רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת לך לך
פרשת לך־לך
עריכה(א) לֶךְ לְךָ – לְהַנָּאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, כַּאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים. וְעוֹד: שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם.
(ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל – לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַמָּמוֹן, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם. לְכָךְ הֻזְקַק לְשָׁלֹשׁ בְרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם.
וַאֲבָרְכֶךָ – בְּמָמוֹן (בראשית רבה לט,יא).
וֶהְיֵה בְּרָכָה – הַבְּרָכוֹת נְתוּנוֹת בְּיָדְךָ. עַד עַכְשָׁו הָיוּ בְיָדִי: בֵּרַכְתִּי לְאָדָם וְנֹחַ, וּמֵעַכְשָׁו אַתָּה תְבָרֵךְ אֶת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ (בראשית רבה לט,יא). דָּבָר אַחֵר: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם". "וַאֲבָרְכֶךָ" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי יִצְחָק". "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי יַעֲקֹב". יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וֶהְיֵה בְּרָכָה" – בְּךָ חוֹתְמִין וְלֹא בָהֶם (פסחים קי"ז ע"ב).
מֵאַרְצְךָ – וַהֲלֹא כְבָר יָצָא מִשָּׁם עִם אָבִיו וּבָא עַד חָרָן? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ: הִתְרַחֵק עוֹד מִשָּׁם וְצֵא מִבֵּית אָבִיךָ.
אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ – לֹא גִלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו, וְלָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר. כַּיּוֹצֵא בוֹ (להלן כב,ב): "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק". כַּיּוֹצֵא בוֹ (שם): "עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אוֹמַר אֵלֶיךָ". וְכַיּוֹצֵא בוֹ (יונה ג,ב): "וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דּוֹבֵר אֵלֶיךָ" (בראשית רבה לט,ט).
(ג) וְנִבְרְכוּ בְךָ – יֵשׁ אַגָּדוֹת רַבּוֹת, וְזֶהוּ פְּשׁוּטוֹ: אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ "תְּהֵא כְּאַבְרָהָם", וְכֵן כָּל "וְנִבְרְכוּ בְךָ" שֶׁבַּמִּקְרָא. וְזֶה מוֹכִיחַ: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (להלן מח,כ).
(ה) אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן – שֶׁהִכְנִיסוּם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה: אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים, וְשָֹרָה מְגַיֶּרֶת הַנָּשִׁים. וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם (בראשית רבה לט,יד; שם פד,ד; סנהדרין צ"ט ע"ב). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ לָהֶם, כְּמוֹ: "עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה" (להלן לא,א), "וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל" (במדבר כד,יח) – לְשׁוֹן קוֹנֶה וְכוֹנֵס.
(ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ – נִכְנַס לְתוֹכָהּ.
עַד מְקוֹם שְׁכֶם – לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי יַעֲקֹב, כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְהִלָּחֵם בִּשְׁכֶם (בראשית רבה לט,טו).
אֵלוֹן מוֹרֶה – הוּא שְׁכֶם. הֶרְאָהוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, שֶׁשָּׁם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה (סוטה ל"ב ע"א).
וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – הָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם. שֶׁבְּחֶלְקוֹ שֶׁל שֵׁם נָפְלָה כְּשֶׁחִלֵּק נֹחַ אֶת הָאָרֶץ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יד,יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם". לְפִיכָךְ: "וַיֹּאמֶר אֶל אַבְרָם לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (להלן פסוק ז) – עָתִיד אֲנִי לְהַחֲזִירָהּ לְבָנֶיךָ שֶׁהֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם.
(ז) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – עַל בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע וְעַל בְּשׂוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה לט,טז).
(ח) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם – אָהֳלוֹ.
מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל – בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל בֵּית אֵל. נִמְצֵאת בֵּית אֵל בְּמַעֲרָבוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית אֵל מִיָּם".
אָהֳלֹה – "אָהֳלָהּ" כְּתִיב: בַּתְּחִלָּה נָטָה אֶת אֹהֶל אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כַּךְ אֶת שֶׁלּוֹ (בראשית רבה לט,טו).
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – נִתְנַבֵּא שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהִכָּשֵׁל שָׁם עַל עֲוֹן עָכָן, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם עֲלֵיהֶם (בראשית רבה לט,טז).
(ט) הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ – לִפְרָקִים: יוֹשֵׁב כַּאן חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר, וְנוֹסֵעַ מִשָּׁם וְנוֹטֶה אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל מַסָּעָיו "הַנֶּגְבָּה": לָלֶכֶת לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהִיא לְצַד יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁנְּטָלוֹ בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁהִיא נַחֲלָתוֹ (בראשית רבה לט).
(י) רָעָב בָּאָרֶץ – בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ לְבַדָּהּ, לְנַסּוֹתוֹ אִם יְהַרְהֵר אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לוֹ לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְעַכְשָׁו מַשִּׂיאוֹ לָצֵאת מִמֶנָּה.
(יא) הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַד עַכְשָׁו לֹא הִכִּיר בָּהּ מִתּוֹךְ צְנִיעוּת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, וְעַכְשָׁו הִכִּיר בָּהּ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה. דָּבָר אַחֵר: מִנְהַג הָעוֹלָם שֶׁעַל יְדֵי טוֹרַח הַדֶּרֶךְ אָדָם מִתְבַּזֶּה, וְזֹאת עָמְדָה בְּיָפְיָהּ (בראשית רבה מ,ד). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: "הִנֵּה נָא" – הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לִדְאוֹג עַל יָפְיֵךְ. "יָדַעְתִּי" זֶה יָמִים רַבִּים כִּי "יְפַת מַרְאֶה אָתְּ", וְעַכְשָׁו אָנוּ בָאִים בֵּין אֲנָשִׁים שְׁחוֹרִים וּמְכוֹעָרִים אֲחֵיהֶם שֶׁל כּוּשִׁים, וְלֹא הוּרְגְּלוּ בְאִשָּׁה יָפָה. וְדוֹמֶה לוֹ: "הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא" (להלן יט,ב).
(יג) לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ – יִתְּנוּ לִי מַתָּנוֹת.
(יד) וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה – הָיָה לוֹ לוֹמַר "כְּבוֹאָם מִצְרָיְמָה"? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהִטְמִין אוֹתָהּ בְּתֵבָה, וְעַל יְדֵי שֶׁתָּבְעוּ אֶת הַמֶּכֶס פָּתְחוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ (בראשית רבה מ,ו).
(טו) וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה – הִלְלוּהָ בֵינֵיהֶם, לוֹמַר: הֲגוּנָה זוֹ לַמֶּלֶךְ.
(טז) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב פַּרְעֹה בַּעֲבוּרָהּ.
(יז) וַיְנַגַּע ה'... – בְּמַכַּת רָאֲתָן לָקָה, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לוֹ (בראשית רבה מא,ב).
[וְאֶת בֵּיתוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְעַל אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ". וּמִדְרָשׁוֹ: לְרַבּוֹת כְּתָלָיו וְעַמּוּדָיו וְכֵלָיו.]
עַל דְּבַר שָׂרַי – עַל פִּי דִּבּוּרָהּ: אוֹמֶרֶת לַמַּלְאָךְ "הַךְ" וְהוּא מַכֶּה (בראשית רבה מא,ב).
(יט) קַח וָלֵךְ – לֹא כַאֲבִימֶלֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ" (להלן כ,טו). אֶלָּא אָמַר לוֹ: לֵךְ וְאַל תַּעֲמוֹד! שֶׁהַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג,כ): "וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם".
(כ) וַיְצַו עָלָיו – עַל אוֹדוֹתָיו, לְשַׁלְּחוֹ וּלְשָׁמְרוֹ.
וַיְשַׁלְּחוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאַלְוִיאוּ".
(א) וַיַּעַל אַבְרָם... הַנֶּגְבָּה – לָבֹא לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (לעיל יב,ט): "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה", לְהַר הַמּוֹרִיָּה. וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן הוּא מְהַלֵּךְ, שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ בַּמַּסָּעוֹת וּבִגְבוּלֵי הָאָרֶץ.
(ב) כָּבֵד מְאֹד – טָעוּן מַשָּׂאוֹת.
(ג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו – כְּשֶׁחָזַר מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה הוֹלֵךְ וְלָן בַּאֲכְסַנְיוֹת שֶׁלָּן בָּהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ לְמִצְרַיִם. לִמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאֲכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ (ערכין ט"ז ע"ב). דָּבָר אַחֵר: בַּחֲזָרָתוֹ פָרַע הַקָּפוֹתָיו (בראשית רבה מא,ג).
מִנֶּגֶב – אֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן.
(ד) אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה – וַאֲשֶׁר "קָרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'". וְגַם יֵשׁ לוֹמַר: "וַיִּקְרָא שָׁם" עַכְשָׁיו "בְּשֵׁם ה'".
(ה) הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם – מִי גָּרַם שֶׁהָיָה לוֹ זֹאת? הֲלִיכָתוֹ עִם אַבְרָם (בראשית רבה מא,ד; בבא קמא צ"ג ע"א).
(ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם – לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לְמִקְנֵיהֶם. וְלָשׁוֹן קָצָר הוּא וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלָיו, כְּמוֹ: "וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם מִרְעֵה הָאָרֶץ". לְפִיכָךְ כָּתַב "וְלֹא נָשָׂא" בִּלְשׁוֹן זָכָר.
(ז) וַיְהִי רִיב – לְפִי שֶׁהָיוּ רוֹעִים שֶׁל לוֹט רְשָׁעִים, וּמַרְעִים בְּהֶמְתָּם בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים, וְרוֹעֵי אַבְרָם מוֹכִיחִים אוֹתָם עַל הַגֶּזֶל. וְהֵם אוֹמְרִים: נִתְּנָה הָאָרֶץ לְאַבְרָם, וְלוֹ אֵין יוֹרֵשׁ, וְלוֹט יוֹרְשׁוֹ וְאֵין זֶה גֶּזֶל. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" – וְלֹא זָכָה בָהּ אַבְרָם עֲדַיִין (בראשית רבה מא,ו).
(ח) אֲנָשִׁים אַחִים – קְרוֹבִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: דּוֹמִין בִּקְלַסְתֵּר פָּנִים (בראשית רבה מא,ז).
(ט) אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה – בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב לֹא אֶתְרַחֵק מִמְּךָ, וְאֶעֱמוֹד לְךָ לְמָגֵן וּלְעֵזֶר. וְסוֹף דָּבָר הוּצְרַךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יד,יד): "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו...".
וְאֵימִנָה – אַיְמִין אֶת עַצְמִי, כְּמוֹ "וְאַשְׂמְאִילָה" – אַשְׂמְאִיל אֶת עַצְמִי. וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לִנָּקֵד "וְאַיְמִינָה"? כָּךְ מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (שמ"ב יד,יט): "אִם אִשׁ לְהֵמִין", וְאֵין נָקוּד "לְהַיְמִין".
(י) כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה – אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.
לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמוֹרָה – הָיָה אוֹתוֹ מִישׁוֹר כְּגַן ה' לָאִילָנוֹת, כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לִזְרָעִים (בראשית רבה מא,ז).
בֹּאֲכָה צֹעַר – עַד צֹעַר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשָׁהּ לִגְנַאי: עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה בָּחַר לוֹ לוֹט בִּשְׁכוּנָתָם (בראשית רבה מא,ז; הוריות י' ע"ב).
(יא) כִּכַּר – מִישׁוֹר, כְּתַרְגּוּמוֹ ("מֵישַׁר").
מִקֶּדֶם – נָסַע מֵאֵצֶל אַבְרָם, וְהָלַךְ לוֹ לְמַעֲרָבוֹ שֶׁל אַבְרָם, נִמְצָא נוֹסֵעַ מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הִסִּיעַ עַצְמוֹ מִקַּדְּמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר: אִי אֶפְשִׁי לֹא בְאַבְרָם וְלֹא בֵאלֹהָיו (בראשית רבה מא,ז).
(יב) וַיֶּאֱהַל – נָטָה אֹהָלִים לְרוֹעָיו וּלְמִקְנֵהוּ "עַד סְדוֹם".
(יג) וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים – וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע לוֹט מִלִּשְׁכּוֹן עִמָּהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכַּאן (יומא ל"ח ע"ב): "שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י,ז).
רָעִים – בְּגוּפָם.
וְחַטָּאִים – בְּמָמוֹנָם.
לַה' מְאֹד – יוֹדְעִים רִבּוֹנָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרוֹד בּוֹ (סנהדרין ק"ט ע"א).
(יד) אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט – כָּל זְמַן שֶׁהָרָשָׁע עִמּוֹ הָיָה הַדִּבּוּר פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ.
(טז) [וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ – שֶׁיְּהוּ מְפֻזָּרִין בְּכָל הָעוֹלָם כְּעָפָר הַמְפֻזָּר. וְעוֹד: שֶׁאִם אֵין עָפָר אֵין בָּעוֹלָם אִילָנוֹת וּתְבוּאָה, כָּךְ אִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כב,יח; כו,ד): "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ". אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ מְשׁוּלִין כְּחוֹל שֶׁמַּקְהֶה שִׁנֵּי הַכֹּל, כָּךְ יִפְּלוּ וְיִקְהוּ כָּל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן מט,י): "וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים".]
אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ – כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶעָפָר לְהִמָּנוֹת, כָּךְ זַרְעֲךָ לֹא יִמָּנֶה.
(יח) [וַיֶּאֱהַל אַבְרָם – שֶׁחָזַר לְאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד פֵּרַשׁ מִמֶּנָּה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ" חָזַר לָהּ.]
מַמְרֵא – שֵׁם אָדָם (בראשית רבה מב,ח).
[בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא – שֶׁמָרַד בַּעֲבוֹדָה זָרָה.]
[אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן – שֶׁחִבֵּר אֶת עַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.]
(א) אַמְרָפֶל – הוּא נִמְרוֹד, שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם: פּוֹל לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ (עירובין נ"ג ע"א).
מֶלֶךְ גּוֹיִם – מָקוֹם יֵשׁ שֶׁשְׁמוֹ "גּוֹיִם", עַל שֵׁם שֶׁנִּתְקַבְּצוּ שָׁמָּה מִכַּמָּה אֻמּוֹת וּמְקוֹמוֹת, וְהִמְלִיכוּ אִישׁ עֲלֵיהֶם וּשְׁמוֹ תִּדְעָל (בראשית רבה מב,ד).
(ב) בֶּרַע – רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת.
בִּרְשַׁע – שֶׁנִּתְעַלֶּה בְרֶשַׁע.
שִׁנְאָב – שׂוֹנֵא אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
שֶׁמְאֵבֶר – שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפּוֹץ וְלִמְרוֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בֶּלַע – שֵׁם הָעִיר (בראשית רבה מב,ה).
(ג) עֵמֶק הַשִּׂדִּים – כָּךְ שְׁמוֹ, עַל שֵׁם שֶהָיוּ בוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה (כתרגומו "מֵישַׁר חַקְלַיָּא").
הוּא יָם הַמֶּלַח – לְאַחַר זְמַן נִמְשַׁךְ הַיָּם לְתוֹכוֹ וְנַעֲשָׂה יָם הַמֶּלַח. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ הַצּוּרִים סְבִיבוֹתָיו, וְנִמְשְׁכוּ יְאוֹרִים לְתוֹכוֹ (בראשית רבה מב,ה).
