פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מסכת קידושין: קידושי אשה וקדושת המשפחהעריכה

מבוא למסכת קידושיןעריכה

מסכת קידושין היא האחרונה בסדר נשים, ומקשרת אותו לסדר נזיקין. בתחילתה היא עומדת על הדמיון ועל ההבדלים בין טקס הקידושין לבין טקסי רכישה של רכוש, ובסופה היא קושרת בין דיני המשפחה לשאלת בחירת המקצוע.

לקידושי אשה יש משמעות הלכתית רבה, באשר הם אוסרים על המקדש קיום יחסי מין עם קרובות האשה, ומקנים לו בלעדיות על המיניות של אשתו. בנוסף לכך, כפי שהוזכר לעיל, צורתו של טקס הקידושין דומה - ולו באופן סמלי - לטקסי רכישה של רכוש. אבל בנוסף לכל אלה, מדובר ביצירת ערך מקודש בעל משמעות דתית, כלומר בקדושה.

הקידושין המופיעים לפנינו שונים מאלו המתוארים בתנ"ך: שם היו הקידושין עניין של הורי החתן והורי הכלה (ראו, למשל, בראשית כד, שופטים יד א-ג), ואילו בעולמם של חז"ל הקידושין נעשים על ידי החתן והכלה עצמם. סכומי הכסף הנדרשים הותאמו גם הם ליכולתו של חתן צעיר, שבדרך כלל אינו משופע בכספים רבים.

הפרק הראשון במסכת משווה את קדושת הקידושין לקדושת המצוות, ומשמש בכך מבוא למסכת. הפרק השני עוסק בחתן המקדש, וכן קושר את הקידושין לקודשי המקדש. הפרק השלישי משלים את התמונה ועוסק בכלה המתקדשת, ובסופו קושר את הקידושין לענייני היוחסין הלאומיים. הפרק הרביעי מוקדש כולו לענייני הייחוס והלאומיות, הנגזרים, כאמור, מהקידושין - ובסופו עוסק בקשר בין איסורי העריות לבין שיקולי בחירת מקצוע, תוך הדגשה של המקצוע המועדף על ידי חכמים - לימוד התורה.

פירוט הפרקיםעריכה