משנה כלים כט
כלים פרק כט', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת כלים • פרק עשרים ותשעה ("נומי הסדין") • >>
פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
נומי הסדין והסודרין והטרטין והפליון של ראש, שש אצבעות.
של אפקרסין, עשר.
נימי סגוס והרדיד והחלוק והטלית, שלש אצבעות.
נימי כיפה של זקנה, והגומדין של ערביין, והקולקין, והפונדא, והמעפורת, והפרגוד, נימיהן כל שהן.
שלש כסתות של צמר, שש של פשתן, שלשה סדינין, שתים עשרה מטפחות, שני סובריקין, חלוק אחד, טלית אחת, קלבקרין אחד, חיבור לטומאה ולהזייה.
יתר מכאן, חיבור לטומאה, ואין חיבור להזייה.
רבי יוסי אומר, אף לא לטומאה.
חוט המשקולת, שנים עשר.
של חרשין, שמונה עשר.
של בנין, חמשים אמה.
יתר מכאן, אם רצה לקיים, טהור.
של סיידין ושל ציירין כל שהן.
חוט מאזנים של זהבים ושל שוקלי ארגמן טוב, שלש אצבעות.
יד הקורדום מאחריו, שלש אצבעות.
רבי יוסי אומר, טפח, טהור.
חוט מאזנים של חנונים של בעלי בתים, טפח.
יד הקרדום מלפניו, טפח.
שיירי יד הפרגול, טפח.
יד מקבת [של יד] של מפתחי אבנים, טפח.
חוט מאזנים של צמרים, ושל שוקלי זכוכית, טפחיים.
יד המקור, טפחיים.
יד המעצד של לגיונות, טפחיים.
יד הקרנס של זהבים, טפחיים.
ושל חרשין, שלשה טפחים.
שיירי הדרבן מלמעלן, ארבעה.
יד הבדיד, ארבעה.
יד הקרדום של נכוש, חמשה.
יד בן הפטיש, חמשה.
ושל הפטיש, ששה.
יד הקרדום של ביקוע ושל עדיר, ששה.
ויד מקבת של סתתין, ששה.
שיירי חרחור מלמטן, שבעה.
יד מגריפה של בעלי בתים, בית שמאי אומרים, שבעה.
בית הלל אומרים, שמונה.
של סיידין, בית שמאי אומרים, תשעה.
בית הלל אומרים, עשרה.
יתר מכאן, אם רצה לקיים, טמא.
ויד משמשי האור, כל שהוא.
- וְהַסּוּדָרִין,
- וְהַטְּרָטִין,
- וְהַפִּלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ,
- שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת.
- שֶׁל אַפְקַרְסִין,
- עָשֶׂר.
- נִימֵי סָגוֹס וְהָרְדִיד וְהֶחָלוּק וְהַטַּלִּית,
- שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.
- נִימֵי כִּפָּה שֶׁל זְקֵנָה,
- וְהַגּוֹמָדִין שֶׁל עַרְבִיִּין,
- וְהַקֻּלְקִין, וְהַפֻּנְדָּא,
- וְהַמַּעֲפֹרֶת, וְהַפַּרְגּוֹד,
- נִימֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן:
- שֵׁשׁ שֶׁל פִּשְׁתָּן,
- שְׁלֹשָׁה סְדִינִין,
- שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִטְפָּחוֹת,
- שְׁנֵי סוֹבְרִיקִין,
- חָלוּק אֶחָד,
- טַלִּית אַחַת,
- קְלֻבְקָרִין אֶחָד,
- חִבּוּר לְטֻמְאָה וּלְהַזָּיָה.
- יָתֵר מִכָּאן,
- חִבּוּר לְטֻמְאָה,
- וְאֵין חִבּוּר לְהַזָּיָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אַף לֹא לְטֻמְאָה:
- חִבּוּר לְטֻמְאָה,
- שֶׁל חָרָשִׁין, שְׁמוֹנָה עָשָׂר.
- שֶׁל בַּנָּיִין, חֲמִשִּׁים אַמָּה.
- יָתֵר מִכָּאן,
- אִם רָצָה לְקַיֵּם,
- טָהוֹר.
- אִם רָצָה לְקַיֵּם,
- שֶׁל סַיָּדִין וְשֶׁל צַיָרִין,
- כָּל שֶׁהֵן:
- וְשֶׁל שׁוֹקְלֵּי אַרְגָּמָן טוֹב,
- שָׁלֹשׁ אֶצְבָעוֹת.
- וְשֶׁל שׁוֹקְלֵּי אַרְגָּמָן טוֹב,
- יַד הַקַּרְדֹּם מֵאַחֲרָיו,
- שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- טֶפַח, טָהוֹר:
- [וְ]שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים,
- טֶפַח.
- [וְ]שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים,
- יַד הַקַּרְדוֹם מִלְפָנָיו, טֶפַח.
- שְׁיָרֵי יַד הַפַּרְגּוֹל, טֶפַח.
- יַד מַקֶּבֶת (שֶׁל יַד) שֶׁל מְפַתְּחֵי אֲבָנִים,
- טֶפַח:
- וְשֶׁל שׁוֹקְלֵי זְכוּכִית,
- טְפָחַיִם.
- וְשֶׁל שׁוֹקְלֵי זְכוּכִית,
- יַד הַמַּקּוֹר,
- טְפָחַיִם.
- יַד הַמַּעֲצָד שֶׁל לִגְיוֹנוֹת,
- טְפָחַיִם.
- יַד הַקֻּרְנָס,
- שֶׁל זֶהָבִים,
- טְפָחַיִם;
- וְשֶׁל חָרָשִׁין,
- שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
- שֶׁל זֶהָבִים,
- אַרְבָּעָה.
- יַד הַבָּדִיד,
- אַרְבָּעָה.
- יַד הַקַּרְדֹּם שֶׁל נִכּוּשׁ,
- חֲמִשָּׁה.
- יַד בֶּן הַפַּטִּישׁ,
- חֲמִשָּׁה;
- וְשֶׁל הַפַּטִּישׁ,
- שִׁשָּׁה.
- יַד הַקַּרְדֹּם שֶׁל בִּקּוּעַ וְשֶׁל עָדִיר,
- שִׁשָּׁה;
- וְיַד מַקֶּבֶת שֶׁל סַתָּתִין,
- שִׁשָּׁה:
- שִׁבְעָה.
- יַד מַגְרֵפָה שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,
- שִׁבְעָה;
- בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- שְׁמוֹנָה.
- שֶׁל סַיָּדִין,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- תִּשְׁעָה;
- בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- עֲשָׂרָה.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,
- יָתֵר מִכָּאן,
- אִם רָצָה לְקַיֵּם,
- טָמֵא.
- אִם רָצָה לְקַיֵּם,
- וְיַד מְשַׁמְּשֵׁי הָאוּר,
- כָּל שֶׁהוּא:
נוסח הרמב"ם
(א) נומי הסדין, והסודרין,
- והטרטין, והפליון של ראש - שש אצבעות.
- של פרקסין - עשר.
- נומי הסגוס, והרדיד,
- והחלוק, והטלית - שלש אצבעות.
- נומי הכפח של זקנה,
- והגומדין של ערביים,
- והקולקין, והפונדה, והמעפורת, והפרגוד,
- נומיהן - כל שהן.
(ב) שלש כסתות - של צמר,
- שש - של פשתן,
- שלשה - סדינים,
- ושתים עשרה - מטפחות,
- ושני - סובריקין,
- וחלוק אחד, וטלית אחת,
- קלובקרין אחד - חיבור לטומאה, ולהזיה.
- יתר מכן - חיבור לטומאה, ואינו חיבור להזיה.
- רבי יוסי אומר: אף לא לטומאה.
(ג) חוט משקולת - שנים עשר.
- ושל חרשים - שמונה עשר.
- ושל בניין - חמישים אמה.
- יתר מכן, אם רצה לקיים - טהור.
- של סיידין, ושל ציירין - כל שהן.
(ד) חוט מאזניים של זהבים,
- ושל שוקלי ארגמן טוב - שלש אצבעות.
- יד קורדום מאחוריו - שלש אצבעות.
- רבי יוסי אומר: טפח - טהור.
(ה) חוט מאזניים של חנוונים,
- ושל בעלי בתים - טפח.
- יד קורדום מלפניו - טפח.
- שירי יד הפרגול - טפח.
- ויד מקבת של מפתחי אבנים טובות - טפח.
(ו) חוט מאזניים של צמרים,
- ושל שוקלי זכוכית - טפחיים.
- יד המקור - טפחיים.
- יד המעצד של לגיונות - טפחיים.
[ז] *הערה 1: יד קורנס של זהבים - טפחיים.
- ושל חרשין - שלשה טפחים.
(ז) שירי הדורבן מלמעלן - ארבעה.
- יד הבדיד - ארבעה.
- יד קורדום של ניכוש - חמישה.
- ויד בן פטיש - חמישה.
- ושל פטיש - שישה.
- יד קורדום של ביקוע, ושל עדיר - שישה.
- יד מקבת של סתתין - שישה.
(ח) [ח] שירי חרחור מלמטן - שבעה.
- יד מגרפה -
- של בעלי בתים -
- בית שמאי אומרין: שבעה.
- ובית הלל אומרין: שמונה.
- ושל סיידין -
- בית שמאי אומרין: תשעה.
- ובית הלל אומרין: עשרה.
- יתר מכן, אם רצה לקיים - טמא.
- של בעלי בתים -
- ויד משמשי האור - כל שהן.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה כלים, פרק כ"ט:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב