פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

רבי יונתן אומר: מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו.

אמר לו רבי יאשיה: והלא כבר נאמר אַחַת?

אמר לו רבי יונתן: והלא כבר נאמר מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר!

אם כן למה נאמר אַחַת?

לומר לך: אחת ולא שתים: מדם הפר אחת, ולא שתים מדם השעיר.'

תניא אידך: '(ויקרא טז יח) [וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו] וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר [וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב] - שיהיו מעורבין זה בזה;

אתה אומר שיהיו מעורבין זה בזה? או אינו אלא מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו?

תלמוד לומר: אַחַת', וסתמא כרבי יאשיה.

נתן את המלא בריקן:

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הניח מזרק בתוך מזרק וקבל בו את הדם [1] מהו? מין במינו [2] חוצץ [3] או אינו חוצץ?

אמר ליה: תניתוה: נתן את המלא בריקן, מאי, לאו הושיב מזרק מלא לתוך מזרק ריקן [4] [5]?

לא! [6] עירה [7] מזרק מלא לתוך מזרק ריקן.

הא - תנא ליה רישא: 'עירה דם הפר לתוך דם השעיר כדי לערבן יפה יפה'!?

תא שמע: היה עומד על גבי כלי או על גבי רגל חבירו – פסול [8] [9]!

שאני רגל דלא מצי מבטיל ליה [10].

איכא דאמרי הכי בעי מיניה: דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך?

תא שמע, דתנא דבי רבי ישמעאל: '(במדבר ד יב) [וְלָקְחוּ] אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ [וְנָתְנוּ אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אוֹתָם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט] - [11] שני כלים ושירות אחת.

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הניח סיב בתוך המזרק וקבל בו את הדם [12] – מהו [13]? מין בשאינו מינו חוצץ או אינו חוצץ? כיון דמחלחל לא חייץ, או דילמא לא שנא?

אמר ליה: תנינא: '[14] זולף והולך עד שמגיע לספוג' [15]!

שאני מיא דקלישי [16].

איכא דאמרי הכי פשט ליה: בדם כשר [17], בקומץ פסול [18].

עמוד ב

משנה:

(ויקרא טז יח) וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' [וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב] - זה מזבח הזהב [19];

התחיל מחטא ויורד; [20]

מהיכן הוא מתחיל? מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית; מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון [21] - משם היה גומר על מזבח הפנימי [22].

רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא [23], ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה [24] חוץ מזו [25] שהיתה לפניו, שהיה נותן מלמעלה למטה [26].

[27] הִזָּה על טהרו של מזבח [28] שבע פעמים [29], ושירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון [30] היה שופך אל יסוד דרומי [31];

אלו ואלו [32] [33]מתערבין באמה [34] ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין [35] לזבל - ומועלין בהן [36].

גמרא:

תנו רבנן [ספרא אחרי מות פרשתא ג פרק ד הלכה ז]: ’[ויקרא טז,יח] וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ [אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב] מה תלמוד לומר [37]?

אמר רבי נחמיה: לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות [38] שכהן עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה [39], יכול אף זה כן? תלמוד לומר: וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ; היכן היה? - לפנים מן המזבח [40].'

תניא אידך [41]: '(ויקרא ד ז) [וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים] לִפְנֵי ה' [אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד] [42]; מה תלמוד לומר [43]? אמר רבי נחמיה: לפי שמצינו בפר [ושעיר] של יום הכפורים שכהן עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה, יכול אף זה כן? תלמוד לומר מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד: מזבח לפני ה' ואין כהן לפני ה' [44]! הא כיצד? - [45] עומד חוץ למזבח ומזה [46].'

התחיל מחטא ויורד [מהיכן הוא מתחיל? מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית; מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון - משם היה גומר על מזבח הפנימי]:

תנו רבנן: 'התחיל מחטא ויורד; מהיכן היה מתחיל? מקרן מזרחית דרומית [47], [48]דרומית מערבית [49], מערבית צפונית, צפונית מזרחית, דברי רבי עקיבא;

רבי יוסי הגלילי אומר: מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית [50]. מקום שרבי יוסי הגלילי מתחיל - שם רבי עקיבא פוסק, מקום שרבי עקיבא מתחיל - שם רבי יוסי הגלילי פוסק.'

דכולי עלמא מיהא בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד [51], מאי טעמא?

אמר שמואל: דאמר קרא: (ויקרא טז יח) וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ - עד דנפיק מכוליה מזבח.

