ביאור:בבלי יומא דף סט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יומא:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח |
הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
וסיפא [1] איצטריכא ליה [2]: 'פושטין ומקפלין ומניחין תחת ראשיהם [3]' [4].
פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן:
שמעת מינה: בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן.
אמר רב פפא: לא תימא 'תחת ראשיהן' אלא אימא 'כנגד ראשיהן'.
אמר רב משרשיא: שמעת מינה [5] תפילין מן הצד [6] שפיר דמי.
הכי נמי מסתברא דכנגד ראשיהן, דאי סלקא דעתך תחת ראשיהן - ותיפוק לי משום כלאים, דהא איכא אבנט, ונהי נמי דניתנו ליהנות בהן - הא מתהני מכלאים!
[7] הניחא למאן דאמר 'אבנטו של כהן גדול [8] זה הוא אבנטו של כהן הדיוט [9]', אלא למאן דאמר 'אבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט [10]' מאי איכא למימר? וכי תימא 'כלאים בלבישה והעלאה הוא דאסור, בהצעה שרי' – והתניא [ספרא קדושים פרשתא ב פ"ד הלכה יח]: ’[ויקרא יט,יט: אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז] לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ - אבל אתה מותר להציעו תחתיך, אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תיכרך נימא אחת על בשרו'; וכי תימא דמפסיק ליה מידי ביני ביני - והאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי משום קהלא קדישא שבירושלים: אפילו עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהן - אסור לישן עליהן, אלא לאו שמע מינה 'כנגד ראשיהן'?
שמע מינה.
רב אשי אמר: לעולם תחת ראשיהן, והא קא מתהני מכלאים? - בגדי כהונה קשין הן [11], כי הא דאמר רב הונא בריה דרבי יהושע: האי נמטא [12] גמדא [13] דנרש [שבא מהעיר נרש] – שריא [14].
תא שמע: בגדי כהונה, היוצא בהן למדינה – אסור [15], ובמקדש - בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה - מותר, מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן.
שמע מינה.
ובמדינה לא? והתניא: 'בעשרים וחמשה בטבת יום הר גרזים [16] הוא, דלא למספד: יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו, ונתנו להם; באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה? לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר.
כיון שעלה עמוד השחר, אמר להם: מי הללו?
אמרו לו: יהודים שמרדו בך.
כיון שהגיע לאנטיפטרס - זרחה חמה, ופגעו זה בזה. כיון שראה לשמעון הצדיק - ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו.
אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה?
אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי.
אמר להם: למה באתם?
אמרו: אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב, יתעוך גויים להחריבו?
אמר להם: מי הללו?
אמרו לו: כותיים הללו, שעומדים לפניך!
אמר להם: הרי הם מסורין בידיכם.
מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גרזים; כיון שהגיעו להר גריזים - חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו, ואותו היום עשאוהו יום טוב.'!?
אי בעית אימא 'ראויין לבגדי כהונה', ואי בעית אימא (תהלים קיט קכו) עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ [17].
חזן הכנסת נוטל ספר תורה:
שמע מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב [18]!
אמר אביי: כולה משום כבודו דכהן גדול היא [19].
וכהן גדול עומד:
מכלל שהוא יושב [בדרך כלל, או לפני שעמד]? - והא אנן תנן [אין משנה כזאת]:
'אין ישיבה בעזרה [20] אלא למלכי בית דוד בלבד, שנאמר [21] (דברי הימים א יז טז) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִיד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה' [וַיֹּאמֶר מִי אֲנִי ה' אֱלֹהִים וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם]’?
כדאמר רב חסדא: בעזרת נשים - הכא נמי בעזרת נשים.
והיכא איתמר דרב חסדא?
אהא מיתיבי, דתניא 'היכן קורין בו בעזרה? רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהר הבית, שנאמר (נחמיה ח ג) וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם [מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה]’ ואמר רב חסדא: בעזרת נשים.
[22] (נחמיה ח ו) וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל [וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לַה' אַפַּיִם אָרְצָה], מאי 'גדול'?
אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו בשם המפורש.