(ד) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ חֲמִשָּׁה מְלָכִים הַלָּלוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר.
(ה) וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה – לְמִרְדָן בָּא כְדָרְלָעֹמֶר – לְפִי שֶׁהוּא הָיָה בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה (בראשית רבה מב,ה).
וְהַמְּלָכִים... – אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה מְלָכִים.
זוּזִים – הֵם זַמְזֻמִּים (דברים יב,כ).
(ו) בְּהַרְרָם – בָּהָר שֶׁלָּהֶם.
אֵיל פָּארָן – כְּתַרְגּוּמוֹ: "מֵישַׁר פָּארָן". וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵין "אֵיל" לְשׁוֹן "מִישׁוֹר", אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן "אֵיל" שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא "אֵלוֹנֵי" שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן "כִּכָּר" שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים "אָבֵל" שְׁמוֹ: "אָבֵל הַשִּׁטִּים" (במדבר לג,מט). וְכֵן "בַּעַל גָּד" (יהושע יא,יז) "בַּעַל" שְׁמוֹ. וְכֻלָּם מְתוּרְגָּמִין "מֵישָׁר", וְכָל אֶחָד שְׁמוֹ עָלָיו.
עַל הַמִּדְבָּר – אֵצֶל הַמִּדְבָּר, כְּמוֹ: "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ).
(ז) עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ – עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִין מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהִשָּׁפֵט שָׁם עַל עִסְקֵי אוֹתוֹ הָעַיִן, וְהֵם מֵי מְרִיבָה. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגְּמוֹ כִּפְשׁוּטוֹ ("מֵישַׁר פִּלּוּג דִּינָא"), מָקוֹם שֶׁהָיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה מִתְקַבְּצִים שָׁם לְכָל מִשְׁפָּט.
שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי – עֲדַיִין לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק, וְנִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד (בראשית רבה מב,ז).
בְּחַצְצֹן תָּמָר – הוּא עֵין גֶּדִי, מִקְרָא מָלֵא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"ב כ,ב) בִּיהוֹשָׁפָט.
(ט) אַרְבָּעָה מְלָכִים... – וְאַף עַל פִּי כֵן נָצְּחוּ הַמּוּעָטִים. לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁגִּבּוֹרִים הָיוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע אַבְרָהָם מִלִּרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם.
(י) בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר – בְּאֵרוֹת הַרְבֵּה הָיוּ שָׁם, שֶׁנּוֹטְלִין מִשָּׁם אֲדָמָה לְטִיט שֶׁל בִּנְיָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁהָיָה הַטִּיט מוּגְבָּל בָּהֶם, וְנַעֲשָׂה נֵס לְמֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם. לְפִי שֶׁהָיוּ בָאֻמּוֹת מִקְצָתָן שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִין שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִים מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא זֶה מִן הַחֵמָר הֶאֱמִינוּ בְאַבְרָם לְמַפְרֵעַ (בראשית רבה מב,ז).
הֶרָה נָּסוּ – לְהַר נָסוּ. "הֶרָה" כְּמוֹ "לְהַר", כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ. וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין "הֶרָה" לְ"הָהָרָה": שֶׁהֵ"א שֶׁבְּסוֹף הַתֵּיבָה עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם לָמֶ"ד שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, אֲבָל אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם לָמֶ"ד וּנְקוּדָה פַּתָּח תַּחְתֶּיהָ. וַהֲרֵי "הֶרָה" כְּמוֹ "לְהַר" אוֹ כְּמוֹ "אֶל הַר", וְאֵינוֹ מְפָרֵשׁ לְאֵיזֶה הַר, אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד נָס בַּאֲשֶׁר מָצָא הַר תְּחִלָּה. וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן הֵ"א בְרֹאשָׁהּ לִכְתּוֹב "הָהָרָה" אוֹ "הַמִּדְבָּרָה", פִּתְרוֹנוֹ כְּמוֹ "אֶל הָהָר" אוֹ כְּמוֹ "לְהָהָר", וּמַשְמַע לְאוֹתוֹ הָר הַיָּדוּעַ וּמְפוֹרָשׁ בַּפָּרָשָׁה.
(יב) וְהוּא יוֹשֵׁב בִּסְדוֹם – מִי גָּרַם לוֹ זֹאת? יְשִׁיבָתוֹ בִּסְדוֹם (בראשית רבה מב,ז).
(יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט – לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה, וְהוּא שֶׁכָּתוּב "כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים" (דברים ג,יא). וְזֶהוּ "נִשְׁאַר", שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵירָיו כְּשֶׁהִכּוּ הָרְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, תַּנְחוּמָא (חֻקת כה). וּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (מב,ח): זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל. וְזֶהוּ "מִיֶּתֶר הָרְפָאִים", שֶׁנֶּאֱמַר: "הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ..." (לעיל ו,ד). וּמִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה.
הָעִבְרִי – שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר (מב,ח).
בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם – שֶׁכָּרְתוּ עִמּוֹ בְּרִית. [דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִשִּׂיאוּ לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר.]
(יד) וַיָּרֶק – כְּתַרְגּוּמוֹ "וְזָרֵיז", ארמי"ר [armer = לצייד בנשק[1]] בלע"ז. וְכֵן (ויקרא כו,לג): "וַהֲרִיקוֹתִי אַחֲרֵיכֶם חֶרֶב" – אֶזְדַּיֵּן בְּחַרְבִּי עֲלֵיכֶם. וְכֵן "אָרִיק חַרְבִּי" (שמות טו,ט), וְכֵן "וְהָרֵק חֲנִית וּסְגוֹר" (תהלים לה,ג).
חֲנִיכָיו – "חֲנִיכוֹ" כְּתִיב, זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת. וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְּלִי לָאֻמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמוֹד בָּהּ. וְכֵן: "חֲנוֹךְ לַנַּעַר" (משלי כב,ו), "חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר ז,י), "חֲנֻכַּת הַבַּיִת" (תהלים ל,א). וּבְלַעַ"ז קוֹרִין לוֹ איניציי"ר [inicier = לחנוך[2]].
שְׁמוֹנָה עָשָׂר... – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה, וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ (בראשית רבה מג,ב; נדרים ל"ב ע"א).
עַד דָּן – שָׁם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהַעֲמִיד שָׁם עֵגֶל (סנהדרין צ"ו ע"א).
(טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם – לְפִי פְשׁוּטוֹ סָרֵס הַמִּקְרָא: "וַיֵּחָלֵק הוּא וַעֲבָדָיו עֲלֵיהֶם לַיְלָה", כְּדֶרֶךְ הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר הַנִּרְדָפִים כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכַאן וְזֶה לְכַאן.
לַיְלָה – כְּלוֹמַר: אַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁנֶּחְלַק הַלַּיְלָה, וּבְחֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי נִשְׁמַר וּבָא לוֹ לַחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם (בראשית רבה מג,ג).
עַד חוֹבָה – אֵין מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ "חוֹבָה". וְדָן קוֹרֵא "חוֹבָה", עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת שָׁם.
(יז) עֵמֶק שָׁוֵה – כָּךְ שְׁמוֹ, כְּתַרְגּוּמוֹ "לְמֵישַׁר מְפֻנַּא" – פָּנוּי מֵאִילָנוֹת וּמִכָּל מִכְשׁוֹל.
