משנה כלים ח
כלים פרק ח', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת כלים • פרק שמיני ("תנור שחצצו") • >>
פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י • משנה יא •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
התנור שחצצו בנסרים או ביריעות, נמצא שרץ במקום אחד, הכל טמא.
כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור, השרץ בתוכה, התנור טמא.
השרץ בתנור, אוכלין שבתוכה טמאין.
ורבי אליעזר מטהר.
אמר רבי אליעזר: אם הצילה במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל?
אמרו לו: אם הצילה במת החמור, שכן חולקים אהלים, תציל בכלי חרס הקל, שאין חולקין כלי חרס?
היתה שלמה, וכן הקופה, וכן החמת, השרץ בתוכה, התנור טהור.
השרץ בתנור, אוכלין שבתוכה טהורין.
ניקבו, העשוי לאוכלין, שיעורו בזיתים.
העשוי למשקין, שיעורו במשקים.
העשוי לכך ולכך, מטילים אותו לחומרו, בכונס משקה.
סרידה שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו ואין לה גפיים, השרץ בתוכה, התנור טמא.
השרץ בתנור, אוכלים שבתוכה טמאין, שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים.
חבית שהיא מלאה משקין טהורין ונתונה למטה מנחושתו של תנור, השרץ בתנור, החבית והמשקין טהורין.
היתה כפויה ופיה לאויר התנור, השרץ בתנור, משקה טופח שבשולי החבית טהור.
קדירה שהיא נתונה בתנור, השרץ בתנור, הקדירה טהורה, שאין כלי חרס מטמא כלים.
היה בה משקה טופח, נטמא וטימאה.
הרי זה אומר, מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני.
תרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור, טהור.
ואם מת, טמא.
השרץ שנמצא בתנור, הפת שבתוכו שניה, שהתנור תחילה.
בית שאור מוקף צמיד פתיל ונתון לתוך התנור, השאור והשרץ בתוכו והקרץ בינתים, התנור טמא והשאור טהור.
ואם היה כזית מן המת, התנור והבית טמא, והשאור טהור.
אם יש שם פותח טפח, הכל טמא.
השרץ שנמצא בעין של תנור, בעין של כירה, בעין של כופח, מן השפה הפנימית ולחוץ, טהור.
ואם היה באויר, אפילו כזית מן המת, טהור.
ואם יש שם פותח טפח, הכל טמא.
נמצא מקום הנחת העצים, רבי יהודה אומר, מן השפה החיצונה ולפנים, טמא.
וחכמים אומרים, משפה הפנימית ולחוץ, טהור.
רבי יוסי אומר, מכנגד שפיתת הקדרה ולפנים, טמא.
מכנגד שפיתת הקדרה ולחוץ, טהור.
נמצא מקום ישיבת הבלן, מקום ישיבת הצבע, מקום ישיבת של שולקי זיתים, טהור.
אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים.
בור שיש בו בית שפיתה, טמא.
ושל עושי זכוכית, אם יש בו בית שפיתה, טמא.
כבשן של סיידין ושל זגגין ושל יוצרים, טהורה.
פורנה, אם יש לה לזבז, טמאה.
רבי יהודה אומר, אם יש לה אסטגיות.
רבן גמליאל אומר, אם יש לה שפיות.
מגע טמא מת, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו, הכניס ראשו לאויר התנור טהור, טימאוהו.
וטהור שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו והכניס ראשו לאויר התנור טמא, נטמאו.
היה אוכל דבילה בידים מסואבות, הכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יהודה מטהר.
רבי יוסי אומר, אם הפך, טמא.
אם לא הפך, טהור.
היה פונדיון לתוך פיו, רבי יוסי אומר, אם לצמאו, טמא.
האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר התנור, טמא, שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון.
היתה גורפתו והכתה הקוץ ויצא ממנה דם, או שנכוה ונתנה אצבעה לתוך פיה, נטמא.
- נִמְצָא שֶׁרֶץ בְּמָקוֹם אֶחָד – הַכֹּל טָמֵא.
כַּוֶּרֶת פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ וּמְשֻׁלְשֶׁלֶת לַאֲוִיר הַתַּנּוּר,
- הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ – הַתַּנּוּר טָמֵא.
- הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר –
- אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִין;
- וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- אִם הִצִּילָה בְּמֵת הֶחָמוּר,
- לֹא תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל?
- אָמְרוּ לוֹ:
- אִם הִצִּילָה בְּמֵת הֶחָמוּר,
- שֶׁכֵּן חוֹלְקִים אֹהָלִים,
- תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל,
- שֶׁאֵין חוֹלְקִין כְּלִי חֶרֶס?:
- אִם הִצִּילָה בְּמֵת הֶחָמוּר,
- וְכֵן הַקֻּפָּה, וְכֵן הַחֵמֶת,
- הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָהוֹר;
- הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְהוֹרִין.
