ביאור:בבלי יומא דף יז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אלא לאו שמע מינה רבי אליעזר בן יעקב היא?

שמע מינה.

[1]

רב אדא בריה דרב יצחק אמר: האי לשכה [2] - אקצויי מקציא [3], ודאתי מצפון מתחזיא ליה בדרום [4], ודאתי מדרום מתחזיא ליה בצפון [5], ומסתברא דבמערבית דרומית הואי [6]; ממאי? - מדרמינן לחם הפנים אלחם הפנים [7], ומשנינן: אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מר [8] קא חשיב דרך ימין [9], ומר קא חשיב דרך שמאל [10]:

עמוד ב

אי אמרת בשלמא במערבית דרומית הואי [11] - היינו דמתרץ לחם הפנים אלחם הפנים [12]; אלא אי אמרת [13] צפונית מערבית הואי, סוף סוף מאי תירוצא דלחם הפנים [14]!? אלא לאו שמע מינה במערבית דרומית הואי!?

שמע מינה.

והאמר מר [15]: כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח?

הני מילי בעבודה, אבל הכא - חושבנא בעלמא הוא.

שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש:

תנו רבנן: 'כיצד 'מקריב חלק בראש'?

אומר "עולה זו אני מקריב", "מנחה זו אני מקריב";

כיצד 'נוטל חלק בראש'?

אומר "חטאת זו אני אוכל", "אשם זה אני אוכל";

ונוטל חלה משתי חלות [16], ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים [17];

רבי אומר: לעולם חמש, שנאמר [18]: (ויקרא כד ט) וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו [וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי ה' חָק עוֹלָם]: מחצה לאהרן ומחצה לבניו [19].

הא גופה קשיא: אמרת נוטל חלה אחת משתי חלות; מני? - רבי היא, דאמר פלגא שקיל; אימא מציעתא: ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים אתאן לרבנן, דאמרי לא שקיל פלגא [20]; אימא סיפא: רבי אומר: לעולם חמש; רישא וסיפא רבי, ומציעתא רבנן?

אמר אביי: רישא ומציעתא רבנן [21], [22] ומודו רבנן בפרוסה דלאו אורח ארעא [23]למיתבה לכהן גדול;

