פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משנה מסכת ביצה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מסכת ביצה: דיני יום טובעריכה

מבוא למסכת ביצהעריכה

מסכת ביצה עוסקת בדיני יום טוב. ההלכה הקדומה קבעה רק כי "אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד" (לקמן ה, ב), וכך אכן סוברים בית שמאי: מה שקשור לאוכל ביום טוב מותר לדעתם, ואילו בכל שאר העניינים דיני יום טוב זהים לדיני השבת.

עיון במסכת מראה כי בית הלל לא סברו כמותם, אלא התירו ביום טוב גם מלאכות נוספות שאינן קשורות להכנת האוכל, כגון טלטול והבערת אש. לדעת בית הלל, ביום טוב יש להתיר כל מה שמביא לשמחה, ולא רק אכילה, וראו גם מכילתא דרשב"י יב טז: "לכם - כל שהוא לצורכיכם". התלמוד הבבלי (ביצה ל א) דרש לעשות שינוי כלשהו גם במלאכות המותרות, אבל המשנה אינה מקפידה על כך. ר' יהודה (תוספתא מגילה, א, ז) נקט דרך ביניים והתיר ביו"ט גם מכשירי אוכל נפש, אבל לא את ההוצאה והדלקת האש בכלל.

הפרק הראשון במסכת מוקדש למחלוקת האמורה בעניין יום טוב, ובפרק השני מתברר כי המחלוקת לא הסתיימה עם קביעת ההלכה כבית הלל, כי בעניינים מסויימים נהגו אפילו הנשיאים, שהיו מצאצאי הלל עצמו, כבית שמאי.

פרקים ג-ד מוקדשים להיתרים כשיטת בית הלל בענייני הוצאה מרשות לרשות והבערת אש, ולבעיות שנגרמות מהיתרים אלו.

הפרק החמישי מוקדש לתקנות חכמים שאסרו דברים שונים בשבת וביום טוב, כדי לשמור את אווירת החג. בפרט מוקדשת תשומת לב לענייני התחומים, שחלים ביום טוב כמו בשבת - למרות שאין בו איסורי טלטול.

וראו גם

פירוט המסכתעריכה