- נִקְּבוּ,
- הֶעָשׂוּי לָאֳכָלִין, שִׁעוּרוֹ בְּזֵיתִים.
- הֶעָשׂוּי לְמַשְׁקִין, שִׁעוּרוֹ בְּמַשְׁקִים.
- הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ,
- מַטִּילִים אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ,
- בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה:
- וְשׁוֹקַעַת לְתוֹכוֹ וְאֵין לָהּ גַּפַּיִם,
- הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא.
- וְשׁוֹקַעַת לְתוֹכוֹ וְאֵין לָהּ גַּפַּיִם,
- הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר,
- אֳכָלִים שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִין,
- שֶּׁאֵין מַצִּילִין מִיַּד כְּלִי חֶרֶס אֶלָּא כֵּלִים.
- חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין
- וּנְתוּנָה לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר,
- הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר,
- הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.
- הָיְתָה כְּפוּיָה וּפִיהָ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר,
- הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר,
- מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ שֶׁבְּשׁוּלֵי הֶחָבִית טָהוֹר:
- הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר,
- הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה,
- שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מְטַמֵּא כֵּלִים.
- הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה,
- הָיָה בָּהּ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ,
- נִטְמָא, וְטִמְּאָהּ.
- הֲרֵי זֶה אוֹמֵר:
- מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי:
- טָהוֹר;
- וְאִם מֵת,
- טָמֵא.
- הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּתַּנּוּר,
- הַפַּת שֶׁבְּתוֹכוֹ, שְׁנִיָּה,
- שֶׁהַתַּנּוּר תְּחִלָּה:
- הַפַּת שֶׁבְּתוֹכוֹ, שְׁנִיָּה,
- מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל
- וְנָתוּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר,
- הַשְּׂאוֹר וְהַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכוֹ
- וְהַקֶּרֶץ בֵּינְתַיִם,
- הַתַּנּוּר טָמֵא,
- וְהַשְּׂאוֹר טָהוֹר.
- מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל
- וְאִם הָיָה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת,
- הַתַּנּוּר וְהַבַּיִת טָמֵא,
- וְהַשְּׂאוֹר טָהוֹר.
- הַתַּנּוּר וְהַבַּיִת טָמֵא,
- אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- הַכֹּל טָמֵא:
- בָּעַיִן שֶׁל כִּירָה,
- בָּעַיִן שֶׁל כֻּפָּח,
- מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ,
- טָהוֹר.
- וְאִם הָיָה בָּאֲוִיר,
- אֲפִלּוּ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת,
- טָהוֹר.
- אֲפִלּוּ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת,
- וְאִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- הַכֹּל טָמֵא:
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים, טָמֵא;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- מִשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלִפְנִים, טָמֵא;
- מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלַחוּץ, טָהוֹר.
- מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלִפְנִים, טָמֵא;
- נִמְצָא מְקוֹם יְשִׁיבַת הַבַּלָּן,
- מְקוֹם יְשִׁיבַת הַצַּבָּע,
- מְקוֹם יְשִׁיבַת שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים,
- טָהוֹר.
- אֵין טָמֵא אֶלָּא מִן הַסְּתִימָה וְלִפְנִים:
- טָמֵא;
- וְשֶׁל עוֹשֵׂי זְכוּכִית,
- אִם יֵשׁ בּוֹ בֵּית שְׁפִיתָה, טָמֵא.
- כִּבְשָׁן שֶׁל סַיָּדִין וְשֶׁל זַגָּגִין וְשֶׁל יוֹצְרִים,
- טְהוֹרָה.
- פּוּרְנָה,
- אִם יֵשׁ לָהּ לִזְבֵּז, טְמֵאָה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם יֵשׁ לָהּ אִסְטְגִיּוֹת.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- אִם יֵשׁ לָהּ שְׂפָיוֹת:
- שֶׁהָיוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו,
- הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָהוֹר,
- טִמְּאוּהוּ.
- וְטָהוֹר שֶׁהָיוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו
- וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָמֵא,
- נִטְמָאוּ.
- וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָמֵא,
- הָיָה אוֹכֵל דְּבֵלָה בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת,
- הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו לִטּוֹל אֶת הַצְּרוֹר,
- רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא,
- וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר.
- הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו לִטּוֹל אֶת הַצְּרוֹר,
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אִם הָפַךְ, טָמֵא;
- אִם לֹא הָפַךְ, טָהוֹר.
- הָיָה פֻּנְדְּיוֹן לְתוֹךְ פִּיו,
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אִם לִצְמָאוֹ, טָמֵא:
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- טָמֵא;
- שֶׁהַמַּשְׁקֶה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן.
