משנה כלים יד
כלים פרק יד', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ארבעה עשר ("כלי מתכות") · >>
פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
כלי מתכות כמה הוא שיעורן?
הדלי, כדי למלאות בו.
קומקום, כדי ליחם בו.
מיחם, כדי לקבל סלעים.
הלפס, כדי לקבל קיתונות.
קיתונות, כדי לקבל פרוטות.
מידות יין, ביין.
ומידות שמן, בשמן.
רבי אליעזר אומר, כולן בפרוטות.
רבי עקיבא אומר, המחוסר חטיפה[1], טמא.
והמחוסר לטישה, טהור.
משנה ב
מקל שעשה בראשו מסמר כמין חזיינא, טמא.
סימרו, טמא.
רבי שמעון אומר, עד שיעשה בו שלשה סדרים.
וכולן שעשאן לנוי, טהורין.
עשה בראשו מניקת, וכן בדלת, טהורה.
היתה כלי וחיברה לו, טמאה.
מאימתי היא טהרתה? בית שמאי אומרים, משיחבל.
בית הלל אומרים, משיחבר.
משנה ג
הקנטר של בנאי, והדקור של חרש, הרי אלו טמאין.
יתדות אהלים ויתדות המשוחות, טמאות.
שלשלת של משוחות, טמאה.
העשויה לעצים, טהורה.
שלשלת דלי גדול, ארבעה טפחים.
ושל קטן, עשרה.
חמור של נפחין, טמא.
מגירה שעשה שיניה בתוך החור, טמאה.
עשאה מלמטן למעלן, טהורה.
וכל הכסויין, טהורים, חוץ משל מיחם.
משנה ד
הטמאין שבעגלה: העול של מתכת, והקטרב, והכנפים המקבלות את הרצועות, והברזל שתחת צוארי בהמה, הסומך, והמחגר, והתמחויות, הענבל, והצינורה, ומסמר המחבר את כולן.
משנה ה
הטהורין שבעגלה: העול המצופה, וכנפים העשויות לנוי, ושפופרות המשמיעות את הקול, והאבר שבצד צוארי בהמה, הסובב של גלגל, הטסים, והציפויים, ושאר כל המסמרות, טהורין.
סנדלי בהמה של מתכות, טמאין.
של שעם, טהורין.
הסייף מאימתי מקבל טמאה, משישופנו.
והסכין, משישחיזנה.
משנה ו
כיסוי טני של מתכת שעשה בו מראה, רבי יהודה מטהר, וחכמים מטמאין.
מראה שנשברה, אם אינה מראה את רוב הפנים, טהורה.
משנה ז
כלי מתכות מטמאין ומטהרין שבורין, דברי רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר, אינן מטהרין אלא שלמין.
כיצד? הזה עליהן, נשברו בו ביום, התיכן וחזר והזה עליהן שנית בו ביום, הרי אלו טהורין, דברי רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר, אין הזיה פחות משלישי ושביעי.
משנה ח
מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו, טהור.
רבי יהודה מטמא, מפני שהוא פותח בו מבפנים.
ושל גם שנשבר מתוך גומו, טהור.
היו בו חפין ונקבין, טמא.
ניטלו חפין, טמא מפני נקבין.
נסתתמו נקבין, טמא מפני חפין.
ניטלו חפין ונסתתמו נקבין, או שפרצו זה לתוך זה, טהור.
מסננת של חרדל שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן זה לתוך זה, טהורה.
והאפרכס של מתכות, טמאה.
- הַדְּלִי,
- כְּדֵי לְמַלֹּאות בּוֹ.
- קֻמְקוּם,
- כְּדֵי לְיַחֵם בּוֹ.
- מֵיחַם,
- כְּדֵי לְקַבֵּל סְלָעִים.
- הַלֶּפֶס,
- כְּדֵי לְקַבֵּל קִיתוֹנוֹת.
- קִיתוֹנוֹת,
- כְּדֵי לְקַבֵּל פְּרוּטוֹת.
- מִדּוֹת יַיִן, בְּיַיִן;
- וּמִדּוֹת שֶׁמֶן, בְּשֶׁמֶן.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
- כֻּלָּן בִּפְרוּטוֹת.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,
- הַמְחֻסָּר חֲטִיפָה, טָמֵא;
- וְהַמְחֻסָּר לְטִישָׁה, טָהוֹר:
- טָמֵא.
- סִמְּרוֹ,
- טָמֵא.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ שְׁלשָׁה סְדָרִים.
- וְכֻלָּן שֶׁעֲשָׂאָן לְנוֹי,
- טְהוֹרִין.
- עָשָׂה בְּרֹאשׁוֹ מֵנֶקֶת,
- וְכֵן בַּדֶּלֶת,
- טְהוֹרָה.
- הָיְתָה כְּלִי וְחִבְּרָהּ לוֹ,
- טְמֵאָה.
- וְכֵן בַּדֶּלֶת,
- מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתָהּ?
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- מִשֶּׁיְּחַבֵּל;
- בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- מִשֶּׁיְּחַבֵּר:
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- וְהַדָּקוֹר שֶׁל חָרָשׁ,
- הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.
- וְהַדָּקוֹר שֶׁל חָרָשׁ,
- יִתְדוֹת אֹהָלִים וְיִתְדוֹת הַמָּשׁוֹחוֹת,
- טְמֵאוֹת.
- שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מָשׁוֹחוֹת,
- טְמֵאָה;
- הָעֲשׂוּיָה לְעֵצִים,
- טְהוֹרָה.
- שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָדוֹל,
- אַרְבָּעָה טְפָחִים;
- וְשֶׁל קָטָן,
- עֲשָׂרָה.
- חֲמוֹר שֶׁל נַפָּחִין,
- טָמֵא.
- מְגֵרָה שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ בְּתוֹךְ הַחוֹר,
- טְמֵאָה;
- עֲשָׂאָה מִלְּמַטָן לְמַעְלָן,
- טְהוֹרָה.
- וְכָל הַכִּסּוּיִין, טְהוֹרִים,
- חוּץ מִשֶּׁל מֵיחַם:
- הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת,
- וְהַקַּטְרָב,
- וְהַכְּנָפַיִם הַמְּקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת,
- וְהַבַּרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְּהֵמָה,
- הַסּוֹמֵךְ, וְהַמַּחְגֵּר, וְהַתַּמְחוּיוֹת,
- הָעִנְבָּל, וְהַצִּנּוֹרָה,
- וּמַסְמֵר הַמְּחַבֵּר אֶת כֻּלָּן:
- הָעִנְבָּל, וְהַצִּנּוֹרָה,
- הָעֹל הַמְּצֻפֶּה,
- וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיוֹת לְנוֹי,
- וּשְׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל,
- וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְּהֵמָה,
- הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל,
- הַטַּסִּים, וְהַצִּפּוּיִים,
- וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת,
- טְהוֹרִין.
- וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת,
- סַנְדְּלֵי בְּהֵמָה שֶׁל מַתָּכוֹת,
- טְמֵאִין;
- שֶׁל שַׁעַם,
- טְהוֹרִין.
- הַסַּיִף מֵאֵימָתַי מְקַבֵּל טֻמְאָה?
- מִשֶּׁיְּשׁוּפֶנּוּ;
- וְהַסַּכִּין,
- מִשֶּׁיַשְׁחִיזֶנָּה:
- שֶׁעָשָׂה בּוֹ מַרְאָה,
- רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר,
- וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.
- מַרְאָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה,
- אִם אֵינָהּ מַרְאָה אֶת רֹב הַפָּנִים,
- טְהוֹרָה:
- אִם אֵינָהּ מַרְאָה אֶת רֹב הַפָּנִים,
- מִטַּמְּאִין וּמִטַּהֲרִין שְׁבוּרִין,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר;
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- אֵינָן מִטַּהֲרִין אֶלָּא שְׁלֵמִין.
- מִטַּמְּאִין וּמִטַּהֲרִין שְׁבוּרִין,
- כֵּיצַד?
- הִזָּה עֲלֵיהֶן,
- נִשְׁבְּרוּ בּוֹ בַּיּוֹם,
- הִתִּיכָן
- וְחָזַר וְהִזָּה עֲלֵיהֶן שֵׁנִית בּוֹ בַּיּוֹם,
- הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- אֵין הַזָּיָה פָּחוּת מִשְּׁלִּישִׁי וּשְׁבִיעִי:
- שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ אַרְכּוּבָתוֹ,
- טָהוֹר;
- רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בּוֹ מִבִּפְנִים.
- שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ אַרְכּוּבָתוֹ,
- וְשֶׁל גַּם שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ גֻּמּוֹ,
- טָהוֹר.
- הָיוּ בּוֹ חָפִין וּנְקָבִין,
- טָמֵא.
- נִטְּלוּ חָפִין,
- טָמֵא מִפְּנֵי נְקָבִין.
- נִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין,
- טָמֵא מִפְּנֵי חָפִין.
- נִטְלוּ חָפִין וְנִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין,
- אוֹ שֶׁפָּרְצוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה,
- טָהוֹר.
- אוֹ שֶׁפָּרְצוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה,
- מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל
- שֶׁנִּפְרְצוּ בָּהּ שְׁלשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן
- זֶה לְתוֹךְ זֶה,
- טְהוֹרָה.
- וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל מַתָּכוֹת,
- טְמֵאָה:
נוסח הרמב"ם
(א) כלי מתכות - כמה שעורן?
- הדלי - כדי למלאות בו.
- הקומקמוס - כדי ליחם בו.
- המיחם - כדי לקבל סלעים.
- הלבס - כדי לקבל קיתונות.
- הקיתונות - כדי לקבל פרוטות.
- מדות יין - ביין.
- ומדות שמן - בשמן.
- רבי אליעזר אומר: כולן בפרוטות.
- רבי עקיבה אומר:
- המחוסר חטיפה - טמא,
- והמחוסר לטישה - טהור.
(ב) מקל -
- שעשה בראשו מסמר כמין חזינה - טמא.
- סימרו - טמא.
- רבי שמעון אומר: עד שיעשה בו שלשה סדרים.
- וכולן שעשאן לנואי - טהורין.
- עשה בראשו מניקית, וכן בדלת - טהורה.
- היתה כלי, וחיברה לו - טמאה.
- מאמתי היא טהרתו?
- בית שמאי אומרין: משיחבל.
- בית הלל אומרין: משיחבר.
(ג) הקנטר של בנאי, והדקור של חרש - הרי אלו טמאות.
- יתדות אוהלים, ויתדות המשוחות - טמאין.
- שלשלת -
- של משוחות - טמאה.
- העשויה לעצים - טהורה.
- שלשלת דלי גדול - ארבעה טפחים,
- ושל קטן - עשרה.
- חמור של נפחים - טמא.
- מגירה -
- שעשה שיניה לתוך החור - טמאה.
- עשאה מלמטן למעלן - טהורה.
- וכל הכסויות טהורין - חוץ משל מיחם.
(ד) הטמאין שבעגלה -
- העול של מתכת, והקטרב,
- והכנפיים המקבלות את הרצועות,
- וברזל שתחת צווארי בהמה,
- הסומך, והמחגר, והתמחויות,
- והענבול, והצנירה,
- ומסמר המחבר את כולן.
(ה) הטהורין שבעגלה -
- העול המצופה, וכנפיים העשויות לנואי,
- והשפופרות המשמיעות את הקול,
- והאבר שבצד צווארי בהמה,
- והסובב של גלגל, והטסים, והציפויים,
- ושאר כל המסמרות - טהורין.
- סנדלי בהמה -
- של מתכת - טמאין.
- של שעם - טהורין.
- הסיף, מאמתי מקבל טומאה? - משישופנו.
- והסכין - משישחיזנה.
(ו) [ה] *הערה 1: כסוי טני של מתכת, שעשה בו מראה -
- רבי יהודה - מטהר.
- וחכמים - מטמאין.
- מראה שנשברה -
- אם אינה מראה את רוב הפנים - טהורה.
(ז) [ו] כלי מתכות -
- מיטמאין ומיטהרין שבורין - דברי רבי אליעזר.
- רבי יהושע אומר: אינן מיטהרין - אלא שלמין.
- כיצד?
- הזה עליהן, ונשברו בו ביום,
- התיכן, וחזר והזה עליהן שניה בו ביום -
- הרי אלו טהורין - דברי רבי אליעזר.
- רבי יהושע אומר: אין הזאה פחות משלישי ושביעי.
(ח) [ז] מפתח של ארכובה,
- שנשבר מתוך ארכובתו - טהור.
- רבי יהודה מטמא - מפני שהוא פותח בו מבפנים.
- שנשבר מתוך ארכובתו - טהור.
- ושל גם, שנשבר מתוך גמו - טהור.
- היו בו חפין ונקבים - טמא.
- ניטלו החפין - טמא מפני הנקבים.
- נסתתמו הנקבים - טמא מפני החפין.
- ניטלו החפין, ונסתתמו הנקבים, או שפרצן זה לתוך זה - טהור.
- מסננת של חרדל,
- שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן, זה לתוך זה - טהורה.
- והאפרכס של מתכת - טמאה.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה כלים, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ^ ברוב הספרים הגירסא "הגפה".