פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

סתם סיפרא [1] מני? - רבי יהודה [2], וקא תני הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת אלמא הגרלה מעכבא, תיובתא דמאן דאמר הגרלה לא מעכבא?

תיובתא.

אמר רב חסדא: אין הקינין מתפרשות [3] אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן [4].

אמר רב שימי בר אשי: מאי טעמא דרב חסדא? - דכתיב וְלָקְחָה - וְעָשָׂה: או בלקיחה או בעשייה. [5]

מיתיבי: (ויקרא טז ט) [וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה’] וְעָשָׂהוּ חַטָּאת - הגורל עושהו חטאת ואין [קריאת] השם עושהו חטאת; שיכול והלא דין הוא: ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם, מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם! תלמוד לומר וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת'; והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא, וקתני דקבע [6]!?

אמר רבא: הכי קאמר: מה במקום שלא קידש הגורל ואפילו בשעת לקיחה ואפילו בשעת עשייה, קידש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה - מקום שקידש הגורל שלא בשעת לקיחה ושלא בשעת עשייה, אינו דין שיקדש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה? תלמוד לומר: וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת.

תא שמע: 'מטמא מקדש עני [7] והפריש מעות לקינו והעשיר [8], ואחר כך [9]אמר: "אלו לחטאתו ואלו לעולתו" [10] – מוסיף [11] ומביא חובתו [12] מדמי חטאתו [13], ואין מוסיף ומביא חובתו [14] מדמי עולתו [15]'; והא הכא [16] דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא, וקתני דקבע [17]!?

אמר רב ששת: ותסברא [18]?: והאמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא: מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני לא יצא; וכיון דלא יצא [19] - היכי קבע [20]? אלא מאי אית לך למימר, שכבר אמר מעניותו [21]? הכי נמי [22] שכבר אמר משעת הפרשה [23].

ולרבי חגא אמר רבי יאשיה, דאמר '[24] יצא' [25],

עמוד ב

מאי איכא למימר [26]?

לא תימא 'ואחר כך אמר' אלא אימא 'ואחר כך לקח ואמר [27]' [28].

[29] 'לקח... [30] מוסיף ומביא חובתו [31]' מאי ניהו [32]?

דפריק ליה [33].

והא אין פדיון לעוף [34]?

אמר רב פפא: כגון שלקח פרידה אחת [35]: אי עולה זבן [36] - מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו [37], והאי עולה אזלא לנדבה; אי חטאת זבן [38] – אין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו [39], והאי חטאת אזלא למיתה [40].

גופא: אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא: מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני - לא יצא; ורבי חגא אמר רבי הושעיא יצא.

מיתיבי: [נגעים פ"יד מ"יב] מצורע עני שהביא קרבן עשיר – יצא; עשיר שהביא קרבן עני - לא יצא!?

שאני התם דכתיב (ויקרא יד ב) זֹאת [תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן] [41];

אי הכי רישא נמי [42]?

הא רבי רחמנא תּוֹרַת, והתניא [43]: 'תּוֹרַת - לרבות מצורע עני שהביא קרבן עשיר [44];

יכול אפילו עשיר שהביא קרבן עני?

תלמוד לומר: זֹאת.'

ונילף מינה [45]?

מיעט רחמנא (ויקרא יד כא) וְאִם דַּל הוּא [וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן] [46].

משנה:

קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו [47], ולנשחט [48] כנגד בית שחיטתו;

בא לו אצל פרו [פעם] שניה, וסומך שתי ידיו עליו, ומתודה, וכך היה אומר "אנא השם <חטאתי עויתי ופשעתי> [עויתי פשעתי חטאתי] לפניך, אני וביתי ובני אהרן עם קדושך; אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך, ככתוב בתורת משה עבדך: (ויקרא טז ל) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ!", והן עונין אחריו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

גמרא:

איבעיא להו: ולנשחט - אקשירה קאי [49]? או אהעמדה קאי [50]?

תא שמע, דתני רב יוסף: 'קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, והעמידו כנגד בית שילוחו; ולנשחט כנגד בית שחיטתו, שלא יתערב זה בזה ולא יתערב באחרים*'; אי אמרת בשלמא אקשירה קאי – שפיר [51]; אלא אי אמרת [52] אהעמדה קאי [53], נהי דבחבריה לא מיערב [54] - דהאי קטיר ביה והאי לא קטיר ביה, באחריני מיהת מיערב [55]? אלא לאו שמע מינה אקשירה קאי?

שמע מינה.

  • [האם מסתובבים שם שעירים אחרים? אלא אם יברח השעיר לה' ויתערבב עם שעיר המוסף: (במדבר כט יא) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.]

אמר רבי יצחק: שתי לשונות שמעתי [56]: אחת של פרה [57] ואחת של שעיר המשתלח; אחת צריכה שיעור [58] ואחת אינה צריכה שיעור [59], ולא ידענא הי מינייהו.

