פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

ביאור:משנה

על ביאור המשנהעריכה

ביאור המשנה באתר ויקיטקסט חותר לזיהוי המסרים הערכיים במשנה של התנאים. חשיפת המסרים הללו, שיש מכנים אותם "מסרים מטא-הלכתיים" נעשית על ידי ניתוח ספרותי של המשנה.

ההנחה היא שהמשנה אינה רק ספר הלכה ואף לא רק ספר לימוד על הלכות התנאים, אלא היא גם ספר שמיועד להעמיד את קוראיו על ערכים ורעיונות הנרמזים ממנו. חשיפת הערכים הללו מתבצעת על ידי ניתוח של בחירת הנושאים במשנה, סדר הפרקים, נושאים שהקשר ביניהם מודגש על ידי משחקי מילים, קשרים בתוך הפרקים בין נושאים שונים, וכדומה.

לעיתים כוללת הקריאה גם עיון בתוספתא המקבילה למשנה, אבל הפירוש אינו מחוייב לקריאה התלמודית וההלכתית. הרציונל של גישה זו הוא שהתלמודים נחשבים לשכבה מאוחרת יחסית, ולעיתים הם מעבדים את הטקסט של המשנה, משנים אותו ומפרשים אותו על פי שיקולים משלהם, שאינם בהכרח אלו של עורכי המשנה. מובן שאין בפרשנות זו יומרה הלכתית, והיא נעשית אך ורק להגדיל תורה ולהאדירה.

הגישה הזאת למשנה פותחה כבר על ידי אלבוגן, מייסד חקר התלמוד המודרני, והוזנחה מאז. כיום היא חוזרת ומתעוררת במאמרים של פרופ' נועם זוהר, הרב ד"ר אברהם וולפיש, הרב ד"ר יעקב נגן, הרב ד"ר דב ברקוביץ, ד"ר יאיר אלדן, הרב יצחק בן פזי ומשה קליין. הכותבים הנ"ל איששו את המתודה החדשה בשורה ארוכה של מאמרים וספרים, אך לא הגיעו מעולם לכתיבת פירוש רצוף למסכתות שלמות (מלבד מסכתות מגילה וראש השנה). לעומתם הפירוש הנוכחי כולל את כל ששת הסדרים.

היחידה הבסיסית שבעריכת המשנה היא הפרק. לכל פרק ניתנה כותרת המאירה את הנושא המרכזי שלו לכל ארכו. החלוקה הפנימית בפרק אינה לפי המשניות אלא לפי חטיבות משמעות, הניכרות בדרך כלל גם בקווי סגנון משותפים. לכל חטיבה מובאת כותרת משלה.

הפירוש מורכב מכמה רמות:

1. השלמת הכתיב בטקסט לכתיב מלא, והכנסת פיסוק מודרני - כמובן הפיסוק מהווה מעין פירוש. כמו כן הכנסת כותרות בשתי רמות (לפרקים ולחטיבות בתוכם).

2. פירושי מילים ומונחים לא שגורים, הניכרים על ידי קו תחתי כדי לקרוא את הפירוש יש להניח את הסמן על הטקסט והפירוש עולה מאליו.. כדי לקרוא את הפירוש יש להניח את הסמן על הטקסט והפירוש עולה מאליו.

3. פירושים והערות ארוכים יותר מובאים בתיבה משמאל לטקסט.



4. פירושים ארוכים עוד יותר, וכן מבואות - מובאים במגירה הנראית כך: יש ללחוץ על המילה "הראה" בצד השמאלי של הפס.


5. לכל מסכת נכתב מבוא קצר וכן רשימת הנושאים של הפרקים והחטיבות שבהם. למבוא ניתן להגיע מהטבלה שלמעלה. כמובן, מהמבוא יש קיצורי דרך לכל פרק במסכת עצמה.

הפירוש הקיים פתוח לציבור, לא רק לעיון אלא גם להוספה ולשיפור. העבודה עוד רבה, וכל עזרה בכתיבה תתקבל בשמחה. המטרה היא ליצור כמה שכבות של פירוש, כדי לחתור ככל האפשר למטרות הביאור שהוגדרו לעיל. ברור שהדבר חורג מיכולתו של כותב יחיד, ולו בגלל העובדה שקשה לאדם לבקר את עצמו, והתוצאה של דיאלוג וריבוי דעות תמיד מוצלחת יותר מזו של כותב יחיד.

לצערי עד עתה כתבתי אני, ד"ר רונן אחיטוב, את רוב הפירוש. לא זו היתה הכוונה: קיויתי שיהיו כותבים נוספים שיקחו על עצמם חלקים משמעותיים מהפירוש.

בכתיבה נעזרתי בביבליוגרפיה רחבה, מאת הכותבים הנ"ל וכותבים נוספים, וכן בפירושי המשנה של קהתי, אלבק וספראי, בעיון בחילופי הנוסחאות העיקריים ובתוספתא. במקרים של חילוקי דעות בחרתי את הפירוש שנראה לי קרוב יותר לפשט המשנה, ובחלק מהם הבאתי יותר מפירוש אחד. לעיתים כתבתי גם פירושים משלי, אם הם נראו בעיני סבירים. כמובן אין מניעה שכותבים נוספים יציגו דעות נוספות, במיוחד אם ינמקו אותן.

הטקסט של המשנה לקוח בחלק מהמסכתות מן העבודה הברוכה של הרב דן בארי, המבוססת על כתב יד קויפמן ועל הניקוד שבו. אמנם מאז כתיבת הפירוש הכין הרב בארי מסכתות נוספות, והטקסט במסכתות אלו נשאר לפי נוסח הדפוס.

המשנה נערכה על-ידי רבי יהודה הנשיא.

עוד במתחם "הביאור"עריכה

בקרוב: ברכת המזון, סידור תפילה ועוד...

וראו: מבוא למתחם הביאור

ראו גם:עריכה

אנציקלופדיהעריכה

טקסטיםעריכה

כתבי ידעריכה

הקלטותעריכה

חיפושעריכה

לחץ כאן לחפש בדפי המשנה בוויקיטקסט.

לחץ כאן לחפש בדפי המשנה המבוארת.