ביאור:בבלי עבודה זרה דף נט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עבודה זרה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: 'מים של רבים אין נאסרין' - הא דיחיד נאסרין!? ותיפוק ליה דהא מחוברין נינהו!?
לא, צריכא דתלשינהו גלא [1].
סוף סוף 'אבני הר שנדלדלו' (עבודה זרה מו א) נינהו? - תסתיים דרבי יוחנן דאמר אסורות [2]!?
לא, צריכא דטפחינהו [3] בידיה [4].
רבי חייא בר אבא איקלע לגבלא; חזא בנות ישראל דמיעברן מעובדי כוכבים שמלו ולא טבלו; חזא חמרא דמזגו עובדי כוכבים ושתו ישראל; חזא תורמוסא דשלקי להו עובדי כוכבים ואכלי ישראל, ולא אמר להו ולא מידי! אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: צא והכרז על בניהם שהן ממזרים, ועל יינן משום יין נסך, ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים משום שאינן בני תורה [5].
'על בניהם שהם ממזרים' - רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: 'לעולם אינו גר עד שימול ויטבול', וכיון דלא טביל - עובד כוכבים הוא, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
'וגזור על יינם משום יין נסך' - משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב';
'ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה' - טעמא דאינן בני תורה, הא בני תורה שרי? והאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל שנאכל כמות שהוא חי - אין בו משום בישולי עובדי כוכבים' [אבל תורמוסין אינו נאכל חי, ולכן יש בו משום בישולי עכו"ם]!?
רבי יוחנן - כי הך לישנא סבירא ליה, דאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: 'כל שאינו עולה לשולחן של מלכים ללפת בו את הפת - אין בו משום בישולי עובדי כוכבים' [ולכן אין בתורמוסין משום בישולי עכו"ם]; טעמא - דאינן בני תורה, הא בני תורה – שרי.
בעו מיניה מרב כהנא: עובד כוכבים - מהו שיוליך ענבים לגת?
אמר להו: אסור, משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב'.
איתיביה רב יימר לרב כהנא: 'עובד כוכבים שהביא ענבים לגת בסלין
ובדודורין [6], אף על פי שהיין מזלף עליהן – מותר'!?
אמר ליה: 'הביא' קאמרת? אנא לכתחלה קאמינא!
[עיין תוספות דף נט,א ד"ה מהו שיוליך]
ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא; אידרי עובד כוכבים [7] ושקליה. אמר להו רב אשי: נקטוה לידיה כי היכי דלא לשכשיך ביה [8] וברצוה [9] עד דשייפא [10].
אמר רב אשי: האי עובד כוכבים דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה, אף על גב דלזבוניה [11] לעובד כוכבים אחרינא אסור - שרי ליה למישקל דמיה מההוא עובד כוכבים; מאי טעמא? מיקלא קלייה [12]!
אמר רב אשי: מנא אמינא לה? דתניא: 'עובד כוכבים שנסך יינו של ישראל שלא בפני עבודת כוכבים [13] – אסור [14]; ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירא מתירין [15], משום שני דברים: אחד: שאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים, ואחד: שאומר לו "לא כל הימנך שתאסור ייני לאונסי" [16]!
ההיא חביתא דחמרא דאישתקיל לברזא [17]; אתא עובד כוכבים אידרי [18], אנח ידיה עילויה.
הערות עריכה
- ^ פעמים שהם נתלשין, הלכך אי דיחיד - נאסרין
- ^ בתמיה, כלומר: מי פשטינן מהכא גבי אבני הר שנתדלדלו דאיפליגו בהו בני רבי חייא ורבי יוחנן, דהיינו רבי יוחנן דאסר
- ^ עובד כוכבים
- ^ מלמטה ותלשן, ואחר כך השתחוה להן; הלכך יש בהן תפיסת ידי אדם, ולא דמו לאבני הר שנדלדלו מאליהם, ואי דיחיד - נאסרים
- ^ אתורמוסן קאי, דאי הן בני תורה – שרי, כדמפרש לקמיה; תורמוס אינו נאכל חי, ואינו עולה על שלחן מלכים
- ^ גיגיות קטנות; ובלע"ז טולינ"ץ
- ^ קפץ ואחזה בתוך היין שלא תשתקע
- ^ וליאסר בהנאה שאין מנסכין אלא ע"י שכשוך
- ^ לחביתא
- ^ כפו החבית לצד אחד עד שישפך יינך לתוך כלי אחר, שימשך היין מן העובד כוכבים, ואחר כך יוציאנה ותהא מותרת בהנאה החבית; דכל זמן שידו תחובה ביין, אם יוציאנה – אי אפשר לשמור שלא ישכשך; ואף על גב שאנו אוחזין את יד; 'ברצוה' לשון 'מטה על צידה', כדאמרינן (לקמן דף עד:) 'וחתים להו אבירצייהו' = שוליהן; 'דשייפא' = שהורק לכלי אחר, כמו 'השופה יין לחמרים' (בבא מציעא ס א)
- ^ האי ישראל
- ^ דלאו מכר הוא, ואינו נהנה מדמי יין נסך, אלא אומר לו: "שפכת ייני ואבדתו ממני"; ודמי יין כשר קא שקיל
- ^ רבותא אשמועינן
- ^ אף בהנאה
- ^ אותו בהנאה
- ^ ואף על גב דלא סבירא לן כוותייהו להתירו למכור לעובד כוכבים אחר, מההוא עובד כוכבים מיהא שרי לאיפרועי נזקו משום טעם ד'לא כל הימנך'
- ^ רוזייל"י
- ^ קפץ עובד כוכבים; לשון נושא הוא, כ'מו דרי טונא', כלומר: הגביה ונשא עצמו לעמוד ממקומו וקפץ להציל
- ^ קילוח הסמוך לנקב
- ^ אסור בשתיה, ולא בהנאה; שהרי אין כאן שכשוך, שהנקב צר ואינו יכול לשכשך