובדי כוכבים' [אבל תורמוסין אינו נאכל חי, ולכן יש בו משום בישולי עכו"ם]!?

רבי יוחנן - כי הך לישנא סבירא ליה, דאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: 'כל שאינו עולה לשולחן של מלכים ללפת בו את הפת - אין בו משום בישולי עובדי כוכבים' [ולכן אין בתורמוסין משום בישולי עכו"ם]; טעמא - דאינן בני תורה, הא בני תורה – שרי.

בעו מיניה מרב כהנא: עובד כוכבים - מהו שיוליך ענבים לגת?

אמר להו: אסור, משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב'.

איתיביה רב יימר לרב כהנא: 'עובד כוכבים שהביא ענבים לגת בסלין


עמוד ב

ובדודורין [6], אף על פי שהיין מזלף עליהן – מותר'!?

אמר ליה: 'הביא' קאמרת? אנא לכתחלה קאמינא!

[עיין תוספות דף נט,א ד"ה מהו שיוליך]

ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא; אידרי עובד כוכבים [7] ושקליה. אמר להו רב אשי: נקטוה לידיה כי היכי דלא לשכשיך ביה [8] וברצוה [9] עד דשייפא [10].

אמר רב אשי: האי עובד כוכבים דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה, אף על גב דלזבוניה [11] לעובד כוכבים אחרינא אסור - שרי ליה למישקל דמיה מההוא עובד כוכבים; מאי טעמא? מיקלא קלייה [12]!

אמר רב אשי: מנא אמינא לה? דתניא: 'עובד כוכבים שנסך יינו של ישראל שלא בפני עבודת כוכבים [13] – אסור [14]; ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירא מתירין [15], משום שני דברים: אחד: שאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים, ואחד: שאומר לו "לא כל הימנך שתאסור ייני לאונסי" [16]!

ההיא חביתא דחמרא דאישתקיל לברזא [17]; אתא עובד כוכבים אידרי [18], אנח ידיה עילויה.

אמר רב פפא: כל דלהדי ברזא [19] - חמרא אסיר [20],

הערותעריכה

  1. ^ פעמים שהם נתלשין, הלכך אי דיחיד - נאסרין
  2. ^ בתמיה, כלומר: מי פשטינן מהכא גבי אבני הר שנתדלדלו דאיפליגו בהו בני רבי חייא ורבי יוחנן, דהיינו רבי יוחנן דאסר
  3. ^ עובד כוכבים
  4. ^ מלמטה ותלשן, ואחר כך השתחוה להן; הלכך יש בהן תפיסת ידי אדם, ולא דמו לאבני הר שנדלדלו מאליהם, ואי דיחיד - נאסרים
  5. ^ אתורמוסן קאי, דאי הן בני תורה – שרי, כדמפרש לקמיה; תורמוס אינו נאכל חי, ואינו עולה על שלחן מלכים
  6. ^ גיגיות קטנות; ובלע"ז טולינ"ץ
  7. ^ קפץ ואחזה בתוך היין שלא תשתקע
  8. ^ וליאסר בהנאה שאין מנסכין אלא ע"י שכשוך
  9. ^ לחביתא
  10. ^ כפו החבית לצד אחד עד שישפך יינך לתוך כלי אחר, שימשך היין מן העובד כוכבים, ואחר כך יוציאנה ותהא מותרת בהנאה החבית; דכל זמן שידו תחובה ביין, אם יוציאנה – אי אפשר לשמור שלא ישכשך; ואף על גב שאנו אוחזין את יד; 'ברצוה' לשון 'מטה על צידה', כדאמרינן (לקמן דף עד:) 'וחתים להו אבירצייהו' = שוליהן; 'דשייפא' = שהורק לכלי אחר, כמו 'השופה יין לחמרים' (בבא מציעא ס א)
  11. ^ האי ישראל
  12. ^ דלאו מכר הוא, ואינו נהנה מדמי יין נסך, אלא אומר לו: "שפכת ייני ואבדתו ממני"; ודמי יין כשר קא שקיל
  13. ^ רבותא אשמועינן
  14. ^ אף בהנאה
  15. ^ אותו בהנאה
  16. ^ ואף על גב דלא סבירא לן כוותייהו להתירו למכור לעובד כוכבים אחר, מההוא עובד כוכבים מיהא שרי לאיפרועי נזקו משום טעם ד'לא כל הימנך'
  17. ^ רוזייל"י
  18. ^ קפץ עובד כוכבים; לשון נושא הוא, כ'מו דרי טונא', כלומר: הגביה ונשא עצמו לעמוד ממקומו וקפץ להציל
  19. ^ קילוח הסמוך לנקב
  20. ^ אסור בשתיה, ולא בהנאה; שהרי אין כאן שכשוך, שהנקב צר ואינו יכול לשכשך