עֵמֶק הַמֶּלֶךְ – "בֵּית רֵיסָא דְּמַלְכָּא" (אונקלוס), בֵּית רִיס אֶחָד שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים קָנִים, שֶׁהָיָה מְיוּחָד לַמֶּלֶךְ לְצַחֵק שָׁם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עֵמֶק שֶׁהוּשְׁווּ שָׁם כָּל הָאֻמּוֹת וְהִמְלִיכוּ אֶת אַבְרָם עֲלֵיהֶם לִנְשִׂיא אֱלֹהִים וּלְקָצִין (בראשית רבה מג,ג).
(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: הוּא שֵׁם בֶּן נֹחַ (נדרים ל"ב ע"ב).
לֶחֶם וָיָיִן – כָּךְ עוֹשִׂים לִיגִיעֵי מִלְחָמָה. וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל שֶׁהָרַג אֶת בָּנָיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: רָמַז לוֹ עַל הַמְּנָחוֹת וְעַל הַנְּסָכִים שֶׁיַּקְרִיבוּ שָׁם בָּנָיו (בראשית רבה מג,ג).
(יט) קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ – כְּמוֹ "עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו,טו), עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן קְנָאָן לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ.
(כ) אֲשֶׁר מִגֵּן – אֲשֶׁר הִסְגִּיר, וְכֵן "אַמַּגֶנְךָ יִשְׂרָאֵל" (הושע יא,ח).
וַיִּתֶּן לוֹ אַבְרָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל אֲשֶׁר לוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה כֹהֵן (בראשית רבה מג,ח).
(כא) תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ – מִן הַשְּׁבִי שֶׁלִּי שֶׁהִצַּלְתָּ, הַחֲזֵר לִי הַגּוּפִים לְבַדָּם.
(כב) הֲרִמֹתִי יָדִי – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה: מֵרִים אֲנִי אֶת יָדִי לְאֵל עֶלְיוֹן. וְכֵן (להלן כב,טז): "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי" – נִשְׁבַּע אֲנִי. וְכֵן (להלן כג,יג): "נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי" – נוֹתֵן אֲנִי לְךָ כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קָחֵהוּ מִמֶּנִּי.
(כג) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל – אֲעַכֵּב לְעַצְמִי מִן הַשֶּׁבִי.
וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ – וְאִם תֹּאמַר לָתֵת לִי שָׂכָר מִבֵּית גְּנָזֶיךָ לֹא אֶקָּח.
וְלֹא תֹאמַר... – שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי לְעַשְּׁרֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יב,ב): "וַאֲבָרֶכְךָ...".
(כד) הַנְּעָרִים – עֲבָדַי "אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי", וְעוֹד "עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא...". אַף עַל פִּי שֶׁעֲבָדַי נִכְנְסוּ לַמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם" (לעיל פסוק טו), וְעָנֵר וַחֲבֵרָיו יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים לִשְׁמוֹר, אֲפִלּוּ הָכִי "הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם". וּמִמֶּנּוּ לָמַד דָּוִד, שֶׁאָמַר (שמ"א ל,כד): "כְּחֵלֶק הַיּוֹרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּוֹשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלוֹקוּ". וּלְכָךְ נֶאֱמַר (שמ"א ל כה): "וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂימֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט", וְלֹא נֶאֱמַר "וָהָלְאָה" לְפִי שֶׁכְּבָר נִתַּן הַחוֹק בִּימֵי אַבְרָהָם (בראשית רבה מג,ט).
(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אַחַר" – סָמוּךְ, "אַחֲרֵי" – מֻפְלָג (בראשית רבה מד,ה). "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" – אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס זֶה שֶׁהָרַג אֶת הַמְּלָכִים, וְהָיָה דּוֹאֵג וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל כָּל צִדְקוֹתַי? לְכָךְ אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: "אַל תִּירָא אַבְרָם".
אָנֹכִי מָגֵן לָךְ – מִן הָעוֹנֶשׁ, שֶׁלֹּא תֵעָנֵשׁ עַל כָּל אוֹתָן נְפָשׁוֹת שֶׁהָרַגְתָּ. וּמַה שֶּׁאַתָּה דוֹאֵג עַל קִבּוּל שְׂכָרְךָ – "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" (בראשית רבה מד,ה).
(ב) הוֹלֵךְ עֲרִירִי – מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ לְשׁוֹן "יוֹרֵשׁ", וְחִבֵּר לוֹ "עֵר וְעוֹנָה" (מלאכי ב,יב). "עֲרִירִי" – בְּלֹא יוֹרֵשׁ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר (איוב לא,יב): "וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְּשָׁרֵשׁ" – תְּעַקֵּר שָׁרָשֶׁיהָ, כָּךְ לְשׁוֹן "עֲרִירִי" חֲסַר בָּנִים, וּבְלַעַ"ז דישאנפנטי"ץ [desanfantez = חסר־ילדים[3]]. וְלִי נִרְאֶה "עֵר וְעוֹנָה" מִגִּזְרַת "וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה,ב), וַ"עֲרִירִי" לְשׁוֹן חוּרְבָּן. וְכֵן "עָרוּ עָרוּ" (תהלים קלז,ז), וְכֵן "עָרוֹת יְסוֹד" (חבקוק ג,יג), וְכֵן "עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר" (ירמיהו נא,נח), וְכֵן "כִּי אַרְזָה עֵרָה" (צפניה ב,יד).
וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּבְבֵּיתִי"), שֶׁכָּל בֵּיתִי נִזּוֹן עַל פִּיו. כְּמוֹ (להלן מא,מ): "וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק" – אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלִּי. וְאִלּוּ הָיָה לִי בֵן, הָיָה בְנִי מְמֻנֶּה עַל שֶׁלִּי.
דַּמֶּשֶׂק – לְפִי הַתַּרְגּוּם מִדַּמֶּשֶׂק הָיָה ("דְּמַשְׂקָאָה"). וּלְפִי מִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁרָדַף הַמְּלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק (בראשית רבה מד,ה). וּבַתַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ דָּרְשׁוּ נוֹטְרִיקוֹן: "דּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה" מִתּוֹרַת רַבּוֹ לַאֲחֵרִים (יומא כ"ח ע"ב).
(ג) הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע – וּמַה תּוֹעֶלֶת בְּכָל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי?
(ה) וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה – לְפִי פְשׁוּטוֹ: הוֹצִיאוֹ מֵאָהֳלוֹ לַחוּץ לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת שֶׁאֵינְךָ עָתִיד לְהַעֲמִיד בֵּן. אַבְרָם אֵין לוֹ בֵן, אֲבָל אַבְרָהָם יֵשׁ לוֹ בֵן. שָׂרַי לֹא תֵלֵד, אֲבָל שָׂרָה תֵלֵד. אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם שֵׁם אַחֵר וְיִשְׁתַּנֶּה הַמַּזָּל (בראשית רבה מד,י; נדרים ל"ב ע"א). דָּבָר אַחֵר: הוֹצִיאוֹ מֵחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מִן הַכּוֹכָבִים. וְזֶהוּ לְשׁוֹן "הַבָּטָה", מִלְמַעְלָה לְמַטָּה (בראשית רבה מד,יב).
(ו) וְהֶאֱמִן בַּה' – לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת עַל זֹאת. אֲבָל עַל יְרוּשַּׁת הָאָרֶץ שָׁאַל לוֹ אוֹת, וְאָמַר לוֹ "בַּמָּה אֵדַע" (להלן פסוק ח).
וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְאַבְרָם לִזְכוּת וְלִצְדָקָה עַל הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ. דָּבָר אַחֵר: "בַּמָּה אֵדַע" – לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת, אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בָהּ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת (בראשית רבה מד,יד; תענית כ"ז ע"ב).
(ט) עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת – שְׁלֹשָׁה עֲגָלִים, רֶמֶז לִֹשְלֹשָה פָרִים: פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה.
וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת – רֶמֶז לַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, וּשְׂעִירֵי מוּסָפִין שֶׁל מוֹעֵד, וּשְׂעִיר חַטָּאת יָחִיד.
וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ – אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְכִבְשָׂה שֶׁל חַטַּאת יָחִיד.
וְתוֹר וְגוֹזָל – תּוֹר וּבֶן יוֹנָה (בראשית רבה מד,יד).
(י) וַיְבַתֵּר אֹתָם – חִלֵּק כָּל אֶחָד לִשְׁנֵי חֲלָקִים. וְאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ: לְפִי שֶׁהָיָה כוֹרֵת בְּרִית עִמּוֹ לִשְׁמוֹר הַבְטָחָתוֹ לְהוֹרִישׁ לְבָנָיו אֶת הָאָרֶץ, כְּדִכְתִיב (להלן פסוק יח): "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר...", וְדֶרֶךְ כּוֹרְתֵי בְרִית לְחַלֵּק בְּהֵמָה וְלַעֲבוֹר בֵּין בְּתָרֶיהָ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו לד,יט): "הָעוֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל" – אַף כַּאן "תַּנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים" (להלן פסוק יז), הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל שְׁכִינָה שֶׁהִיא אֵשׁ.
וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר – לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת נִמְשְׁלוּ לְפָרִים וְאֵילִים וּשְׂעִירִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב,יג): "סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים...", וְאוֹמֵר (דניאל ח,כ): "הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס", וְאוֹמֵר (שם כא): "וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן". וְיִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לִבְנֵי יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב,יד): "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע". לְפִיכָךְ בָּתַר הַבְּהֵמוֹת, רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת כָּלִין וְהוֹלְכִים. "וְאֶת הַצִּפּוֹר לֹא בָתָר", רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִין לְעוֹלָם.
(יא) הָעַיִט – הוּא עוֹף, עַל שֵׁם שֶׁהוּא עָט וְשׁוֹאֵף אֶל הַנְּבֵלוֹת לָטוּשׁ עֲלֵי אוֹכֶל, כְּמוֹ (שמ"א טו,יט): "וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל".
עַל הַפְּגָרִים – "הַפְּגָרִים" מְתַרְגְּמִינָן "פַּגְלַיָּא", אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּרְגְּלוּ לְתַרְגֵּם "אִישׁ בִּתְרוֹ" – "וִיהַב פַּלְגַיָּא", נִתְחַלֵּף לָהֶם תֵּיבַת "פַּגְלַיָּא" לְ"פַלְגַיָּא" וְתִרְגְּמוּ "הַפְּגָרִים" – "פַּלְגַיָּא". וְכָל הַמְּתַרְגֵּם כֵּן טוֹעֶה, לְפִי שֶׁאֵין לְהַקִּישׁ "בְּתָרִים" לִ"פְגָרִים", שֶׁ"בְּתָרִים" תַּרְגּומוּ "פַּלְגַיָּא", וּ"פְגָרִים" תַּרְגוּמוֹ "פַּגְלַיָּא" לְשׁוֹן פִּגּוּל, כְּמוֹ (ויקרא יט,ז): "פִּגּוּל הוּא", לְשׁוֹן "פֶּגֶר".
וַיַּשֵּׁב – לְשׁוֹן נְשִׁיבָה וְהַפְרָחָה, כְּמוֹ (תהלים קמז,יח): "יַשֵּׁב רוּחוֹ". רֶמֶז שֶׁיָּבֹא דָּוִד בֶּן יִשַּׁי לְכַלּוֹתָם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
(יב) וְהִנֵּה אֵימָה... – רֶמֶז לְצָרוֹת וְחֹשֶׁךְ שֶׁל גָּלֻיּוֹת.
(יג) כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ – מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. כֵּיצַד? יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם אָמַר (להלן מז,ט): "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים. וּבְמִצְרַיִם הָיוּ מָאתַיִם וָעֶשֶׂר כְּמִנְיַן "רְד"וּ", הֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְאִם תֹּאמַר בְּמִצְרַיִם הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת, הֲרֵי קְהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם הָיָה, צֵא וַחֲשׁוֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל קְהָת וְשֶׁל עַמְרָם וּשְׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מֵהֶן כָּל הַשָּׁנִים שֶׁחַי קְהָת אַחַר לֵידַת עַמְרָם, וְשֶׁחַי עַמְרָם אַחַר לֵידַת מֹשֶׁה (סדר עולם רבה פרק ג).
בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם – וְלֹא נֶאֱמַר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" אֶלָּא "לֹא לָהֶם": וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק "וַיָּגָר אַבְרָהָם..." (להלן כא,לד), וּבְיִצְחָק "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (להלן כו,ג), "וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם" (תהלים קה,כג), "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ" (להלן מז,ד).
(יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי – "וְגַם" לְרַבּוֹת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁאַף הֵם כָּלִים עַל שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה מד,יט).
דָּן אָנֹכִי – בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת (בראשית רבה מד,כ).
בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל – בְּמָמוֹן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב,לו): "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם" (ברכות ט' ע"א-ע"ב).
(טו) וְאַתָּה תָּבֹא – וְלֹא תִרְאֶה כָּל אֵלֶּה.
אֶל אֲבוֹתֶיךָ – אָבִיו עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהוּא מְבַשְּׂרוֹ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו? לִמֶּדְךָ שֶׁעָשָׂה תֶרַח תְּשׁוּבָה (בראשית רבה לח,יב).
תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה – בִּשְּׂרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו, וְלֹא יֵצֵא עֵשָׂו לְתַרְבּוּת רָעָה בְּיָמָיו. וּלְפִיכָךְ מֵת חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם זְמַנּוֹ, וּבוֹ בַיּוֹם מָרַד עֵשָׂו (שם סג,יב).
(טז) וְדוֹר רְבִיעִי – לְאַחַר שֶׁיִּגְלוּ לְמִצְרַיִם יִהְיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, וְהָרְבִיעִי יָשׁוּבוּ לָאָרֶץ הַזֹּאת, לְפִי שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ וְכָרַת בְּרִית זוֹ, כְּדִכְתִיב (לעיל פסוק ז): "לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ". וְכֵן הָיָה: יַעֲקֹב יָרַד לְמִצְרַיִם, צֵא וַחֲשׁוֹב דּוֹרוֹתָיו: יְהוּדָה פֶּרֶץ וְחֶצְרוֹן, וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן מִבָּאֵי הָאָרֶץ הָיָה (סוטה י"א ע"ב).
כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי – לִהְיוֹת מִשְׁתַּלֵּחַ מֵאַרְצוֹ עַד אוֹתוֹ זְמַן, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מֵאֻמָּה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כז,ח): "בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה" (סוטה ט' ע"א).
(יז) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה – כְּמוֹ: "וַיְהִי הֵם מֵרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (להלן מב,לה), "וַיְהִי הֵם קוֹבְרִים אִישׁ" (מל"ב יג,כא). כְּלוֹמַר: וַיְהִי דָּבָר זֶה.
הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה – שָׁקְעָה.
וַעֲלָטָה הָיָה – חָשַׁךְ הַיּוֹם.
וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן... – רָמַז לוֹ שֶׁיִּפְּלוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּגֵּיהִנֹּם.
בָּאָה – טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, לְכָךְ הוּא מְבוֹאָר שֶׁבָּאָה כְבָר. וְאִם הָיָה טַעֲמוֹ לְמַטָּה בָאַלֶ"ף, הָיָה מְבוֹאָר כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְּבָר כְּתִיב "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבֹא" (לעיל פסוק יב), וְהַעֲבָרַת תַּנּוּר עָשָׁן לְאַחַר מִכַּאן הָיְתָה, נִמְצָא שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה. וְזֶה חִלּוּק בְּכָל תֵּיבָה לְשׁוֹן נְקֵבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ: בָּא, קָם, שָׁב – כְּשֶׁהַטַּעַם לְמַעְלָה לְשׁוֹן עָבַר הוּא, כְּגוֹן זֶה וּכְגוֹן: "וְרָחֵל בָּאָה" (להלן כט,ט), "קָמָה אֲלֻמָּתִי" (להלן לז,ז), "הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ" (רות א,טו). וּכְשֶׁהַטַּעַם לְמַטָּה הוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁיו וְהוֹלֵךְ, כְּמוֹ: "בָּאָה עִם הַצֹּאן" (להלן כט,ו), "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב,יד).
(יח) לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי – אֲמִירָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הִיא עֲשׂוּיָה (בראשית רבה מד,כב).
הַנָּהָר הַגָּדוֹל – לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹרְאֵהוּ "גָּדוֹל", אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְאוּחָר בְּאַרְבָּעָה נְהָרוֹת הַיּוֹצְאִים מֵעֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ב,יד): "וְהַנָהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת". מְשַׁל הֶדְיוֹט: "עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ" (שבועות מ"ז ע"ב), "הִדָּבֵק לְשַׁחֲוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לָךְ" (ספרי דברים ו).
(יט) אֶת הַקֵּינִי – עֶשֶׂר אֻמּוֹת יֵשׁ כַּאן, וְלֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא שִׁבְעָה גוֹיִם? וְהַשְּׁלֹשָׁה אֱדוֹם וּמוֹאָב וְעַמּוֹן, וְהֵם "קֵינִי קְנִזִּי קַדְמֹנִי", עֲתִידִים לִהְיוֹת יְרוּשָּׁה לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו יא,יד): "אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם" (בראשית רבה מד,כג).
(כ) וְאֶת הָרְפָאִים – אֶרֶץ עוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים ג,יג): "הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים".
(א) שִׁפְחָה מִצְרִית – בַּת פַּרְעֹה הָיְתָה. כְּשֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה, אָמַר: מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִתִּי שִׁפְחָה בְּבַיִת זֶה וְלֹא גְּבִירָה בְּבַיִת אַחֵר (בראשית רבה מה,א).
(ב) אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה – לִמֵּד עַל מִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים, שֶׁאֵינוֹ בָּנוּי אֶלָּא הָרוּס (בראשית רבה מה,ב).
אִבָּנֶה מִמֶּנָּה – בִּזְכוּת שֶׁאַכְנִיס צָרָתִי לְתוֹךְ בֵּיתִי [כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי" (להלן ל,יח)].
לְקוֹל שָׂרָי – לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ (בראשית רבה מה,ב).
(ג) וַתִּקַּח שָׂרַי – לְקָחַתָּה בִּדְבָרִים: אַשְׁרַיִךְ שֶׁזָּכִית לִדָּבֵק בְּגוּף קָדוֹשׁ כָּזֶה (בראשית רבה מה,ג).
מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים – מוֹעֵד הַקָּבוּעַ לְאִשָּׁה שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה לְבַעֲלָהּ, חַיָּב לִשָּׂא אַחֶרֶת (יבמות ס"ד ע"א; בראשית רבה מה,ג).
לְשֶׁבֶת אַבְרָם... – מַגִּיד שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (לעיל יב,ב) עַד שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (יבמות ס"ד ע"א; בראשית רבה מה,ג).
(ד) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר – מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה מה,ד).
וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ – אָמְרָה: שָׂרָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ. מַרְאָה עַצְמָהּ כְּאִלּוּ הִיא צַדֶּקֶת, וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, שֶׁלֹּא זָכְתָה לְהֵרָיוֹן כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וַאֲנִי נִתְעַבַּרְתִּי מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה מה,ד).
(ה) חֲמָסִי עָלֶיךָ – חָמָס הֶעָשׂוּי לִי, עָלֶיךָ אֲנִי מַטִּילָה הָעוֹנֶשׁ. כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" (לעיל טו,ב) לֹא הִתְפַּלַּלְתָּ אֶלָּא עָלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל עַל שְׁנֵינוּ, וְהָיִיתִי אֲנִי נִפְקֶדֶת עִמָּךְ. וְעוֹד: דְּבָרֶיךָ אַתָּה חוֹמֵס מִמֶּנִּי, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנִי וְשׁוֹתֵק (בראשית רבה מה,ה).
אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי... בֵּינִי וּבֵינֶיךָ – כָּל "בֵּינְךָ" שֶׁבַּמִּקְרָא חָסֵר וְזֶה מָלֵא. קְרִי בֵיהּ "וּבֵינַיִךְ", שֶׁהִכְנִיסָה עַיִן הָרָע בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל הָגָר וְהִפִּילָה עוּבָּרָהּ. הוּא שֶׁהַמַּלְאָךְ אוֹמֵר לְהָגָר: "הִנָּךְ הָרָה" (להלן פסוק יא), וַהֲלֹא כְבָר הָרְתָה, וְהוּא מְבַשֵּׂר לָהּ שֶׁתַּהַר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִפִּילָה הֵרָיוֹן הָרִאשׁוֹן (בראשית רבה מה,ה).
(ו) וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי – הָיְתָה מְשַׁעְבֶּדֶת בָּהּ בְּקוֹשִׁי (בראשית רבה מה,ו).
(ח) אֵי מִזֶּה בָאת – מֵהֵיכָן בָּאת? יוֹדֵעַ הָיָה, אֶלָּא לִתֵּן לָהּ פֶּתַח לִכָּנֵס עִמָּהּ בִּדְבָרִים. וּלְֹשוֹן "אֵי מִזֶּה": "אַיֵּה" הַמָּקוֹם שֶׁתֹּאמַר עָלָיו "מִזֶּה" אֲנִי בָאָה.
(ט) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה'... – עַל כָּל אֲמִירָה הָיָה שָׁלוּחַ לָהּ מַלְאָךְ אַחֵר, לְכָךְ נֶאֱמַר "מַלְאָךְ" בְּכָל אֲמִירָה וַאֲמִירָה (בראשית רבה מה,ז).
(יא) הִנָּךְ הָרָה – כְּשֶׁתָּשׁוּבִי תַּהֲרִי, כְּמוֹ "הִנָּךְ הָרָה" דְּאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים יג,ה).
וְיֹלַדְתְּ בֵּן – כְּמוֹ "וְיוֹלֶדֶת". וְדוֹמֶה לוֹ: "יוֹשַׁבְתְּ בַּלְּבָנוֹן מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים" (ירמיהו כב,כג).
וְקָרָאת שְׁמוֹ – צִוּוּי הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לַזָּכָר "וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק" (להלן יז,יט).
(יב) פֶּרֶא אָדָם – אוֹהֵב מִדְבָּרוֹת לָצוּד חַיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רוֹבֶה קַשָּׁת" (להלן כא,כ).
יָדוֹ בַכֹּל – לִסְטִים (בראשית רבה מה,ט).
וְיַד כֹּל בּוֹ – הַכֹּל שׂוֹנְאִין אוֹתוֹ וּמִתְגָּרִין בּוֹ.
וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכּוֹן – שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ גָּדוֹל.
(יג) אַתָּה אֵל רֳאִי – נָקוּד חֲטָף קָמַץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר: "אֱלוֹהַּ הָרְאִיָּה", שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין (בראשית רבה מה,י). [דָּבָר אַחֵר: "אַתָּה אֵל רֳאִי" – מַשְׁמָע שֶׁהוּא רוֹאֶה הַכֹּל, וְאֵין שׁוּם דָּבָר רוֹאֶה אוֹתוֹ.]
