פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יומא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

האי מיבעי ליה לגופיה [1]?!

אמר רב שימי בר אשי: אשכחתיה לאביי דהוה מסבר ליה לבריה [2]: '(ויקרא א ה) וְשָׁחַט [אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד] שחיטה בזר כשירה;

וכי מאין באת? [3]

מכלל שנאמר [4]: (במדבר יח ז) וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ [וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת] - שומע אני אפילו שחיטה! תלמוד לומר: וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם: מקבלה ואילך מצות כהונה [5]; (ויקרא א ד) וְסָמַךְ [יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו] [פסוק ה] וְשָׁחַט - לימד על השחיטה שכשירה בזר.' [6]

מכדי [7]מקבלה ואילך מצות כהונה, (ויקרא א ז) וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן [הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ] [8] למה לי [9]? - למעוטי הפשט וניתוח [10].

ואכתי איצטריך: סלקא דעתך אמינא כיון דלאו עבודה דמעכבא כפרה היא [11] - לא תיבעי כהונה? - קא משמע לן דבעי כהונה!

אלא מהכא: (ויקרא א ח) וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר [עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ]; מכדי מקבלה ואילך מצות כהונה, וְעָרְכוּ למה לי? [12] - למעוטי הפשט וניתוח.

ואימא: למעוטי סידור שני גזירי עצים [13]?

מסתברא דיבחא דכותיה ממעט [שממעט דברים הקשורים עם הקרבן, כלומר: הפשט וניתוח].

אדרבה, סדור דכותיה ממעט [עריכת הנתחים על הכבש ואחר כך על המזבח – דומה לסידור העצים על המזבח]!

לא סלקא דעתך [14], דאמר מר (ויקרא א ט) [וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם] וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה [עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’] - זו הולכת אברים לכבש'; הולכת אברים לכבש הוא דבעיא כהונה, הולכת עצים לא בעיא כהונה [15] - הא סידור שני גזירי עצים בעיא כהונה; וְעָרְכוּ למה לי [16]? - למעוטי הפשט וניתוח.

ואימא הכי נמי, לגופיה [ללמדנו שסידור הנתחים על המזבח צרך כהונה – למרות שאינו מעכב את הכפרה]!?

אלא: [וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם] וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה [עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’] (ויקרא א ט) למאי אתא? - למעוטי הפשט וניתוח [17]; [וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם] וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל [וְהִקְטִיר] הַמִּזְבֵּחָה [עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה’] (ויקרא א יג) - זו הולכת אברים לכבש; הולכת אברים לכבש הוא דבעיא כהונה, הולכת עצים לא בעיא כהונה, הא סדור שני גזירי עצים בעיא כהונה; (ויקרא א ז) וְנָתְנוּ [בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ] – לגופיה.

[(ויקרא א ח) וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ]

וְעָרְכוּ – שנים; בְּנֵי אַהֲרֹן – שנים; הַכֹּהֲנִים – שנים: למדנו לטלה שטעון ששה [18].

אמר רב המנונא:

1. קשיא ליה לרבי אלעזר: האי (ויקרא א ח) - בבן הבקר כתיב, ובן הבקר עשרים וארבעה בעי!

2. וניחא ליה [19]: (ויקרא א ח) [וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר] עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ [20]; איזהו דבר שנאמר בו עצים, אש, ומזבח [21]? -

עמוד ב

הוי אומר זה טלה [22]!

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר את המערכה – חייב [23]. כיצד הוא עושה? – פורקה [24] - וחוזר וסודרה.

מאי אהני ליה?

אלא פורקה זר, וסודרה כהן.

מתקיף לה רבי זירא: וכי יש לך עבודה שכשירה בלילה ופסולה בזר?

ולא? והרי אברים ופדרים [25]!?

סוף עבודה דיממא היא;

והרי תרומת הדשן [26]?

תחלת עבודה דיממא היא, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: קידש ידיו לתרומת הדשן - למחר אינו צריך לקדש, שכבר קידש מתחלת עבודה.

ואלא קשיא [27]?

אלא כי איתמר - הכי איתמר: אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים – חייב, הואיל ועבודת יום היא [28].

מתקיף לה רבא: אלא מעתה [29] תיבעי פייס!

אשתמיטתיה הא דתניא: מי שזכה בתרומת הדשן - זכה בסדור מערכה ובסדור שני גזירי עצים.

למימרא דעבודת יום בעיא פייס, עבודת לילה לא בעיא פייס [30]? והרי אברים ופדרים?

סוף עבודה דיממא היא;

והרי תרומת הדשן?

משום מעשה שהיה.

למימרא דעבודת יום ושזר חייב עליה מיתה בעיא פייס, אין זר חייב עליה מיתה לא בעיא פייס? והרי שחיטה!?

שאני שחיטה, דתחלת עבודה היא.

אמר מר זוטרא, ואיתימא רב אשי: והא אנן לא תנן הכי [31]: 'אמר להם הממונה: צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה [יומא פ"ג מ"א] [32]', ואילו זמן שני גזירי עצים לא קתני?

הך דלית לה תקנתא [33] קתני, הך דאית לה תקנתא לא קתני [34];

ואיכא דאמרי: מתקיף לה רבי זירא: וכי יש לך עבודה שיש אחריה עבודה [35] ופסולה בזר [36]?

