פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ומנין שב"אנא" [1]?

נאמר כאן כפרה, ונאמר להלן בחורב כפרה [2]; מה להלן ב'אנא' [3] - אף כאן ב'אנא';

ומנין שבשם [4]?

נאמר כאן כפרה ונאמרה בעגלה ערופה כפרה [5]; מה להלן בשם אף כאן בשם.'

אמר אביי: בשלמא חורב מעגלה ערופה לא יליף [6]: מאי דהוה הוה [7], אלא עגלה ערופה תיליף מחורב [8]?! וכי תימא 'הכי נמי', והתנן [9]: 'הכהנים אומרים (דברים כא ח) כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל [אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם]’ ואילו ב'אנא' לא קא אמר!?

קשיא.

והן עונין אחריו [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]:

תניא [מכילתא דרבי ישמעאל פרשת בא מסכתא דפסחא פרשתא טז ד"ה ויאמר משה]: 'רבי אומר (דברים לב ג) כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ: אמר להם משה לישראל: בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה - אתם הבו גודל;

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: (משלי י ז) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה [וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב]; אמר להם נביא לישראל: בשעה שאני מזכיר צדיק עולמים - אתם תנו ברכה.'

משנה:

בא לו למזרח העזרה [10], לצפון המזבח [11], הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו, ושם שני שעירים; וקלפי [12] היתה שם, ובה שני גורלות,

של אשכרוע [13] היו, ועשאן [14] בן גמלא [15] של זהב, והיו מזכירים אותו לשבח;

בן קטין [16] עשה שנים עשר דד לכיור [17], שלא היה לו אלא שנים, ואף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה [18];

מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכפורים של זהב;

הילני אמו עשתה נברשת [19] של זהב על פתח היכל, ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה [20];

נקנור [21] נעשו נסים לדלתותיו [22], והיו מזכירין אותן לשבח.

גמרא:

מדקאמר לצפון המזבח [23], מכלל דמזבח לאו בצפון קאי [24]! מני?

רבי אליעזר בן יעקב היא, דתניא: '(ויקרא א יא) [וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ] צָפֹנָה לִפְנֵי ה' [וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב] [25] - שיהא צפון כולו פנוי, דברי רבי אליעזר בן יעקב'

והא רישא רבי אלעזר ברבי שמעון היא [26]?

כולה רבי אליעזר בן יעקב היא, ותני [27]: '[28] בבין האולם ולמזבח' [29].

הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו:

אמר רב יהודה: המהלך לימין רבו - הרי זה בוּר [30].

תנן: הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו? ועוד תניא: 'שלשה שהיו מהלכין בדרך [31]: הרב באמצע, גדול בימינו, וקטן משמאלו; וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם [32]: מיכאל באמצע, גבריאל בימינו, ורפאל בשמאלו'!

תרגומא רב שמואל בר פפא קמיה דרב אדא: כדי שיתכסה בו רבו [33].

והתניא: המהלך כנגד רבו הרי זה בוּר, אחורי רבו הרי זה מגסי הרוח?

דמצדד אצדודי [34].

וקלפי היתה שם ובה שני גורלות:

תנו רבנן [ספרא אחרי מות פרשתא ב פרק ב ה"ב]: '(ויקרא טז ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת [גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל]; גורלות של כל דבר;

יכול יתן שנים על זה ושנים על זה [35]?

תלמוד לומר: גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל: אין כאן לשם אלא גורל אחד, ואין כאן לעזאזל אלא אחד [36];

יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה, ושל שם ושל עזאזל על זה [37]?

תלמוד לומר: [גּוֹרָל] אֶחָד [38] [לַה'; אין כאן לה' אלא אחד, ואין כאן לעזאזל אלא אחד]

אם כן מה תלמוד לומר: [עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם] גּוֹרָלוֹת?

שיהיו שוין: שלא יעשה אחד של זהב ואחד של כסף, אחד גדול ואחד קטן.'

גורלות של כל דבר – פשיטא!?