הֲגַם הֲלֹם – לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאַף הֲלוֹם בַּמִּדְבָּרוֹת רָאִיתִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, "אַחֲרֵי רוֹאִי" אוֹתָם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָם, שֶׁשָּׁם הָיִיתִי רְגִילָה לִרְאוֹת מַלְאָכִים? וְתֵדַע שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹתָם, שֶׁהֲרֵי מָנוֹחַ רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ פַּעַם אַחַת וְאָמַר "מוֹת נָמוּת" (שופטים יג,כב), וְזוֹ רָאֲתָה אַרְבָּעָה זֶה אַחַר זֶה וְלֹא חָרְדָה (בראשית רבה מה,ז).
(יד) בְּאֵר לַחַי רוֹאִי – כְּתַרְגּוּמוֹ ("בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ").
(טו) וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם... – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע אַבְרָם דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁאָמַר "וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" (לעיל פסוק יא), שָׁרְתָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ עָלָיו וּקְרָאוֹ "יִשְׁמָעֵאל".
(טז) וְאַבְרָם בֶּן שְׁמוֹנִים... – לְשִׁבְחוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל נִכְתַּב, לְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁנִּמּוֹל וְלֹא עִכֵּב.
(א) אֲנִי אֵל שַׁדַּי – אֲנִי הוּא שֶיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹהוּתִי לְכָל בְּרִיָּה, לְפִיכָךְ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" וְאֶהְיֶה לְךָ לֶאֱלוֹהַּ וּלְפַטְרוֹן. וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא בַמִּקְרָא, פֵּרוּשׁוֹ כָּךְ: "דַּי שֶׁלּוֹ", וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן (בראשית רבה מו,ג).
הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי – כְּתַרְגּוּמוֹ: "פְּלַח קֳדָמַי", הִדָּבֵק בַּעֲבוֹדָתִי.
וֶהְיֵה תָמִים – אַף זֶה צִוּוּי אַחַר צִוּוּי: הֱיֵה שָׁלֵם בְּכָל נִסְיוֹנוֹתַי. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" בְּמִצְוַת מִילָה, וּבַדָּבָר הַזֶּה תִּהְיֶה תָמִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בְךָ אַתָּה בַּעַל מוּם לְפָנַי (בראשית רבה מו,ג). דָּבָר אַחֵר: "וֶהְיֵה תָמִים" – עַכְשָׁו אַתָּה חָסֵר חֲמִשָּׁה אֵבָרִים: שְׁתֵּי עֵינַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה. מוֹסִיף אֲנִי אוֹת עַל שִׁמְךָ וְיִהְיוּ מִנְיַן אוֹתִיּוֹתֶיךָ מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה כְּמִנְיַן אֵיבָרֶיךָ (נדרים ל"ב ע"ב).
(ב) וְאֶתְּנָה בְרִיתִי – בְּרִית שֶׁל אַהֲבָה, וּבְרִית הָאָרֶץ לְהוֹרִישָׁה לְךָ עַל יְדֵי מִצְוָה זוֹ.
(ג) וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו – מִמּוֹרָא הַשְּׁכִינָה: שֶׁעַד שֶׁלֹּא מָל לֹא הָיָה בוֹ כֹחַ לַעֲמוֹד וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִצֶּבֶת עָלָיו. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּבִלְעָם (במדבר כד,ד): "נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם". בִּבְרַיְיתָא דְּרַבִּי אֶלִיעֶזֶר (פדר"א כ"ט).
(ה) כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם – לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן שֶׁל שְׁמוֹ (בראשית רבה מו,ז). וְרֵי"שׁ שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא הָיָה אָב אֶלָּא לַאֲרָם שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ (ברכות י"ג ע"א), וְעַכְשָׁיו אָב לְכָל הָעוֹלָם – לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. שֶׁאַף יוֹ"ד שֶׁל "שָׂרַי" נִתְרַעֲמָה עַל הַשְּׁכִינָה עַד שֶׁהוֹסִיפָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג,טז): "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (בראשית רבה מז א; סנהדרין ק"ז ע"א).
(ו) וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם – יִשְׂרָאֵל וֶאֱדוֹם. שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל כְּבָר הָיָה לוֹ, וְלֹא הָיָה מְבַשְּׂרוֹ עָלָיו.
(ז) וַהֲקִמוֹתִי אֶת בְּרִיתִי – וּמַה הִיא הַבְּרִית? "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים".
(ח) לַאֲחֻזַּת עוֹלָם – וְשָׁם אֶהֱיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים (בראשית רבה מו,ט). אֲבָל בֶּן יִשְׂרָאֵל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ (כתובות ק"י ע"ב).
(ט) וְאַתָּה – וָא"ו זוֹ מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן: "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ" (לעיל פסוק ד), וְאַתָּה הֱוֵי זָהִיר לְשָׁמְרוֹ. וּמַה הִיא שְׁמִירָתוֹ? "זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ... הִמּוֹל לָכֶם..." (פסוק הבא).
(י) בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם... – אוֹתָם שֶׁל עַכְשָׁיו.
וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ – הָעֲתִידִין לְהִוָּלֵד אַחֲרֶיךָ.
הִמּוֹל – כְּמוֹ "לְהִמּוֹל". כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר "עֲשׂוֹת" כְּמוֹ "לַעֲשׂוֹת".
(יא) וּנְמַלְתֶּם – כְּמוֹ "וּמַלְתֶּם", וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְתֵירָה לַיְסוֹד הַנּוֹפֵל לִפְרָקִים, כְּמוֹ נוּ"ן שֶׁל "נוֹשֵׁךְ" וְנוּ"ן שֶׁל "נוֹשֵׂא". "וּנְמַלְתֶּם" כְּמוֹ "וּנְשָֹאתֶם" (להלן מה,יט), אֲבָל "יִמּוֹל" לְשׁוֹן יִפָּעֵל, כְּמוֹ "יֵעָשֶׂה", "יֵאָכֵל".
(יב) יְלִיד בָּיִת – שֶׁיְּלָדַתּוּ הַשִּׁפְחָה בַּבַּיִת.
וּמִקְנַת כֶּסֶף – שֶׁקְּנָאוֹ מִשֶּׁנּוֹלַד.
(יג) הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ – כַּאן כָּפַל עָלָיו. וְלֹא אָמַר לִשְׁמוֹנָה יָמִים, לְלַמֶּדְךָ שֶׁיֵּשׁ יְלִיד בַּיִת נִמּוֹל לְאֶחַָד, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קל"ה ע"ב).[4]
(יד) וְעָרֵל זָכָר – כַּאן לִמֵּד שֶׁהַמִּילָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא נִכָּר בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה (שבת ק"ח ע"א).
אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל – מִשֶּׁיַּגִּיעַ לִכְלַל עוֹנָשִׁין "וְנִכְרְתָה". אֲבָל אָבִיו אֵין עָנוּשׁ עָלָיו כָּרֵת, אֲבָל עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ – הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּמֵת קוֹדֶם זְמַנּוֹ.
(טו) לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי – דְּמַשְׁמַע "שָׂרַי", לִי וְלֹא לַאֲחֵרִים. "כִּי שָׂרָה" סְתָם "שְׁמָהּ", שֶׁתְּהֵא שָׂרָה עַל כֹּל (ברכות י"ג ע"א).
(טז) וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ – וּמַה הִיא הַבְּרָכָה? שֶׁחָזְרָה לְנַעֲרוּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יח,יב): "הָיְתָה לִי עֶדְנָה" (בראשית רבה מז,ב).
וּבֵרַכְתִּיהָ – בַּהֲנָקַת שָׁדַיִם, כְּשֶׁנִּצְרְכָה לְכָךְ בְּיוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁל יִצְחָק. שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים "בְּנֵנוּ הוּא". וְהֵבִיאָה כָל אַחַת בְּנָהּ עִמָּהּ וּמֵנִקְתָהּ לֹא הֵבִיאָה, וְהִיא הֵנִיקָה אֶת כֻּלָּם. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כא,ז): "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה". בְּרֵאשִׁית רַבָּה רְמָזוֹ בְּמִקְצָת (נג,ט).
(יז) וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק – זֶה תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס לְשׁוֹן שִׂמְחָה: "וַחְדִּי", וְשֶׁל שָׂרָה (להלן יח,יב) לְשׁוֹן מָחוֹךְ ("וְחַיֵּיכַת"). לָמַדְתָּ שֶׁאַבְרָהָם הֶאֱמִין וְשָׂמַח, וְשָׂרָה לֹא הֶאֱמִינָה וְלִגְלְגָה, וְזֶהוּ שֶׁהִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שָׂרָה (להלן יח יג) וְלֹא הִקְפִּיד עַל אַבְרָהָם.
הַלְּבֶן – יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵן קַיָּמוֹת, כְּמוֹ "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי" (שמ"א ב,כז), "הֲרוֹאֶה אַתָּה" (שמ"ב טו,כז). אַף זוֹ הִיא קַיֶּמֶת, וְכָךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: הֲנַעֲשֶׂה חֶסֶד זֶה לְאַחֵר, מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִי?
וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה – הָיְתָה כְדַאי לֵילֵד. וְאַף עַל פִּי שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹלִידִין בְּנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, בִּימֵי אַבְרָהָם נִתְמַעֲטוּ הַשָּׁנִים כְּבָר, וּבָא תַּשּׁוּת כֹּחַ לָעוֹלָם. צֵא וּלְמַד מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, שֶׁמִּהֲרוּ תוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּנֵי שִׁשִּׁים וּבְנֵי שִׁבְעִים.
(יח) לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה – הַלְוַאי שֶׁיִּחְיֶה יִשְׁמָעֵאל, אֵינִי כְּדַאי לְקַבֵּל מַתַּן שָׂכָר כָּזֶה (בראשית רבה מז,ד).
יִחְיֶה לְפָנֶיךָ – יִחְיֶה בְיִרְאָתְךָ, כְּמוֹ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" (לעיל פסוק א), "פְּלַח קֳדָמַי" (אונקלוס).
(יט) אֲבָל – לְשׁוֹן אֲמִתַּת דְּבָרִים (אונקלוס: "בְּקוּשְׁטָא"). וְכֵן: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" (להלן מב,כא), "אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ" (מל"ב ד,יד).
וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק – עַל שֵׁם הַצְּחוֹק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל שֵׁם עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וְתִשְׁעִים שָׁנָה שֶׁל שָׂרָה, וּשְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁנִּמּוֹל, וּמֵאָה שָׁנָה שֶׁל אַבְרָהָם (בראשית רבה נג,ז).
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר כְּתִיב "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמוֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ..." (לעיל פסוק ט)? אֶלָּא לְפִי שֶׁאוֹמֵר "וַהֲקִימוֹתִי..." (לעיל פסוק ז), יָכוֹל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה בִּכְלַל הַקִּיּוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ" – וְלֹא עִם אֲחֵרִים. "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (להלן פסוק כא), לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ מִבֶּטֶן (שבת קל"ז ע"ב). דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אַבָּא: מִכַּאן אַתָּה לָמֵד קַל וָחֹמֶר בֶּן הַגְּבִירָה מִבֶּן הָאָמָה. כְּתִיב "הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אוֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ" (להלן פסוק כ), זֶה יִשְׁמָעֵאל, וְקַל וָחֹמֶר "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (בראשית רבה מז,ה).
אֶת בְּרִיתִי – בְּרִית הַמִּילָה תְּהֵא מְסוּרָה לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק.
(כ) שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים – כַּעֲנָנִים יִכְלוּ. כְּמוֹ (משלי כה,יד): "נְשִׂיאִים וְרוּחַ" (בראשית רבה מז,ה).
(כב) מֵעַל אַבְרָהָם – לָשׁוֹן נְקִיָּה הוּא כְּלַפֵּי שְׁכִינָה. וְלִמְּדָנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם (בראשית רבה מז ו).
(כג) בְּעֶצֶם הַיּוֹם – בּוֹ בַיּוֹם שֶׁנִּצְטַוֶּוה, בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. לֹא נִתְיָרֵא לֹא מִן הַגּוֹיִם וְלֹא מִן הַלֵּצָנִים, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹיְבָיו וּבְנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים: אִלּוּ רְאִינוּהוּ לֹא הִנַּחְנוּהוּ לָמוּל וּלְקַיֵּם מִצְוָתוֹ שֶׁל מָקוֹם (בראשית רבה מז,ט).
וַיָּמָל – לְשׁוֹן וַיִּפְעַל.
(כד) בְּהִמֹּלוֹ – בְּהִפָּעֲלוֹ, כְּמוֹ "בְּהִבָּרְאָם" (לעיל ב,ד). [נָטַל אַבְרָהָם סַכִּין וְאָחַז בְּעָרְלָתוֹ, וְרָצָה לַחְתּוֹךְ, וְהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁהָיָה זָקֵן. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שָׁלַח יָדוֹ וְאָחַז עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט,ח): "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית" – "לוֹ" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "עִמּוֹ" (מט,ב).]
(כה) בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ – בְּאַבְרָהָם לֹא נֶאֱמַר "אֵת", לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר אֶלָּא חִתּוּךְ בָּשָׂר, שֶׁכְּבָר נִתְמַעֵךְ עַל יְדֵי תַּשְׁמִישׁ. אֲבָל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה יֶלֶד הוּזְקַק לַחֲתּוֹךְ עָרְלָה וְלִפְרוֹעַ הַמִּילָה, לְכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ "אֵת" (בראשית רבה מז,ח).
(כו) בְּעֶצֶם הַיּוֹם – שֶׁמָּלְאוּ לְאַבְרָהָם תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, "נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ".
הערות
עריכה- ^ חסר בדפוסים הרגילים, אבל נמצא בכתבי־היד ובדפוס הראשון.
- ^ רש"י אינו מתרגם את "חניכיו" אלא את הפועל שבשורשו. דרמססטר־ברנדין מפענחים: אנציניי"ר ancinier, שהיה צריך להיות אינשיניי"ר ensenier ("ללמד"), אולם אין בכתבי־היד השי"ן המתבקשת (s). גם יש ב-incinier שני המובנים של "לחנוך" ו"לחנך". כתבי־יד אחדים כנראה כותבים אישטריני"ר estrener "להשתמש בפעם הראשונה".
- ^ האל"ף מציינת מעין התחלת מילה, כי היה ברור לכותבים הרכב המילה: des- קידומת השלילה, ו-enfant "ילד". הסיומת ב-z היא לשון רבים או לשון יחיד ביחסת הנושא.
- ^ לשון הגמרא במסכת שבת: כתנאי: יש יליד בית שנימול לאחד, ויש יליד בית שנימול לשמונה. יש מקנת כסף שנימול לאחד, ויש מקנת כסף שנימול לשמונה. "יש מקנת כסף שנימול לאחד, ויש מקנת כסף שנימול לשמונה", כיצד? לקח שפחה מעוברת ואחר כך ילדה – זהו מקנת כסף הנימול לשמונה. לקח שפחה וולדה עמה – זו היא מקנת כסף שנימול לאחד. "ויש יליד בית שנימול לשמונה", כיצד? לקח שפחה ונתעברה אצלו וילדה – זהו יליד בית הנימול לשמונה. רב חמא אומר: ילדה ואחר כך הטבילה – זהו יליד בית שנימול לאחד. הטבילה ואחר כך ילדה – זהו יליד בית הנימול לשמונה.