ביאור:בבלי עבודה זרה דף יא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

נתפרדה חבילה.

אונקלוס בר קלונימוס איגייר; שדר קיסר גונדא [1] דרומאי אבתריה - משכינהו בקראי, איגיור!

הדר שדר גונדא דרומאי [אחרינא] אבתריה, אמר להו: לא תימרו ליה ולא מידי!

כי הוו שקלו ואזלו, אמר להו: אימא לכו מילתא בעלמא: ניפיורא נקט נורא קמי פיפיורא [2], פיפיורא לדוכסא, דוכסא להגמונא, הגמונא לקומא[3]; קומא - מי נקט נורא מקמי אינשי?

אמרי ליה: לא!

אמר להו: הקב"ה נקט נורא קמי ישראל, דכתיב (שמות יג כא) וה' הולך לפניהם יומם [בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה] - איגיור [כולהו]!

הדר שדר גונדא אחרינא אבתריה, אמר להו: לא תשתעו מידי בהדיה!

כי נקטי ליה ואזלי, חזא מזוזתא [דמנחא אפתחא]; אותיב ידיה עלה, ואמר להו: מאי האי? אמרו ליה: אימא לן את!

אמר להו: מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה - עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ, שנאמר (תהלים קכא ח) ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

איגיור.

תו לא שדר בתריה.

(בראשית כה כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך [ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר]; אמר רב יהודה אמר רב: אל תקרי 'גוים' אלא 'גיים' [4]: זה אנטונינוס ורבי [5], שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת [6] ולא קישות ולא צנון [7], לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, דאמר מר: צנון מחתך אוכל, חזרת מהפך מאכל [8], קישות מרחיב מעיים.

והא תנא דבי רבי ישמעאל: 'למה נקרא שמן 'קישואין'? - מפני שקשין לגופו של אדם כחרבות'?

לא קשיא: הא ברברבי הא בזוטרי.

יום הלידה ויום המיתה [דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: כל מיתה שיש בה שריפה - יש בה עבודת כוכבים, ושאין בה שריפה - אין בה עבודת כוכבים]:

מכלל דרבי מאיר סבר לא שנא מיתה שיש בה שריפה ולא שנא מיתה שאין בה שריפה, פלחי בה לעבודת כוכבים [9]!? אלמא [10] שריפה לאו 'חוקה' היא [11]; מכלל דרבנן [12] סברי: שריפה – 'חוקה' היא!?

והא תניא 'שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי [13]', ואי חוקה היא - אנן היכי שרפינן, והכתיב (ויקרא יח ג) [כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו] ובחוקותיהם לא תלכו?

אלא דכולי עלמא שריפה - לאו 'חוקה' היא, אלא חשיבותא היא [14], והכא - בהא קמיפלגי: רבי מאיר סבר: לא שנא מיתה שיש בה שריפה ולא שנא מיתה שאין בה שריפה - פלחי בה לעבודת כוכבים, ורבנן סברי: מיתה שיש בה שריפה - חשיבא להו ופלחי בה, ושאין בה שריפה - לא חשיבא ולא פלחי בה.

גופא: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי, שנאמר [15] (ירמיהו לד ה) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים [הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך כי דבר אני דברתי נאם ה’]; וכשם ששורפין על המלכים - כך שורפין על הנשיאים; ומה הם שורפין? - על המלכים מיטתן וכלי תשמישן; ומעשה שמת רבן גמליאל הזקן ושרף עליו אונקלוס הגר שבעים מנה צורי [16].

והאמרת 'מה הן שורפין עליהם מיטתן וכלי תשמישן'?

אימא 'בשבעים מנה צורי' [17].

ומידי אחרינא לא [18]? והתניא 'עוקרין [19] על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי'!?

אמר רב פפא: סוס שרכב עליו [20].

ובהמה טהורה לא? והתניא 'עיקור שיש בה טריפה [21] - אסור, ושאין בה טריפה – מותר; ואיזהו עיקור שאין בה טריפה


עמוד ב

המנשר פרסותיה [22] מן הארכובה ולמטה' [23]?

תרגמא רב פפא בְּעֶגְלָה המושכת בקרון [24].

יום תגלחת זקנו:

איבעיא להו: היכי קתני: 'יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו' [25] או דלמא 'יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו [26]'?

תא שמע דתניא תרוייהו: 'יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו', 'יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו' [27].

אמר רב יהודה אמר שמואל: עוד [28] אחרת יש [להם] ברומי [29]: אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם [30], ומרכיבין אותו על אדם חיגר [31], ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון [32], ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל [33], ותלו ליה [בצואריה] מתקל [ד' [גירסת עין יעקב]] זוזא דפיזא [34], ומחפין את השווקים באינך, ומכריזין לפניו: "סך קירי [35] פלסתר [36]; אחוה דמרנא [37] זייפנא [38], דחמי [39] – חמי [40], ודלא חמי [41] - לא חמי [42]; מאי אהני לרמאה ברמאותיה [43] ולזייפנא בזייפנותיה"!? ומסיימין בה הכי "ווי לדין [44] כד יקום דין [45]"!

אמר רב אשי: הכשילן פיהם לרשעים: אי אמרו 'זייפנא אחוה דמרנא' – כדקאמרי; השתא דאמרי דמרנא זייפנא - מרנא גופיה זייפנא הוא!

ותנא דידן - מאי טעמא לא קחשיב לה?

להאי דאיתא בכל שתא ושתא קחשיב, דליתא בכל שתא ושתא לא קחשיב.

הני דרומאי [46], ודפרסאי מאי?

מוטרדי וטוריסקי מוהרנקי ומוהרין [47];\

הני דפרסאי ודרומאי; דבבלאי מאי?

מוהרנקי ואקניתי' בחנוני ועשר באדר [48].

אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב,ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב: חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין הן [49], אלו הן: בית בל בבבל, בית נבו בכורסי, תרעתא [50] שבמפג [51], צריפא שבאשקלון, נשרא שבערביא.

כי אתא רב דימי - הוסיפו עליהן: יריד שבעין בכי, נדבכה שבעכו. איכא דאמרי: נתברא שבעכו [52].

רב דימי מנהרדעא מתני איפכא: יריד שבעכו נדבכה שבעין בכי.

אמר ליה רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא: מאי 'קבועין הן'?

אמר ליה: הכי אמר אבוה דאימך: קבועין הן לעולם: תדירא: כולה שתא פלחי להו.

אמר שמואל: בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד [53].

ויום אידם נמי מי אסיר? והא רב יהודה שרא ליה לרב ברונא לזבוני חמרא, ולרב גידל לזבוני חיטין בחגתא דטייעי [54]?

שאני חגתא דטייעי, דלא קביעא [55].

משנה:

עיר שיש בה עבודת כוכבים [56] - חוצה לה מותר [57];

היה חוצה לה עבודת כוכבים [58] - תוכה [לה] מותר [59];

מהו לילך לשם [60]?

בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום [61] – אסור [62];

ואם היה יכול להלך בה למקום אחר [63] – מותר [64].

גמרא:

היכי דמי 'חוצה לה' [65]?

אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי חנינא: כגון עטלוזא של עזה [66].

ואיכא דאמרי בעא מיניה רבי שמעון בן לקיש מרבי חנינא: עטלוזא של עזה [67] מהו [68]?

