משנה כלים כד

כלים פרק כד', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק עשרים וארבעה ("שלשה תריסין") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·משנה יג ·משנה יד ·משנה טו ·משנה טז ·משנה יז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

שלשה תריסין הם.

תריס הכפוף, טמא מדרס.

ושמשחקין בו בקונפון, טמא טמא מת.

ודיצת הערביין, טהורה מכלום.

משנה ב

שלש עגלות הן.

העשויה כקתדרא, טמאה מדרס.

כמטה, טמאה טמא מת.

ושל אבנים, טהורה מכלום.

משנה ג

שלש עריבות הן.

עריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, טמאה מדרס.

שלימה, טמאה טמא מת.

והבאה במדה, טהורה מכלום.

משנה ד

שלש תיבות הן.

תיבה שפתחה מצידה, טמאה מדרס.

מלמעלן, טמאה טמא מת.

והבאה במדה, טהורה מכלום.

משנה ה

שלשה תרבוסין הן.

של ספרין, טמא מדרס.

שאוכלין עליו, טמא טמא מת.

ושל זיתים, טהור מכלום.

משנה ו

שלש בסיסיות הן.

שלפני המטה ושלפני סופרים, טמאה מדרס.

ושל דולפקי, טמאה טמא מת.

ושל מגדל, טהורה מכלום.

משנה ז

שלש פנקסיות הן.

האפיפורין, טמאה מדרס.

ושיש בה בית קיבול שעוה, טמאה טמא מת.

וחלקה, טהורה מכלום.

משנה ח

שלש מיטות הן.

העשויה לשכיבה, טמאה מדרס.

של זגגין, טמאה טמא מת.

ושל סרגין, טהורה מכלום.

משנה ט

שלש משפלות הן.

של זבל, טמאה מדרס.

של תבן, טמאה טמא מת.

והפוחלץ של גמלים, טהור מכלום.

משנה י

שלשה מפצים הן.

העשויה לישיבה, טמאה מדרס.

של צבעין, טמא טמא מת.

ושל גתות, טהור מכלום.

משנה יא

שלש חמתות ושלש תורמלין הן.

המקבלין כשיעור, טמאין מדרס.

ושאינן מקבלין כשיעור, טמאין טמא מת.

ושל עור הדג, טהור מכלום.

משנה יב

שלשה עורות הן.

העשוי לשטיח, טמא מדרס.

לתכריך הכלים, טמא טמא מת.

ושל רצועות ושל סנדלים, טהורה מכלום.

משנה יג

שלשה סדינין הן.

העשוי לשכיבה, טמא מדרס.

לוילון, טמא טמא מת.

ושל צורות, טהור מכלום.

משנה יד

שלש מטפחות הן.

של ידים, טמאה מדרס.

של ספרין, טמאה טמא מת.

ושל תכריך, [ושל] נבלי בני לוי, טהורה מכלום.

משנה טו

שלשה פרקלינין הן.

של צדי חיה ועוף, טמא מדרס.

של חגבין, טמא טמת מת.

ושל קייצין, טהור מכלום.

משנה טז

שלש סבכות הן.

של ילדה, טמאה טומאת מדרס.

של זקנה, טמאה טמא מת.

ושל יוצאת לחוץ, טהורה מכלום.

משנה יז

שלש קופות הן.

מהוהה שטליה על הבריה, הולכין אחר הבריה.

קטנה על הגדולה, הולכין אחר הגדולה.

היו שוות, הולכין אחר הפנימית.

רבי שמעון אומר, כף מאזנים שטליה על שולי המיחם מבפנים, טמא.

מבחוץ, טהור.

טליה על צדה, בין מבפנים בין מבחוץ, טהור.

משנה מנוקדת

(א) שְׁלֹשָׁה תְּרִיסִין הֵם:

תְּרִיס הַכָּפוּף,

טָמֵא מִדְרָס;

וְשֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ בַּקֻּנְפּוֹן,

טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְדִיצַת הָעַרְבִיִּין,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(ב) שָׁלֹשׁ עֲגָלוֹת הֵם:

הָעֲשׂוּיָה כְּקַתֶּדְרָא,

טְמֵאָה מִדְרָס;

כְּמִטָּה,

טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל אֲבָנִים,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(ג) שָׁלֹשׁ עֲרֵבוֹת הֵן:

עֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג וְעַד תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה,

טְמֵאָה מִדְרָס;

שְׁלֵמָה,

טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְהַבָּאָה בְּמִדָּה,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(ד) שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת הֵן:

תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ,

טְמֵאָה מִדְרָס;

מִלְמַעְלָן, טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְהַבָּאָה בְּמִדָּה,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(ה) שְׁלֹשָׁה תַּרְבּוּסִין הֵן:

שֶׁל סַפָּרִין,

טָמֵא מִדְרָס;

שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו,

טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל זֵיתִים,

טָהוֹר מִכְּלוּם:

(ו) שָׁלֹשׁ בְּסִיסָיוֹת הֵן:

שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְשֶׁלִּפְנֵי סוֹפְרִים,

טְמֵאָה מִדְרָס;

וְשֶׁל דְּלֻפְקִי,

טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל מִגְדָּל,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(ז) שָׁלֹשׁ פִּנְקְסָיוֹת הֵן:

הָאֲפִיפוֹרִין,

טְמֵאָה מִדְרָס;

וְשֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה,

טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וַחֲלָקָה,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(ח) שָׁלֹשׁ מִטּוֹת הֵן:

הָעֲשׂוּיָה לִשְׁכִיבָה,

טְמֵאָה מִדְרָס;

שֶׁל זַגָּגִין,

טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל סָרָגִין,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(ט) שָׁלֹשׁ מַשְׁפֵּלוֹת הֵן:

שֶׁל זֶבֶל,

טְמֵאָה מִדְרָס;

שֶׁל תֶּבֶן,

טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְהַפֻּחְלָץ שֶׁל גְּמַלִּים,

טָהוֹר מִכְּלוּם:

(י) שְׁלֹשָׁה מַפָּצִים הֵן:

הָעֲשׂוּיָה לִישִׁיבָה,

טְמֵאָה מִדְרָס;

שֶׁל צַבָּעִין,

טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל גִּתּוֹת,

טָהוֹר מִכְּלוּם:

(יא) שָׁלֹשׁ חֲמָתוֹת וְשָׁלֹשׁ תּוּרְמָלִין הֵן:

הַמְּקַבְּלִין כַּשִּׁעוּר,

טְמֵאִין מִדְרָס;

וְשֶׁאֵינָן מְקַבְּלִין כַּשִּׁעוּר,

טְמֵאִין טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל עוֹר הַדָּג,

טָהוֹר מִכְּלוּם:

(יב) שְׁלֹשָׁה עוֹרוֹת הֵן:

הֶעָשׂוּי לְשָׁטִיחַ,

טָמֵא מִדְרָס;

לְתַכְרִיךְ הַכֵּלִים,

טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל רְצוּעוֹת וְשֶׁל סַנְדָּלִים,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(יג) שְׁלֹשָׁה סְדִינִין הֵן:

הֶעָשׂוּי לִשְׁכִיבָה,

טָמֵא מִדְרָס;

לְוִילוֹן,

טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל צוּרוֹת,

טָהוֹר מִכְּלוּם:

(יד) שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן:

שֶׁל יָדַיִם,

טְמֵאָה מִדְרָס;

שֶׁל סְפָרִין,

טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל תַּכְרִיךְ (וְשֶׁל) נִבְלֵי בְּנֵי לֵוִי,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(טו) שְׁלֹשָׁה פְרַקְלִינִין הֵן:

שֶׁל צָדֵי חַיָּה וָעוֹף,

טָמֵא מִדְרָס;

שֶׁל חֲגָבִין,

טָמֵא טְמֵת מֵת;

וְשֶׁל קַיָּצִין,

טָהוֹר מִכְּלוּם:

(טז) שָׁלֹשׁ סְבָכוֹת הֵן:

שֶׁל יַלְדָּה,

טְמֵאָה טֻמְאַת מִדְרָס;

שֶׁל זקֵנָה,

טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁל יוֹצֵאת לַחוּץ,

טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

(יז) שָׁלֹשׁ קֻפּוֹת הֵן:

מְהוּהָה שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַבְּרִיָּה,

הוֹלְכִין אַחַר הַבְּרִיָּה.