הערותעריכה

  1. ^ דניבעי כהן, מיעוטא מנא לן להפשט וניתוח
  2. ^ הא דחזקיה, והכי מסבר ליה ניהליה: דתניא בתורת כהנים [ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשתא ד הלכה ב, בשנויים]
  3. ^ לישנא דמתניתין הוא: וכי מאין באת לומר פסולה, שנזקקת להביא מקרא להכשירה?
  4. ^ ומתוך אותו כלל הייתי בא לפסול
  5. ^ ומדכתיב כהן בקבלה, ובשחיטה לא כתיב - מכלל ד-וְשָׁחַט - אבעלים קאי
  6. ^ עד כאן לשון משנה, ומינה הוה מסבר אביי לבריה הא דחזקיה הכי.
  7. ^ למדנו כאן ד
  8. ^ והך נתינת אש בתר קבלה כתיבה
  9. ^ למכתב בה כהונה
  10. ^ דלא כתיב בה כהן, ותילף מהכא דדוקא כתיב קרא, ואי לא וְנָתְנוּ - הוה אמינא האי דלא כתיב כהן בהפשט וניתוח - משום דלא אצטריך הוא, דגלי ליה דבעי כהונה מקבלה ואילך
  11. ^ דאין כפרה אלא בדם
  12. ^ הרי למדנו מקבלה שאין צריך כהונה?
  13. ^ דבין הערבים, דלא כתיב בהו הכהנים, אבל בצפרא בהדיא כתיב וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן (ויקרא ו ה)
  14. ^ דלא ניבעי סידור גזירין כהונה: מדאיצטריך למעוטי הולכת עצים - מכלל דסידורן בעי כהן:
  15. ^ דהאי כהן דכתיב בהולכת אברים - על כרחך למעוטי הולכה אחרת בעי, דאי לגופיה - לא איצטריך: דהא אשמעינן מקבלה ואילך מצות כהונה
  16. ^ דכתיב בהן כהונה: [(ויקרא א ח) וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים]
  17. ^ וכהונה ד-וְנָתְנוּ [בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן] (ויקרא א ז) לגופיה, כדאמרינן: דלא תימא 'כיון דלא מיעכבא כפרה לא תיבעי כהונה'; ומדגלי בה דבעיא כהונה - לא איצטריך למיהדר למיכתב כהונה בהערכת נתחין ואף על גב דלא מיעכבא, ועל כרחך למעוטי כתביה
  18. ^ הבשר בחמשה והקרבים באחד
  19. ^ הדר משני ליה הכי
  20. ^ עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵש - קרא יתירא הוא, דהכתיב: (ויקרא א ז) וְנָתְנוּ [בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן] אֵשׁ [עַל הַמִּזְבֵּח] וְעָרְכוּ עֵצִים (ויקרא א ח) וְעָרְכוּ [בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת] הַנְּתָחִים; למה לי תו עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ? - למידרש ביה דהני ששה כהנים הוצרכו לדבר שנאמר בו אש ועצים ומזבח
  21. ^ ואיזהו דבר שהזקקתי לכם למערכה לסדר עצים ואש למזבח בשבילו
  22. ^ תמיד של שחר; הזקיקך הכתוב בו למערכת עצים חדשה בכל בקר: (ויקרא ו ב) [צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר] וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, והך מוֹקְדָה = סידור המערכה היא, כדתניא לקמן בפרק ג: (ויקרא ו ה) [וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה] וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה [וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים], ואמר מר: הָעֹלָה עולה ראשונה,אבל שאר קרבנות לא הוזקקו לחידוש מערכה; והנך עצים ואש דכתיבי בבן בקר - לאו לאצרוכי סידרי עצמו, אלא משום דעדיין לא נאמרה פרשת סידור המערכה הכתובה ב'צו את אהרן', וכאן התחיל לדבר בצרכי עולה והוצרך לומר האיך תינתן - כתב לן כאן (ויקרא א ז) וְנָתְנוּ [בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן] אֵשׁ [עַל הַמִּזְבֵּח] וְעָרְכוּ עֵצִים - דאסידור מערכה דשחרית קאי
  23. ^ מיתה
  24. ^ הזר: אין צריך כהן לסתור סידורה, אלא הזר בעצמו
  25. ^ הקטר חלבים שהוא כל הלילה, ושווינהו לעיל [כד,א] מארבע עבודות שהזר חייב עליהן מיתה
  26. ^ דכתיב כהונה
  27. ^ וכי יש לך עבודה שכשירה בלילה שפסולה בזר
  28. ^ דכתיב (ויקרא ו ה) ... וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
  29. ^ דחשיבא כולי האי שהיא עבודת יום וְזָר חייב עליה
  30. ^ מדאתקיף רבא 'אלא מעתה תבעי פייס' - מכלל הך עבודה היא בעיא
  31. ^ שיהא סידור שני גזירין עבודת יום
  32. ^ אם האיר המזרח ועת לשחוט את התמידין; שהשחיטה פסולה בלילה, דכתיב (ויקרא יט ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם
  33. ^ אם נשחט בלילה
  34. ^ אם סידרן בלילה פורקן וחוזר וסודרן ביום - לכך לא הטריחו לעלות לגג ולראות אם הגיע, שאותו הטורח לא הטריחו אלא שבפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד, כדקתני לה בפרק ג [דף כח,א], אבל סידר גזירין - סידורו בקרקע עזרה משהאיר המזרח, ואם טעה במאור הלבנה - לא איכפת להו, שהרי יש תקנה בדבר
  35. ^ סידור עבודה סידור שני גזירין
  36. ^ להתחייב מיתה