ביאור:בבלי יומא דף פח
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יומא:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח |
הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת' [1]?
תנאי היא [2], דתניא [3]: כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים; נדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים; בעל קרי [4] טובל והולך עד המנחה [5]; רבי יוסי אומר: כל היום כולו [6], ורמינהו: הזב והזבה המצורע והמצורעת ובועל נדה וטמא מת טובלין כדרכן ביום הכפורים; נדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים; בעל קרי טובל והולך כל היום כולו; רבי יוסי אומר: מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול [7]?
לא קשיא: הא [8] דצלי תפלת נעילה [9], הא [10] דלא צלי [11].
אי דצלי, מאי טעמייהו דרבנן [12]?
קא סברי רבנן טבילה בזמנה מצוה [13]. [14]
מכלל דרבי יוסי סבר לאו מצוה? והתניא: הרי שהיה שֵׁם כתוב על בשרו - הרי זה לא ירחץ ולא יסוך [15] ולא יעמוד במקום הטנופת; נזדמנה לו טבילת מצוה - כורך עליו גמי [16] ויורד וטובל; רבי יוסי אומר: יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף, וקיימא לן [17] דבטבילה בזמנה מצוה פליגי [18]?
ההיא [19] - רבי יוסי בר יהודה היא, דתניא: רבי יוסי בר יהודה אומר: דיה לטבילה שתהא באחרונה. [20]
תנו רבנן: 'הרואה קרי ביום הכפורים - יורד וטובל, ולערב ישפשף [21]';
אלא אימא 'מבערב ישפשף' [24].
תני תנא קמיה דרב נחמן: 'הרואה קרי ביום הכפורים - עונותיו מחולין לו [25]'.
והתניא עונותיו סדורין?
מאי סדורין? - סדורין לימחל.
תנא דבי רבי ישמעאל: 'הרואה קרי ביום הכפורים [26] - ידאג כל השנה כולה [27], ואם עלתה לו שנה [28] - מובטח לו שהוא בן העולם הבא [29]'.
אמר רב נחמן בר יצחק: תדע שכל העולם כולו רעב [30] והוא שבע [31].
כי אתא רב דימי אמר - מפיש חיי [32] סגי ומסגי [33].
הדרן עלך יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא
הערות
עריכה- ^ קתני נעילה וקתני ערבית!
- ^ אי פטרה נעילה את של ערבית אי לא
- ^ בתוספתא [יומא פ"ד ה"ה]
- ^ שאסור בדברי תורה, כדקיימא לן (בבא קמא דף פב.) עזרא תיקן טבילה לבעלי קריין
- ^ אם אירע לו קרי קודם לכן - טובל כדי שיוכל להתפלל תפלת המנחה; אבל ראה קרי מן המנחה ולמעלה - אין מותר לטבול, אלא ימתין עד שתחשך ויטבול, דסבירא להו לרבנן דתפלת נעילה בלילה, ולדידהו פוטרת את של ערבית, כדרב
- ^ והא דקתני 'אינה פוטרת' - רבי יוסי היא, דאמר כל היום מותר לטבול ואפילו ראה קרי לאחר תפלת המנחה - טובל ביום כדי להתפלל תפלת נעילה; אלמא קסבר תפלת נעילה אין זמנה בלילה, ולדידיה אינה פוטרת את של ערבית
- ^ קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי ורבנן אדרבנן
- ^ דאמר רבי יוסי הכא 'מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול'
- ^ ביום, קודם שראה קרי
- ^ דאמרינן לעיל כל היום
- ^ תפלת נעילה כשראה הקרי
- ^ דמתניתא בתרייתא דאמרי כל היום
- ^ וּזְמנה ביום הוא, דכתיב (דברים כג יב) וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ הלכך דחיא רחיצה דיום הכפורים
- ^ ולאו היינו הך רבנן דלעיל, ותרתי פלוגתא נינהו: במתניתא קמייתא פליגי בזמן תפלת נעילה: דלרבנן בלילה ולרבי יוסי ביום; ורבנן דהתם סבירא להו טבילה בזמנה לאו מצוה דתדחה יום הכפורים, ובמתניתא בתרייתא פליגי בטבילה בזמנה מצוה.
- ^ שלא ימחוק את השם
- ^ להגין עליו משטף המים
- ^ במסכת שבת
- ^ דלרבנן טבילה בזמנה לאו מצוה, ואם אין לו גמי - ימתין עד למחר ויבקשנו
- ^ דאמרינן לעיל רבי יוסי אומר: מן המנחה ולמעלה לא יטבול עד שתחשך דטבילה בזמנה לאו מצוה
- ^ ברייתא היא דמייתינן לה במסכת נדה בגמרא ד'המפלת' (דף כט,ב): האשה שיצתה מלאה ובאת ריקנית, והביאה לפנינו שלשה שבועים טהורים ועשרה שבועים אחד טמא ואחד טהור - משמשת אור לשלשים וחמש, ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות - דברי בית שמאי; ובית הלל אומרים: שלשים וחמש וכולהו מפרש להו התם, וטעמא משום טבילה בזמנה מצוה; רבי יוסי בר יהודה אומר דיה לטבילה שתהא באחרונה, דטבילה בזמנה לאו מצוה; ורבי יוסי דגמי הוא רבי יוסי בן חלפתא.
- ^ משום חציצה
- ^ סלקא דעתא
- ^ מכי טביל וסליק, מאי מהני ליה שפשוף? חציצה דהואי הואי
- ^ דאתמול ישפשף כל אדם עצמו בחמין שאם יראה קרי למחר יכול לטבול בלא חציצה
- ^ סימן טוב הוא זה, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים (ישעיהו נג י)
- ^ ולא במתכוין
- ^ שמא לא קיבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו, כעבד המוֹזֵג כום לרבו ושפך לו קיתון על פניו
- ^ שלא מת
- ^ מובטח לו שמעשים טובים יש בידו שהגינו עליו, ובן עולם הבא הוא
- ^ מתשמיש
- ^ ולא נתענה בזאת, ושלא מדעתו השביעוהו, ואף על פי כן עלתה לו שנה - יש לדעת שצדיק גמור הוא
- ^ זה שראה קרי ביום הכפורים
- ^ בבנים ובני בנים, שכך הסימן: יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים (ישעיהו נג י)