לא, צריכא לכדתניא: 'לפי שמצינו בציץ שהשם כתוב עליו והוא של זהב, יכול אף זה כן [39]?

תלמוד לומר: גּוֹרָל [אֶחָד לַה’] וְגוֹרָל ריבה: ריבה של זית, ריבה של אגוז, ריבה של אשכרוע.'

בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור [שלא היה לו אלא שנים]:

תנא: כדי שיהיו שנים עשר אחיו הכהנים העסוקין בתמיד מקדשין ידיהן ורגליהן בבת אחת.

תנא: שחרית במילואו מקדש ידיו ורגליו מן העליון; ערבית בירידתו מקדש ידיו ורגליו מן התחתון.

ואף הוא עשה מוכני לכיור [שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה]:

מאי מוכני?

אמר אביי: גילגלא דהוה משקעא ליה.

מונבז המלך עשה כל ידות הכלים [של יום הכפורים של זהב]:

נעבדינהו לדידהו [40] דזהב?

עמוד ב

אמר אביי: בידות סכינין [41].

מיתיבי: 'אף הוא עשה כני כלים [42] ואוגני כלים [43] וידות כלים וידות סכינין של יום הכפורים של זהב' [44]!?

תרגומא אביי: בקתתא דנרגי וחציני [45].

הילני אמו עשתה נברשת של זהב [על פתח היכל]:

תנא: 'בשעה שהחמה זורחת - ניצוצות [46] יוצאין ממנה [47], והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע [48]';

מיתיבי: 'הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד - לא יצא, מפני שאנשי משמר [49] משכימין [50] ואנשי מעמד [51] מאחרים [52]'!?

אמר אביי: לשאר עמא דבירושלים [53].

ואף היא עשתה טבלא:

שמעת מינה: כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה [54].

אמר ריש לקיש משום רבי ינאי: באלף בית [55].

מיתיבי: 'כשהוא כותב [56] רואה וכותב מה שכתוב בטבלא [57]'?

אימא: רואה וכותב כמה שכתוב בטבלא.

מיתיבי: 'כשהוא כותב - רואה וכותב מה שכתוב בטבלא; ומה כתוב בטבלא? - אם שכב איש אותך [ואם לא שכב] אם שטית אם לא שטית [במדבר ה,יח: וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה פסוק כ: וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ]’

