ביאור:בבלי עבודה זרה דף עא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

גמרא:

ורמינהי: 'עיר שכבשוה כרקום [1] - כל כהנות שבתוכה פסולות [2]' [3]?

תוספות ד"ה ורמינהי עיר שכבשוה כרקום. וא"ת דלמא ההיא מיירי לאחר גמר המלחמה, דאז יש להם פנאי? וי"ל דמשמע בכל ענין, אפילו קודם גמר המלחמה.

אמר רב מרי: לנסך אין פנאי [4], לבעול יש פנאי [5].

משנה:

האומנין של ישראל ששלח להם עובד כוכבים חבית של יין נסך בשכרן - מותר לומר "תן לנו את דמיה" [6];

משנכנסה לרשותן – אסור.

גמרא:

אמר רב יהודה אמר רב: מותר לאדם לומר לעובד כוכבים "צא והפס עלי מנת המלך [7]" [8].

מיתיבי: 'אל יאמר אדם לעובד כוכבים "עול תחתי לעוצר [9]" [10]!?

אמר ליה רב: "עול תחתי לעוצר" קאמרת [11]? הא [12] לא דמיא אלא להא [13]: 'אבל אומר לו "מלטני מן העוצר"' [14].

משנה:

המוכר יינו לעובד כוכבים: פסק [15] עד שלא מדד - דמיו מותרין [16];

מדד עד שלא פסק - דמיו אסורין [17].

גמרא:

אמר אמימר: משיכה בעובד כוכבים קונה [18]; תדע: דהני פרסאי משדרי פרדשני [19] להדדי ולא הדרי בהו [20].

תוספות על הש"ס, תוס' מסכת עבודה זרה דף עא/א ד"ה אמר אמימר משיכה בעובד כוכבים קונה תדע דהני פרסאי משדרי פרדשני אהדדי ולא הדרי בהו: אומר ר"י דאין זה עיקר הטעם, אלא משום דאמימר סביר כר' יוחנן דאמר מעות קונות, ודריש 'לעמיתך' (ויקרא כה יד) בכסף, לעובד כוכבים במשיכה, כדאמר בבכורות [21]; ומה שמביא ראיה מפרדשני דפרסאי - אין זה כ"א אמתלא בעלמא: שמנהג אבותיהם מן הפרסיים שאינם חוזרים אחר המשיכה, שמע מינה שכך הדין.

רב אשי אמר: לעולם אימא לך משיכה בעובד כוכבים אינה קונה [22], והאי דלא הדרי בהו - דרמות רוחא הוא [23] דנקיטא להו.

תוספות ד"ה פרדשני דורנות ולא הדרי בהו: אלמא קננהו במשיכא; ל"א מתשובת הגאונים: מי שיש לו כור חטים כו'; פי' בקונט' זה עיקר, דלישנא קמא - קני במתנה הוא, והוא בא לומר דמשיכה קונה במקח וממכר!? ואור"י: דאפילו למ"ד אינה קונה, כרב אשי בסמוך, הני מילי כגון דאיכא כספא, אבל במציאה ומתנה - דליכא כספא - כ"ע מודו דקני במישכה או בהגבהה.

אמר רב אשי: מנא אמינא לה? מדאמר להו רב להנהו סבויתא [24]: "כי כייליתו חמרא לעובדי כוכבים - שקלו זוזי מינייהו והדר כיילן להו, ואי לא נקיטו בהדייהו זוזי - אוזיפונהו והדר שקילו מינייהו, כי היכי דתיהוי הלואה גבייהו, דאי לא עבדיתו הכי, כי קא הוי יין נסך - ברשותייכו קא הוי, וכי שקילתו - דמי יין נסך קא שקילתו"; ואי סלקא דעתא משיכה בעובד כוכבים קונה -


עמוד ב

מדמשכה עובד כוכבים [25] – קנייה [26], [27]; יין נסך לא הוי עד דנגע ביה [28]!

אי דקא כייל ורמי למנא דישראל - הכי נמי; לא, צריכא דקא כייל ורמי למנא דעובד כוכבים [29].

סוף סוף כי מטא לאוירא דמנא [30] – קנייה [31], יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתיה דמנא! שמע מינה 'נצוק חבור' [32]!?

לא! אי דנקיט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה - הכי נמי; לא צריכא דמנח אארעא.

ותיקני ליה כליו? שמעת מינה 'כליו של לוקח ברשות מוכר - לא קנה לוקח'!?

לא! לעולם אימא לך 'קנה לוקח', והכא במאי עסקינן? - כגון דאיכא עכבת יין אפומיה דכוזנתא [33], דקמא קמא אינסיך ליה [34];

וכמאן [35]? - דלא כרבן שמעון בן גמליאל, דאי רבן שמעון בן גמליאל - האמר [36] 'ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו' [37]!