ולרבי עקיבא נקיף דרך ימין?

לימא [52] בדרמי בר יחזקאל קא מיפלגי, דאמר רמי בר יחזקאל: ים [53] שעשה שלמה - (דברי הימים ב ד ד; מלכים א ז,כה) עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלוֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה [54]; הא למדת שכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח' [55]; מר אית ליה דרמי בר יחזקאל ומר לית ליה דרמי בר יחזקאל?

לא, דכולי עלמא אית להו דרמי בר יחזקאל, והכא - בהא קא מיפלגי: מר סבר ילפינן פנים מחוץ, ומר סבר לא ילפינן פנים מחוץ.

ורבי עקיבא, נהי דלא יליף פנים מחוץ - אי בעי הכי נעביד אי בעי הכי נעביד?

אמר לך רבי עקיבא: מדינא בההוא קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא, דאמר ריש לקיש: אין מעבירין על המצות; ואמאי לא עביד? - משום דכתיב (ויקרא טז יח) וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ - עד דנפיק מכוליה מזבח, וכיון דיהיב בההוא קרן - הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתב ברישא!

הערותעריכה

  1. ^ כל קבלות של כל ימות השנה קמבעיא ליה
  2. ^ מזרק במזרק
  3. ^ ונמצא שאין קבלה זו בכהן, שהרי אינו אוחז במזרק שהדם בו
  4. ^ שעירה ממנו
  5. ^ והא הכא נמי 'ולקח' כתיב: וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר (ויקרא טז יח), והך לקיחה - אחיזת המזרק היא
  6. ^ לאחר שעירה דם הפר לדם השעיר -
  7. ^ חוזר ומערה
  8. ^ דתנא דבי רבי ישמעאל: הואיל ורצפה מקדשת וכלי שרת מקדשים, מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו ובין כלי שרת - אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה; במסכת זבחים (דף כד,א)
  9. ^ על גבי רגל חבירו אלמא מין במינו חוצץ!
  10. ^ דלא מבטל ליה חבירו את רגלו עד שיגמור עבודתו
  11. ^ במשמע
  12. ^ סיב הגדל סביב הדקל ונכרך עליו סביב כמין לולבין בגפנים והוא רך וסופג את הדם והדם יוצא מכל עבריו ואינו חוצץ כל כך
  13. ^ מי הויא כי האי גוונא חציצה או לא
  14. ^ רישא דמתניתין - הכי (פרה פ"ו מ"ג): המקדש בשוקת והיה ספוג לתוכו - מים שבספוג פסולין; כיצד יעשה?
  15. ^ 'שוקת' היא אבן חלולה על שפת המעיין, והמים נכנסין לה דרך חור שבדופנה ומשקין בה בהמות ומקדשין בה אפר חטאת לתוך מים חיים, והיא הכלי; מים שבספוג פסולין ד-חַיִּים אֶל כֶּלִי (במדבר יט יז) בעינן: שיהו המים נוגעין בכלי; כיצד הוא עושה כשבא ליטול את המים וליתנם בצלוחית ובשפופרת? - זולף וגומר את כל המים אשר בשוקת עד שמגיע לספוג; 'זולף' = שואף עד המִצוּי, אגוטי"ר בלע"ז, וכדאמרינן במועד קטן (דף יא,ב) 'זולף וגומר כדרכו'; אלמא ספוג לא חייץ ולא פסיל אלא הנבלעים בתוכו, והוא הדין לסיב
  16. ^ ויוצאות מכל עבריו ונכנסות בינו לבין הכלי אבל דם עב הוא
  17. ^ דקליש
  18. ^ בקידוש, שהקומץ טעון להתקדש בכלי לאחר הקמיצה, והוא כנגד קבלה בדם; פסול דחייץ
  19. ^ דאילו מזבח החיצון לאו לִפְנֵי ה' הוא
  20. ^ משום דסבירא ליה להאי תנא הקפה ברגל, כדאמר בגמרא, וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו, וצריך ליתן מלמעלה למטה כי היכי דלא נתווסי מאניה: שהמזבח גבוה אמתים, ואי אפשר לצדד ראשי אצבעותיו למטה ולתת המתנה בקרן מלמטה למעלה, ועל כרחו ראשי אצבעותיו למעלה, וכשהוא נותן באצבע כנגד חודה של קרן ונותן מתנה ארוכה ומשוכה, אם מושך מלמטה למעלה - הדם זב לתוך בית יד כתונת שלו, וצריך ליתן מלמעלה למטה - נקט לשון 'מחטא ויורד'; 'מחטא' - לשון ירידה היא, כדאמרינן במנחות [סו,ב], נושא עולה ומתחטא