התם

הערותעריכה

  1. ^ יהא וידוי זה
  2. ^ במעשה עגל (שמות לב ל) אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם
  3. ^ (שמות לב לא) וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה
  4. ^ "אנא ה'"
  5. ^ כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' (דברים כא ח)
  6. ^ לומר שיהא שם הזכרת השם
  7. ^ כבר עבר, ואי אפשר לחזור
  8. ^ ותיבעי 'אנא'
  9. ^ בהדיא מעשה עגלה ערופה במסכת סוטה [פ"ט מ"ו דף מו,א]
  10. '^ חוזר אחוריו לצד מזרח סמוך לפתח: שלא היו מכניסין השעירים להגריל אלא שיהיו בתוך חלל העזרה, כדכתיב (ויקרא טז ז) וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי ה' אבל לא לקרבָן כל כך לצד ההיכל, עד שהוא בא לשוחטו היו מקריבין אותו, כדתנן לקמן [יומא פ"ה מ"ד, נג,ב]: הביאו לו את השעיר שחטו וכו'
  11. ^ כלומר: משוך מכנגד המזבח לצד צפון: שיהא כנגד אויר שבין מזבח לצפון; דאף על גב דלא שחיט ליה הכא - מכל מקום כל מעשיו טעונין צפון; ואשמועינן שאין צפון כנגד מזרחו של מזבח
  12. ^ אשקור"ן בלעז [קופסה קטנה, כמו לתכשיטים]
  13. ^ ברוש
  14. ^ יהושע
  15. ^ כשנתמנה בכהונה גדולה
  16. ^ כהן גדול היה
  17. ^ ליציקת המים
  18. ^ מוכני - מפרש בגמרא: גלגל לשקעו בו בבור, שיהו מימיו מחוברים למימי הכיור, ואי לא הוו - מיפסלי בלינה, לפי שקדשו בכלי, ולא כבוד קדשים הוא ליפסל מים קדושים
  19. ^ מנורה, ודומה לו בספר (דניאל ה ה) לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא [דדהבא], במעשה בלשאצר
  20. ^ ולא יצטרך להביא תורה לכתוב ממנו מגילת סוטה במקדש
  21. ^ שם האיש
  22. ^ ונס שלו מפורש בגמרא
  23. ^ שהוצרך למושכו מכנגד המזבח ולצפון
  24. ^ אין כלום מן המזבח בצפון העזרה, ואי הוו קיימי כנגד מזרחה של מזבח פורתא - לאו בצפון קיימי
  25. ^ צָפֹנָה - לשון אויר משמע; הך ה' יתירה - אל צפון, שהוא האויר הפנוי
  26. ^ דאמר: מזבח מקצתו בצפון, שהכשיר שחיטת הפר בין האולם ולמזבח
  27. ^ ברישא
  28. ^ פר היה עומד
  29. ^ סמוך לבין האולם ולמזבח אצל מקצוע צפונית של מזבח, שהיה מקרבָן אצל הפתח בכל יכולת משום חולשא דכהן, ויותר מכאן לא יכול לקרבן, דאי מעייל ליה כנגד מערב המזבח - לאו בצפון הוא
  30. ^ אפילו בדרך ארץ אינו בקי
  31. ^ לא ילכו זה אחר זה אלא בשורה אחת
  32. ^ מדכתיב (בראשית יח ב) שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו - מכלל שבשורה אחת הוו קיימי זה אצל זה, דאי זה אחר זה קיימי - אין [זה] נצבים עליו אלא ראשון
  33. ^ הא דקתני 'מימינו' - לא שילך אצלו, אלא מאחוריו; ומיהו גדול לימין וקטן לצד שמאל אצל גדול, ושניהם אחורי הרב ממש
  34. ^ לא אצל ממש, ולא אחורי ממש, אלא שיכסה בו רבו מקצת צד רבו
  35. ^ והכי קאמר קרא: וְנָתַן על כל אחד משניהם גּוֹרָלוֹת - דמשמע שנים
  36. ^ אין כתיב שֵׁם אלא על אחד מהם, ואין כתיב עֲזָאזֵל אלא על אחד מהם
  37. ^ לקיים וְנָתַן גּוֹרָלוֹת: שנים על כל אחד משניהם, ואיזה שירצה יעשה לשם
  38. ^ ממשמע שנאמר גּוֹרָל לַה' יודע אני שהוא אחד, וכי כתיב אֶחָד - לדרשה כתביה
  39. ^ גורל שהשם כתוב עליו
  40. ^ לכלים
  41. ^ שאי אפשר לעשות סכינין עצמן של זהב
  42. ^ בסיסי מושבן
  43. ^ בית אחיזתן
  44. ^ קתני סכינין וקתני כלים
  45. ^ ידות הקרדומות ומגלות
  46. ^ זהרורית
  47. ^ שהחמה זורחת מן המזרח ונוטה על פתח ההיכל שהוא לצד מערבי
  48. ^ כדתניא (ברכות כו א): מצותה עם הנץ החמה
  49. ^ שהכהנים שהעבודה מוטלת עליהם
  50. ^ מקדימין לקרותה קודם היום - שמא תמשך עליהן העבודה וימנעו לקרות
  51. ^ ישראל העומדים בשליחות הצבור על הקרבן, שנאמר (במדבר כח ב) תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי: מצוה שיהיו משמרים ועומדים על קרבנם, הכי דריש ליה בספרי ובמסכת תענית (כו,א)
  52. ^ מאחרין - לקרות עד כלות עבודת התמיד
  53. ^ גירסת רש"י: לשאר עמא - הבאים בעזרה, הוא סימן להודיע זמן קריאת שמע
  54. ^ ופלוגתא היא במסכת גיטין בפרק 'הניזקין' (ס,א)
  55. ^ אותיות של ראשי התיבות
  56. ^ כהן הכותב את המגילה להשקותה
  57. ^ לפי סימני האותיות