מידי הוא טעמא אלא לרב [38]? האמר רב [39]: 'הלכה כרבן שמעון בן גמליאל חבית בחבית [40], אבל לא יין ביין [41]!

מיתיבי: 'הלוקח גרוטאות [42] מן העובדי כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים: אם עד שלא נתן מעות משך – יחזיר [43]; אם משנתן מעות משך - יוליך לים המלח [44]'; אי סלקא דעתא משיכה בעובד כוכבים קונה - אמאי יחזיר?

אמר אביי: משום דמיחזי כי מקח טעות [45].

אמר רבא: רישא מקח טעות, סיפא לאו מקח טעות [46]!? אלא אמר רבא: רישא וסיפא מקח טעות, ורישא: דלא יהיב זוזי - לא מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל; סיפא, דיהיב זוזי - מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל [47].

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: תא שמע: 'המוכר יינו לעובד כוכבים: פסק עד שלא מדד - דמיו מותרים [48]' ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים אינה קונה - אמאי דמיו מותרין?

הכא במאי עסקינן? - דאקדים ליה דינר [49].

אי הכי - אימא סיפא: 'מדד עד שלא פסק - דמיו אסורין'; ואי דקדים ליה דינר [50] - אמאי דמיו אסורין?

אמר ליה: ולדידך, דאמרת [51]משיכה בעובד כוכבים קונה - אמאי רישא דמיו מותרין וסיפא דמיו אסורין? אלא מאי אית לך למימר? פסק - סמכא דעתיה [52], לא פסק [53] - לא סמכא דעתיה [54]!? לדידי נמי: אף על גב דקדים ליה דינר, פסק - סמכא דעתיה, לא פסק - לא סמכא דעתיה!

אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: 'בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה [55], ולא ניתן להישבון [56]'; ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים אינה קונה - אמאי נהרג [57]?

[58] משום דצעריה לישראל.

