ביאור:משנה כלים פרק ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

מסכת כלים עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

----

כלי חרס מיוחדים עריכה

חטיבה I: שיריים לשיריים עריכה

אינו יכול לעמוד – ראו לעיל ב, ב. חדוד – ראו שם משנה ה.

לדעת ת"ק חרס שנטהר ואחר כך נשבר – נטהר, וראו להלן "אין שיריים לשיריים"; ובלשון התוספתא ג, ד: "כל כלי חרס שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם"; ולדעת ר' יוסי כיון שעכשיו השבר עומד בעצמו – טמא.

ר' יהודה חולק על המשנה הנ"ל, ולדעתו רק אם תחתית החבית שלמה היא טמאה, והדפנות אינן נחשבות כלים אפילו בחבית שבדרך כלל משמשת בשכיבה.

(א) הַחֶרֶשׁ שבור שמחזיק רביעית שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי אָזְנוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה בוֹ חַדּוּד וְהַחַדּוּד מַכְרִיעוֹ,

נִטְּלָה הָאֹזֶן, נִשְׁבַּר הַחַדּוּד - טָהוֹר. רְבִּי יוֹסֵה מְטַמֵּא.

חָבִית שֶׁנִּפְחָתָה, וְהִיא מְקַבֶּלֶת עַל דְּפָנוֹתֶיהָ, אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה כְמִין שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת,

רְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמִּין.


(ב) חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעָעָה, שנסדקה וְאֵינָה יְכוּלָה לְהִטַּלְטֵל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגְרוֹת - טְהוֹרָה.

הגסטרא אינה כלי שלם, ולכן קל יותר לטהר אותה. וראו גם משנה ג, וכן לעיל ב, ו.

גַּצְטְרָה כלי חרס לא גמור שֶׁנִּתְרוֹעָעָה וְאֵינָה מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי מְקַבֶּלֶת אֳכָלִים - טְהוֹרָה,

שֶׁאֵין שִׁירִים לַשִּׁירִים.

חטיבה II: גסטרא עריכה

(ג) וְאֵיזוֹ הִיא גַצְרָה? - כָּל שֶׁנִּטְּלוּ אָזְנֶיהָ.

אפילו אם חסרות רק האוזניים – הכלי אינו ניתן לטלטול ולכן הוא "גסטרא". אבל אם במקום האזניים יש בו בליטות ששיעורן מבפנים הוא כזיתים, וכן אם לא היו בה בליטות, אבל ניתן למלא בה זיתים – האיזור בגסטרא שניתן למלאו זיתים נחשב כלי חרס, ושאר הגסטרא נטמא רק במגע.

הָיוּ בָהּ חַדּוּדִים יוֹצְאִין, כָּל הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִין - מְטַמֵּא בְמַגָּע, וּכְנֶגְדּוֹ מְטַמֵּא בְאָוֵיר;

וְכָל שֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִין - מְטַמֵּא בְמַגָּע, וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מְטַמֵּא בְאָוֵיר.

חטיבה III: כלים שאינם יכולים לעמוד עריכה

הָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ כְּמִין קָתֶדְרָה,

אם הגסטרא אינה עומדת אלא רק שוכבת, וניתן למלא בחלקה התחתון זיתים – כנ"ל.

כלים שיוצרו בכוונה בלי תחתית, ומיועדים להשען על סמוכות – נמדדים כשהם עומדים, כי לכך יוצרו.

כָּל הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִים - מְטַמֵּא בְמַגָּע, וּכְנֶגְדּוֹ מְטַמֵּא בְאָוֵיר;
וְכָל שֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִים - מְטַמֵּא בְמַגָּע, וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מְטַמֵּא בְאָוֵיר.

שׁוּלֵי הַקָּרְפָּיוֹת, שׁוּלֵי הַקּוֹסִין הכוסות הַצִּידוֹנִיִּין,

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם יְכוּלִין לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִין - טְמֵאִין, שֶׁלְּכֵן נֶעֱשׂוּ מִתְּחִלָּתָן.

חטיבה IV: כלים מרובי שפות עריכה

(ד) כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שָׁלוֹשׁ סְפָיוֹת, שפות, שכבות

מה נחשב "בתוך" הכלי, ומה נחשב מחוץ לו?

וראו גם W:בקבוק קליין

בתוספתא ו, ח מודדים איזו שפה עודפת בעזרת מחק ממתכת.

הַפְּנִימִית עוֹדֶפֶת – הַכֹּל טָהוֹר; אם הטומאה מחוץ לשפה הפנימית – אינה מטמאת את הכלי
הַחִיצוֹנָה עוֹדֶפֶת - הַכֹּל טָמֵא;
הָאֶמְצָעִית עוֹדֶפֶת: מִמֶּנָּה וְלִפְנִים - טָמֵא, מִמֶּנָּה וְלַחוּץ - טָהוֹר.
הָיוּ שָׁווֹת, רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹלְקִין אֶת הָאֶמְצָעִית.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל טָהוֹר. אלא אם הטומאה היתה בתוך הכלי ממש.

כְּלֵי חֶרֶס, מֵאֶמָּתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה? מִשֶּׁיִּצְטָרְפוּ בַכִּבְשָׁן, וְהִיא גְּמַר מְלַאכְתָּן.