רב גידל אמר: (דברי הימים א טז לו) בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם [וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַה’] [23].
אמר ליה אביי לרב דימי: ודילמא שגידלו בשם המפורש?
אמר ליה: אין אומרים שם המפורש בגבולים [24].
ולא? והכתיב (נחמיה ח ד) וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר [וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה וְחָשֻׁם וְחַשְׁבַּדָּנָה זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם], ואמר רב גידל: שגדלו בשם המפורש?
הוראת שעה היתה.
(נחמיה ט ד) [וַיָּקָם עַל מַעֲלֵה הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וּבָנִי קַדְמִיאֵל שְׁבַנְיָה בֻּנִּי שֵׁרֵבְיָה בָּנִי כְנָנִי] וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם
מאי אמור?
אמר רב, ואיתימא רבי יוחנן: בייא בייא [25]! היינו האי דאחרביה למקדשא [26], וקליה להיכליה, וקטלינהו לכולהו צדיקי, ואגלינהו לישראל מארעהון, ועדיין מרקד בינן; כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא [27]? לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן!!
נפל להו פיתקא [28] מרקיעא דהוה כתב בה 'אמת' [29].
אמר רב חנינא: שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת.
אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא, מסרוהו ניהליהו, נפק, אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים, אמר להו נביא [30] לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה, שנאמר (זכריה ה ח) וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ!
בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא [31] ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי;
אמרו: היכי נעביד? דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא?
אמר להו נביא: שדיוהו בדודא דאברא [32], וחפיוהו לפומיה באברא דאברא; משאב שאיב קלא [33], שנאמר (זכריה ה ח) וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ!
אמרו: הואיל ועת רצון הוא, נבעי רחמי איצרא דעבירה!
בעו רחמי ואמסר בידייהו.
אמר להו: חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא [34]; חבשוהו תלתא יומי, ובעו ביעתא בת יומא [35] בכל ארץ ישראל ולא אשתכח [36]!
אמרי: היכי נעביד?: נקטליה - כליא עלמא; ניבעי רחמי אפלגא [37]? פלגא ברקיעא לא יהבי! כחלינהו לעיניה [38] ושבקוהו, ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה .
במערבא מתנו הכי: רב גידל אמר: 'גדול' - שגדלו בשם המפורש, ורב מתנא אמר: (נחמיה ט לב) [וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ] הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא [שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ וְלִנְבִיאֵנוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ וּלְכָל עַמֶּךָ מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר עַד הַיּוֹם הַזֶּה].
והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? - שהחזירו עטרה ליושנה!
אתא משה, אמר: (דברים י יז) [כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים] הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא [אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד];
אתא ירמיה ואמר: נכרים מקרקרין בהיכלו [39], איה נוראותיו? לא אמר 'נורא' [40];
אתא דניאל, אמר: נכרים משתעבדים בבניו [41], איה גבורותיו? לא אמר 'גבור' [42];
אתו אינהו ואמרו: אדרבה זו היא גבורת גבורתו: שכובש את יצרו [43] שנותן ארך אפים לרשעים [44]; ואלו הן נוראותיו: שאלמלא מוראו של הקב"ה - היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות? [45]
ורבנן, היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה?
אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקב"ה שֶׁאֲמִתִּי הוא [46] - לפיכך לא כיזבו בו.
וקורא אחרי מות ואך בעשור:
ורמינהי [מגילה פ"ד מ"ד]: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה?
לא קשיא: כאן [47] בכדי שיפסיק התורגמן [48], כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן [49].
והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ועד כמה מדלג? - בכדי שלא יפסיק התורגמן, הא בתורה כלל כלל לא!
אמר אביי: לא קשיא: כאן [50] בענין אחד [51], כאן [52] בשני ענינין [53], והתניא [54]: 'מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין, כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן, ואין מדלגין מנביא לנביא, ובנביא של שנים עשר מדלגין
הערות
עריכה- ^ שינה דנקט
- ^ משום דבעי לאשמועינן שמותר ליתנן תחת ראשיהן
- ^ אצל ראשיהן
- ^ ותו לא איכפת לן אם יפיח מאחר שפושטן
- ^ מדמותר להניחן אצלו ולא חייש לשמא יפיח
- ^ להניחן אצלו כשהוא ישן
- ^ האי דלא חייש לכלאים
- ^ ביום הכפורים, שהוא של בוץ
- ^ כל ימות השנה, ואין כלאים בבגדי כהן הדיוט
- ^ דשל הדיוט כל השנה של כלאים
- ^ ואינן מחממין לפיכך אין בהן משום כלאים
- ^ לבד פלטר"א בלע"ז
- ^ קשה
- ^ אין בו משום כלאים, דהעלאה דומיא דלבישה: דאית בה הנאת חימום - הוא דאיתסר
- ^ שנוהג בה דרך חול
- ^ הר גריזים - מקום מושבן של כותים
- ^ כשבא עת לעשות דבר לשמו של מקום מותר להפר בו תורה
- ^ לראש הכנסת ולסגן בפני כהן גדול, ואינו כממעט כבוד הרב?
- ^ מראין אותו שיש שררות הרבה למטה ממנו; אבל בעלמא אין חולקין
- ^ דכתיב לַעֲמֹד לְשָׁרֵת (דברים יח ה) הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי ה' (שם,ז) ולא מצינו בה ישיבה
- ^ כשאמר לו נתן הנביא (מלכים א ח יט) אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת [שמואל ב,ז פסוק יב] כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ [פסוק יג]: הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם]
- ^ בההוא ענינא ד וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב כתיב:
- ^ כך תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה, כדאמרינן במסכת תענית (דף יג,א)
- ^ כל חוץ לעזרה קרי 'גבולין'
- ^ לשון זעקה וקובלנא
- ^ מבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע של עבודת כוכבים
- ^ שנכוף אותו ונקבל שכר
- ^ כתב
- ^ כלומר: מסכים אני עמכם
- ^ זכריה בן עדו
- ^ שיער
- ^ בסיר של עופרת
- ^ נכנס הקול לתוך העופרת ואינו יוצא ממנו
- ^ יכלה העולם: שלא תהא פריה ורביה
- ^ ביצה הנולדה בו ביום
- ^ לפי שפסק החימום מן המעים ואפילו אותן שעיברה התרנגולת כבר אינן מתבשלין במעיה
- ^ שיהא שולט באדם ליזקק לאשתו ולא לאחרת
- ^ סימו את עיניו על ידי כחול
- ^ שראה שרי נבוכדנצר נכנסין להיכל ומריעים בו ככל רצונם
- ^ בפרשת הִנֵּה חֲנַמְאֵל (ירמיהו לב) כתיב [פסוק יח] עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ
- ^ זה שבעים שנה
- ^ בתפלתו בספרו (דניאל ט)
- ^ כל השנים הללו שנשתעבדו בהן
- ^ ומאריך אפו על כל הגזירות שגוזרים על בניו
- ^ מן יום החורבן אתה למד נוראותיו שכל האומות נאספו להשמידם ונתקיימו מהן!
- ^ מסכים על האמת ושונא את השקר
- ^ הא דקתני 'אין מדלגין'
- ^ בפרשה הרחוקה מזה שקודם: שגולל ספר תורה עד מקום הדילוג יפסיק התורגמן המתרגם פסוק שקרא הקורא, ונמצאו צבור יושבין ומצפין - אין זה כבוד צבור
- ^ אבל 'אך בעשור' סמוכה היא ל'אחרי מות' ויכול לגלול שם קודם שיפסיק התורגמן
- ^ מדלגינן
- ^ כגון הכא: ששתי הפרשיות מדברות בענין יום הכפורים, ובכדי שלא יפסיק התורגמן
- ^ והא דקתני דאפילו בכדי שלא יפסיק נמי לא ידלג
- ^ לפי שדברי תורה היא אזהרות ועונשין ומצות, וצריך שיכנסו בלב השומעין, וכשאדם יוצא משיטה [עניין] לשיטה אחרת - אינו נוח להתבונן
- ^ בניחותא