הערות עריכה

  1. ^ אלא לאו רבי אליעזר היא, ואיכסי ליה במעלה יתירה, שמע מינה. ולבי מגמגם ביה: דיש לומר הואיל ולא פירשה המשנה מקום השלחנות - שמא עם מקום הננסין הוא כלול באותו חלק שאתה חולק עשרים וחמש אמות העודפים ברוחב העזרה על מאה ועשר המפורשין, נמצא מן הכבש לכותל דרומי שתים עשרה ומחצה, והכבש והמזבח ששים ושתים, הרי שבעים וארבע ומחצה, צא מהן שתי אמות של כניסת היסוד והסובב לצפון - נשארו שבעים ושתים ומחצה, ולא נתגלה מחלל הפתח מלא החוט: שהרי אמצעו של פתח באמצע רוחב עזרה - שהיא לסוף ששים ושבע ומחצה; הוסיף עליהן חמש אמות שיהיו שבעים ושתים ומחצה, כללתה כאן חמש אמות של חצי הפתח הצפוני, ואני כך שמעתי: שמקום השלחנות כלול עם מקום הננסין, אבל מה ששנינו כאן והמותר בין כבש לכותל ומקום הננסין פירש לי מורי צדק רבינו יצחק בר יהודה ז"ל: שתים עשרה מן העשרים וחמש בין כבש לכותל, ושלש עשרה למקום הננסין והשלחנות, ונתן טעם לדבריו, לפי שבין כבש לכותל מקום פנוי, וכאן יש צורך תשמיש של שלחנות וננסין - ונמצא מחלל הפתח מגולה חצי אמה; ולבי מגמגם, לפי שהיה לתנא לפרש, וכיון שלא פירש - צריך אתה לחלקו לחצאין, ואם באת להרבות כאן ולמעט כאן - יכול אתה לגלות הפתח כמה שתחפוץ או לכסות כמה שתחפוץ, לפיכך טוב לי כמו שפירשתי (מלומר כן: שבשפת חצי רוחב היכל דרומי כלה המזבח, והוא כנגד חלל הפתח). אלא לאו שמע מינה ר' אליעזר בן יעקב היא - ואיכסי ליה במעלה יתירה, ולא במזבח, דשמעינן ליה לרבי אליעזר בן יעקב בפרק שלישי [יומא [(לקמן לז,א)] דאמר: כוליה מזבח בדרום קאי, וכל חצי חלל הפתח מגולה; ואי קשיא 'היכי מתוקמא סתמא מדות אליביה, הא שמעינן מהא סתמא שאוכל המזבח שבע אמות בצפון'? - על כרחיך הכי מפרשינן: הני עשרים וחמשה אמות שאתה נותן שאין בין כבש לכותל אלא חמשה אמות ומחצה והכבש והמזבח ששים ושתים - הרי המזבח כולו בדרום קאי, וכולו כנגד אמצע עזרה, והמותר כולו למקום הננסין; ואם תאמר: אם כן, שלא דקדק התנא לחלקו לחצאין ויש לך להרבות ולמעט להיכן שתרצה - כרבי יהודה נמי מצית מוקמת לה, ויהא מזבח ממוצע באמצע עזרה! כיצד? - תן עשרים ואחת ומחצה מהם בין כבש לכותל, והכבש שלשים, וחצי המזבח שש עשרה - נמצא אמצעו של מזבח לסוף ששים ושבע ומחצה, שהוא אמצע עזרה! הא לא מצית אמרת: שלא יהו מקום השולחנות והננסין אלא שלש ומחצה! ובעיני נראה לפרש הא דרב אדא בר אהבה וכל הסוגיא בלשון אחר: רב אדא בר אהבה אמר הא מני - אמתניתין דתמיד [פ"ג מ"א] אמר להם הממונה קאי, דרמיא מדות עילויה: מתניתין דתמיד דפליגי אסתמא דמדות - רבי יהודה היא, דשמעינן ליה דפליג אסתמא דמדות, דתניא: 'רבי יהודה אומר: מזבח ממוצע וכו’’, ואי סלקא דעתך מדות - רבי יהודה היא - מי משכחת לה, והא תנן כו', אלמא רוביה דמזבח בדרום קאי, שמע מינה, ולא גרסינן 'אלא לאו שמע מינה רבי אליעזר היא', והכי פירושו: שמע מינה מדות לאו רבי יהודה היא.
  2. ^ לשכת הטלאים
  3. ^ בשתי המקצועות נראית: שארוכה היא ועומדת במערב ומארכת לצד הצפון ודרום עד קרוב למקצועות שמכאן ומכאן
  4. ^ שמשוכה לצד דרום יותר
  5. ^ משוכה לצד צפון
  6. ^ טפי, ומודי בה תנא דתמיד, אלא דנקיט סידרא מדרום לצפון - מיתחזי ליה דרך הילוכו כאילו הוא בצפון
  7. ^ דהוה סלקא דעתיה שהוא מונה והולך דרך ימין מצפון למערב, וממערב לדרום, ומדרום למזרח - לשכת הטלאים בצפונית מערבית, לשכת החותמות במערבית דרומית, לשכת בית המוקד בדרומית מזרחית, לשכת לחם הפנים במזרחית צפונית, והוה רמינן עלה מתניתין דמדות, דקתני דרומית מזרחית, היא היתה לשכת לחם הפנים
  8. ^ תנא דמדות
  9. ^ כדמפרש בהדיא: דקאזיל ומני מדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב וממערב לדרום [נגד כיוון השעון כשמביטים מלמעלה], והבא להקיף סביב כל הבית ומקיף דרך ימין מבחוץ - זהו סדר הקפתו
  10. ^ ומתניתין דתמיד דלא פירש מידי - איכא למימר דדרך שמאל מנה, ותו לא תיקשי מידי מהשתא
  11. ^ אי אמרת בשלמא תנא דתמיד גופיה דתני 'לשכת הטלאים בצפונית מערבית' מודי הוא דלצד מערבית דרומית הואי טפי, אלא לפי מראית עינו שנה משנתו, ודאתי מדרום - מיתחזיא ליה מצפון, ולעולם מקרן דרומית מערבית בא להתחיל למנות
  12. ^ להיות בדרומית מזרחית, כדקתני במדות, דלא ליקשי אהדדי; כיצד? - לשכת הטלאים בדרומית מערבית; לשכת החותמות - כי אזלת דרך שמאל - במערבית צפונית; לשכת בית המוקד צפונית מזרחית, לשכת לחם הפנים במזרחית דרומית
  13. ^ דוקא תנא לשכת הטלאים במקצוע
  14. ^ כי מני דרך שמאל - הוה לשכת לחם הפנים בדרומית מערבית, לפי מניינו
  15. ^ לקמן (יומא נח ב)
  16. ^ של עצרת
  17. ^ בכל שבת ושבת; ולקמיה מפרש מתי ארבע ומתי חמש
  18. ^ בלחם הפנים כתיב
  19. ^ ואף על פי שהן שתים עשרה - יש בהן שתי חלות שאינן מתחלקות, כדמפרש ואזיל
  20. ^ דאי שקיל פלגא - בציר מחמש לא שקיל
  21. ^ דאמרי לא שקיל פלגא אלא בציר מפלגא
  22. ^ ודקשיא לך חלה דשתי לחם דשקיל לה כולה -
  23. ^ למיפרסיה ו