פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי יומא דף עט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ככותבת שאמרו [1] – בגרעינתה? או בלא גרעינתה [2]? [יש גורסים ברש"י כמוה או כגרעינתה, ואז יש לגרוס גם בגמרא 'כותבת שאמרו - כגרעינתה’]

בעי רב אשי: עצם כשעורה בקליפתה או בלא קליפתה? בלחה או ביבשה?

רב אשי לא מבעיא ליה הא דרב פפא, 'גסה' איתמר: כל כמה דגסה; רב פפא לא מבעיא ליה הא דרב אשי: לחה – 'שבולת' מיקרי; שלא בקליפתה – 'אושלא' מיקרי [3].

אמר רבה אמר רב יהודה: כותבת הגסה שאמרו - יתירה מכביצה, וקים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בציר מהכי לא מיתבא דעתיה. [4]

מיתיבי: מעשה והביאו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים, ואמרו: העלום לסוכה!' ותני עלה: לא מפני שהלכה כך, אלא שרצו להחמיר על עצמן [5]; וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה - נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה, ולא בירך אחריו [6]'

עמוד ב

הא כביצה בעי סוכה! ואי סלקא דעתך כותבת הגסה שאמרו - יתירה מכביצה, השתא: שתי כותבות בלא גרעינן [7] לא הוו כביצה, כותבת הגסה וגרעינתה מי הוי יתירה מכביצה?

אמר רבי ירמיה: אִין! שתי כותבות בלא גרעינתן לא הוו כביצה, כותבת הגסה וגרעינתה הוי יתירה מכביצה.

אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: תרי קבי דתמרי [8] - [9] חד קבא דקשייתא, וסריח [10].

רבא אמר: התם היינו טעמא: משום דהוו ליה פירי, ופירי לא בעו סוכה.

מיתיבי: אמר רבי: כשהיינו לומדים תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע, הביאו לפנינו תאנים וענבים ואכלנום אכילת עראי חוץ לסוכה; אכילת עראי – אִין, אכילת קבע – לא!

אימא 'אכלנום כאכילת עראי חוץ לסוכה'.

איבעית אימא: 'אכלנום אכילת קבע, ואכלנו פת אכילת עראי בהדייהו חוץ לסוכה'.

לימא מסייע ליה: לפיכך אם השלים [11] במיני תרגימא – יצא ואי סלקא דעתך פירי בעו סוכה - ליתני 'פירות'!?

מאי 'מיני תרגימא'? – פירות [12];

ואיבעית אימא: באתרא דלא שכיחי פירי [לכן יש לפירות חשיבות, ויוצאים בפירות ידי חובת סעודה].

רב זביד אמר: כותבת הגסה שאמרו - חסרה מכביצה, דתנן [ביצה פ"א מ"א; עדויות פ"ד מ"א]: בית שמאי אומרים: שאור בכזית [13], חמץ בככותבת והוינן בה: 'מאי טעמא דבית שמאי? - נכתוב רחמנא חמץ ולא בעי שאור, ואנא אמינא: ומה חמץ - שאין חמוצו קשה - אסור בכזית, שאור - שחמוצו קשה - לא כל שכן! מדפלגינהו רחמנא - לימדה לך שיעורו של זה לא כשיעורו של זה [14]: שאור בכזית וחמץ בככותבת'; ואי סלקא דעתא כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה - מכדי בית שמאי אשיעורא דנפיש מכזית קא מהדרי [15]? [16] ליתני 'כביצה'!? ואי נמי כי הדדי נינהו - ניתני 'כביצה' [17]! אלא לאו שמע מינה כותבת פחותה מכביצה ?!

ממאי? דילמא לעולם אימא לך: כותבת הגסה שאמרו - יתירה מכביצה, הא סתמא - כביצה [18]; ואי נמי כי הדדי נינהו, וחדא מינייהו נקט;

אלא מהכא [ברכות פ"ז מ"ב]: 'עד כמה מזמנין [19]? עד כזית, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: עד כביצה'; במאי קא מיפלגי? - רבי מאיר סבר וְאָכַלְתָּ (דברים ח י: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ) - זו אכילה, וְשָׂבָעְתָּ - זו שתיה, ואכילה בכזית; ורבי יהודה סבר: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ = אכילה שיש בה שביעה, ואי זה זה – כביצה'; ואי סלקא דעתא כותבת הגסה שאמרו - יתירה מכביצה, השתא כביצה שבועי משבעא, דעתא לא מיתבא, אלא לאו שמע מינה כותבת הגסה שאמרו פחות מכביצה?

כביצה משבעא, ככותבת מיתבא דעתיה.

תניא: 'רבי אומר:

הערותעריכה

  1. ^ הא דקתני מתניתין
  2. ^ מיבעיא ליה: היכי קאמר?: כמוהו וכגרעינתה יחד, או דלמא הכי קאמר: כמוה בגרעינתה
  3. ^ הלכך יבישה בקליפתה - הוא דמקרי 'שעורה'
  4. ^ ואף על גב דכל שיעור אכילת איסור בכזית היא - הני מילי היכא דכתיבא אכילה, אבל הכא - אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה (ויקרא כג כט) כתיב, וכל כמה דלא מיתבא דעתיה – 'ענוי' הוא.
  5. ^ אלמא שתי כותבות דאמרן לעיל - לא שהלכה כן; פחותות הן מכביצה
  6. ^ שלשה קולין נהג בו: אחת - שלא נטל ידיו אלא במפה כרך ידיו, משום אנינות הדעת, וחוץ לסוכה אכלו, ולא בירך אחריו
  7. ^ שאכלן רבן גמליאל בסוכה ואמרו עלייהו לא שהלכה כן
  8. ^ בגרעינהון
  9. ^ הוו
  10. ^ יש בהן קב גרעינין ויותר; אלמא הגרעין יותר מן הכותבת; וסריח - לשון עודֵף, כמו תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן (שמות כו יב)
  11. ^ י"ד סעודות שאדם חייב לאכול בסוכה לדברי רבי אליעזר במסכת סוכה [פ"ב מ"ו]
  12. ^ ליפתן
  13. ^ לענין בל יראה ובל ימצא
  14. ^ על כרחך דחמץ נפיש מכזית, ולהכי כתב 'שאור' דאי לא כתביה וגמר מחמץ - הוה אמינא 'דיו לבא מן הדין להיות כנדון', ולא מיחייב עליה אלא בשיעורא רבה; להכי כתביה רחמנא לחיוביה אכזית; דאילו בפחות מכזית - ליכא למימר, דלא תהא ראיה חמורה מאכילה: דסתם אכילה בכזית; על כרחך: החמור בכזית והקל ביותר מכזית
  15. ^ מכדי בית שמאי לא אמרו ככותבת אלא משום דבעו שיעור חמץ טפי משל שאור, שהוא בכזית? מדאיצטריך קרא למכתבינהו, ואם מצאו שיעור פחות מככותבת והוא יתר על כזית - היו משערין בו!
  16. ^ ואם כביצה פחותה מככותבת -
  17. ^ שהוא שגור במשנה יותר מככותבת לענין טומאת אוכלין
  18. ^ ובית שמאי - כותבת סתמא אמור
  19. ^ מברכין על המזון אחריו