הערות

עריכה
  1. ^ מתרגמינן 'מצור' = כרקומין
  2. ^ כל כהנות הנמצאות בתוכה פסולות לבעליהן, דאשת כהן אסורה אף באונס; אבל אשת ישראל - לא
  3. ^ הא הכא דשעת מלחמה היא, וקתני 'אסורות', דיש פנאי לבעול
  4. ^ דיצר הניסוך לא תקיף להו, וטרודין במלחמה
  5. ^ דתקיף להו יצרייהו
  6. ^ דהא לא קנו לה והוא אינו חייב להן אלא מעות; ותניא (לעיל דף סד.) 'ישראל שנושה בעובד כוכבים מנה, מכר עבודת כוכבים והביא לו, יין נסך והביא לו – מותר'
  7. ^ ארנונא שהיו נותנין מתבואותיהן ומבהמותיהן עישור
  8. ^ וישראל זה, שחייב לתת למלך יין - מותר לומר לעובד כוכבים: "הפס עלי" אף על גב דקא יהיב האי עובד כוכבים יין נסך והאי ישראל הוא פרעיה דמיה: כיון דהוה מצי לסלוקי לשליחא דמלכא בזוזי, כי יהיב ליה עובד כוכבים יין נסך - לאו שלוחיה דישראל הוא
  9. ^ היכנס במקומי להפיס את השוטר
  10. ^ כמו 'זה יעצור בעמי' (שמואל א ט יז); לישנא אחרינא: לשון 'אוצר': שממונה על אוצרות יין ושמן של מלך לגבות ולאצור
  11. ^ כיון דאמר ליה "עול תחתי" הוי משמע "הוי במקומי", וכל מאי דיהיב ליה עובד כוכבים - הוי כאילו יהביה ישראל, דהא במקומו הוא
  12. ^ דרב יהודה
  13. ^ לסיפא
  14. ^ דאפשר לסלוקיה בזוזי; הלכך למיתב ליה חמרא - לאו שלוחיה הוא
  15. ^ עמו מעות
  16. ^ מפרש בגמרא טעמא איכא: דמוקי לה משום משיכה בעובד כוכבים קנה, הלכך: כשמודד - היינו משיכה, וקנייה עובד כוכבים מיד, דהוה ליה לישראל זוזי גבי דעובד כוכבים בהלואה, ויין נסך לא הוי עד דנגע ביה
  17. ^ דעובד כוכבים לא קנייה במשיכה: דכיון דלא פסק דמיו - לא סמכה דעתיה; הלכך: כי נגע ביה - הוי יין נסך דישראל; ואיכא דמוקי לה כשהקדים לו עובד כוכבים מעות לישראל; ובגמרא מפרש לה
  18. ^ אף על גב דלא יהיב עובד כוכבים דמי לישראל, משיך מיניה – קנייה; וכן ישראל מעובד כוכבים
  19. ^ דורון
  20. ^ השולחין; אלמא במשיכה קנינהו המקבלין; לישנא אחרינא, מתשובת הגאונים 'פרדשני': מי שיש לו כור חיטין למכור, פוסק דמים ללוקח, והולך לביתו, ומשגר לו קב חיטין לראות כמה הן יפות; ואם מעכב הלוקח אותו קב אצלו - מתקיים המקח, ואם אינו חפץ בהן - מחזירו
  21. ^ דף יג: ושם
  22. ^ אלא במתן מעות קנו
  23. ^ גסות
  24. ^ מוכרי יין
  25. ^ במדה
  26. ^ ואף על גב דלא יהב זוזי
  27. ^ והוו להו זוזי הלואה גביה מקמי דניהוי יין נסך
  28. ^ דהא לא הוי נסך עד שנגע ביה, ואפילו אי לא שקלי זוזי מינייהו - שפיר דמי
  29. ^ דיין שבכלי אוסרו, והוי יין נסך מקמי משיכה
  30. ^ דעובד כוכבים
  31. ^ עובד כוכבים בהגבהה
  32. ^ ואנן - איבעויי איבעיא לן ב'המוכר את הספינה' (בבא בתרא דף פה:)
  33. ^ פך, קטנה מחבית, כדאמר במועד קטן (דף יב.) 'זופתין כוזנתא ואין זופתין חביתא במועד'
  34. ^ אוגנים יש בכליו של עובד כוכבים שמתעכב היין על פיו, כטיפה או כשני טיפין, מקמי דנימטי חמרא דישראל באוירא דמנא דעובד כוכבים, ומיתסר בההיא טיפת יין שעל פיו
  35. ^ הא דאמר רב למישקל דמי ברישא מקמי דניתסר בההיא עכבה
  36. ^ דקתני מתניתין: 'יין נסך שנפל לבור כולו אסור; רשב"ג אומר:
  37. ^ אלמא משום תערובת יין נסך לא מיתסר בהנאה חמרא דישראל, ואנן קים לן 'כל מקום ששנה רבן שמעון במשנתנו הלכה כמותו'
  38. ^ הך קושיא - למאן רמיית ליה? אלא לרב, דאמר לסבוייתא למישקל דמי ברישא
  39. ^ לדידיה לא תירמיה, דאיהו אמר בהדיא
  40. ^ דאין הלכה כרבן שמעון אלא בחבית שנתערב בחביות אחרות, דשקיל חד מינייהו ושדי לנהר ואינך שרו בהנאה
  41. ^ דכי נתערב יין נסך ביין כשר - כולו אסור! ואי קשיא: אביי ורבא - היכי מיתרצי [לקמן] אתקפתיה דאמימר? הא אינהו הוו קשישי מיניה טובא!? לא תיקשי: דהא במסכת בכורות (דף יג:) תרצינהו אביי ורבא להנך שינויי אליבא דרבי יוחנן, דאליביה קאמר אמימר לשמעתיה, וקבעוה בעלי תלמוד כאן אמילתיה דאמימר
  42. ^ שברי כספים
  43. ^ דלא קנייה, ולא מיחייב לבערה
  44. ^ כיון דלא מצי לאהדוריה ולמשקל דמי
  45. ^ הויא משיכה בטעות, דלאו אדעתא דעבודת כוכבים זבן
  46. ^ בתמיה! ואף על גב דיהיב דמי לישקלינהו
  47. ^ לכי הדר שקל זוזי - מיחזי כמאן דמזבן לעבודת כוכבים דמי
  48. ^ דכי מדד - קניה עובד כוכבים במשיכה, וקמו זוזי בהלואה גביה; יין נסך לא הוי עד דנגע ביה
  49. ^ ונתן לו מעות יותר מכדי דמי היין, עד שיפסוק הדמים - יחזיר לו ישראל את המותר
  50. ^ שנתן לו מעותיו קודם לכן
  51. ^ טעמא דרישא משום ד
  52. ^ למקני במשיכה
  53. ^ קודם משיכה
  54. ^ למקנייה במשיכה, שמא ירבה לו בדמיו
  55. ^ בן נח שגזל את ישראל פחות משוה פרוטה - אף על גב דגבי ישראל לאו ממונא הוא, דמחלי עליה, גבי עובד כוכבים - ממונא הוא; ובן נח נצטוה על הגזל בסנהדרין (דף נו.), ואזהרה שלהן זו היא מיתתן, ואין צריכין התראה
  56. ^ ולא מחייב לאהדורה להאי ישראל, דהא מחיל עליה
  57. ^ הא לא קניא להך גזילה, וכל היכא דאיתא - של ישראל היא
  58. ^ ומשני: האי דנהרג -