קְטַנָּה עַל הַגְּדוֹלָה,

הוֹלְכִין אַחַר הַגְּדוֹלָה;

הָיוּ שָׁווֹת,

הוֹלְכִין אַחַר הַפְּנִימִית.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

כַּף מֹאזְנַיִם שֶׁטְּלָיָהּ עַל שׁוּלֵי הַמֵּיחַם,

מִבִּפְנִים, טָמֵא;

מִבַּחוּץ, טָהוֹר.

טְלָיָהּ עַל צִדָּהּ,

בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ,

טָהוֹר:

נוסח הרמב"ם

(א) שלשה תריסין הן -

תריס הכפוף - טמא מדרס.

ושמשחקין בו בקומפון - טמא טמא מת.

ודיצת הערביים - טהורה מכלום.

(ב) שלש עגלות הן -

העשויה כקתדרה - טמאה מדרס.

כמיטה - טמאה טמא מת.

ושל אבנים - טהורה מכלום.

(ג) שלש עריבות הן -

עריבה, משני לוג ועד תשעה קבין, שנסדקה - טמאה מדרס.

שלמה - טמאה טמא מת.

והבאה במידה - טהורה מכלום.

(ד) שלש תיבות הן -

תיבה שפתחה מצידה - טמאה מדרס.

מלמעלן - טמאה טמא מת.

והבאה במידה - טהורה מכלום.

(ה) שלשה תרבוסין הן -

של ספרים - טמא מדרס.

ושאוכלין עליו - טמא טמא מת.

ושל זיתים - טהור מכלום.

(ו) שלש בסיסיות הן -

שלפני המיטה, ושלפני סופרים - טמאה מדרס.

ושל דלפקי - טמאה טמא מת.

ושל מגדל - טהורה מכלום.

(ז) שלש פנקסיות הן -

האפיפורין - טמאה מדרס.

ושיש בה בית קיבול שעוה - טמאה טמא מת.

וחלקה - טהורה מכלום.

(ח) שלש מיטות הן -

העשויה לשכיבה - טמאה מדרס.

של זגגים - טמאה טמא מת.

ושל סרגים - טהורה מכלום.

(ט) שלש משפלות הן -

של זבל - טמאה מדרס.

של תבן - טמאה טמא מת.

והפוחלץ של גמלים - טהור מכלום.

(י) שלשה מפצים הן -

העשוי לישיבה - טמא מדרס.

של צבעים - טמא טמא מת.

ושל גיתות - טהור מכלום.

(יא) שלש חמתות, ושלש תורמלין הן -

המקבלין כשעור - טמאין מדרס.

ושאינן מקבלין כשעור - טמאין טמא מת.

ושל עור הדג - טהורות מכלום.

(יב) שלשה עורות הן -

העשוי לשטיח - טמא מדרס.

לתכריך כלים - טמא טמא מת.

ושל רצועות, ושל סנדלים - טהור מכלום.

(יג) שלשה סדינין הן -

העשוי לשכיבה - טמא מדרס.

לווילון - טמא טמא מת.

ושל צורות - טהור מכלום.

(יד) שלש מטפחות הן -

של ידים - טמאה מדרס.

של ספרים - טמאה טמא מת.

ושל תכריך, ושל נבלי בני לוי - טהורה מכלום.

(טו) שלשה פרקלימין הן -

של צדי חיה ועוף - טמא מדרס.

של חגבים - טמא טמא מת.

ושל קייצין - טהור מכלום.

(טז) שלש סבכות הן -

של ילדה - טמאה מדרס.

ושל זקנה - טמאה טמא מת.

ושל יוצאת החוץ - טהורה מכלום.

(יז) שלש קופות הן -

מהוהה, שטליה על הברייה - הולכין אחר הברייה.

קטנה על הגדולה - הולכין אחר הגדולה.

היו שוות - הולכין אחר הפנימית.

רבי שמעון אומר:

כף של מאזניים -

שטליה על שולי המיחם -

מבפנים - טמא,

מבחוץ - טהור.

טליה על צידו -

בין מבפנים, בין מבחוץ - טהור.

פירושים

משנה כלים, פרק כ"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב