קטגוריה:דברים יג יח
ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְהֹוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/לֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּ/יָדְ/ךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַ/חֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵ/חֲר֣וֹן אַפּ֗/וֹ וְ/נָֽתַן־לְ/ךָ֤ רַחֲמִים֙ וְ/רִֽחַמְ/ךָ֣ וְ/הִרְבֶּ֔/ךָ כַּ/אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַ/אֲבֹתֶֽי/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וְלָא יִדְבַּק בִּידָךְ מִדָּעַם מִן חֶרְמָא בְּדִיל דִּיתוּב יְיָ מִתְּקוֹף רוּגְזֵיהּ וְיִתֵּין לָךְ רַחֲמִין וִירַחֵים עֲלָךְ וְיַסְגֵּינָךְ כְּמָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְלָא אִידְבֵּיק בְּיֶדְכוֹן מִדַּעַם מִן שַׁמְתָּא מִן בִּגְלַל דְּיֵיתוּב יְיָ מִתְקֵיף רוּגְזֵיהּ וְיִכְמוֹר עֲלֵיכוֹן רַחֲמִין וִירַחֵם עֲלֵיכוֹן וְיַסְגִינְכוֹן הֵיכְמָא דְקַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
למען ישוב ה' מחרון אפו. הוא אלהי ישראל, וסוד הענין בעיר הנדחת כי היו אנשיה מאותן שאמרה התקועית (שמואל ב יד) וחשב מחשבות לבלתי ידח וגו', והנה הם נדחים ממחיצתו של הקב"ה ונעקרים ממקום שרשם ומטעתם, ולפיכך חייבן הכתוב שרפה כענין קרח שנדון בשרפה, וגם כל שללה אסור בהנאה, והעיר ההיא תל עולם, לא יבנו הנפשות עוד לתחית המתים אך תכלינה כליון חרוץ.
ספורנו (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
ונתן לך רחמים ורחמך. כוונת מאמר זה כאן לפי שצוה על עיר הנדחת שיהרגו כל העיר לפי חרב ואפילו בהמתם מעשה הזה יוליד טבע האכזריות בלב האדם, כמו שספרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים במאמר המלך כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזר, והבחינה עצמה תהיה נשרשת ברוצחי עיר הנדחת לזה אמר להם הבטחה שיתן להם ה' רחמים הגם שהטבע יוליד בהם האכזריות מקור הרחמים ישפיע בהם כח הרחמים מחדש לבטל כח האכזריות שנולד בהם מכח המעשה. ואומרו ורחמך העיר בזה שכל זמן שהאדם הוא בגדר טבע אכזרי כמו כן יתנהג ה' עמו שאין ה' מרחם אלא לרחמן:
ואומרו והרבך נתכוון לנחם העם בראותם כי נפרצו פרץ באובדן אנשי עיר אחת יחד, לזה הבטיחם כי לא ירע לבבם כי הוא ירבה וימלא החסרון בתוספת מרובה. ואומרו כי תשמע נתן טעם להבטחתו כי בשלמא אם היתה הרציחה של אנשי עיר הנדחת לנקמה אנושית יש מקום להנמשך מהדבר מה שאין כן עתה שאין המעשה אלא מטעם קבלת מצות המלך, והוא אומרו כי תשמע בקול ה' לשמור את כל מצותיו כי כשעושים משפט בעיר הנדחת כאלו קיימו כל מצות ה' כאומרם ז"ל (סנהדרין קי"א ב):מדרש ספרי (כל הפרק)
ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. מכאן אמרו (ע"ז מט), "נטל [ממנה] מקל או מזלג או כרכר או שרביט - כולם אסורים בהנאה. מה יעשה להם? יוליכם לים המלח. כללו של דבר - כל הנהנה מעבודה זרה, יוליך הנאה לים המלח".
למען ישוב ה' מחרון אפו. כל זמן שעבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם. נסתלקה עבודה זרה - נסתלק החרון.
ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. (שבת קטו) "רבן גמליאל ברבי אומר, כל זמן שאתה מרחם על הבריות, מרחמים עליך מן השמים".
כאשר נשבע לאבותיך. הכל בזכות אבותיך.מלבי"ם - התורה והמצוה
פד.
ולא ידבק בידך . הוא ל"ת על הנאת עכו"ם.
ומ"ש "מכאן אמרו בע"ז מט, ואמר למען ישוב ה' מחרון אפו ", שכבר באר במו"נ (=במורה נבוכים), שלא תמצא חרון אף רק על עכו"ם. ועי"ז שתעשה משפט בעכו"ם - יסתלק החרון אף.
פה.
ונתן לך רחמים ורחמך . מפני שיעלה על הדעת שהוא משפט אכזרי, בפרט למ"ש הרמב"ם שהורגים גם הנשים והטף, הבטיח להם שיתן ה' בלבם מדת הרחמנות. כי יעשו כ"ז לא ממדת האכזריות, רק מפני מצות ה', כמ"ש כי תשמע בקול ה' א-להיך . וה' מלא רחמים, ואכזריות הזה נצמח ממדת רחמנותו, לבער הרע מן הארץ ולהשיב חרון אפו. עד שמשפט הזה תעשה מצד הרחמים, וכן עי"כ ירחמו עליך מן השמים, כי במדה שאדם מודד מודדים לו.
ובתוספתא פליגי בזה ר"א ור"ע. שר"ע ס"ל שקטני בני עיר הנדחת אין נהרגים, ושעז"נ (=ושעל זה נאמר) ונתן לך רחמים , ר"ל כאשר תהרוג הנדחים ישארו בניהם יתומים, ואתה תרחם עליהם לגדלם ולהיות אבי יתומים אלה. ור"א ס"ל שהקטנים נהרגים, ומ"ש ונתן לך רחמים , היינו שקרוביהם לא ישאו שנאה עליך, רק אהבה ורחמים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ה
דפים בקטגוריה "דברים יג יח"
קטגוריה זו מכילה את 34 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 34 דפים.