פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

התינוקות - אין מענין אותן ביום הכפורים [1], אבל מחנכין אותן [2] לפני שנה [3] ולפני שנתיים [4] בשביל שיהיו רגילין במצות. [5]

גמרא:

השתא בפני שתים מחנכין להו, בפני שנה מבעיא?

אמר רב חסדא: לא קשיא: הא בחולה [6], הא בבריא.

אמר רב הונא: בן שמונה ובן תשע [7] מחנכין אותו לשעות; בן עשר [8] ובן אחת עשרה [9] משלימין מדרבנן; בן י"ב [10] משלימין מדאורייתא [11] בתינוקת [12];

ורב נחמן אמר: בן תשע בן עשר מחנכין אותן לשעות; בן אחת עשרה בן שתים עשרה משלימין מדרבנן; בן י"ג משלימין מדאורייתא בתינוק; [13]

ורבי יוחנן אמר: השלמה דרבנן ליכא; בן עשר בן אחת עשרה מחנכין אותו לשעות; בן י"ב משלימין מדאורייתא.

תנן: התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים, אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שתים [14]'; בשלמא לרב הונא ורב נחמן [15]: לפני שנה' ולפני שתים: לפני שנה לדבריהן, ולפני שתים לדבריהן [16]; אלא לרבי יוחנן קשיא [17]?

אמר לך רבי יוחנן: מאי 'שנה' או 'שתים'? - סמוך לפירקן [18].

תא שמע, דתני רבה בר שמואל [19]: תינוקות - אין מענין אותן ביום הכפורים, אבל מחנכין אותן שנה או שתים סמוך לפירקן; בשלמא לרבי יוחנן – ניחא [20], אלא לרב הונא ולרב נחמן קשיא [21]?

אמרי לך רבנן: מאי 'חינוך' נמי דקתני? – השלמה [22].

ומי קרי לחינוך 'השלמה', והא תניא: אי זה 'חינוך'? - היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש, בשלש מאכילין אותו בארבע?

אמר רבא בר עולא: תרי חנוכי הוו.

משנה:

עוברה שהריחה - מאכילין אותה עד שתשיב נפשה [23];

חולה מאכילין אותו על פי בקיאין [24], ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די.

גמרא:

תנו רבנן: 'עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר - תוחבין לה כוש [25] ברוטב [26] ומניחין לה על פיה [27]; אם נתיישבה דעתה – מוטב, ואם לאו - מאכילין אותה רוטב עצמה; ואם נתיישבה דעתה – מוטב, ואם לאו - מאכילין אותה שומן עצמו, שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.'

עבודה זרה מנלן?

דתניא: רבי אליעזר אומר: אם נאמר (דברים ו ה: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ) וּבְכָל נַפְשְׁךָ ''למה נאמר 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ 'ואם נאמר 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ', למה נאמר 'וּבְכָל נַפְשְׁךָ [28]?

אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר ''וּבְכָל נַפְשְׁךָ', ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'.

גילוי עריות ושפיכת דמים מנא לן?

דתניא: 'רבי אומר: (דברים כב כו) [וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת] כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה [29]; וכי מה ענין למדנו מרוצח לנערה המאורסה [30]? אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו [31] - אף רוצח ניתן להצילו בנפשו; מה רוצח יהרג ואל יעבור [32] - אף נערה המאורסה [33] יהרג ואל יעבור [34].'

עמוד ב

ורוצח גופיה מנא לן [35]?

סברא היא: דההוא דאתא לקמיה דרבה, אמר ליה: אמר לי מרי דוראי [36]: "קטליה לפלניא, ואי לא - קטילנא לך"!

אמר ליה: נקטלך ולא תקטול: מאי חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי? [37]

ההיא עוברה דארחא [38]; אתו לקמיה דרבי, אמר להו: זילו לחושו לה [39] דיומא דכיפורי הוא [40]; לחושו לה – ואילחישא [41]; קרי עליה (ירמיהו א ה) בְּטֶרֶם אצורך אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ [וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ]; נפק מינה רבי יוחנן.

ההיא עוברה דארחא; אתו לקמיה דרבי חנינא, אמר להו: לחושו לה - ולא אילחישא; קרי עליה

הערותעריכה

  1. ^ אין חייבין למנוע מהן מאכל
  2. ^ לשעות
  3. ^ שהיא סמוכה לפירקן; פירקן הוי בן שלש עשרה לנקבה וארבע עשרה לזכר; שדרך תינוקות להביא שתי שערות בשתים עשרה ויום אחד, דהיינו בתוך שנת י"ג, והיא פירקה לעונשין, ותינוק בי"ג ויום אחד, נמצא שנת י"ד פרקו לעונשין, ושנת י"ג היא שנה הסמוכה לפרקו, ושנת י"ב היא שנה לפני שנה הסמוכה לפרקו
  4. ^ גירסת רש"י: או לפני שתי שנים, שהיא לפני שתי שנים סמוך לפרקו, דהיינו שלש שנים לפני פרקן
  5. ^ ובגמרא פריך: 'השתא לפני שתים, דהיינו שלש שנים אמרת 'מחנכין', לפני שנה דהיינו שתים מיבעיא?'
  6. ^ כחוש ותשוש כח
  7. ^ בן שמונה לבריא שעברה שמנה ונכנסת לתשע, ובתינוקת, כדמסיים מילתיה: דהוי שנת תשע, ארבע שנים לפני פרקה; ובן תשע לחולה שעברה שנת תשע ונכנסה לתוך עשר, דהיינו שלש שנים לפני פרקה
  8. ^ לבריאה שעברה עשר ונכנסה לאחד עשר
  9. ^ לתינוקת חולה ונכנסה לי"ב
  10. ^ ונכנסה לי"ג
  11. ^ שהיא פירקן
  12. ^ הבריאה והחולה שוות בו
  13. ^ לא פליג רב נחמן אדרב הונא אלא מר פירש מילי דתינוקת ומר פירש מילי דתינוק;
  14. ^ לפני שנה דהיינו שתי שנים, ולפני שתים דהיינו שלש
  15. ^ דאמרי איכא השלמה מדרבנן, כדקאמר, אף על גב דלדידהו הוי חינוך הבריא ארבע שנים - מצי לתרוצא למתניתין כולה בחולה, והכי קאמר
  16. ^ מחנכין אותו לשעות שתי שנים לפני השלמת דבריהם, שהם שלש לפני השלמת דדברי תורה, כדקאמר רב הונא: דשנה עשירית מחנכין את התינוקת החולה לשעות, שהיא לפני שנה הסמוכה לפרק השלמת דבריהם, שהיא בשנת י"ב לחולָה, דהיינו לפני שתים הסמוכים לפרק דאורייתא
  17. ^ לדידיה לא מיתוקמא מתניתין כלל, דהא אמרינן השלמה מדרבנן ליכא דתימא מתניתין חדא קתני, כדאוקימנא אליבא דרב הונא ורב נחמן, ורישא בחולה וסיפא בבריא; כדאוקימא רב חסדא נמי לא תוקמא: דמתניתין קתני שלש לבריא ושתים לחולה, ורבי יוחנן אמר: שתים לבריא ואחת לחולה
  18. ^ אמר לך רבי יוחנן: לא תתני 'לפני שנה' דמשמע שתים, ו'לפני שתים' דמשמע שלש שנים, אלא אימא: מחנכין אותה שנה סמוך לפרק בחולה ושתים לבריא
  19. ^ 'שנה' או 'שתים' - כרבי יוחנן, ולא תני 'לפני שנה' 'ולפני שתים'
  20. ^ ומוקי לה שנה לחולה ושתים לבריא
  21. ^ דהא חינוך לשעות הוא, ופחות שבחינוכין לשעות לדידהו - שלש שנים הוי, דהא אמר רב הונא בתינוקת חולה שמחנכין אותה בעשירית, וברייתא קתני גדול שבחינוכין שתי שנים
  22. ^ השלמה דדבריהם; ולדידן נמי השלמה דדבריהם שתים לבריא לפני השלמה דאורייתא, אחת לחולה
  23. ^ העובר מריח ריח תבשיל, והוא מתאוה לו, ואם אינה אוכלת - שניהן מסוכנין
  24. ^ אם יאמרו שני רופאים שהוא מסוכן אם אינו אוכל
  25. ^ פלך
  26. ^ תוחבין לה כוש ברוטב של אותו בשר
  27. ^ ומוצצתו
  28. ^ יאמר החביב שבהן, וכל שכן שאינו חביב
  29. ^ בנערה המאורסה כתיב
  30. ^ שהוא כמשפט הרוצח - כֵּן משפט הַדָּבָר הַזֶּה
  31. ^ מה נערה המאורסה ניתן רשות למציל להצילה מבעילת זו בנפשו של בועל זה: להורגו עד שלא בא עליה, כדכתיב וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ (דברים כב כז) הא יש מושיע יושיענה בכל צידי תשועה
  32. ^ אם אמרו לו הרוג חבירך ואם לאו אהרוג אותך יהרג ואל יעבור עבירה זו כדמפרש לקמן
  33. ^ אם יאמרו "בעול ארוסת חבירך או תיהרג"
  34. ^ אבל היא אינה מצווה למסור את נפשה, דהיא אינה עושה כלום, דקרקע עולם בעלמא היא; וראיה לדבר - אסתר
  35. ^ דיהרג ואל יעבור
  36. ^ שלטון של כפר שאני דר שם
  37. ^ כלומר: מאי דעתיך למשרי מילתא, משום [וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם] וָחַי בָּהֶם (ויקרא יח ה) - ולא שימות בהם? טעמו של דבר לפי שחביבה נפשן של ישראל לפני המקום יותר מן המצות, אמר הקב"ה: תבטל המצוה ויחיה זה; אבל עכשיו שיש כאן ישראל נהרג והמצוה בטילה - למה ייטב בעיני המקום לעבור על מצותו? למה יהיה דמך חביב עליו יותר מדם חבירך ישראל?
  38. ^ שהריחה ויום הכפורים היה
  39. ^ באזנה
  40. ^ אולי תוכל להתאפק
  41. ^ קיבלה את הלחישה: שפסק העובר מתאותו