  21. ^ דהיינו בקרן דרומית מזרחית כדתנן ב'איזהו מקומן' (זבחים דף נג,א)
  22. ^ וטעמא אמרינן בגמרא
  23. ^ לא היה מקיפו ברגליו, שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה מרובעת
  24. ^ וכיון שאין שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה
  25. ^ שהוא עומד אצלה
  26. ^ שאי אפשר לו לצדד ראשי אצבעותיו למטה אלא למעלה, וצריך למשוך המתנה מלמעלה למטה: שאם מושכה מלמטה למעלה - הדם זב לתוך בית יד כתנתו
  27. ^ אחר שגמר מתנות הקרנות
  28. ^ מפרש בגמרא
  29. ^ כדכתיב (ויקרא טז יט) וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
  30. ^ שירי דמי חטאות החיצונות
  31. ^ וטעמא מפרש בגמרא
  32. ^ דמים החיצוניים והפנימיים הנשפכים על יסוד מזבח העולה
  33. ^ היו שותתין ונופלים מן היסוד על הרצפה ו
  34. ^ סילון שבעזרה
  35. ^ בעלי גנות
  36. ^ יש בהן איסור ליהנות בלא דמים
  37. ^ היה לו לכתוב וכפר על המזבח אשר לפני ה', מה תלמוד לומר וְיָצָא
  38. ^ בפר כהן משיח ופר העדה
  39. ^ כשהוא מזה הזאות שעל הפרוכת ואינו עומד בין המזבח לפרוכת, כדקתני בהך אידך ברייתא לקמן
  40. ^ למדנו שעד עכשיו היה עומד בפנים מן המזבח
  41. ^ הכי גרסינן נמי להך גבי פר כהן משיח בתורת כהנים [ספרא ויקרא דבורא דחובה פרשתא ג הלכה יא]
  42. ^ ליכתוב וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים - יודע אני שהיא לפני ה'!
  43. ^ לִפְנֵי ה'
  44. ^ המזבח מפסיק בין הכהן לפרוכת בשעת מתן הקרנות, וכשהזה על הפרוכת - באותו מעמד עצמו היה, שהרי לא נאמרה יציאה בינתיים
  45. ^ למדנו שהיה
  46. ^ ואם תאמר והלא לא כתיב 'אשר לפני ה’’ אלא 'לפני ה’’, ואיכא למימר דאנתינה קאי, והכהן לפני ה' - אי אפשר לומר כן, שהרי בפר העדה נאמר (ויקרא ד יח) אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', ועל כרחיך אמזבח קאי, ועבודת שניהן היה שוה
  47. ^ קסבר שתי פרוכת היו, והחיצונה פרופה מן הדרום, כדתנן במתניתין, וכשיצא מבית קדשי הקדשים דרך הדרום - הִזָּה על הפרוכת, וכשהשלים - בא לו למזבח לדרומית מערבית, שהיא ראשונה לו, ושם לא היה נותן, כדאמרינן לקמן: דבעינן וְיָצָא: עד דנפיק מכוליה מזבח, לפיכך יוצא למזרחית דרומית ומתחיל שם
  48. ^ וחוזר דרך שמאל ל
  49. ^ ולקמן פריך: לקיף דרך ימין!?
  50. ^ סבר לה כרבי יוסי דמתניתין, דאמר: לא היתה שם אלא פרוכת אחת, ופרופה מן הצפון, וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון - פגע תחילה בצפונית מערבית דמזבח, ושם לא נתן עד שיצא ובא לו למזרחית צפונית, ונותן שם, וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין
  51. ^ דהא על כרחך מן המערב הוא בא, ובמערבה של מזבח פוגע תחילה
  52. ^ רבי עקיבא שמקיף לשמאל ורבי יוסי הגלילי המקיף לימין
  53. ^ של נחושת
  54. ^ מקרא זה מונה והולך דרך ימין: המקיף את הים ובא מצפון למערב, וממערב לדרום, ומדרום למזרח - דרך ימין מקיפה
  55. ^ לא שייך למתני הכא 'למזרח'; אלא במסכת זבחים דמייתי לה להא מתניתא על הכבש שהוא בדרום, והעולה לו ופונה לימין - למזרח הוא פונה, ואגב ריהטא דההיא גירסא - נקיט לה בכולה הש"ס