ביאור:משנה כלים פרק ל
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
----
טומאת כלי זכוכית היא מדברי חכמים, אבל יש דמיון בינם לבין כלי חרס, כי בשני המקרים הם עשויים באמצעות חימום של חומר מהאדמה. לכן מסתיימת המסכת בהם, ובכך נסגר המעגל. |
כלי זכוכית
עריכהחטיבה I: עקרונות
עריכה(א) כְּלֵי זְכוֹכִית, פְּשׁוּטֵיהֶן - טְהוֹרִין, וּמְקַבְּלֵיהֶן - טְמֵאִים.
ראו לעיל טו, א. טבלא מזכוכית טהורה כמו טבלא מחרס, ראו לעיל כז, א. |
- נִשְׁבָּרוּ - טָהָרוּ.
- חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים - מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וְלַבָּא.
חטיבה II: דוגמאות
עריכההַטַּבְלָה וְהָאַסְקֻטְלָא שֶׁלִּזְכוּכִית - טְהוֹרִין. אִם יֶשׁ לָהֶן לִזְבֵּז - טְמֵאִין.
וְשׁוּלֵי קְעָרָה וְשׁוּלֵי אַסְקֻטְלָא שֶׁלִּזְכוּכִית שֶׁהִתְקִינָן לְתַשְׁמִישׁ - טְהוֹרִין.
- קִרְטְסָם, וְשָׁפָן בְּשׁוֹפִין - טְמֵאִין.
ראו תוספתא ז, ג, שר' עקיבא מטמא אם התרווד הוא בעל בית קיבול נקוב, אבל לא במקרה שאין לו בית קיבול כלל. |
(ב) סְפַקְלַרְיָה מראה - טְהוֹרָה. וְתַמְחוּי סיר גדול מזכוכית שֶׁעֲשָׂאוֹ סְפַקְלַרְיָה - טָמֵא.
- וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאוֹ לְשֵׁם סְפֶקְלַרְיָה - טָהוֹר.
תַּרְוָד כף הגשה מזכוכית שֶׁהוּא נָתוּן עַל הַשֻּׁלְחָן, אִם מְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא - טָמֵא,
- וְאִם לָאו - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר.
(ג) כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, שָׁלוֹשׁ בְּרֻבּוֹ - טָהוֹר;
השוו לעיל י, ב, ולעיל ג, ז-ח. וראו דברי ר' יהודה בתוספתא ב"מ דכלים ז, ב, שכלי זכוכית ראויים לטהרה, ולכן יש לנצל כל עילה לטהר אותם. |
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם - טָהוֹר.
- נִקַּב, וַעֲשָׂאוֹ בֵּין בַּבַּעַץ בֵּין בַּזֶּפֶת - טָהוֹר.
- רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: בַּבַּעַץ – טָמֵא; וּבַזֶּפֶת - טָהוֹר.
(ד) צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ - טְהוֹרָה;
בעניין הלגינים ראו תוספתא ז, ד, שחכמים מטהרים ורבי מטמא. תחילת מסכת כלים עסקה בטומאות, ראו לעיל א, והסיום הוא בטהרה. |
שֶׁלְּפִלְיָטוֹס של בושם שֶׁנִּטַּל פִּיהָ - טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹרַחַת אֶת הַיָּד.
לָגִינִין גְּדוֹלִים שֶׁנִּטַּל פִּיהֶם - טְמֵאִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לִכְבָשִׁין.
וְאַרְפַּקְס משפך שֶׁלִּזְכוּכִית - טְהוֹרָה.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה: "אַשְׁרֵיךְ כֵּלִים, שֶׁנִּכְנְסָת בְּטֻמְאָה, וְיָצָאת בְּטַהֲרָה!"