אמר ליה: לא הלכת לצור מימיך [69], וראית ישראל ועובד כוכבים

הערות

עריכה
  1. ^ גדוד
  2. ^ נוטל ומוליך האבוקה לפני אפיפיור כולן מיני שררה הן זה למעלה מזה
  3. ^ מלך
  4. ^ שני 'גיים' כתיב וקרינן 'גוים'
  5. ^ זה בא מעשו וזה בא מיעקב
  6. ^ לייטוג"א בלע"ז
  7. ^ רפנ"א בלע"ז
  8. ^ חיתוך והיפוך מועילין למאכל
  9. ^ עושין אותו יום איד קבע כל ימי בנו העומד תחתיו
  10. ^ מדלא תלי רבי מאיר טעמא בשריפה
  11. ^ אלמא לאו חק העובדי כוכבים הוא לשם עבודת כוכבים
  12. ^ דתלו טעמייהו בה
  13. ^ אינה מדרכי האמורי לחוש ל'לא תעשה כמעשיהם' (שמות כג כד)
  14. ^ מי ששורפין עליו - מראין שמיתתו חשובה להם; חשיבא להם המיתה ששרפו עלה ופלחי לעבודת כוכבים
  15. ^ בצדקיהו
  16. ^ משמע הכסף שרף; 'צורי' - משקל של צור, והוא כ"ה סלעים, והסלע - ד' דינרים, והדינר הוא משקל זהוב קושטנטינ"ה
  17. ^ כלי תשמיש היו שוין שבעים מנה
  18. ^ מפסדינן, אלא כלי תשמישו
  19. ^ עוקרין בהמה: הגידין לבד שעל פרסותיה עוקר וחותך; אפוגרימ"ט בלע"ז
  20. ^ דהוא כלי תשמיש
  21. ^ שהבהמה נטרפת בו אסור לעשותו ואף על פי שאין סופו ליהנות ממנה אסור לגרום לבהמה טריפות בידים
  22. ^ משיר וחותך פרסות שני רגליה
  23. ^ אבל מן הארכובה ולמעלה – טריפה, אלמא מדאסור לטרפה - בבהמה טהורה עסקינן, וטהורה - מאי כלי תשמיש איכא
  24. ^ שיושב בו המלך, דהיינו כלי תשמישו
  25. ^ יום שמגלח זקנו וכן בו ביום הנחת בלוריתו: יום שמגלח זקנו שער ומניח בלורית אפודליץ מאחורי העורף לשם עבודת כוכבים
  26. ^ לסוף שנה שמגלח אותה בלורית לבדה
  27. ^ ותרתי מתניתא נינהו, ולאו גבי הדדי תניא להו
  28. ^ איד
  29. ^ שאינה שנויה במשנה
  30. ^ כנגד עשו
  31. ^ כנגד יעקב: צולע על יריכו, כלומר: עדיין עשו שולט על יעקב
  32. ^ והן בגדי חמודות שהיו לעשו
  33. ^ רבי ישמעאל כהן גדול, ומהרוגי מלכות היה, ומתוך יפיו - נכנס בלב בת קיסר והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמון שתהא מקויימת ולא ישתנה, ועדיין מונח בגינזי רומי
  34. ^ פז, והוא אבן יקרה עד מאד, ואינו מצוי בעולם
  35. ^ קִצִין
  36. ^ חשבון הקִצִין כזב [הוא]: נבואת יעקב, שקרא לבניו לאחרית הימים [בראשית מט,א]], שסופן ליגאל - כזב הוא
  37. ^ אחיו של אדונינו עשו
  38. ^ זייפן הוא יעקב, שרימה לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גביר לאחיו
  39. ^ הרואה בשמחה זו עכשיו
  40. ^ רואהו
  41. ^ ומי שאינו רואה עכשיו
  42. ^ לא יראה עוד: דעד שבעים שנה אינה נעשית
  43. ^ ליעקב שרימה את עשו ולקח את ברכתו
  44. ^ לעשו
  45. ^ כשיקום יעקב
  46. ^ הני ימי אידיהן דמתניתין אין אסורין אלא לבני רומי
  47. ^ שמות ימי אידיהן קבועות שיש להן בכל שנה
  48. ^ בעשרה באדר
  49. ^ ולקמן מפרש: קבועין כל השנה: שכל ימות השנה עושין עובדיהם יום איד ומקריבין זבחים, ואסורים במשא ובמתן לעולם
  50. ^ שם עבודת כוכבים
  51. ^ 'מפג' שם העיר
  52. ^ הכי גרסינן; ואית דאמרי איפכא - הני תרי לישני
  53. ^ בגולה אין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם, שביניהם אנו יושבין, ופרנסתנו מהן; ועוד משום יראה
  54. ^ יום לשנה מתקבצין כל סוחרי העיר לאכול ולשתות ולחוג לשם עבודת כוכבים פלונית, וכאן קורין קופנדרי"א
  55. ^ אין חוששין לה כל כך אם אין עושין לה בכל שנה
  56. ^ שיום איד יש לבני העיר היום לעבודת כוכבים שבעיר
  57. ^ לשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר, שאין נמשכין אחר אותה עבודת כוכבים, שכן מנהג: זה עובד את שלו וזה עובד את שלו, ויום איד של אלו אינו ביום איד של אלו
  58. ^ כלומר: עבודת כוכבים שהיום עובדין ליראה שלהם
  59. ^ שאין בני העיר עובדין לאותה יראה
  60. ^ לאותה העיר ביום עבודת כוכבים שלהם לספר עם אחד מבני העיר
  61. ^ שאין דרך יוצאה מאותה העיר לילך לעיר אחרת, ודרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה
  62. ^ אסור לילך שם מפני חשד: שנראה כמהלך לעובדה
  63. ^ ואם דרך מסלול זה הולך גם לעיר אחרת
  64. ^ דהרואה אומר "למקום אחר הולך"
  65. ^ כמה יהא רחוק אותו שוק שחוצה לה מן העיר ויהא מותר לשאת ולתת עם יושביו
  66. ^ 'עטלוזא' = שוק של בהמה, כמו 'איטליז', דתנן [משנה תמורה פ"ג מ"ה] (בכורות דף לא.) 'שוחטין באיטליז ונמכרין באיטליז'; עזה = עיר של פלשתים, והיה בה עבודת כוכבים והיה חוצה לה ישוב סמוך לעיר מאד
  67. ^ דסמוכה לעיר מאד
  68. ^ מי שרי מתניתין כהאי גוונא או לא
  69. ^ עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה