ביאור:משנה כלים פרק יא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
----
כלי מתכת
עריכהחטיבה I: עקרונות כלי מתכת
עריכה(א) כְּלֵי מַתְּכוֹת - פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין.
|
אין כלי מתכת ככלי עץ, אלא גם פשוטיהם טמאים; השוו לקמן טו, א. כלי מתכת שנשבר אינו כלי אפילו אם יש בו רביעית, למשל לעניין נטילת ידים - ראו תוספתא ידם א, ח, ולכן הוא טהור. המתכת מעבירה את הטומאה לשלב שחזר ועשה ממנה כלים חדשים. רשב"ג טוען שרק טומאת מת נשארת אם חידש את הכלים, ובתוספתא א, א חולק עליו ר' שמעון. |
- נִשְׁבָּרוּ - טָהָרוּ.
- חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים - חָזְרוּ לְטֻמְאָתָן הַיְשָׁנָה.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא לְכָל טֻמְאָה, אֶלָּא לְטֻמְאַת נֶפֶשׁ.
(ב) כָּל כְּלִי מַתֶּכֶת שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ - טָמֵא,
|
המתכת הקשורה לדלתות אינה מטמאת, כי היא מחוברת לקרקע ובטלה לגביה, וראו לעיל ח, ט: שם הבור נחפר עבור הכירה, ולכן אינו נחשב קרקע אלא כירה. |
- חוּץ מִן הַדֶּלֶת, וְהַנֶּגֶר, וְהַמַּנְעוּל, וְהַפּוֹתָה שֶׁתַּחַת הַצִּיר, וְהַצִּיר,
- וְהַקּוֹרָה, וְהַצִּנּוֹר - שֶׁנֶּעֱשׁוּ לַקַּרְקַע.
(ג) הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן הָעֶשֶׁת, וּמִן הַחֲרָרָה,
|
עשת וחררה הם שלבים של ברזל גולמי. סובב הגלגל וכו' שייכים לעגלה, ונדיר שזו נטמאת. כני כלים וכו' אינם חוזרים לטומאתם, בניגוד לכלים הטמאים עצמם. השחולת והגרודת הם שאריות ברזל, שקשה לדעת ממה נעשו, אבל ראו תוספתא א, א, שר' יוסי ור' יוחנן בן נורי טימאו אותן. ב"ש וב"ה חולקים במסמרים סתמיים, שלא ידוע ממה נעשו. |
- וּמִן הַסּוֹבֵב שֶׁלַּגַּלְגַּל, וּמִן הַטַּסִּין שֶׁלָּהּ, וּמִן הַצִּפּוֹיִין,
- מִכְנֵי כֵלִים, וּמֵהָגְנֵי כֵלִים, מֵאָזְנֵי כֵלִים,
- מִן הַשְּׁחֹלֶת, וּמִן הַגְּרֹדֶת - טְהוֹרִין.
- רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַף מִן הַקְּצֹצֶת.
- מִשִּׁבְרֵי כֵלִים, טמאים מִן הַגְּרוֹטֵי, וּמִן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנֶּעֱשׁוּ מִכֵּלִים טמאים - טְמֵאִים.
- מִן הַמַּסְמְרוֹת - בֵּית שַׁמַּי מְטַמִּין, וּבֵית הֶלֵּל מְטַהֲרִין.
(ד) בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר,
|
חלמה הוא ביצי יוצר מחרס, המקבלים טומאה, ואם ערבב אותו עם גללים – הולכים לפי הרוב. וראו גם מכשירין ב, ג. ר' יהושע חולק על ת"ק בעניין הקלוסטרא, ולדעתו אינה כלי למרות שמותר לטלטל אותה בשבת. |
- אִם רֹב מִן הַטָּמֵא - טָמֵא, אִם רֹב מִן הַטָּהוֹר - טָהוֹר,
- מַחְצָה לְמַחְצָה - טָמֵא.
- וְכֵן מִן הַחַלָּמָה וּמִן הַגְּלָלִין.
חטיבה II: טומאת כלים וטלטולם בשבת
עריכה- קְלוֹסְטְרָה בריח ברזל - טְמֵאָה, וּמְצֻפָּה בריח עץ מצופה ברזל - טְהוֹרָה.
|
הקלוסטרה הקרן והמנורה מופיעים גם בהקשר של טלטול בשבת, כאשר העיקרון הוא שכלי המקבל טומאה מותר לטלטול, ומה שאינו כלי אינו נטמא ואסור בטלטול. מהתוספתא א, ג, נראה שהקשר נעשה ע"י ברוריה בתו של ר' מאיר. |
- הַפִּין, וְהַפּוּרְנָה חלקי מנעול - טְמֵאִין.
- קְלוֹסְטְרָה, רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זֶה וְתוֹלֶה בַחֲבֵרוֹ בַשַּׁבָּת.
- רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הִיא לוֹ כְכָל הַכֵּלִים, וּמִטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר.
|
הפרומביא עצמה טהורה, ראו תוספתא ד, ג, כי היא ברובה עשויה עור. |
(ה) עַקְרָב שֶׁלִּפְרָמְבְּיָה החלק שברסן הנכנס לפי הבהמה - טְמֵאָה, וּלְחָיַיִם - טְהוֹרִין.
- רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא בִלְחָיַיִם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין טָמֵא אֶלָּא עַקְרָב;
- בְּשָׁעַת חִבּוּרָן כאשר העקרב והלחיים מחוברים זה לזה - הַכֹּל טָמֵא.
|
בתוספתא א, ב מוחלפת השיטה. |
(ו) פִּיקָה שֶׁלַּמַּתֶּכֶת גולת מתכת המשמשת לטווייה - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
- וּמְצֻפָּה - טְהוֹרָה.
הַכּוּשׁ, וְהָעִימָה, וְהַמַּקֵּל, חלקי מתכת בנול האריגה
- וְסוּמְפּוֹנְיָה, וְחָלִיל שֶׁלַּמַּתֶּכֶת כלי נגינה ושריקה - טְמֵאִין,
- וּמְצֻפִּין עשויים עץ ומצופים מתכת - טְהוֹרִים.
סִימְפּוֹנְיָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל כְּנָפַיִם אם יש לסימפוניה מנענעים ממתכת – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אפילו אם עשויה עץ ומצופה מתכת טְמֵאָה.
(ז) קֶרֶן עֲגֻלָּה - טְמֵאָה, וּפְשׁוּטָה - טְהוֹרָה.
|
קרן עגולה עשויה להכיל נוזלים. אם פיה מצופה מתכת – אפילו ישרה נטמאת, והשוו ראה"ש ג, ג-ד. אם המתכת על הצד השני של הקרן הישרה – מחלוקת ר' טרפון וחכמים, אבל בשעת התקיעה הכל טמא. גם במנורה המורכבת מקנים, הרכבתה מטמאת הכל, והשוו שבת מז א, שם קושרים את המשנה כולה להלכות שבת. |
- אִם הָיְתָה מְצוּפִית שֶׁלָּהּ שֶׁלַּמַּתֶּכֶת - טְמֵאָה.
הַקַּב שֶׁלָּהּ - רְבִּי טַרְפוֹן מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
- וּבְשָׁעַת חִבּוּרָן - הַכֹּל טָמֵא.
כַּיּוֹצֵא בוֹ: קְנֵי מְנוֹרָה - טְהוֹרִין. הַפֶּרַח וְהַבָּסִין - טְמֵאִים.
- וּבְשָׁעַת חִבּוּרָן - הַכֹּל טָמֵא.
חטיבה III: תכשיטים וכלי מלחמה
עריכה(ח) קַסִּידָא cassida: כובע מתכת - טְמֵאָה, וּלְחָיַיִם - טְהוֹרִין.
|
לחיים של החייל טהורים כמו לחיים של בהמה (משנה ה). אבל אם הם גדולים ומכסים את כל הפנים (פרצוף) - הם אסורים, ראו תוספתא א, ד. המשנה קושרת את תכשיטי האשה לכלי מלחמה, וראו גם חנוך פרק ח, המציג את שני התחומים כמשחיתים וכפרי המרד של המלאכים, וכן שבת פרק ו. "נזמי האף" - כלשון הכתוב ישעיה ג כא. |
- אִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַיִם - טְמֵאִים.
כָּל כְּלֵי הַמִּלְחָמָה טְמֵאִים: הַכִּידוֹן, וְהַנִּקּוֹן, גרזן לפריצת חומה וְהַמַּגְּפַיִם, וְהַשִּׁרְיָן - טְמֵאִין.
כָּל תַּכְשִׁיטֵי הָאִשָּׁה טְמֵאִין: עִיר שֶׁלַּזָּהָב, וּקְטַלָּיוֹת, נְזָמִים, וְטַבָּעוֹת,
- וְטַבַּעַת - בֵּין שֶׁיֶּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם וּבֵין שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם; וְנִזְמֵי הָאַף.
קְטַלָּה שרשרת שֶׁחֲלָיוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁלַּמַּתֶּכֶת, בְּחוּט שֶׁלַּפִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁלַּצֶּמֶר, נִפְסַק הַחוּט - הַחֲלָיוֹת טְמֵאוֹת,
- שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּלִי בִפְנֵי עַצְמוֹ.
- חוּט שֶׁלַּמַּתֶּכֶת, וַחֲלָיוֹת שֶׁלָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְשֶׁלְּמַרְגָּלִיּוֹת, וְשֶׁלִּזְכוֹכִית,
- נִשְׁתַּבְּרוּ חֲלָיוֹת, וְהַחוּט בִּפְנֵי עַצְמוֹ קַיָּם - טָמֵא.
- שִׁירֵי קְטַלָּה - כִּמְלֹא צַוַּאר קְטַנָּה.
- רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ טַבַּעַת אַחַת - טְמֵאָה, שֶׁכֵּן תְּלוּיִין בַּצַּוָּאר.
(ט) נֶזֶם עגיל שֶׁהוּא עָשׁוּי כִּקְדֵרָה מִלְּמַטָּן, וְכַעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן - וְנִפְרַק כִּקְדֵרָה - טָמֵא מִשֵּׁם כְּלִי קִבּוּל;
- וְכַעֲדָשָׁה - טָמֵא בִפְנֵי עַצְמוֹ.
- חוּט צִנֵּירָה חלק העגיל הנכנס לתוך האוזן - טְהוֹרָה.
- הֶעָשׁוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק - טָהוֹר.