- הָיְתָה גוֹרְפַתּוּ
- וְהִכַּתָּהּ הַקּוֹץ וְיָצָא מִמֶּנָּה דָּם,
- אוֹ שֶׁנִּכְוָה וְנָתְנָה אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ,
- נִטְמָא:
נוסח הרמב"ם
(א) תנור שחצצו בנסרים, או ביריעות -
- ונמצא השרץ במקום אחד - הכל טמא.
- כוורת פחותה ופקוקה בקש, ומשולשלת לאוויר התנור -
- השרץ בתוכה - התנור טמא,
- השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טמאין.
- ורבי אליעזר - מטהר.
- אמר רבי אליעזר:
- אם הצילה במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל?
- אמרו לו:
- אם הצילה במת החמור, שכן חולקין אוהלים,
- תציל בכלי חרס הקל, שאין חולקין כלי חרס?.
(ב) היתה שלמה, וכן הקופה, וכן החמת -
- השרץ בתוכה - התנור טהור,
- השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טהורין.
- ניקבו -
- העשוי לאוכלין - שעורו בזיתים.
- העשוי למשקין - שעורו במשקין.
- העשוי לכך ולכך - מטילין אותו לחומרו בכונס משקה.
(ג) סרידה, שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו, ואין לה גפיים -
- השרץ בתוכה - התנור טמא,
- השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טמאין,
- שאין מצילין מיד כלי חרס - אלא כלים.
- חבית, שהיא מלאה משקין טהורין, ונתונה למטה מנחושתו של תנור -
- שרץ בתנור - החבית והמשקין טהורין.
- היתה כפויה ופיה לאוויר התנור -
- השרץ בתנור - משקה טופח שבשולי החבית טהור.
(ד) קדירה שהיא נתונה בתנור -
- השרץ בתנור - הקדירה טהורה,
- שאין כלי חרס מטמא כלים.
- היה בה משקה טופח - נטמא וטימאה,
- הרי זה אומר: מטמאיך לא טימאוני - ואתה טימאתני.
- השרץ בתנור - הקדירה טהורה,
(ה) תרנגול שבלע את השרץ -
- ונפל לאוויר התנור - התנור טהור,
- ואם מת - טמא.
- השרץ שנמצא בתנור - הפת שבתוכו שניה,
- שהתנור תחילה.
(ו) בית שאור מוקף צמיד פתיל, ונתון לתוך התנור -
- השאור והשרץ בתוכו, והקרץ בינתיים - התנור טמא, והשאור טהור.
- אם היה כזית מן המת - התנור והבית טמא, והשאור טהור.
- אם יש שם פותח טפח - הכל טמא.
(ז) השרץ שנמצא בעין של תנור, בעין של כירה, בעין של כופח -
- מן השפה הפנימית ולחוץ - טהור.
- אם היה באוויר אפילו כזית מן המת - טהור.
- אם יש שם פותח טפח - הכל טמא.
(ח) נמצא מקום הנחת העצים -
- רבי יהודה אומר:
- מן השפה החיצונה ולפנים - טמא.
- וחכמים אומרין:
- מן השפה הפנימית ולחוץ - טהור.
- רבי יוסי אומר:
- מכנגד שפיתת הקדירה ולפנים - טמא,
- מכנגד שפיתת הקדירה ולחוץ - טהור.
- רבי יהודה אומר:
- נמצא מקום ישיבת הבלן,
- מקום ישיבת הצבע,
- מקום ישיבת של שולקי זיתים - טהור.
- אין טמא - אלא מן הסתומה ולפנים.
(ט) כור -
- שיש בו בית שפיתה - טמא.
- של עושי זכוכית -
- אם יש בו בית שפיתה - טמא.
- כבשן של סיידין,
- ושל זגגין, ושל יוצרין - טהורה.
- הפורנה -
- אם יש לה לזביז - טמאה.
- רבי יהודה אומר: אם יש לה אסטגיות.
- רבן גמליאל אומר: אם יש לה שפיות.
(י) מגע טמא מת, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו -
- הכניס ראשו לאוויר תנור טהור - טימאהו.
- וטהור, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו -
- והכניס ראשו לאוויר תנור טמא - נטמאו.
- היה אוכל דבלה בידים מסואבות,
- והכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור -
- רבי מאיר - מטמא.
- ורבי יהודה - מטהר.
- רבי יוסי אומר:
- אם הפך - טמא,
- אם לא הפך - טהור.
- והכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור -
- היה פונדיון לתוך פיו -
- רבי יוסי אומר: אם לצמאו - טמא.
(יא) האשה שנטף חלב מדדיה -
- ונפל לאוויר התנור - טמא,
- שהמשקה מטמא לרצון, ושלא לרצון.
- ונפל לאוויר התנור - טמא,
- היתה גורפתו -
- והכה הקוץ, ויצא ממנה דם,
- או שנכוות, ונתנה אצבעה לתוך פיה - נטמאת.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה כלים, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב