ביאור:בבלי יומא דף מח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

רב פפא: [1] דבקיה לקומץ בדופניה דמנא [2] מאי? תוך כלי בעינן, והא איכא? או דילמא הנחה בתוכו כתקנו בעינן, והא ליכא?

תיקו.

בעי מר בר רב אשי: אפכיה למנא ודבקיה לקומץ בארעיתיה דמנא - מהו? הנחה בתוכו בעינן, והא איכא או דילמא הנחה כתקנו בעינן וליכא?

תיקו.

בעי רב פפא: מלא חפניו שאמרו, מחוקות או גדושות?

אמר ליה רבי אבא לרב אשי: תא שמע: 'מלא חפניו שאמרו - לא מחוקות ולא גדושות, אלא טפופות [3]'.

תנן התם [זבחים פ"ב מ"א]: נשפך הדם על הרצפה [4] ואספו – פסול [זבחים פ"ב מ"א]’; מן הכלי על הרצפה ואספו – כשר' [5]

מנא הני מילי [6]?

דתנו רבנן: '(ויקרא ד ה) וְלָקַח [הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ] מִדַּם הַפָּר [וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד]: מדם הנפש [7] ולא מדם העור, ולא מדם התמצית; מדם הפר: דם מהפר יקבלנו'; דאי סלקא דעתך מִדַּם הַפָּר = מדם ואפילו מקצת דם, והאמר רב יהודה: 'המקבל צריך שיקבל את כל דמו של פר, שנאמר (ויקרא ד ז) [וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד] וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח [הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד]’! אלא שמע מינה: מאי מדם הפר? - דם מהפר יקבלנו, וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין [8].

בעי רב פפא: נתפזר הקטורת ממלוא חפניו מהו? ידו כצואר בהמה דמי, ופסולה? או דילמא ככלי שרת דמי, ולא פסולה?

תיקו.

בעי רב פפא: חישב בחפינת קטורת [9] מהו? מי אמרינן יליף מלא מלא ממנחה: מה התם מהניא בה מחשבה [10] - הכא נמי [11] מהניא בה מחשבה? או לא? [12]

אמר ליה רב שימי בר אשי לרב פפא: תא שמע: 'הוסיף רבי עקיבא: הסולת והקטורת והלבונה והגחלים שאם נגע טבול יום במקצתן פסל את כולן [13]'; קא סלקא דעתך מדפסל טבול יום [14] - פסלה נמי לינה, ומדלינה פסלה - פסלה נמי מחשבה [15]! [16]

בעי רב פפא:

עמוד ב

חישב בחתיית גחלים מהו [17]? מכשירי מצוה כמצוה דמו [18]? או לא?

[19]

תיקו.

בעי מיניה מרב ששת: הולכה בשמאל מהו [20]?

אמר להו רב ששת: תניתוה: 'נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו [21]'!

ונפשוט להו מהא [22], דתנן [תמיד פ"ד מ"ג]: 'הרגל של ימין בשמאל [23], ובית עורה לחוץ [24]'?

אי מהתם, הוה אמינא 'הני מילי הולכה [25] דלא מעכבא כפרה [26], אבל הולכה דמעכבא כפרה - לא [27]' - קמשמע לן.

הערות עריכה

  1. ^ קיימא לן במסכת מנחות (דף כו,א) שהקומץ טעון מתן כלי, וקומץ מתוך כלי זה ומקדשו לתוך כלי אחר;
  2. ^ ואם לא נתנו בשוליו ונתנו בדופניו ודבקו
  3. ^ לשון דבר צף בגובה מעט, כמו על דאטפת אטפוך (אבות פ"ב מ"ו)
  4. ^ ולא נתקבל בכלי
  5. ^ משנה היא לעצמה, בפרק אחר [זבחים פ"ג מ"ב] (דף לב,א) ואינן זו בצד זו, ושתיהן במסכת זבחים.
  6. ^ דבעינן שירד מצואר בהמה לכלי
  7. ^ דם קילוח שהנפש יוצאה בו
  8. ^ גורעין אות מתיבה זו ומוסיפין על תיבה זו ודורשין
  9. ^ על מנת להקטירה למחר
  10. ^ בקמיצתה, דנפקא לן במנחות (דף פג,א) מ-זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים (ויקרא ז לז) - הוקשו לשלמים: מה שלמים מפגלין ומתפגלין, אף מנחה וכו'
  11. ^ בחפינתה
  12. ^ והכא ליכא לאקשויי 'היינו הך' כדאקשי לעיל: דהנהו תרוייהו בעיי - הוו להו בחד טעמא: לאיתויי הבא בחפניו, כדהתם בְּקֻמְצוֹ; אבל הך - מילתא אחריתי היא, ואי נמי לא דרשי גזירה שוה לענין בְּקֻמְצוֹ - דילמא דרשי לה לענין מחשבה;
  13. ^ שזו היא מאחת עשרה מעלות שנאמרו ב'חומר בקדש' (חגיגה דף כ,ב): שהכלי מצרף כל מה שבתוכו להיות כאלו נגע בכולו
  14. ^ אלמא קידשה הכלי קדושת הגוף
  15. ^ פסלה נמי מחשבת לינה כשחישב להקטירה למחר
  16. ^ וקשיא לי דשבקיה למתניתין דמעילה (פ"ב מ"ט; דף י,א) דתנן בה בהדיא הקומץ והקטורת ומנחת כהנים מועלין בהן משהוקדשו; קדשו בכלי - הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה והכא דחיק לאיתויי בקא סלקא דעתא מטבול יום?
  17. ^ להפסיל הקטורת
  18. ^ והוי ליה כמחשב בעבודה, וכי היכי דמחשבת חפינה פסלה בקטורת - מחשבת חתייה נמי פסלה בגחלים
  19. ^ לשון אחר: חישב בחתיית גחלים מהו שיפסלו גחלים במחשבה זו מלהקטיר עליהן? לינה שמעינן דפסלה בהו מדפסיל טבול יום, כדתנן לעיל, מיהו הא מיבעיא לן: אי הוי חתייתן עבודה למיפסל בה מחשבה?
  20. '^ הולכת הדם מיבעי ליה: קבלה וזריקה, דכתיב בהו כהונה - פשיטא לן דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין; אבל הולכה לא כתיב בהדיא, ומדאפקה רחמנא לקבלה בלשון הולכה, דתניא [ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשתא ד הלכה ד]: ’[ויקרא א,ה] [וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה’] וְהִקְרִיבוּ [בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם] זו קבלת הדם נפקא לן במסכת חגיגה (דף יא,א) שהיא עבודה; ומיהו שמאל איכא למימר דלא פסיל, דהא לא כתב בה כהונה בהדיא
  21. ^ אלמא כשירה בשמאל
  22. ^ דבגופו של מזבח קמיירי
  23. ^ מי שזכה להעלות לכבש הראש והרגל - מקבל מיד המנתח את הראש בימינו ואת רגל הימנית של תמיד מקבל בשמאלו
  24. ^ ומקום חתך לפנים כלפי כהן, וכן נאה
  25. ^ הולכת אברים
  26. ^ שאין כפרה אלא בדם והוא עצמו שלא הוקטרו אבריו כשר
  27. ^ אימא לא נתכשר בשמאל