אמר רב יוסף: ניחזי אנן: של שעיר המשתלח דבעי חלוקה [60] - בעי שיעור, ושל פרה - דלא בעי חלוקה - לא בעי שיעור.

מתקיף לה רמי בר חמא: דפרה נמי, בעי כובד [61]!?

אמר ליה רבא: כובד - תנאי היא [62], ודפרה לא בעי חלוקה.

איתיביה אביי [63]: כיצד הוא עושה? – כורכן [64] בשירי לשון [65]?

אימא 'בזנב לשון' [66].

אמר רב חנין אמר רב: עץ ארז ושני תולעת שקלטתן שלהבת [67] – כשרה.

מיתיבי: 'נתהבהב הלשון - מביא לשון אחר ומקדש [68]' [69]!?

אמר אביי: לא קשיא: כאן בקולחת [70], כאן [71] בנכפפת [72].

רבא אומר: כובד - תנאי היא, דתניא: למה כורכן? כדי שיהיו כולן באגודה אחת [73], דברי רבי; רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כדי שיהא בהן כובד ויפלו לתוך שריפת הפרה.

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: שלש לשונות שמעתי: אחת של פרה, ואחת של שעיר המשתלח, ואחת של מצורע [74]; אחת משקל עשרה זוז, ואחת משקל שני סלעים, ואחת משקל שקל, ואין לי לפרש [75].

כי אתא רבין - פירשה משמיה דרבי יונתן:

הערותעריכה

  1. ^ תורת כהנים
  2. ^ הכי קאמר בסנהדרין (דף פו,א); והא - בתורת כהנים היא, דהאי קרא בספר ויקרא כתיב
  3. ^ איזו לעולה ואיזו לחטאת
  4. ^ אם כשקנאן אמר "זה אני לוקח לעולה, ואת זה לחטאת" - שוב אין הכהן יכול לשנותן בעשייתן, ואם שינה – פסול; ואם כשקנאן לא פירש, אף על פי שקרא להם שם לאחר מיכן - אין שֵׁם חל עליהם, ויכול הכהן לשנותן
  5. ^ ביולדת כתיב (ויקרא יב ח) [וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה] וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת [וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה], וכן ב'מצורע', וגבי זב: וְעָשָׂה [אֹתָם הַכֹּהֵן] אֶחָד חַטָּאת וְהָאֶחָד עֹלָה [וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' מִזּוֹבוֹ]; אלמא או בשעת לקיחה נקבעין, או בשעת עשייתן, אבל ביני ביני – לא.
  6. ^ מדקתני כאן שקידש הגורל - אינו דין שיקדש השם, וקא סלקא דעתיה דקידוש השם בשעת קידוש גורל קאמר, שאינו לא שעת לקיחה ולא שעת עשייה
  7. ^ הנכנס למקדש טמא - הוא בקרבן עולה ויורד: עשירות ודלות ודלי דלות האמורה אצל שבועת בטוי ושבועת קול אלה (ויקרא ה א-יג); והתם נמי כתיב (ויקרא ה ב) אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא... וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם ואוקמינן לה בשבועות (דף ז,א) בטומאת מקדש וקדשיו: שאחר שנטמא - נכנס למקדש או אכל קדשים
  8. ^ וצריך להביא בעשירות
  9. ^ חולק המעות ופירש ו
  10. ^ אף על גב שאין קרבן עני עכשיו עליו חובה אלא קרבן עשיר, ואין בקרבן עשיר עולה אלא חטאת בהמה, כשבא לבית דין - יאמרו לו בית דין: קרבן עשיר תביא
  11. ^ מביתו עד דמי בהמה
  12. ^ בהמה
  13. ^ מדמים שקרא להם שם חטאת
  14. ^ חטאת בהמה
  15. ^ שאין יכול לשנותן למעות שהפרישן, שקרא להן שם עולה - ליקח מהן חטאת
  16. ^ דלאחר שהפרישן פירש
  17. ^ עליהם השם ואין רשאי לשנותן
  18. ^ הך מתרצתא היא
  19. ^ דאין קרבן עני ראוי לו אפילו בדיעבד
  20. ^ היכי קבע ליה שם עולה עלייהו משהעשיר? הרי אינו מחויב עולה
  21. ^ על כרחך מיבעיא לשבושא ולמימר דהאי 'ואחר כך' דקתני - שיבוש הוא, אלא הכי מיבעיא ליה למיתני: 'ואמר "אלו לחטאת ואלו לעולה", ואחר כך העשיר': דבשעת שקבען הוה קרבן חזי ליה
  22. ^ וכיון דעל כרחך משבשתא היא - לרב חסדא נמי הכי תרצה:
  23. ^ ותני הכא 'מטמא מקדש עני שהפריש מעות לקינו, ואמר בשעת הפרשה "אלו לחטאת ואלו לעולה" ואחר כך העשיר - מוסיף ומביא' דהפרשה במעות - כשעת לקיחת העופות
  24. ^ מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני
  25. ^ ומשום הא לא משתבש, ומתרצתא היא, וכיון דחזי ליה האי קרבן בדיעבד - מצי למיתני דקבע
  26. ^ והא הכא לאו בשעת לקיחה ולאו שעת עשייה הוא, וקבע ליה
  27. ^ "זו לחטאת וזו לעולה"
  28. ^ דעבדי תנאי דמחסרי תיבה אחת על ידי שכחה ומיחלף להו בין 'ואחר כך לקח' ל'ואחר כך אמר'
  29. ^ ופרכינן:
  30. ^ אם כן
  31. ^ בהמה מדמי חטאתו
  32. ^ הרי אינו מעות, שכבר לקח העוף
  33. ^ ומוציאו לחולין ומוסיף מביתו וקונה מן המעות בהמה
  34. ^ דהכי תנן במסכת מנחות (פ"יב מ"א; דף ק,ב): אבל העופות והלבונה והכלי שרת אין להם פדיון שלא נאמר אלא בבהמה
  35. ^ גוזל אחד לקח מן הצבורין דמעות, והכי קאמר תנא
  36. ^ - הני מעות דקיימי 'חטאת' נינהו
  37. ^ ומוסיף עליהן ומביא חובתו
  38. ^ הוקבעו מעות צבור השני לעולה על ידי לקיחה זו
  39. ^ אלא מביא מן המעות עולת נדבה
  40. ^ והחטאת שלקח תמות, ומביתו יביא מעות ויקח בהמה
  41. ^ זֹאת - ולא אחרת
  42. ^ עני שהביא קרבן עשיר
  43. ^ בניחותא
  44. ^ תורה אחת לכל המצורעין: כולן יוצאין בקרבן עשיר
  45. ^ לטמא מקדש
  46. ^ מיעוט הוא: מצורע - הוא דעשיר שהביא קרבן עני לא יצא, אבל שאר חייבי קרבן עולה ויורד - לא
  47. ^ כנגד שער שהוציאוהו בו
  48. ^ מפרש בגמרא
  49. ^ דקושר לו לשון כנגד צוארו
  50. ^ והכי קאמר: ואת שעיר החטאת העומד לשחיטה - מעמיד כנגד מקום בית שחיטתו
  51. ^ דתו לא מערבי אהדדי: שזה קשור בראשו וזה בצוארו, ולא באחרים: שאלו קשור עליהן לשון, ושל אחרים אינו קשור
  52. ^ ולנשחט
  53. ^ ומשום דקשירת שעיר המשתלח לחודיה קאמר שלא יתערבו זה בזה ולא באחרים
  54. ^ בשלמא במשתלח לא מיערב בשעיר הפנימי
  55. ^ אלא באחריני אמאי לא מיערב שעיר הפנימי?: הא שעיר פנימי ואחרים אין לשון קשור עליהם
  56. ^ על שתי לשונות של זהורית שמעתי חילוק ביניהם
  57. ^ אדומה, שכתוב בה (במדבר יט ו) וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת
  58. ^ ושיעורה מפרש לקמן
  59. ^ שכשירה בכל שהוא
  60. ^ כדתנן לקמן (פ"ו מ"ו, דף סז,א) מה היה עושה המשלח את השעיר? - חולק לשון זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין קרניו
  61. ^ שתהא כבידה ותפול לתוך עומק האוּר, כדכתיב (במדבר יט ו) [וְהִשְׁלִיךְ] אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה
  62. ^ לקמן בשמעתין
  63. ^ במסכת פרה (פ"ג מ"יא) תנן לה [וכן ספרא מצורע פרשתא א פרק א הלכה ה]
  64. ^ לעץ ארז ואזוב
  65. ^ מדקתני שירי מכלל דאיכא תו]
  66. ^ סרוקה במסרק ונעשית קצרה [=צרה בלשון ימינו] לראש האחד, כמין זנב
  67. ^ ולא נפלו לתוך שריפת הפרה אלא נתהבהבו באויר
  68. ^ כלומר: ונותן שם
  69. ^ כל מעשה פרה קרי לה 'קידוש'
  70. ^ אש שיש עליה עמוד שלהבת זקוף למעלה כקלח של עשב גבוה - צריך להביא אחר
  71. ^ והא דאמר רבי חנין כשירה
  72. ^ אש ששלהבת שלה נמוכה וכפופה וסמוכה לגחלתה וקרינן ביה אל תוך
  73. ^ דבעינן שיהו נלקחין בבת אחת, דכתיב (במדבר יט ו) וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת
  74. ^ דכתיב ביה נמי (ויקרא יד ד) וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב
  75. ^ ואיני יודע לפרש איזו גדולה ואיזו קטנה ואיזו בינונית